ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סופיוב נגד סופיוב :

1

בתי משפט

בית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו

עא 003050/07

בפני:

הרכב: שנלר,ורדי,לבהר שרון

תאריך:

17/07/2008

1 . סופיוב פרידה

2 . סופיוב יוסף

בעניין:

המערערים

ליבונטין

ע"י ב"כ עו"ד

נ ג ד

סופיוב זבולון

המשיב

מרח' פישל אהרון 30, ירושלים

פסק – דין

1. בפנינו ערעור על פסק דינו של בימ"ש השלום בת"א (כב' השופטת פרוסט-פרנקל) מיום 14.5.07, אשר דחה את תביעת המערערים לחייב את המשיב, לשלם את חלקו בגין עבודות חלוקת חנות, אשר המערערים בעלים של 6/10 חלקים בחנות, וכשהמשיב בעלים של 1/10 מהחנות.

לטענת המערערים, בהתאם לפס"ד שניתן בעניינם של הצדדים (להלן – פסה"ד בענין החלוקה), נקבע כי הצדדים יחלקו את החנות בעין, כך שהמערערים ירשמו כבעלים של חנות בשטח של כ- 60% מהחנות, בעוד שהמשיב יחד עם אחרים, ירשמו כבעלים של חנות בשטח של כ- 40% מהחנות.

המערערים טענו כי כל בעלי הזכויות הסכימו לאופן החלוקה, וכך גם כי הצדדים ישאו בהוצאות החלוקה בהתאם לחלקיהם בחנות.

המערערים דרשו לחייב את המשיב יחד עם אחרים, בסכום של 11,937 ש"ח, ההוצאות שהוצאו לביצוע החלוקה, נכון למועד הגשת התביעה (4.12.05), ובנוסף לחייבם לשלם למערערים סך של 3,290 ש"ח בגין חלקם בשכ"ט עו"ד עבור הטיפול בתיקון צו הבית המשותף.

הנתבעים האחרים בתביעה הגיעו להסדר פשרה עם המערערים, והדיון בפני בית משפט קמא התנהל בעניינו של המשיב בלבד.

2. בימ"ש קמא קבע, כי מחומר הראיות שהובא בפניו, עלה כי פסה"ד בענין החלוקה ניתן עפ"י הסכם פשרה אשר המשיב לא יוצג ולא השתתף בדיון, אשר לפיו מונו עורכי דין דאז של הצדדים האחרים ככונסי נכסים, לצורך ביצוע חלוקת החנות, וקביעת חלקו של כל אחד בהוצאות החלוקה.

מעדות אחד הכונסים עלה כי המערערים פעלו בניגוד לדעתו המפורשת, עת ביצעו את החלוקה בעצמם ו/או ע"י אחרים.

כך גם דחה בימ"ש קמא כאילו עו"ד לירז, כונס הנכסים, נתן הסכמתו בשם כל הנתבעים בתביעה כפי שהוגשה בפני בימ"ש קמא, לחלוקת החנות ללא תנאי.

יתר על כן, ביהמ"ש קבע כי הוסכם שקבלן מטעם כונס הנכסים, הוא זה שיבצע את העבודה, אך המערערים עשו בחנות כבשלהם, תוך שהעבודה נעשית ללא כל פיקוח וכי למעשה גם החלוקה בעין אינה בשיעור 40% ו- 60%, כך שיש לבצע תשלומי איזון.

די בכך, לשיטת בימ"ש קמא, לקבוע כי דין התביעה להידחות.

בנוסף, קבע בימ"ש קמא, כי המערערים לא הוכיחו כלל ועיקר את עלות השיפוצים. כך לא המציאו קבלה לגבי עלות השיפוצים, לא העידו את הקבלן אשר ביצע את עבודות השיפוץ, לרבות מה העבודות שבוצעו בפועל, וכי עצם ההימנעות מהבאת עדות שכזו, פועלת כנגד המערערים, ומשכך דחה בימ"ש קמא את התביעה כנגד המשיב, תוך חיוב המערערים בהוצאותיו.

3. המערערים הגישו ערעור על פסה"ד.

בתחילה, זומן המשיב באמצעות שירות בתי הסוהר, אך בהתאם להודעתם הסתבר כי המשיב שוחרר. ב"כ המערערים ציין כי שלח הודעה על הערעור למשיב לפי הכתובת שמסר המשיב, אולם המכתב חזר מחמת אי דרישה. על כן, התבקש ב"כ המערערים לבצע מסירה אישית למשיב.

בדיון מיום 22.5.08 הגיש ב"כ המערער אישור מסירה, לפיו סר השליח מטעמו לדירה, אולם שם סרבו לקבל את המסמכים, ועל כן אלו הונחו בכתובתו של המשיב לאחר שלושה ביקורים.

כך גם צורף תצהיר השליח.

ב"כ המערערים ציין כי המשיב התקשר אליו שלושה ימים לפני הדיון, אמר שלא שומע טוב את השיחה, וכי יתקשר פעם נוספת אך לא עשה כן.

כך גם ציין כי הגברת אשר סרבה לקבל את מסמכי בי-דין, היא אשתו של המשיב.

ב"כ המערערים עתר בדיון כי פסק דינו של בימ"ש קמא יבוטל, וכי יינתן פס"ד כמבוקש.

בהמשך נדרש ב"כ המערערים להמציא עיקרי טיעון וכן תיק מוצגים.

4. בעיקרי הטיעון מפנים המערערים לדברי המשיב בבימ"ש קמא, אשר אישר כי הוא מסכים, הגם שבדיעבד, לחלוקה לגבי החנויות.

לשאלה אם הוא צריך לשלם את חלקו בחלוקה, השיב כי "את ההוצאות האמיתיות ולגירסתי זה 10,000 ש"ח, כל ההוצאות... " (עמ' 11 לפרו' מיום 30.4.07).

משכך, טוענים המערערים, כי קיימת הודאת בעל דין, הן בכל הקשור לנושא החלוקה, והן בכל הקשור לנושא העלויות, וכשב"כ המערערים מדגיש כי מאחר והמשיב חב רק ב- 1/10, הרי הפער בין הסכומים אשר המערערים טוענים ובין הסכום שהמשיב טוען, הינו 2,510 ש"ח בלבד.

בנוסף, מפנים המערערים לחילופי המכתבים בין בא כוחם לבין הכונס, לרבות להצעת המחיר שצרף הכונס למכתבו שהינה כ- 32,520 ₪, ללא מע"מ.

בכך רואים המערערים תימוכין לסכום השיפוץ שנטען על ידם, דהיינו כ-30,000 ₪, ללא מע"מ.

לענין הוכחת העלויות, טענו המערערים כי נושא השיפוצים טופל ע"י בנה של המערערת, אשר טיפל בכל הקשור לנושא השיפוצים, ועל כן גם הקבלה בדבר עלות השיפוצים, אשר ביהמ"ש סרב לקבלה, ראויה היתה להתקבל.

כן מלינים המערערים על כך שבימ"ש קמא לא חייב את המשיב לשאת בחלקו בעלות פיצול מוני חשמל ובעלות תיקון צו הבית המשותף.

5. בימ"ש קמא קבע קביעות עובדתיות אשר אין מקום להתערב בהן, אלא במקום ובו עולה כי התעלם הוא מעובדות שהובאו בפניו, או שהסיק מסקנות שאינן עולות מחומר הראיות.

במקרה דנן, בסופו של יום, אכן המשיב אישר הסכמתו ואף בדיעבד, לחלוקה, וכשלמעשה גם לא הכחיש חבותו לשאת בחלקו בהוצאות החלוקה.

עם זאת, חלק הוא על סכומי השיפוצים הנדרשים, כפי שטען טענות אחרות הקשורות לביצועם.

נראה לנו כי המערערים – לרבות בהעדר התייצבות וטיעונים שכנגד מצד המשיב – עמדו לכאורה בנטל להראות שזכאים הם שהמשיב ישא בחלקו בעלות השיפוצים.

בהתייחס לעלות זו, גם אם היינו סוברים כי היה מקום שבימ"ש קמא יקבל את החשבונית בדבר עלות השיפוץ, עדיין לא הובאו עדים להוכחת אופן ביצוע השיפוצים ועלותם, ולא די בחשבונית.

מנגד, לא ניתן להתעלם מאותה הצעת מחיר שציין כונס הנכסים ואשר פורטה לעיל.

מחילופי המכתבים בין ב"כ המערערים לבין הכונס, עולה כי המערערים הודיעו שבכוונתם לערוך את השיפוצים בעצמם או ע"י מי מטעמם, וכי לכאורה לא באה התנגדות לכך.

כאמור, ההצעה האחרונה שהוצעה ע"י הקבלן מטעם הכונס הסתכמה ב- 32,520 ₪ ללא מע"מ, בעוד שהמערערים טוענים לשיפוץ בסכום של 30,000 ₪ בלבד בתוספת מע"מ.

דהיינו, שלמעשה אין פערים משמעותיים בהתייחס לעלות השיפוצים, ועולה כי הסכומים שטענו להם המערערים מתאימים לאותה הצעה שניתנה לכונס הנכסים.

בנסיבות אלה, לכאורה, לא היה מקום שבית המשפט ישלול מכל וכל את זכאות המערערים להחזר ההוצאות שהוצאו על ידם.

יתכן ואכן נדרשים תשלומי איזון בכל הקשור לחלוקה, אך לא די בכך לדחיית דרישת המערערים מכל וכל.

יתר על כן, לכאורה דחיית התביעה, מכל וכל, תוצאתה התעשרות המשיב שלא כדין.

6. משכך, יש מקום לקבוע כי על המשיב לשאת בחלקו, דהיינו 3,000 ₪, למועדים הרלוונטיים ובתוספת מע"מ.

7. לא מצאנו להתערב בשאר קביעות בימ"ש קמא, לרבות בנושא חיובו של המשיב להשתתף בעלויות אחרות, לרבות משלא הוכח כי המשיב התחייב לשאת בהוצאות אלו.

8. אשר על כן, פסק דינו של בימ"ש קמא בטל, וככל שהמערערים שילמו הוצאות למשיב, אלו יוחזרו למערערים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מעת התשלום ועד להחזרה.

המשיב ישלם למערערים 3,510 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 4.12.05 ועד התשלום בפועל.

כמו כן, ישא המשיב, בהוצאות הערעור וכן בשכ"ט עו"ד בשתי הערכאות בסך 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

9. הפקדון הכספי שהפקידו המערערים יוחזר להם.

10. המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לב"כ המערערים ולמשיב, בהתאם לכתובתו דלעיל.

ניתן היום י"ג בתמוז, תשס"ח (16 ביולי 2008).

ישעיהו שנלר, שופט

אב"ד

ד"ר קובי ורדי, שופט

רות לבהרֿֿשרון, שופטת