ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלבוחר נגד רז :


בתי המשפט

בית המשפט המחוזי בירושלים

א 003348/09

בפני:

כבוד השופטת תמר בזק-רפפורט

תאריך:

13/01/2010

אילן אלבוחר, ת.ז. 56762206

בעניין:

התובע

איל ויטנברג

ע"י ב"כ עו"ד

נ ג ד

1. דורון רז, ת.ז. 56824162

2. רעות רז, ת.ז. 200654986

הנתבעים

אלון איזנברג

ע"י ב"כ עו"ד

מחשוב רפואי א.ד. (1994) בע"מ, ח.פ. 511919243

נתבעת פורמלית

החלטה

בקשה מטעם הנתבע 1, שהועלתה בגדרו של כתב ההגנה מטעמו, לעכב את ההליכים בתיק העיקרי ולהעביר את יישוב הסכסוך לבוררות, לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן - חוק הבוררות).

1. התובע והנתבע 1 הם שותפים - בעלי מניות וזכויות ניהול בנתבעת הפורמלית, חברת מחשוב רפואי א.ד. (1994) בע"מ (להלן – החברה), העוסקת בפיתוח, הפצה ושיווק של תוכנת מחשבים לניהול מרפאות שיניים. התובע מחזיק ב- 26% מהון המניות של החברה והנתבע 1 מחזיק ב- 74% הנותרים. לכל אחד מהשניים מניית ניהול אחת בחברה. בין הצדדים התגלע סכסוך, הנוגע לאופן ניהולה של החברה. מכאן התביעה.

2. יחסי בעלי המניות בחברה הוסדרו בשני הסכמי בעלי מניות: ההסכם הראשון נחתם ביום 22.7.1991, בעת שנוצרה השותפות העסקית בין הצדדים (כתב תביעה, נספח א') (להלן – הסכם בעלי המניות הראשון). ההסכם השני נחתם ביום 28.5.2002 על רקע מחלוקות בין הצדדים (נספח ו' לכתב התביעה) (להלן – הסכם בעלי המניות השני). הסכם זה קובע בסעיף 5 לו, כי התובע והנתבע 1 הם "מנהלי החברה, דירקטורים ובעלי המניות היחידים בחברה שינהלו במשותף את החברה".

3. סעיף 39 להסכם בעלי המניות קובע כך:

"במקרה של מחלוקת בין הצדדים אותה אין הם מצליחים לפתור בינם לבין עצמם, ממנים בזאת הצדדים את רואה חשבון יוסף הרמולין כבורר יחיד אשר יכריע בכל מחלוקת כאמור והחלטתו תחייב את הצדדים, ותהא סופית ובלתי ניתנת לערעור. הבורר לא יהא כפוף לדין המהותי ו/או לכללי הפרוצדורה ולא יצטרך לנמק את החלטותיו".

בחודש ספטמבר 2005 פנו הצדדים לרו"ח יוסף הרמולין (להלן - הבורר), ששימש באותה העת רואה החשבון של החברה, וביקשו ממנו להכריע במחלוקת שהתעוררה בנוגע להשתתפות החברה בתערוכה של הסתדרות רופאי השיניים בארץ. תחילה פסק הבורר כדעת התובע, כי נכון יהיה שהחברה תשתתף בתערוכה (תשובת התובע לבקשת העיכוב, נספח ב'). כעבור כשבועיים שינה הבורר את עמדתו, בעקבות נתונים חדשים שהוצגו לו, והמליץ לבטל את היציאה לתערוכה. הבורר ציין כי "בשלב זה אינני נוטה להוציא פסק בורר מבלי שאתן לכל הצדדים להביא ולשטוח טענותיהם" (תשובת התובע לבקשת העיכוב, נספח ג'). בסופו של דבר, ולאחר שהצדדים הפעילו על הבורר לחצים, לרבות הקלטתו על-ידי התובע, החליט הבורר במכתב מיום 10.1.2006 כי אין הוא מעוניין להמשיך ולשמש כבורר בין הצדדים (כתב הגנה, נספח י'3). במכתב מאוחר מיום 2.7.09, נימק הבורר את החלטתו בשני טעמים: האחד, תחושתו כי מעורבותו בסכסוך בין הצדדים אינה מצליחה להביא לפתרון הסכסוך. השני, רצונו שלא להיות נתון להפעלת לחצים מצד התובע (כתב הגנה, נספח י').

4. בבקשה דכאן העלה התובע מספר טענות כנגד דרישת הנתבע 1 לאכוף את תניית הבוררות. הטענה הראשונה היא שהנתבע לא עמד בחובתו להצהיר באופן מפורש בתצהיר, כי הוא מוכן לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות והמשכה, כנדרש בסעיף 5(א) לחוק הבוררות. מוסיף התובע וטוען, כי לאחר התפטרות הבורר ראו שני הצדדים את הסכם הבוררות ביניהם כבטל, ולכן בית המשפט הוא הערכאה המתאימה לבירור הסכסוך בין הצדדים. הטענה הנוספת היא, כי הבקשה אודות עיכוב ההליכים באה לאחר שטען התובע לגופו של עניין, וגם מן הטעם הזה אין להישמע לה.

5. הנתבע 1 טען מנגד, כי התובע הוא שגרם לבורר להתפטר, ומפנה לסעיף 28(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, שקובע כי כאשר צד גרם להתקיימות תנאי מפסיק בחוזה, אין הוא יכול להסתמך על קיומו של אותו התנאי.

חוק הבוררות - המסגרת הנורמטיבית

6. תכליתו העיקרית של מוסד הבוררות היא לשמש אמצעי יעיל ומהיר לפתרון סכסוכים. מוסד זה גם משרת אינטרס ציבורי חשוב בהפחתת העומס על בתי המשפט. ככלל, בית המשפט יורה על עיכוב הליכים, כאשר קיימת תניית בוררות ומתמלאים התנאים המנויים בסעיף 5 לחוק הבוררות, אלא אם כן יוכיח התובע כי קיים טעם מיוחד לכך שהסכסוך בין הצדדים לא יידון בבוררות.

7. סעיף 5 בחוק הבוררות קובע כך:

(א) הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.

(ב) בקשה לעיכוב הליכים יכול שתוגש בכתב ההגנה או בדרך אחרת, אך לא יאוחר מהיום שטען המבקש לראשונה לגופו של ענין התובענה.

(ג) בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות.

להלן ייבחנו התקיימותם של התנאים לעיכוב הליכים בנסיבות העניין.

מינוי בורר

8. קיומה של תניית הבוררות בעניינינו אינו שנוי במחלוקת בין הצדדים, אלא שהבורר אליו הוסכם למסור את הסכסוך להכרעה, איננו מעוניין עוד לשמש כבורר.

9. הכלל הוא, שעצם נקיבה בשמו של בורר בהסכם אין משמעו שהצדדים התכוונו אליו בלבד, ולבית המשפט יש סמכות למנות תחתיו בורר חליף (ראו: רע"א 853/91 בקל נ' אגודה שיתופית נהלל, פ"ד מח(1) 775 (1994); סמדר אוטולנגי בוררות דין ונוהל כרך א (מהדורה רביעית, 2005), ע' 395 (להלן – אוטולנגי)).

10. קל וחומר שזהו המצב, כאשר אחת מהמטרות העיקריות שניצבו בבסיס הסכם בעלי המניות השני היא קביעת דרך מוסכמת ליישוב מחלוקות. כך קובעת פסקת ה"הואיל" השלישית בהסכם בעלי המניות השני:

"והואיל ובין הצדדים נתגלעו מחלוקות ביחס למספר תנאים הקיימים בהסכם 91, והם הגיעו להסכמות והבנות כיצד ליישב מחלוקות אלה, על מנת לאפשר להם להביא את החברה בכוחות משותפים לשגשוג והצלחה מירביים."

11. התובע לא טען ולא הביא ראייה כלשהי המצביעה על כך שכוונת הצדדים הייתה שרק רו"ח הרמולין יוכל לשמש כבורר בין הצדדים. לפיכך, אין אני רואה את התפטרותו של הבורר עליו הוסכם, כמונעת את מסירת הסכסוך בין הצדדים לבוררות.

נכונות לקיום הבוררות

12. באשר להתקיימות התנאי לפיו "המבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך", הרי שבדיקת הנכונות היא מהותית ולא טכנית. במצב הדברים הרגיל, התצהיר המצורף לבקשה לעיכוב הליכים הנו יסוד עיקרי הנדרש לשם הוכחת נכונות לקיים את הליכי הבוררות. עם זאת, יכול הנתבע להוכיח את נכונותו באמצעות ראיות חיצוניות, כדוגמת מכתב בו הוא עומד על כך שהסכסוך יתברר בבוררות כמוסכם (ראו: אוטולנגי, ע' 271).

13. בנסיבותיו של מקרה זה, היה זה דווקא התובע שהביא במסגרת תשובתו לבקשת העיכוב מכתב שכתב לו הנתבע 1, בסמוך להתלקחות הסכסוך הנוכחי ביניהם, ביום 4.3.09, בו הוא מציע לתובע לנקוט בהליך בוררות (תשובת התובע לבקשה לעיכוב הליכים, נספח ח'):

"לאור כל זאת אני מציע לך לגלות בגרות ואחריות ולהגיע להליך התמחרות מכובד שיערך במשרדי עו"ד החברה עמוס אילן.

...

אם אתה מסרב לכך, אני מוכן ללכת עוד צעד לקראתך, אני מציע לקבוע בורר מוסכם, שהוא עורך דין במקצועו. עורך דין זה יכריע בסוגיה זו, האם נכון לקיים את הליך ההתמכרות? [כך במקור]

עלי מקובלים שני עורכי דין:

עו"ד החברה עמוס אילן

עו"ד משה בראון (העורך דין שמייצג ויצג אותך בתביעות שלך כנגדי)

עורכי דין אלו מכירים את הנפשות ואת החברה, עובדה שתחסוך עלויות וגם הליך יהא קצר.

באם אתה מתנגד לזהות הבורר, אני מציע לפנות ללשכת עורכי הדין בבקשה למנות עבורנו בורר נטרלי".

14. גם מפרוטוקול הדיון שנערך בבקשת התובע לסעדים זמניים במסגרת תיק זה עולה, כי נתבע 1 נכון היה להשתתף בהליך של בוררות. כך, לאחר ששואל נתבע 1 את התובע על השתלשלות הדברים שהובילה להתפטרותו של הבורר, הוא מוסיף ושואל (פרו' מיום 6.7.09, ע' 5, ש' 26-27):

ש: האם אתה מסכים להליך של בוררות, לעניין כל הטענות בינינו.

ת: אנחנו נשקול.

ובהמשך מסכם נתבע 1 ואומר (פרו' מיום 6.7.09, ע' 7, ש' 22):

"אני תמיד אמרתי שצריך בורר משפטן שיכול לעזור לנו".

15. מכתבו של נתבע 1 ואמירותיו הברורות לפרוטוקול מצביעות על נכונותו לקיים את הליכי הבוררות. באי צירוף תצהיר לבקשת העיכוב אין כדי לשמוט את הקרקע תחת יסוד זה, ודאי לא כאשר בעת הגשת בקשת העיכוב לא היה הנתבע 1 מיוצג על-ידי עו"ד.

16. לעניין מועד העלאת הטענה אודות קיומה של תניית בוררות: מאחר שהבקשה לעיכוב הליכים הופיעה בכתב ההגנה, אין בידי לקבל את הטענה כי הנתבע טען בתיק זה לגופו של עניין קודם להעלאת הטענה, ובנקודה זו אין צורך להרחיב.

סוף דבר

17. אשר על כן, הבקשה לעיכוב ההליכים בתובענה מפאת קיומו של הסכם בוררות בין הצדדים, מתקבלת.

כעת על הצדדים להסכים על זהות הבורר או על גורם שלישי שימנה עבורם בורר, ואם יחפצו בכך יוכלו להגיש בקשה מתאימה למינוי בורר על-ידי בית המשפט.

ישיבת קדם המשפט הקבועה ליום 17.1.10 – מבוטלת.

התובע ישלם לנתבע 1 הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ₪, בצירוף מע"מ כדין.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים ותודיעם בדחיפות על ביטול ישיבת קדם המשפט.

ניתנה היום כ"ז בטבת, תש"ע (13 בינואר 2010) בהעדר הצדדים.

תמר בזק-רפפורט, שופטת