ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נסים גבאי נגד בטוח לאומי-סניף :


בית הדין לעבודה

בית הדין האיזורי לעבודה בתל-אביב - יפו

בל 002684/09

בפני כבוד השופטת חנה טרכטינגוט

נ.צ. מר אליאב יארניצקי

נ.צ. גב' אלה בלאס

10/01/2010

בעניין:

נסים גבאי

התובע

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ

עו"ד אטי דקל

הנתבע

פסק דין

1. לפנינו תביעתו של ניסים גבאי (להלן - התובע) המכוונת כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי מיום 7/4/2009 לפיה נלקחו בחשבון חסכונותיו של התובע בסך של 371,426 ₪ לצורך קביעת גובה גימלת הבטחת הכנסה, וזאת רטרואקטיבית החל מחודש ינואר 2009.

כמו כן פעולה זו יצרה חוב אצל התובע בסך של 4,338 ₪ המקוזז מהגמלה השוטפת.

2. התובע גולל בפנינו סיפור חיים קשה המתאר מצוקה אליה נקלע התובע עם משפחתו, דווקא בשעה שהתבגר , כאשר בתחילת חייהם פירנס את משפחתו בכבוד.

כתוצאה מהמצוקה אליה הגיע התובע בחר התובע למכור את דירתו ואת התמורה שקיבל השקיע בבנק בהשקעות שונות שלטענתו סולידיות, אך יחד עם זאת, לטענתו, הפסיד את רוב כספו וכיום עומד הסכום כאמור על 371,426 ₪.

3. התובע נשאר חסר דירה, כאשר במשך שש שנים גר בשכירות, ובעת הגשת התביעה התגורר בקראוון אשר מומן בהלואה מאביו, ואשר הונח במגרש השייך לאביו.

התובע ומשפחתו גרו בקרוואן במשך שמונה חודשים ללא חיבור חשמל ומים.

כיום שירותים אלו ניתנים לקראוון.

4. השאלה שמעורר התובע הינה מדוע יש להפלותו לעומת בעל דירה ללא חסכונות, הזכאי לגמלה בשיעור מלא, כאשר הוא חסר דירה ותמורת הדירה אשר נמכרה מצויה בבנק, וגם זאת לאחר הפסד ניכר, כך שלא נותר בידו אפילו שווי של דירה.

5. סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א - 1981 (להלן - החוק ) קובע מהי הכנסה שיש להביאה בחשבון לצורך החוק .

סעיף 9 (ג') קובע:

"לענין סעיף זה "נכס" כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, וכן כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות, והכל בין שהם בישראל, ובין שהם מחוץ לישראל. למעט מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, ולמעט סכום שאינו מובא בחשבון, ולמעט זכות החזקה בקרקעין המשמשים למגורי הזכאי, ולא לשם השתכרות או רווח (בסעיף זה דירת מגורים).

"סכום שאינו מובא בחשבון - סכום כמפורט להלן "

(1) סכום כסף שאינו עולה על סכום השווה לסכום הבסיסי כפול ארבע, ולגבי מי שעמו ילד או שיש לו בן זוג - סכום שאינו עולה על הסכום הבסיסי כפול שש.

(2) סכום שהתקבל בעד מכירת דירת מגורים לרבות פיצויים, לפי הוראות סימן א' בפרק ה' לחוק יישום תוכנית ההתנתקות, והכל לתקופה שתחילה ביום קבלת הסכום או הפיצויים כאמור וסיומה בתום 12 חודשים מאותו מועד, או ביום שבו רכש הזכאי דירת מגורים אחרת, לפי המוקדם".

סעיף זה הוציא במפורש מתחום "נכס" זכות חזקה בדירת מגורים, או סכום שהתקבל בעד מכירת דירת המגורים וזאת למשך תקופה של 12 חודשים בלבד.

התובע העיד כי מכר את דירתו לפני שש שנים ולפיכך לא חל עליו החריג שמתייחס לסכום שהתקבל בעד מכירת דירת מגורים.

6. הנתבע הגיש תעודת עובד ציבור המתייחסת לאופן חישוב ההכנסה מהסכום המופקד בבנק.

התובע לא כפר באופן החישוב אלא כיוון את טענותיו לעובדה שעם הגשת התביעה בחודש ינואר 2009 מסר את כל הנתונים ולכן לטעמו הדברים היו ידועים לנתבע ואין כל הסבר מדוע ההכנסות עודכנו רק בחודש מרץ.

אלא שלשאלה זאת אין רלוונטיות לתוצאה.

על אף מצבו הקשה של התובע משסעיף 9 לחוק ותקנה 10 לתקנות הבטחת הכנסה התשמ"ב - 1982 קובעים במפורש כי כסף הינו בגדר "נכס" וכיצד יש לחשב את ההכנסות מנכס זה, אין מנוס מלהביא הכנסה זו בחשבון.

לטענת התובע לגבי מועד עדכון ההכנסות יכולה היתה להיות נפקות לצורך ויתור על החוב שנוצר. התובע הצהיר כי שאלה זו אינה השאלה שבה הוא מבקש להכריע.

יחד עם זאת, מוצא בית הדין לאור המצב אותו גולל התובע, להורות למוסד לביטוח לאומי להעביר את תיקו של התובע לועדה לביטול חובות על מנת שתדון האם יש מקום בנסיבות הענין לויתור על החוב.

סוף דבר - התביעה נדחית.

אין צו להוצאות.

ניתן היום י"ח בטבת, תש"ע (4 בינואר 2010) בהעדר הצדדים.

נ.צ. מר אליאב יארניצקי

נ.צ. גב' אלה בלאס

חנה טרכטינגוט, שופטת

קלדנית: אסתר תורתי



מעורבים
תובע: נסים גבאי
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: