ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גבע נגד בטוח לאומי-סניף ירושלים :


בתי המשפט

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים

בל 011785/07

בפני:

דיתה פרוז'ינין – נשיאה

דן-יחיד

10/01/2010

בעניין:

יואב גבע

ע"י ב"כ עו"ד

י. ויור

התובע

נ ג ד

בטוח לאומי-סניף ירושלים

ע"י ב"כ עו"ד

ע. סמואל

הנתבע

פסק דין

1. התובע חולק על החלטת הנתבע מיום 31.1.07, על פיה רווחיו מאחזקותיו בתאגיד גרמני הינה הכנסה החייבת בדמי ביטוח.

2. ואלו הן העובדות הרלבנטיות לעניינו:

א. לתובע אחזקות בתאגיד גרמני המנהל את עסקיו בגרמניה.

ב. התובע דיווח למס הכנסה בארץ על חלוקת רווחי החברה.

ג. התובע לא שילם דמי ביטוח לאומי בגין רווחים אלו.

ד. הצדדים מסכימים כי החיוב בדמי הביטוח הלאומי, מושא דיון זה, מתייחס להכנסות התאגיד לשנים 2003-2004, לפני שהתובע חדל להיות תושב ישראל.

3. התובע טוען כי משיקולי מס בחר לדווח בארץ למס הכנסה על רווחי החברה כאילו חולקו, ולשלם בגינם מס, אף כי בפועל לא חולקו דיבידנדים, ולא התקיימו התנאים הקבועים לחלוקה כאמור הקבועים בתזכיר ההתאגדות.

התובע מסתמך על פסיקה הדנה בהכנסות מחברת בית שרווחיה לא חולקו (עע (ארצי) 1117/01 ברק יוסף - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 3.2.03) ובחברה משפחתית (דיון מט/98-0 (ארצי) המוסד לביטוח לאומי - מתיתיהו וייס, ניתן ביום 12.9.91). עוד נטען כי על פי חוזר מס הכנסה אין לראות בדיבידנדים שלא חולקו בחברה זרה הכנסות של תושב ישראלי על פי הדין הישראלי.

4. מנגד טוען הנתבע כי על פי הוראות חוק הביטוח הלאומי חייב התובע בתשלום דמי ביטוח על ההכנסה שעליה הצהיר למס הכנסה לפי השומה הסופית. התובע אינו חייב לדווח למס הכנסה בישראל אלא על הכנסות שקיבל בפועל בחו"ל, ומשדיווח כאמור, ההנחה היא שקיבל את הכספים לכיסו. מקור המידע הבלעדי של הנתבע הינו הדיווח למס הכנסה, ורק עליו הוא מסתמך.

חוזר מס הכנסה, שעליו מסתמך התובע, אינו מאפשר לתושב ישראלי לשלם מס חרף העובדה שאין לו הכנסות. נהפוך הוא, על פי החוזר באין הכנסה לא קיימת חבות במס. כמו כן, אפילו עונה התאגיד על הגדרת חברה משפחתית/בית, פסקי הדין שאליהם מפנה התובע עוסקים בחברה ישראלית הפועלת בישראל, וניתן לפקח ולבדוק האם חולקו רווחיה, דבר שאינו מתקיים כאשר מדובר בחברה זרה. על כן הלכות אלו אינן חלות כשמדובר ברווחיו של תאגיד זר.

5. בהסכמת הצדדים פוצל הדיון כך שתוכרע תחילה השאלה האם כאשר לא חולקו רווחי התאגיד, עדיין חלה חובת תשלום דמי ביטוח לאומי, שעה שדווח ושולם למס הכנסה בגין רווחים אלה.

בשל מחלוקת בין הצדדים בשאלה אם מדובר בחברה משפחתית אם לאו, נקבע התיק להוכחות. ביום 19.3.09 הגישו הצדדים בקשה לביטול מועד ההוכחות בתיק. הוסכם ביניהם כי התאגיד שבו מדובר מורכב מאב ובניו, והתובע הינו אחד הבנים. עוד הוסכם כי בישראל תאגיד כאמור עונה להגדרה "חברה משפחתית", וכי על פי ההלכה הפסוקה ("הלכת וייס" ו"הלכת ברק") החיוב בדמי ביטוח על הכנסה שמקורה בדיבידנדים של חברה משפחתית שמוסו לפי פקודת מס הכנסה – נדחה למועד חלוקת הדיבידנדים בפועל.

משכך השאלה השנויה במחלוקת בין הצדדים הינה זו: האם יש להחיל על תאגיד זר מסוג LLC את אותם הכללים החלים על חברה משפחתית בארץ, כאשר הדיבידנדים פטורים מדמי ביטוח כל עוד לא חולקו בפועל, או שמא יחוייבו אלה בתשלום בדמי ביטוח בלי קשר לשאלה האם חולקו אם לאו.

הוסכם כי שאלה זו תוכרע על פי המסמכים בתיק בית הדין. הוסיף הנתבע וטען כי המסמך מיום 8.5.09, שהמציא התובע מלמדנו כי ברווחים שלא נמשכו נעשה שימוש על ידי החברה, ומשכך כלל לא ניתן לראותם כ"רווחים שלא חולקו". מנגד טוען התובע כי על פי הפסיקה המבחן הינו חלוקת הרווחים לבעלי המניות בפועל, ולא בדיקת השימוש בכספים בתוך החברה לפני שחולקו.

דיון הכרעה

6. שתיים הן, אם כן, השאלות העומדות להכרעה בפני: האחת- האם ניתן לראות בשימוש שנעשה ברווחי החברה חלוקת דיבידנדים בפועל; והשנייה- האם ההלכות הנוגעות לחברה משפחתית בעניין תשלום דמי הביטוח הלאומי במועד חלוקת הדיבידנדים בפועל, חלות אף על תאגיד משפחתי זר.

7. אשר לשאלה הראשונה סבורני כי הדין עם התובע. מאישור רו"ח ומבקר החברה מיום 15.7.09, עולה כי פרט לתשלומי מיסים, רווחי התובע מן השנים 2003-2007 עדיין מצויים בחברה. כך נכתב במסמך זה:

We herby also confirm that- except the tax payments- your profits" are still in the company including those from the year 2003 to 2007".

בכך יש כדי להניח את הדעת ביחס לטענות הנתבע, באשר לאישור רו"ח ומבקר החברה מיום 8.5.09 , לפיהן אין האמור באישור זה תומך בטענות התובע כי רווחיו מהשנים 2004-2005 לא חולקו לאור לשונו העמומה. עוד עולה מן המסמך מיום 15.7.09 כי ברווחי החברה נעשה שימוש למטרות עסקיות רגילות:

The company profits were used for the ordinary purpose of business in the company such as making repayments of company loan to banks as well as stabilizing and increasing profit ".

קריאת המסמך בשלמותו מלמדת כי לתובע לא חולקו רווחים בשנים הרלבנטיות לענייננו. השימוש בכספי החברה נעשה כחלק מהתנהלותו המסחרית השוטפת של התאגיד, ולא כחלוקת רווחים בפועל לבעלי מניות. כמו כן, לא נסתרה טענת התובע כי לא התקיימו התנאים הנדרשים על פי תזכיר ההתאגדות (נספח ג') לחלוקת דיבידנדים, ומפי הנתבע לא נשמעה כל טענה של ממש ביחס למסמך זה. לפיכך, מדובר ברווחים שטרם חולקו, חרף הדיווח למס הכנסה ומיסויים בארץ.

8. אפנה, איפוא, לשאלה השניה הניצבת לפני, והיא: האם על התובע לשלם דמי ביטוח לאומי אף על רווחים שנותרו בחברה. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מבלי להידרש לשאלה האם התובע הינו "עובד עצמאי" או "מי שאינו עובד ולא עובד עצמאי" כאמור בסעיף 345 (א) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה - 1995, סבורה אני כי אין לראות בהכנסות החברה המשפחתית הכנסות של התובע עצמו לצורך חיוב בדמי ביטוח. בעצם היותו של התאגיד תאגיד זר אין כדי לגרוע ממסקנה זו, כפי שיבואר להלן.

החברה המשפחתית היא "חברה" כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה לאמר:

"הגדרות [2]

1. בפקודה זו -

"חברה" - חברה שהואגדה או שנרשמה על פי דין בר-תוקף בישראל או במקום אחר, לרבות אגודה שיתופית;"

ביחס לחברה זו נקבע:

"סימן ד': חברות משפחתיות

חברות משפחתיות (תיקון מס' 32) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 44) תשמ"א-1981 (תיקון מס' 132) תשס"ב-2002 64א[1][11]...................................................

(א) הכנסתה החייבת של חברה שחבריה הם בני משפחה שלפי סעיף 76(ד)(1) רואים אותם כאדם אחד (להלן - חברה משפחתית) והפסדיה ייחשבו.... כהכנסתו או הפסדו של החבר ....

הנה כי כן, המחוקק ייחד ליישות זו, בין אם היא תאגיד ישראלי או תאגיד זר המקיים את דרישות סעיף 1 לפקודה, מעמד ספציפי בתחום דיני מס הכנסה, באופן שבו רק לצורך חישוב המס יש לראות את הכנסותיו כהכנסת הנישום. סעיף 64א לפקודה נוקט בלשון "ייחשבו" ולא בכדי. הכנסות אלו מיוחסות לנישום רק לצורך השומה וקביעת שיעור המס, ואין פירוש הדבר שההכנסה המיוחסת לו הינה רווח שחולק לכיסו. כל עוד לא חולקו דיבידנדים בפועל, לא ניתן להסיק מהעובדה שהנישום שילם מס הכנסה בגין הכנסות החברה המשפחתית, כי קיימת חבות מקבילה בדמי הביטוח הלאומי, בהיקף ההכנסה שיוחס לנישום כפועל יוצא מהכנסות התאגיד. ניתן לראות את ההכנסה מהחברה המשפחתית כהכנסה מדיבידנד רק כאשר מחולק דיבידנד בפועל, ובגין הסכום שחולק, ולאו דווקא בגין ההכנסה המיוחסת לחבר הנישום (דב"ע מט/98-0 הנ"ל). איני רואה מקום לאבחן את ההלכות הנוגעות לחברה משפחתית בעניין זה, ולקבוע כי אלו חלות אך ורק על הכנסות מתאגיד ישראלי.

9. שיעורם של דמי הביטוח מבוסס על הכנסת המבוטח. להכנסה זו ולסוגה, חשיבות לא רק לעניין החבות בתשלום, אלא אף לזכאות עתידית לגימלאות שונות ושיעוריהן. מכאן, ברור הצורך בקביעת הכנסתו האמיתית של המבוטח. דברים אלה נכונים גם כאשר מדובר בתאגיד זר. עמדת הנתבע הינה כי יש לשלול ממבוטח החבר בחברה משפחתית זרה כל אפשרות לבסס הכנסה ריאלית, ויש לחייבו בדמי ביטוח לאומי על פי הכנסות החברה, כפי שדווחו למס הכנסה, מבלי שנמצא בסיס להכנסה זו במציאות, ומבלי שניתנה למבוטח אפשרות להוכיח זאת. ייחוס תיאורטי של הכנסה אינו משקף נכונה את ההכנסה בפועל, וכשם שהזכאות נקבעת על פי הכנסתו של המבוטח, כך יש לקבוע גם את דמי הביטוח שנדרש המבוטח לשלם.

בטענות הנתבע בדבר היעדר אפשרותו לפקח על חלוקת הדיבידנדים בחברה זרה אין כל ממש. השאלה אם חולקו דיבידנדים בפועל הינה שאלה הטעונה הוכחה ולא "פיקוח" מטעם הנתבע או בית דין זה. באשר לחוזר מס הכנסה שעליו מסתמך הנתבע, לא זו בלבד שמדובר במסמך חלקי, המשתרע על פני עמוד בודד, ותוקפו הנורמטיבי לא הובהר, אלא שהאמור בו אינו תומך בטענות הנתבע לאור האמור לעיל, ולא ניתן להסיק ממנו כי יש לחייב את התובע בדמי ביטוח בגין הדיבידנדים "בלי קשר לשאלה האם חולקו בפועל אם לאו".

סוף דבר- התביעה מתקבלת.

אין לראות בהכנסות התאגיד לשנים 2003-2004 הכנסות של התובע החייבות בתשלום דמי ביטוח לאומי, כל עוד לא חולקו דיבידנדים בפועל, על כל התנאים הדרושים לחלוקה מעין זו.

הנתבע ישלם הוצאות התובע בסך של 3,500 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק.

ניתן היום כ"ד טבת, תש"ע (10 ינואר, 2010) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

דיתה פרוז'ינין, שופטת

011785/07בל 730 אילנית ג'והרי





מעורבים
תובע:
יואב גבע
נתבע: בטוח לאומי-סניף ירושלים
שופט :
עורכי דין: ע. סמואל,י. ויור