ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין טייאב קובי נגד טרפיק השכרת רכב :

1

בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

פשר 002184/07

בשא 5807/08

בפני:

כבוד השופטת ורדה אלשיך – סגנית נשיא

17/07/2008

המבקש:

עו"ד עמית אבן

בתפקידו כמנהל מיוחד של חברת טרפיק השכרת רכב בע"מ

-- נ ג ד --

המשיבים:

1. דף הזהב בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד רותי שריד

2. כונס הנכסים הרשמי

ע"י ב"כ עו"ד אורי ולרשטיין

החלטה

זוהי בקשת עו"ד עמית אבן, המנהל המיוחד לחברת טרפיק השכרת רכב בע"מ (להלן: "המנהל המיוחד" ו-"החברה" בהתאמה), להורות לחברת דף הזהב בע"מ (להלן: "המשיבה") לשלם סך 14,734 ₪ לקופת הפירוק. מנגד, טוענת המשיבה טענת קיזוז כנגד החברה.

1. טרם כניסת החברה להליכי פירוק, עסקה החברה בהשכרת רכבים. כפי שעולה מטענות הצדדים, בין לקוחות החברה נמנתה גם המשיבה. בין הצדדים התקיימו יחסים חוזיים הנוגעים למתן שירותי השכרת רכבים, תפעולם ותחזוקם מטעם החברה.

המנהל המיוחד מונה לצורך תפיסת שיקים אשר נמשכו לפקודת החברה על ידי לקוחותיה ומימושם. בין השיקים שנתפסו, נמצא שיק שנמשך על ידי המשיבה. השיק הופקד על ידי המנהל המיוחד, וחולל לאחר שבוטל על ידי המשיבה. המנהל המיוחד פנה למשיבה במכתב דרישה (מיום 20/2/08), לקבל לידיו שיק חלופי בסכום זהה לפירעון מיידי, אך המשיבה סירבה.

הסירוב התבסס על מכתב ששלחה לחברה (ביום 1/8/07) ובו טענה המשיבה טענות שונות בדבר נזקים שנגרמו לה בגין הרכבים שסופקו לה על ידי החברה, אשר לטענתה סבלו מתקלות רבות ולא עמדו בתנאים שנקבעו בין הצדדים בחוזה. במכתב האמור העלתה המשיבה טענת קיזוז כנגד החברה, כאשר היא מודיעה לחברה על קיזוז כל סכום שהמשיבה חייבת לחברה בגין שכירויות הרכבים כנגד הנזקים שפורטו במכתב.

2. המנהל המיוחד טוען כי דין טענת הקיזוז להידחות, מכיוון שהחובות להם טוענת החברה הינם חובות שטרם הוכחו, ואשר נובעים ככל הנראה מכוח דיני הנזיקין. עוד טוען המנהל המיוחד כי הפסיקה ראתה לנכון לפרש בצמצום את סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל (החל לגבי פירוק חברות מכוח סעיף 353 לפקודת החברות), אשר עוסק בזכות הקיזוז במסגרת הליכי חדלות פירעון, וכי אין המדובר ב"אשראי הדדי או חוב הדדי או עסקים הדדיים" כאמור בסעיף 74.

3. המשיבה מתנגדת לבקשה, הן מנימוקים פרוצדוראליים והן מנימוקים מהותיים. מן הפן הפרוצדוראלי, טוענת המשיבה כי אין הבקשה ראויה להתברר במסגרת בקשה למתן הוראות, וכי מדובר בתביעה כספית המצריכה חקירת עדים והבאת ראיות, אשר יש לנהל במסגרת בית משפט אזרחי. מן הפן המהותי, טוענת המשיבה כי היא רשאית לטעון טענת קיזוז במסגרת היחסים החוזיים שבינה לבין החברה, כאשר החברה הפרה את ההתחייבויות החוזיות שלה (בין היתר, בנוגע לסוגי הרכבים שהיא תשכיר, לקילומטראז' של הרכבים ועוד) ולאור הסכמה מפורשת שניתנה לה על ידי החברה לביטול השיק האמור, כקיזוז חלק מנזקיה.

4. כונס הנכסים הרשמי (להלן: "הכנ"ר") מתנגד לבקשה. עמדת הכנ"ר הינה כי המשיבה שלחה הודעת קיזוז כדין, וכי היא רשאית לקזז את חיוביה החוזיים לחברה כנגד חיוביה החוזיים של החברה כלפיה. הכנ"ר סבור כי כימות החיובים החוזיים בנסיבות המקרה דנן אינו מתאים למסגרת בקשה למתן הוראות, ובמידה וסבור המנהל המיוחד כי חובות החברה למשיבה נמוכים מחובות המשיבה לחברה, עליו להגיש בקשה למתן הוראות לקבלת היתר להגיש תובענה כספית בערכאה אזרחית.

עד כאן טענות הצדדים ולהלן החלטתי;

5. עיון במכתב ששלחה המשיבה לחברה ביום 1/8/07, והוכתר בכותרת "נזקים לפעילותינו במתן שירות לקוי שלא כמוסכם והיעדר שירות" (ההדגשה שלי - ו.א), מגלה כי טענות המשיבה הינן חוזיות בעיקרן, ונוגעות לאי התאמות בין סוג הרכבים (והקילומטראז' שלהם) אשר סוכם עליהם בחוזה לבין סוג הרכבים שסופקו בפועל. כמו כן, נראה כי המכתב מעלה טענות בעלות אופי נזיקי, בנוגע לנזקים שנגרמו למשיבה, לכאורה, בגין קריסת החברה. אלא שמרבית הטענות, כאמור לעיל, נראות כטענות חוזיות הנובעות מהיחסים החוזיים שהתקיימו בין הצדדים, אשר כללו התנהלות ו"התחשבנות" יומיומית, והיוו מעין חוזה יחס. ספק בעיניי אם מוצדקת עמדת המנהל המיוחד כי בנסיבות אלה יש לשלול את טענת הקיזוז א-פריורית. כמו כן, אין בידי לקבל את טענת המנהל המיוחד כי החובות הנטענים על ידי המשיבה הינם חובות מותנים או נזיקיים. כאמור, מדובר בחובות חוזיים (לכאורה) אשר יש לבררם ולכמתם.

6. נותרה רק השאלה הפרוצדוראלית, דהיינו: האם המחלוקת דנן ראויה להתברר במסגרת בקשה למתן הוראות או שמא במסגרת תובענה כספית. המשיבה סבורה כי אין לדון במקרה דנן במסגרת בקשה למתן הוראות, שכן הסוגיה מצריכה בירור עובדתי מקיף, אשר ידרוש הבאת עדים וראיות (ראו רע"א 259/99 חברת פליצ'ה ראובן בע"מ נ' סופיוב).

המנהל המיוחד טוען מנגד כי הפסיקה הכירה באפשרות לדון בסכסוכים הנוגעים לגוף חדל הפירעון לבין צדדים שלישיים במסגרת בקשה למתן הוראות, וכי אין בנסיבות מקרה זה צורך בבירור עובדתי רחב היקף החורג מגדרי בקשה שכזו.

בכל הנוגע לטענת המשיבה, מן הראוי לשוב ולהזכיר כי טענות קיזוז מועלות פעמים רבות בפני בית משפט זה ואין חולק כי הכרעה בטענות אלה הינה בגדר מומחיותו וסמכותו של בית משפט זה. (ראו, בין היתר, פש"ר 1221/02 עו"ד קוטלר נ' מור מכון למידע רפואי בע"מ; פש"ר 2221/04 עו"ד גוטרבוים נ' שחר תשלובת בע"מ). יודגש; העלאת טענת קיזוז אינה "מילת קסם" אשר תגרום לבית משפט זה למשוך ידיו מייד מהכרעה בסכסוך בין הגוף חדל הפירעון לבין צדדים שלישיים. ההכרעה בשאלת המסגרת הראויה לבירור טענת הקיזוז תיעשה בכל מקרה לגופו ולאור נסיבותיו, ובמיוחד יושם דגש על היקף הבירור העובדתי הנדרש.

אלא שבשלב זה ובנסיבות דנן פטורה אני מלהכריע בשאלת היקף הבירור העובדתי, כיוון שמחד גיסא, תביעת חוב מצד המשיבה לא הוגשה עד עתה (כך, לכאורה, עולה מכתבי הטענות), ומאידך גיסא חובות החברה והמשיבה טרם כומתו, וגדר המחלוקת טרם התברר.

7. סיכומם של דברים; דין הבקשה, במתכונתה הנוכחית, להידחות. אין בהחלטתי זו כדי לקבוע לגופו של עניין קביעה כלשהי בנוגע לחובות הנטענים על ידי הצדדים. מן הראוי כי חובות אלה יתבררו במסגרת תביעת חוב כמקובל בהליכי חדלות פירעון, ובעניין זה אדגיש כי דינה של המשיבה כדין כל נושה של החברה, מבחינת מועדים וחובות הקבועים בדין. המנהל המיוחד יפעל בהתאם לאמור בתגובת הכנ"ר, ככל שיסבור כי חוב המשיבה לחברה עולה על חוב החברה למשיבה הנטען על ידה.

בנסיבות המקרה, ובשים לב לתוצאה אליה הגעתי, לא ניתן צו להוצאות.

היום, י"ד בתמוז, תשס"ח (17 ביולי 2008), בהעדר הצדדים.

ורדה אלשיך, שופטת

סגנית נשיא

תפארת