ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אורן צבי נגד בטוח לאומי-סניף בא :


בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה

בבאר שבע

בל 3201/07

בפני:

כב' הנשיא מיכאל שפיצר

05/01/2010

אורן צבי

בעניין:

תובע

אלטרמן מיכאל

ע"י ב"כ עוה"ד

נ ג ד

בטוח לאומי-סניף באר שבע

נתבע

סימונה מימון

ע"י ב"כ עוה"ד

פסק דין

1. בפני תביעתו של מר צבי אורן (להלן – "התובע") להכיר באירוע מיום 9/12/06 כ"פגיעה בעבודה".

2. הנתבע בכתב הגנתו דחה את התביעה בטענה, כי לא אירעה בעבודת התובע תאונת עבודה וכי לא הוכח כי האירוע הנטען, חבלת ראש, גרם לתובע לנזק פיזיולוגי ו/או לאי כושר לעבודה.

3. בדיון שהתקיים בפני ביום 14/2/08 הגיעו הצדדים להסכמה ולפיה ימונה מומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה, והצדדים גיבשו רשימת עובדות מוסכמות לצורך כך.

4. בהחלטה מיום 16/3/08 מיניתי את פרופ' אבינועם רכס כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין.

5. העובדות המוסכמות כפי שהועברו למומחה :-

א. התובע יליד 24.11.53 , ועסק כנהג הסעות עצמאי משנת 2000 .

ב. ביום 9/12/06 עת העמיס התובע מזוודות של נוסעים ברכבו בנתב"ג הרים את ראשו וספג מכה ממשקוף הדלת האחורית של הרכב.

ג. מצבו הרפואי של התובע הוא עפ"י המסמכים הרפואיים המועברים למומחה.

6. השאלות עליהן התבקש המומחה להשיב:-

א. מהי המחלה ממנה סובל התובע כעולה מהתעודות הרפואיות ?

ב. הקיים קשר סיבתי בין המחלה ממנה סובל התובע לבין האירוע בעבודה בתאריך 9/12/06, כפי שתואר בעובדות שלעיל?

ג. האם אי הכושר לעבודה על פי התעודות הרפואיות לנפגע בעבודה המצורפות להחלטה זו, כולו או חלקו נגרם עקב האירוע הנ"ל?

ד. באם המומחה יקבע, כי רק חלק מאי הכושר נגרם עקב האירוע וחלק מקורו

במצב רפואי קודם, ישיב המומחה מה משך הזמן שבו נגרם לתובע אי כושר אותו ניתן לייחס לאירוע מ- 9/12/06?

7. חוות דעתו של פרופ' אבינועם רכס התקבלה ביום 8/4/08 :-

"א. התובע סובל מגורמי סיכון מרובים לחלות במחלת כלי הדם לרבות משקל יתר, סכרת, יתרת לחץ דם והיפרליפידמיה.

התובע סבל מאירוע מוחי TIA עוד בשנת 1994 ואף נזקק להכנסת תומכן (STENT) לעורקי הגפיים התחתונות. כמו כן עבר אירוע קרדיאלי (MI).

כל אלו מעידים על גורמי סיכון משמעותיים ומחלה פעילה של כלי הדם המוחיים ואלו של הגפיים והלב.

התובע חלה בתאריך 10/12/06 באוטם מוחי, אוקציפיטלי שמאלי עם חסר הומונימי בשדות הראיה מימון .

בדיקת CT שנעשתה סמוך למועד זה הראתה אוטמים לקונריים דו צדדיים כביטוי מובהק של מחלת כלי הדם המוחיים – קודם לארוע נשוא תביעה זו.

ב. התשובה לשאלה זו לדעתי שלילית.

חבלת ראש בנסיבות המתוארות – ללא אבדן הכרה, ללא שבר בגולגולת, ללא קרעים בקרקפת אינה יכולה לגרום לאירוע מוחי.

גם אם היה נגרם אירוע שכזה האירוע הוא לרוב דימומי (דהיינו פריצת כלי הדם ודימום לרקמת המוח) ולא איסכמי (דהיינו חסימת כלי דם) כפי שהיה במקרה זה.

לדעתי, האירוע המוחי התרחש עקב גורמי התחלואה הטבעיים שהיו בתובע.

ג. התשובה לשאלה זו חיובית.

ד. ראה ג' לעיל ".

8. התובע הגיש בקשה למשלוח שאלות הבהרה למומחה, הנתבע בתגובתו לא התנגד לבקשה, ובהחלטה מיום 2/9/08 נעניתי לבקשה והמומחה התבקש להשיב על שאלות ההבהרה הבאות :-

"א. האם הנך מסכים, כי קיים קשר זמנים ברור וסמיכות רבה, בין החבלה המוחית לבין האוטם המוחי שהתהווה ?

ב. האם הנך מסכים לכך, כי האטמים האחרים שנמצאו ב-CT הינם אטמים לקונרים שנגרמים עקב מחלות כלי דם קטנים ואין כל דמיון במנגנון ההתהוות לאוטם העורפי הגדול שנוצר, בעקבות החבלה, וגרם לאירוע האיסכמי הנטען?

ג. האם הנך מסכים לעובדה, כי בגין חבלה גולגלתית בראש יכול להיווצר קרע (דיסקציה) ואפילו "מקומי", בדופן העורק, אשר יכול שלא להופיע ב- CTA-CT (אנגיוגרפיה, ואי הופעה שכזו אינו שולל את קיומו של הקרע ?

ד. בפיענוח ה-CTA נכתב "קיים מילוי" חלש יחסית "של עורק המוח העורפי (PCA) משמאל"- האם הפיענוח הנ"ל הינו ביטוי של תרומבוס שהתהווה על רקע דיסקרציה ופגיעה בדופן העורק באותו אזור, והוא אשר גרם לאירוע האיסכמי המוח ?

ה. האם תסכים עימי שאין להתעלם ולנתק את סמיכות הזמנים, שבין הארוע של האוטם המוחי, וכי יש קשר מובהק גם זמני וגם מנגנוני בין החבלה, לבין האוטם המוחי.

ו. האם הנך מסכים לעובדה, כי אפילו חבלת ראש במידה "בינונית" (mild head injury ), מהסוג שאירע לתובע, עלולה לגרום לסדק (קרע) של עורק המוח אשר תגרום לתרומבוס תוך מוחי על רקע הדיסקציה ופגיעה מקומית בדופן העורק ולבסוף לאירוע איסכמי תוך-מוחי ?"

9. תשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה התקבלו ביום 24/11/08, ולפיהן :-

"א. אירוע החבלה התרחש ביום 9/12/06 (אין ציון שעה) התובע אושפז למחרת בתאריך 10/12/06 בשעה 09:35, כשהוא סובל מהפרעה בראיה בצד ימין שהופיעה "מבוקר קבלתו".

מאחר ואיני יודע בוודאות את שעת החבלה, אינני יודע להשיב מה מידת סמיכות הזמנים בין החבלה והופעת המחלה והאם הפרידה שנת לילה מלאה ביניהם.

ב. האוטמים האחרים הם לקונריים עקב מחלת כלי הדם הקטנים במוח. האוטם העורפי נגרם על ידי חסימה בעורק המוח האחורי שהוא עורק גדול יותר.

חסימת עורק זה לא נגרמה עקב החבלה.

ג. זו שאלה תיאורטית מובהקת. דיסקציה שאינה נראית ב- CT ANGIO אינה ניתנת לאבחנה וקיומה מוטל בספק.

ד. התשובה לשאלה זו שלילית. דיסקציה חבלתית מתרחשת כמעט תמיד רק בעורקים הראשיים המזינים את המוח. (עורק הקרוטיד והעורקים הוורטברליים) דיסקציה בעורק הבסיס (BASILAR ART) נדירה אך אפשרית. דיסקציה בעורק המוח האחורי עקב חבלה היא אירוע נדיר ביותר, אם בכלל.

את ההפרעה בזרימה שתוארה בעורק זה יש לראות על רקע השינויים הניווניים התחלואתיים (אטרוסקלרוזיס) המובהקים והמוכחים שהיו בתובע על רקע גורמי הסיכון הידועים שהיו בו לרבות משקל יתר, סכרת, יתר לחץ דם והיפרליפידמיה וכן על רקע טכני של איכות הבדיקה.

משקלם של גורמי סיכון אלו עולה עשרות מונים על האפשרות התיאורטית שהיה לתובע דיסקציה שלא נראתה ב- CT ANGIO.

ה. התשובה לשאלה זו שלילית במובהק.

כפי שכבר כתבתי מדובר בחבלת ראש קלה ביותר ובנאלית שאינה יכולה לדעתי לגרום לנזק כל שהוא לעורקי המוח.

מאידך יש לתובע גורמי סיכון תחלואתיים ברורים וידועים שאף גרמו למחלה ידועה ומוכחת של כלי הדם במוח ובגפיים אשר השפעתם לדעתי במקרה זה מכרעת.

ו. לדעתי התובע סבל מחבלת ראש "קלה" ולא "בינונית".

חבלה קלה כזו, כפי שכתבתי בחוות דעתי המקורית וכפי שעניתי כאן אינה יכולה לגרום לנזק שכזה".

10. ביום 1/3/09 התקבלו לתיק סיכומיו של התובע, וסיכומי הנתבע התקבלו ביום 3/5/09, ובבואי לכתוב את פסק הדין סברתי בהחלטה שניתנה ביוזמתי ביום 17/5/09, כי יש מקום להעביר למומחה הרפואי פרופ' רכס את שאלות הבהרה נוספות אשר פורטו בהחלטה, ולאחר קבלת עמדת הצדדים התבקש המומחה להשיב על שאלות ההבהרה הבאות :-

" א. לשאלת ההבהרה : האם הנך מסכים, כי קיים קשר זמנים ברור וסמיכות רבה, בין החבלה המוחית לבין האוטם המוחי שהתהווה ? שנשלחה אליך 2/9/08 השבת כי :

"אירוע החבלה התרחש ביום 9/12/06 (אין ציון שעה) התובע אושפז למחרת בתאריך 10/12/06 בשעה 9:35, כשהוא סובל מהפרעה בראיה בצד ימין שהופיעה "מבוקר קבלתו".

מאחר ואינני יודע בוודאות את שעת החבלה אינני יודע להשיב מה מידת סמיכות הזמנים בין החבלה והופעת המחלה והאם הפרידה שנת לילה מלאה ביניהם. "

האם בעובדה כי שעת הפגיעה היא 23:30 בנתב"ג ביום 9/12/06 וכי התובע הגיע לביתו בבאר שבע בשעה 1:30 ביום 10/12/06 - יש כדי לשנות מתשובתך?

ב. בהחלטת בית הדין מיום 16/3/08 נשאלת גם את השאלות הבאות:

"ג. האם אי הכושר לעבודה על פי התעודות הרפואיות לנפגע בעבודה המצורפות להחלטה זו, כולו או חלקו נגרם עקב האירוע הנ"ל ?

ד. באם המומחה יקבע, כי רק חלק מאי הכושר נגרם עקב האירוע הנ"ל וחלק מקורו במצב רפואי קודם, ישיב המומחה מה משך הזמן שבו נגרם לתובע אי כושר אותו ניתן לייחס לאירוע מ- 9/12/06 ? "

תשובתך לשאלות אלה מיום 7/4/08 היתה :

"ג. התשובה לשאלה זו חיובית.

ד. ראה ג' לעיל."

אנא הסבר תשובותיך וכיצד הן מתיישבות עם יתר תשובותיך בחוות דעתך ובתשובותיך לשאלות ההבהרה".

11. תשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה התקבלו ביום 17/8/09 :-

"א. על פי נתוני בית המשפט מועד הפגיעה בנתב"ג היה 9/12/06 שעה 23:30 וכי התובע הגיע לביתו ביום 10/12/06 בשעה 01:30. מכאן שישנה סמיכות זמנים בין האירוע בעבודה והופעת סימני המחלה המוחית.

יחד עם זאת, לדעתי כפי שהבהרתי כבר במסמכים הקודמים חבלת ראש קלה כפי שסבל התובע אינה יכולה לגרום לאוטם מוחי עורפי כפי שסבל התובע.

סמיכות הזמנים לכן היא מקרית בלבד.

ב. שאלה זו אינה ברורה לי. ואיני יודע על מה אני נדרש להשיב.

תעודות אי הכושר לעבודה ניתנו עקב האירוע המוחי ממנו סבל התובע - כך גם כתבתי בחוות דעתי .

תעודות אלו להבנתי אינן מותנות בגורם שהביא למחלה המוחית ולפיכך אין סתירה בין תשובותי בחוות הדעת ובתשובות ההבהרה לבין המסקנה כי אי הכושר ניתן בשל האירוע המוחי.

אי הכושר נגרם כולו על ידי האירוע המוחי ואינו מותנה במצב רפואי קודם. אינני בטוח שעניתי נכון לשאלה זו אך היא כאמור אינה ברורה לי".

12. לאחר כל זאת התבקשו הצדדים בהחלטה מיום 26/8/09 להגיש סיכומיהם בכתב.

13. התובע בסיכומיו מסתמך הן על הסיכומים שהגיש עוד בטרם הוספתי את שאלות ההבהרה מיוזמתי, וכן הוסיף טענות נוספות .

14. תמצית טענותיו של התובע הן :-

א. יש להעדיף את חוות הדעת שהוגשה מטעם התובע ושנערכה על ידי ד"ר פרקש, אשר סבר כי קיים קשר סיבתי.

ב. סמיכות הזמנים בין אירוע התאונה ביום 9/12/06 לאשפוזו מצדיקים את המסקנה כי קיים קשר סיבתי, מה גם שעל פי חוות דעתו של פרופ' רכס שמונה על ידי בית הדין "דיסקציה בעורק המוח האחורי עקב חבלה היא אירוע נדיר ביותר אם בכלל".

מכאן מסקנת התובע, כי קרע בעורק המוח האחורי אינו בלתי אפשרי, גם אם הוא נדיר .

ג. יש להעזר בחזקת הסיבתיות על פי סעיף 83 לחוק, ומשפרופ' רכס לא שולל קיומה של חבלה ואינו שולל תוצאות קלות שנגרמו בעקבותיה, הרי שדי בכך כדי להכיר באירוע המוחי כפגיעה בעבודה, תוך שניתן יהיה בעתיד לעשות חשבון עובר ושב ביחס למצב הקודם.

ד. פרופ' רכס הבהיר כי תקופת אי הכושר כולה היא תוצאה של האירוע המוחי, וגם בכך יש לראות הכרה בקשר הסיבתי.

ה. מסכמת ב"כ התובע את דבריה ואומרת כי :-

"אין לשלול הכרה באירוע שעבר התובע כתאונת עבודה רק בשל העובדה שהתובע סובל מגורמי סיכון ווסקולריים. לא ניתן להתעלם מהקשר הסיבתי הזמני והמנגנוני בין החבלה לאירוע המוחי. בעיקר לאור העובדה שהמומחה פרופ' רכס מאשר לתובע את התעודות הרפואיות שקיבל כנובעות וכקשורות לחבלה שאירעה בתאונה נשוא תיק זה".

15. הנתבע מנגד סבור כי יש לדחות את התביעה, ועיקר טענותיו בסיכומיו המקוריים ובסיכומי ההשלמה הם :-

א. יש לאמץ את חוות הדעת של פרופ' רכס הסובר כי חבלת ראש ללא אבדן הכרה וללא שבר בגולגולת ואף ללא קרעים בקרקפת אינה יכולה לגרום לאירוע מוחי שהוא בעל אופי דימומי ולא איסכמי.

ב. גם תשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה מבהירות באופן חד משמעי את עמדתו כי אין כל קשר בין האירוע לבין הפגיעה המוחית, מה גם שעל פי חוות דעתו "מדובר בחבלת ראש קלה ביותר ובנאלית".

ג. המומחה הוא זה שמאיר את דרכו של בית הדין, ומשחוות דעתו בהירה והחלטית אין מקום שלא לאמצה.

הכרעה

16. הלכה פסוקה היא כי :

"לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה.

מטעמים מובנים, במחלוקת בין מומחה מטעם אחד הצדדים למומחה מטעם בית הדין יעדיף בית הדין את המומחה מטעמו על פני מומחה מטעם הצדדים.

אפשר שבשאלה מסויימת יהיו לרופאים דעות שונות. במחלוקת בין רופאים שכל כולה משדה הרפואה, לא יכניס בית הדין את ראשו, אלא יקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית הדין, כאמור, ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין" (עב"ל 1035/04 דינה ביקל נ. המל"ל - מפי כב' הש' רבינוביץ).

17. במקרה זה יש להעדיף את חוות דעתו של המומחה מטעם בית הדין פרופ' רכס על זו של המומחה מטעם התובע ד"ר פרקש, מה גם כפי שיפורט להלן חוות דעתו של פרופ' רכס, לרבות הסבבים הנוספים של התשובות לשאלות ההבהרה יוצרות תמונה ברורה וחד משמעית כי אין קשר סיבתי בין האירוע לבין מצבו הרפואי של התובע.

18. כאמור, כבר בחוות דעתו הראשונית השיב המומחה באופן נחרץ כי אין קשר סיבתי בין האירוע מיום 9/12/06 לבין הפגיעה המוחית ממנה סבל התובע, וכי "האירוע המוחי התרחש עקב גורמי התחלואה הטבעיים שהיו בתובע".

חוות דעתו מבוססת בעיקר על כך כי כבר בשנת 1994 סבל התובע מאירוע מוחי, ואף בשנת 2006 לקה באירוע מוחי נוסף, וכי בבדיקת CT שנערכה סמוך למועד האירוע השני נצפו "אוטמים לקונריים דו צדדיים", המהווים ביטוי מובהק של מחלת כלי הדם המוחיים, כל זאת קודם לאירוע.

19. תשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה הוסיפו אור נוסף לחוות דעתו, ובהקשר זה מסביר המומחה את התהליכים השונים האפשריים ושב ומסכם כי מדובר בחבלת ראש קלה ביותר "שאינה יכולה לגרום לדעתי לנזק כלשהו לעורקי המוח" ו- "מאידך יש לתובע גורמי סיכון תחלואתיים שאף גרמו למחלה ידועה ומוכחת של כלי הדם במוח ובגפיים אשר לדעתי במקרה זה מכרעת".

20. המומחה היה ער לכך כי לא צויין פער הזמנים בין האירוע מיום 9/12/06 לאשפוזו של התובע בשעה 09:35 למחרת היום, ומשעניין זה הובהר לו, והובא לידיעתו כי שעת התאונה היתה 9/12/06 23:30 - הרי שאף לכך השיב המומחה כי אכן ישנה סמיכות זמנים, אולם אין בה כדי לשנות מחוות דעתו וזאת לאור העובדה כי מדובר בחבלת ראש קלה שאינה יכולה לגרום לאוטם מוחי.

יצויין כי בהקשר זה שמר המומחה על עקביות בתשובתו, שכן כבר מלכתחילה זו היתה עמדתו, אלא שרק בתשובה לשאלת הבהרה השיב כי למעשה לא היה בכך כדי לשנות מחוות דעתו .

21. גם לא מצאתי סתירה כלשהי בעמדתו של המומחה, שכן ההכרה כשלעצמה בתקופת אי הכושר מתייחסת למצבו הרפואי של התובע בעקבות האירוע המוחי בו לקה, אולם אין בו משום הכרה כי האירוע נגרם בשל תנאי עבודתו, ועל כן נכוחים דבריו כי :-

"תעודות אלו, להבנתי אינן מותנות בגורם שהביא למחלה המוחית ולפיכך אין סתירה בין תשובותי בחוות הדעת ובתשובות ההבהרה לבין המסקנה כי אי הכושר ניתן בשל האירוע המוחי".

22. התוצאה היא איפוא שיש לאמץ את חוות דעתו של פרופ' רכס, ומכאן שדין התביעה להדחות.

23. אין צו להוצאות.

ניתן היום י"ט בטבת, תש"ע (5 בינואר 2010) בהעדר הצדדים.

מיכאל שפיצר, שופט

נשיא

003201/07בל 734 שירה אלון



מעורבים
תובע: אורן צבי
נתבע: בטוח לאומי-סניף באר שבע
שופט :
עורכי דין: סימונה מימון,אלטרמן מיכאל