ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין היועץ המשפטי נגד אבי עייש ועח' :


בתי המשפט

בית המשפט המחוזי בירושלים

בש 009037/09

לפני:

כב' השופטת נאוה בן-אור

תאריך:

05/01/2010

בעניין:

היועץ המשפטי לממשלה

ע"י ב"כ עו"ד טל ורנר-קלינג

העותר

נ ג ד

1. אבי עייש

ע"י ב"כ עו"ד ירון גיגי

2. מישל קרולין יובל

ע"י ב"כ עו"ד ירון גיגי

3. ירון בר

ע"י ב"כ עו"ד פרופ' דוד ליבאי

4. גילה (ג'ליאן) רוזנברג

5. טושין צ'רלס סמואל

6. אושרת פוטולוני

ע"י ב"כ עו"ד ירון גיגי

7. נאור גרין

ע"י ב"כ עו"ד ירון גיגי

8. יוליה רייז

ע"י ב"כ עו"ד צחי רז

9. לימור יובל

ע"י ב"כ עו"ד ירון גיגי

10. איאן קיי

ע"י ב"כ עו"ד חסן אבו אחמד

11. אבי פרוב

ע"י ב"כ עו"ד פרופ' קנת מן

המשיבים

החלטה

1. המבקשים, ארבעה מבין 11 המשיבים שהסגרתם לידי רשויות החוק בארה"ב מתבקשת, הגישו בקשה כי אפסול עצמי מלדון בבקשת ההסגרה. הטעם לכך, שבקשת ההסגרה מעלה שאלה משפטית בדבר "מרכז הכובד" של העבירות המיוחסות להם. שאלה זהה התעוררה בבקשת הסגרה קודמת, ב"ש 4486/08 היועץ המשפטי לממשלה נ' מאיו ואח'), שהוגשה נגד אחרים שיוחסו להם עבירות דומות לאלה המיוחסות למבקשים ולחבריהם, ואשר אף היא התבררה לפניי, ובה הכרעתי כי המשיבים הם בני הסגרה. על פניו, אין קשר עובדתי בין שתי הפרשיות, והדמיון ביניהן נובע מטיב העבירות המיוחסות למשיבים ולדרך ביצוען, ומן השאלות המשפטיות המתעוררות.

2. לטענת המבקשים (שהם המשיבים 1,2,7 ו-9 בבקשת ההסגרה), העובדה שהכרעתי בשאלה המשפטית העקרונית בדבר "מרכז הכובד" של העבירה, מעלה חשש ממשי למשוא פנים, אשר אינו מאפשר קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן. ניהול המשפט, בנסיבות אלה, יראה, על פי הטענה, כ"משחק מכור". לחילופין סבורים הם, כי מראית פני הצדק מחייבת כי אפסול עצמי מלדון בעניינם, גם אם אין חשש ממשי למשוא פנים. ולבסוף טוענים הם, כי ניהול ההליך בפניי מעורר שאלה של הגנה מן הצדק, שכן לא תוענק למבקשים זכותם הבסיסית למשפט הוגן.

משיבים 3 ו-11 הודיעו כי אין הם מבקשים להביע עמדה לגופה של הבקשה. משיב 10 הודיע כי הוא מצטרף לעמדת ב"כ המבקשים. משיבות 6 ו-8 לא הגיבו, ומשיבים 4 ו-5 כבר הוסגרו, על יסוד הסכמתם.

3. העותר מתנגד לבקשת הפסילה. לטעמו, קביעת עמדה משפטית בתיק דומה אינה יכולה לשמש עילה לפסלות שופט, וזו ההלכה שנפסקה לא פעם בבית המשפט העליון. עוד נטען, כי מראית פני הצדק אינה יכולה להוות אמת מידה לפסילת שופט, ורק חשש ממשי למשוא פנים, היינו הערכה אובייקטיבית לגבי יכולתו של השופט לדון בעניין ללא משוא פנים, הוא שיכריע. ועל כל אלה טוען העותר כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, שכן עילת הפסילה נודעה למבקשים במועד מתן פסק הדין ב"פרשת מאיו", ביום 21.10.09, ואין זה מתקבל על הדעת שהבקשה לפסילה תוגש בעבור למעלה מחודשיים, וסמוך מאוד למועד שנקבע לדיון בבקשת ההסגרה.

4. לא מצאתי לבקשת הפסילה יסוד. אכן, ב"פרשת מאיו" התעוררה השאלה של "מרכז הכובד" של העבירה, אולם המדובר ביישום של הלכה שיצאה מלפני בית המשפט העליון בע"פ 4596/05 רוזנשטיין נ' מדינת ישראל (פ"ד ס(3), 353). הדמיון בין "פרשת מאיו" לבין המסכת העובדתית העומדת, על פני הדברים, ביסוד הבקשה הנדונה עתה, אין בו כדי להעלות או להוריד. קשה להלום, כי כל אימת שבקשת הסגרה תעורר שאלה בדבר "מרכז הכובד" של העבירה, שופט שכבר חיווה דעתו על אופן ישומה של ההלכה בעניין זה, יפסל מלדון בה. הלכה היא, כי הבעת עמדה משפטית בפסק דין קודם שעסק בסוגיה זהה אינה פוסלת שופט מלישב בדין (ע"א 5056/09 פלוני נ' פלונית, תקדין; וכן י' מרזל, דיני פסלות שופט, עמ' 278-279). אם נלך לשיטתם של המבקשים, לא ירחק היום ושופטי בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר לו סמכות השיפוט הייחודית בבקשות הסגרה, יהיו פסולים כולם מלדון בבקשות הסגרה, לאחר שיזדמן לכל אחד מהם להכריע בבקשות כאלה, המעוררות, מעצם טיבן, שאלות משפטיות דומות, ומוגבלות בהיקפן.

5. לכך יש להוסיף, כי הצדק עם העותר גם בכל הנוגע לשיהוי הרב שבו הוגשה הבקשה. למבקשים היה ידוע כי בקשת ההסגרה תידון בפניי, כבר בראשית חודש אוקטובר. ביום 18.10.09 התקיים בפניי דיון שתכליתו הייתה קביעת סדרי הדיון בבקשת ההסגרה. ב"כ המבקשים, שייצג גם מי מן המשיבים ב"פרשת מאיו" ידע כבר אז, כי פסק הדין באותה פרשה אמור להינתן ביום 21.10.09. למרות זאת, לא מצא לנכון לבקש, במועד הדיון הנ"ל, כי אפסול עצמי, על אף שידע כי פסק הדין יתייחס, רובו ככולו, לסוגיית "מרכז הכובד". כך גם לא באה בפניי בקשת פסילה סמוך לאחר מתן פסק הדין, אלא רק עתה, כשבוע לפני המועד שנקבע לשמיעת הטיעונים לגופם.

נוכח האמור לעיל, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, יט טבת, תש"ע (5 בינואר, 2010), בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים, באמצעות פקס.

נאוה בן-אור, שופטת



מעורבים
תובע: היועץ המשפטי לממשלה
נתבע: אבי עייש
שופט :
עורכי דין: