ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שטרית שרה נגד בטוח לאומי-סניף ב :


בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה

בבאר שבע

בל 3384/08

בפני:

כב' הנשיא מיכאל שפיצר

05/01/2010

שטרית שרה

בעניין:

תובעת

מישור אריאל

ע"י ב"כ עוה"ד

נ ג ד

בטוח לאומי-סניף באר שבע

נתבע

סימונה מימון

ע"י ב"כ עוה"ד

פסק דין

1. בפני תביעתה של התובעת גב' שרה שטרית (להלן - "התובעת") להכרה באירוע מיום 18/4/07 כ"תאונת עבודה".

2. הנתבע בכתב הגנתו טוען כי לא הוכח קיום קשר סיבתי בין המחלה ממנה סובלת התובעת לבין האירוע הנטען ביום 18/4/07.

3. בדיון שהתקיים בפני ביום 26/3/09 הסכימה ב"כ הנתבע כי ימונה מומחה רפואי בתחום הקרדיולוגיה שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי, והצדדים גיבשו רשימת עובדות מוסכמות לצורך כך.

4. בהחלטה מיום 9/6/09 ולאחר שהתקבלו המסמכים הרפואיים, מיניתי את פרופ' קרן אנדרי כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין.

5. העובדות המוסכמות כפי שהועברו למומחה :-

"א. התובעת ילידת 1957.

ב. התובעת עובדת כמורה בבית ספר "אשכול" בבאר שבע.

ג. ביום 18/4/07 יצאה התובעת במסגרת תפקידה לטיול שנתי בבית הספר בו היא מלמדת.

ד. במהלך הנסיעה באוטובוס התרגזה התובעת בשל התנהגות תלמידה שהשתוללה בו, וזאת לאורך זמן.

ה. לאחר מכן במהלך טיול באיזור שוויצריה הקטנה, במסלול בוצי וסלעי חשה התובעת ברע, כאבים בחזה וזיעה קרה ונאלצה להתיישב ולהסדיר את נשימתה.

ו. התובעת לא סיימה את מסלול ההליכה וחזרה לאוטובוס ומשם כבר לא המשיכה בטיול, אולם נשארה באוטובוס עד תום הטיול.

ז. למחרת היום פנתה התובעת לקבלת טיפול רפואי.

ח. עובר לאירוע עסקה התובעת בהליכה 3-4 פעמים בשבוע כ-40 דקות בכל פעם.

ט. מצבה של התובעת הוא כעולה מהחומר הרפואי".

6. חוות דעתו של המומחה התקבלה ביום 21/6/09 ולפיה :-

"א. בתובעת לא אובחן אוטם חריף של שריר הלב. התובעת סבלה מהיפרליפידמיה ועודף משקל קל, והיתה בסיכון מוגבר לעומת אדם רגיל בגילה לפתח טרשת כלילית. על רקע זה, סבלה מתעוקת לב טיפוסית במאמץ בשנה שלפני האירוע החריג בעבודתה, עם החמרה בתעוקה כשלושה שבועות לפני פנייתה לבית החולים ב- 3/5/07 (דהיינו מספר ימים לפני האירוע החריג בעבודתה). במהלך אשפוזה עברה צנתור עם ממצא של נגע בודד בעורקים הכליליים, היצרות של 70% בעורק השמאלי הראשי.

זהו המקור היחיד שיכול היה לגרום לתעוקת לב. האירוע בעבודה והמאמץ הפיזי של המשך הטיול לאחר מכן, גרמו להופעת תעוקת לב, בדומה לאירועים של תעוקה אשר מהם סבלה התובעת, על פי דבריה, לפני ולאחר האירוע בעבודתה. בדיקות א.ק.ג. שבוצעה בהמשך לא הדגימו סימנים של אוטם , וגם בדוח הניתוח לא תואר ממצא של אוטם קודם בצפייה על הלב. אם כן, האירוע החריג בעבודתה של התובעת לא גרם להופעת מחלת הלב הכלילית עם הטרשת בעורק השמאלי הראשי. עוצמת מחושיה באותה עת גרמו לה לפנות לרופאת המשפחה, שם התבררה לראשונה אנמנזה של תעוקת לב במשך שנה. עקב כך הופנתה לבדיקות ולצנתור, בו התגלתה מחלתה, שחייבה הפנייתה לניתוח מעקפים. ההחמרה במחושים אשר החלה כשבוע לפני האירוע בעבודה נבעה ממהלך טבעי של מחלתה הטרשתית של התובעת. החמרה זו לא שינתה באון מהותי את המהלך הקליני של מחלתה, מאחר והצורך בניתוח שעברה נבע מההיצרות בעורק השמאלי הראשי, ממצא המחייב ניתוח מעקפים ללא קשר לחומרת המחושים.

ב. לדעתי לא קיים קשר סיבתי בין האירועים בעבודתה של התובעת ב- 18/4/07 להיצרות בעורק השמאלי הראשי והתעוקה הבלתי יציבה ממנה סבלה התובעת בשלושת השבועות שקדמו לאשפוזה ב- 3/5/07, דהיינו התעוקה הבלתי יציבה החלה כשבוע לפני האירוע החריג בעבודתה.

ג. השפעת האירוע בעבודה היתה פחותה בהרבה, אם בכלל, מהשפעת מצבה הבריאותי של התובעת (גורמי הסיכון שנזכרו לעיל והיצרות בעורק השמאלי הראשי) באותה עת".

7. התובע הגיש בקשה למשלוח שאלות הבהרה ובהחלטה מיום 8/9/09 התבקש המומחה להשיב על שאלות 7 עד 10 בלבד:-

"7. האם יתכן כי הכאבים בחזה עליהם מתלוננת התובעת בשנת 2000 נבעו מהמחלה הפפטית אשר אובחנה לה?

8. האם שיעול, כאבים בחזה בצד שמאל עם הקרנה ליד כאשר ה- א.ק.ג. תקין וקיימת רגישות במישוש בית החזה הן תופעות אופייניות לתעוקת לב או לשפעת?

9. האם על סמך המסמכים הרפואיים מלפני האירוע המדובר, דהיינו מיום 18/4/07 ניתן לומר כי התובעת סבלה מאיזו שהיא מחלת לב?

10. האם ניתן להבין מהמסמכים הרפואיים מלפני האירוע כי התובעת אובחנה וטופלה כחולת לב או האם קיימת אבחנה כי התובעת היתה חולת לב לא מטופלת על ידי רופא מומחה?".

8. תשובותיו של המומחה התקבלו ביום 29/9/09 ולפיהן :-

"7. על פי כל המסמכים הרפואיים (הפניה של רופא משפחה מ- 19/4/07, קבלה ושחרור מהמערך הקרדיולוגי בין ה- 5/5/07-3, דו"ח צנתור מה- 3/5/07) מתוארות תלונות תעוקתיות טיפוסיות במאמץ במהלך השנה שקדמה לאשפוזה של התובעת ב- 3/5/2007 בבית החולים סורוקה. לכאבים פפטיים אין "קשר חזק למאמץ והקלה במנוחה" והם אינם מוגדרים כ"תעוקה במאמץ", כפי שנעשה במסמכים הרפואיים השונים.

8. כאבים בחזה עם הקרנה ליד שמאל, עם או בלי שפעת, עם או בלי שינויים אלקטרוקרדיוגרפיים, נחשדים כתעוקת לב ואינם קשורים לשפעת.

9. בעת שהתובעת פנתה לטיפול בקופת חולים ב- 19/4/2007 התברר לרופא המטפל כי התובעת סבלה ממחושים בחזה ("עם קשר חזק למאמץ והקלה במנוחה... עם נשימה כבדה בתקופה האחרונה"). תלונות אלה מתאימות לתעוקת לב במאמץ, ולכן התובעת הופנתה לבדיקות מתאימות ולהתייעצות קרדיולוגית. בעקבות פעולות אלה הופנתה לצנתור ולניתוח דחוף. אם כן, ניתן לומר כי למחרת האירוע החריג בעבודתה, התברר כי התובעת סבלה למעשה במהלך השנה האחרונה מתעוקת לב.

10. כפי שסוכם בכל המסמכים הרפואיים לאחר ה- 19/4/2008 התברר לרופא המשפחה ובהמשך לקרדיולוגים שטיפלו בתובעת לאחר כשבועיים בביה"ח סורוקה, כי התובעת סבלה למעשה במהלך השנה לפני אשפוזה מתעוקת לב יציבה, עם החמרה במחושיה כשלושה שבועות לפני אשפוזה (דהיינו שבוע לפני האירוע החריג בעבודתה). התובעת לא סבלה כאמור מאוטם חריף של שריר הלב, והמחושים מהם סבלה לאחר האירוע החריג בעבודתה ובגינם פנתה ביום המחרת לטיפול במסגרת קופת חולים לא שינו את מהלך מחלתה.

תעוקת הלב במהלך השנה שקדמה לאשפוזה ולאירוע בעבודה נבעה מהיצרות משמעותית בעורק השמאלי הראשי, ממצא המחייב הפניית החולה לניתוח מעקפים. ההיצרות בעורק השמאלי הראשי הופיעה כשנה לפני האירוע החריג בעבודתה של התובעת, על רקע גורמי הסיכון שקיננו בה, וללא קשר לתנאי עבודתה".

9. לאחר כל זאת הוגשו סיכומי הצדדים בכתב.

10. לטענת התובעת בסיכומיה, אין לאמץ את חוות הדעת של המומחה, שכן יום לאחר האירוע - 19/4/07, נרשם כי "קיימים מחושים בחזה עם קשר חזק למאמץ והקלה במנוחה", ובהמשך אף מצויין כי "אתמול החמרה גם אחרי מאמץ קל, נשימה כבדה בתקופה האחרונה. עובדת קשה וגם קשה נפשית נכנסת לתקופת מעבר, שומנים בטיפול".

לטענת ב"כ התובעת יש לתהות על כך שהתובעת פנתה במשך שנים למספר רופאים אולם איש לא קבע כי היא סובלת מתעוקת לב וקשה להבין כיצד הגיע המומחה מטעם בית הדין למסקנה זו.

11. מכאן, שלדעת התובעת אין לקבל את חוות דעתו של פרופ' קרן וכי "אין ספק כי בין האירוע החריג אותו עברה התובעת למצבה הרפואי קיים קשר סיבתי", ועל כן יש להכיר בתביעה.

12. ב"כ הנתבע סבורה כי יש לאמץ את חוות דעתו של פרופ' אשר קבע חד משמעית כי אין קשר סיבתי כלשהו בין האירוע מיום 18/4/07 למצבה הרפואי, וזאת על רקע העובדה כי התובעת סבלה עוד קודם לכן מתעוקה בלתי יציבה, וכי לא אובחן בה כלל אוטם של שריר הלב.

13. לדעת הנתבע, הסברי המומחה כי התובעת סבלה מ- היפרליפידמיה ועודף משקל רב, ולכן היתה בסיכון מוגבר לפתח טרשת כלילית ובשל כך סבלה מתעוקת לב טיפוסית במאמץ בשנה שקדמה לאירוע, מצב שהחמיר כ- 3 שבועות לפני פנייתה לבית החולים .

14. גם תשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה מבססות את מסקנותיו ולפיהם סבלה התובעת כבר שנה לפני אשפוזה מתעוקת לב יציבה, וכי המחושים מהם סבלה לאחר האירוע לא שינו את מהלך מחלתה, ושההיצרות בעורק השמאלי הראשי הופיע כשנה לפני האירוע החריג, על רקע גורמי הסיכון שנמצאו בה.

15. פרופ' קרן מתיייחס בתשובותיו לשאלות ההבהרה גם לרישום הרפואי מיום 19/4/07 ומציין כי באותו יום :-

"התברר לרופא המטפל כי התובעת סבלה ממחושים בחזה ("עם קשר חזק למאמץ והקלה במנוחה ... עם נשימה כבדה בתקופה האחרונה"). תלונות אלה מתאימות לתעוקת לב במאמץ, ולכן התובעת הופנתה לבדיקות מתאימות ולהתייעצות קרדיולוגית. בעקבות פעולות אלה הופנתה לצנתור ולניתוח דחוף. אם כן, ניתן לומר כי למחרת האירוע החריג בעבודתה, התברר כי התובעת סבלה למעשה במהלך השנה האחרונה מתעוקת לב".

16. כאמור מסקנתו החוזרת ונשנית של המומחה היא כי התובעת לא סבלה מאוטם חריף של שריר הלב, אלא מתעוקת לב שנמשכה כשנה קודם לאירוע ואשר נבעה מהיצרות משמעותית בעורק השמאלי הראשי וללא כל קשר לתנאי עבודתה.

17. תמים דעים אני עם קביעותיו של המומחה המעוגנות בחומר הרפואי ומבוססות עליו ועל כן דין התביעה להדחות .

18. אין צו להוצאות.

ניתן היום י"ט בטבת, תש"ע (5 בינואר 2010) בהעדר הצדדים.

מיכאל שפיצר, שופט

נשיא

003384/08בל 734 שירה אלון



מעורבים
תובע: שטרית שרה
נתבע: בטוח לאומי-סניף באר שבע
שופט :
עורכי דין: סימונה מימון,מישור אריאל