ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין (בוחניק יגאל נגד מ"י רשות הפיתו )בתיק מ"י רשות הפיתוח באמצעות :


בתי המשפט

בית משפט השלום אשדוד

בשא001415/08

בתיק עיקרי: א 000294/05

בפני:

כב' הרשם יניב בוקר

תאריך:

09/12/2009

בעניין:

בוחניק יגאל

המבקש מס' 1

ע"י ב"כ עו"ד

יחיא תמיר

נ ג ד

מדינת ישראל - רשות הפיתוח
באמצעות מינהל מקרקעי ישראל

המשיבה

ע"י ב"כ עו"ד

גדיש עומר

החלטה

מהלך הדיון בבקשה וטענות הצדדים

  1. בפני בקשתו של המבקש, מר יגאל בוחניק, כי אתיר לו להתגונן בפני התביעה בסדר דין מקוצר שהגישה כנגדו המשיבה, מדינת ישראל – רשות הפיתוח, בת.א. (אשדוד) 294/05.
  1. בכתב התביעה נטען כי המבקש מחזיק, מכוח הסכם מכר מיום 3/5/1992 והסכם מכר מיום 20/2/1982, בחנות המהווה יחידות 32(6) ו- 50(1) בגוש 1249, חלקות 32 ו- 50 ,בעיר אשקלון.
  1. על פי כתב התביעה, בחודש ספטמבר 2002, או בסמוך לכך, פלש המבקש בעצמו, או באמצעות הנתבעת מס' 2 – הגב' בנישווילי גילה, לחלקים במקרקעין שבבעלות המשיבה, המהווים יחידות 32(7) ו- 50(3) בגוש 1249 הנזכר לעיל.
  1. על פי הנטען בכתב התביעה, המבקש והנתבעת מס' 2 משתמשים בשטח אליו פלשו וזאת ללא כל זכות שבדין ו/או הסכמה ו/או רשות מטעם המשיבה ולא פינוהו חרף פניות ודרישות מאת המשיבה.
  1. המשיבה טוענת בכתב התביעה כי שהותם של המבקש והנתבעת מס' 2, בשטח הפלישה, הינה בלתי חוקית ומהווה הסגת גבול על כך המשתמע מכך.
  1. עוד נטען בכתב התביעה כי אין זו הפעם הראשונה בה מבצע המבקש פלישה כאמור, בעצמו או באמצעות מי מטעמו, ולראייה צורפו לכתב התביעה צו סילוק פולשים מיום 29/6/1993, מכתב של המבקש מיום 18/6/1997 בו הוא מודה בפלישה קודמת, טופס ביצוע הליך פינוי מיום 12/7/1999 שבוצע על פי צו ראש ההוצאה לפועל מיום 24/6/1999 – המופנה לשוכר הנכס מאת המבקש.
  1. לפיכך, עותרת המשיבה כי בית המשפט יורה למבקש ולנתבעת מס' 2 לסלק את ידם משטח הפלישה המסומן בצבע צהוב בתשריט שצורף כנספח ג' לכתב התביעה.
  1. ביום 29/6/2008 הגיש המבקש את בקשתו למתן רשות להתגונן בפני התביעה האמורה לעיל.
  1. המבקש טוען בתצהירו, הנספח לבקשתו למתן רשות להתגונן, כי הנכס הנמצא בבעלותו כיום, ואשר הושכר בעבר לנתבעת מס' 2, ואשר פינויו מבוקש בכתב התביעה, הינו אותו הנכס אשר רכש וקיבל לחזקתו באישורה של המשיבה.
  1. לטענת המבקש, שכונת מגדל באשקלון, בה מצוי הנכס, טרם עברה פרצלציה וזיהוי הנכסים נעשה על פי מפות ותשריטים האמורים לשקף את המצב בשטח.
  1. לטענת המבקש, הנכס שפינויו מבוקש בכתב התביעה, נמסר לו כדין וההעברה אף אושרה על ידי המשיבה, ולא היתה כל פלישה ו/או בניה לא חוקית ביחס לנכס שפינויו נתבע, מאז שרכש אותו המבקש.
  1. המבקש טוען כי המסמכים שהציגה המשיבה לגבי פלישה קודמת נוגעים לנכס נוסף בו החזיק ולא לנכס נשוא כתב התביעה.
  1. לטענת המבקש, בעת הפינוי בהסכמה של הנכס האחר, היו בידיו תשריטים אותם הציג בפני נציגי המשיבה, המעידים על זכויותיו, ובשל כך המשיך להחזיק במקרקעין נשוא תביעה זו. אולם, מסמכים אלה אבדו למבקש יחד עם מסמכים אישיים אחרים, וזאת בתקופת הליך הגירושין אותו עבר.
  1. המבקש מדגיש בתצהירו כי רכש חנות שהיא חלק ממתחם אשר לו חצר משותפת צמודה השייכת לבעלי היחידות, אשר עושים בה שימוש מזה עשרות שנים ללא כל טענה מצד המשיבה.

  2. החצר, כך נטען בתצהיר, אינה שייכת למשיבה אלא נמכרה לבעלי היחידות וחנותו של המבקש אינה עומדת על קרקע של המשיבה אלא קיימת מזה שנים ארוכות, מאז רכש את הנכס.
  1. לפיכך, עותר המבקש כי תינתן לו הרשות להתגונן בפני התביעה.
  1. ביום 10/9/2009 התקיים בפני דיון בבקשת המבקש והוא נחקר על תצהירו.
  1. המבקש אישר בחקירתו כי רכש את הנכס מאדם בשם נתן רוסו, לפני כ- 15 שנה ואף אישר את חתימתו על גבי הסכם המכר, אם כי לא זכר כיצד נראה ההסכם.
  1. המבקש טען בחקירתו כי היה הסכם מכר אחד, עם נספחים.
  1. המבקש טען כי רכש ממר רוסו חנות ומחסן. לטענתו המחסן היה "שטח בצד", כלשונו, שגם שימש כפרוזדור לחצר אחורית שאח"כ נסתם.
  1. המבקש הכחיש את חתימתו על גבי התשריט שהוצג לו בחקירתו הנגדית.
  1. המבקש טען כי הנכס אשר רכש ממר רוסו לא נראה כפי שמוצג בתשריט, שכן "יש באמצע עוד שטח שלא רואים אותו", כלשונו.
  1. המבקש טען כי החנות לא נראית כפי שמוצג בתשריט שכן יש קיר ישר במקום ואין בליטה שמצוינת בתשריט.
  1. המבקש לא זכר מי ייצגו בעסקת המכר ולא זכר לומר מהו הסכום ששולם עבור הנכס.
  1. המבקש טען בחקירתו כי היה ברשותו "דף שרטוט חום", כלשונו, שמסר לו המוכר, מר נתן רוסו, ושרטוט זה התאים במדוייק לשטח.
  1. לטענת המבקש כאשר התגרש אבד המסמך.
  1. לשאלה האם ניסה המבקש לפנות למס שבח כדי להמציא מסמכים התומכים בטענתו בדבר אופן הגדרת השטח, השיב המבקש כי הוא יודע מה היה לו ומה שייך לו והוא נמצא שם המון זמן.
  1. המבקש טען בחקירתו, כי בתקופה מסויימת הקים במקום מחסן צמוד ומבנה מפח אותו התבקש לפנות.
  1. לטענת המבקש הגיע למקום "בחור עם שיער מתולתל וטנדר", כלשונו, שהורה לו לפנות את המבנה וכך הוא עשה.
  1. המבקש טען כי אותו מבנה נמצא בצד ימין בחזית הנכס.
  1. המבקש טען כי אינו זוכר שרכש 34 מ"ר והכחיש כי קיימת במקום פלישה של 21 מ"ר.
  1. המבקש חזר בחקירתו על הטענה כי הנכס נותר באותו שטח כפי שרכש.
  1. המבקש טען בשלהי חקירתו כי המבנה נשרף ושופץ על ידו, ואולם, המבקש טען כי לא חרג ממה שקיבל ממר רוסו.
  1. הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב.
  1. המבקש טען בסיכומיו כי נספח ב' לכתב התביעה סותר את נספח א' וזאת משום שעל פי נספח א' המשיבה היא הבעלים של כל המקרקעין ואילו על פי נספח ב' דווקא המבקש הוא זה שרכש את הזכויות בחלק מהמקרקעין.
  1. לטענת המבקש בסיכומיו, המשיבה כלל לא הבהירה מהן הזכויות של מר נתן רוסו, ממנו רכש המבקש את הנכס שכן הגם שחלפו 18 שנים מאז נחתם החוזה הזכויות אינן רשומות בטאבו.
  1. עוד טוען המבקש בסיכומיו, כי ניהול נכסי המשיבה בשכונת מגדל נתון מזה עשרות שנים בידי חברת אפרידר החברה לשיכון ופיתוח אשקלון בע"מ, באמצעות מר שלום קאפח וכי למשיבה אין ידיעה בדבר מצב הזכויות במקרקעין והעסקאות שנעשו במקרקעין.
  1. למרות זאת, טוען המבקש, לא המציאה המשיבה אישור ממר קפאח ו/או מחברת אפרידר ומכאן שיש להסיק שאין בידי המשיבה את המידע והנתונים לקבוע מהו מצב הזכויות הנכון במקרקעין נשוא התובענה.
  1. לטענת המבקש הוא עמד בחקירה הנגדית ולא נמצאו כל סתירות בעדותו.
  1. עוד טוען המבקש כי מנספחי כתב התביעה עולה כי רישום השטחים נעשה "בערך", כלשונו ולא במדוייק ודי בכך כדי לקבל את בקשת הרשות להתגונן.
  1. עוד טוען המבקש כי על המשיבה להציג ראיות ברורות לפלישה וכי התשריטים שצורפו לכתב התביעה אינם מוכיחים דבר ומכל מקום לא הוצגה תעודת עובד ציבור המעידה על הפלישה האמורה.
  1. המבקש חזר בסיכומיו על עיקרי גירסתו כפי שעלתה מן התצהיר ומן החקירה הנגדית.
  1. המבקש הפנה להלכות לפיהן די כי יראה שיש בידו הגנה, ולו בדוחק.
  1. המשיבה טענה בסיכומיה כי המבקש, ביום 3/5/1992, רכש ממר רוסו חנות בשטח של 33.6 מ"ר הממוקמת על המקרקעין נשוא התביעה. להסכם צורף תשריט המתאר את היחידות שנרכשו.
  1. המשיבה ממשיכה וטוענת בסיכומיה כי בשנת 1993 פלש המבקש ליחידות 32(7) ו- 50(3) ואף השכיר את הנכס במסגרת פלישה זו, לצד שלישי. בשנת 1999 פינה המבקש בהסכמה את המקרקעין.
  1. לטענת המשיבה, במעמד פינוי הפלישה הראשונה, חתם המבקש על הצהרה והתחייבות בה מודה הוא במפורש כי אין לו זכויות בשטח הפלישה.
  1. בחודש ספטמבר 2002, טוענת המשיבה, פלש המבקש בפעם השנייה לאותם מקרקעין כך ששטחה של החנות כיום הינו כ- 55.6 מ"ר (פלישה של 16.2 מ"ר).
  1. המשיבה הפנתה לאמירה של המבקש בחקירתו הנגדית, לפיה יש "בחשבון גס" כ- 40 מ"ר בנכס, כיום, וממנה מבקשת להסיק כי קיימת פלישה מעבר לשטח המקורי שכן נמכרו למבקש 33.6 מ"ר בלבד.
  1. המשיבה טוענת כי המבקש לא הציג כל אסמכתאות ו/או מסמכים כלשהם שיחזקו את טיעוניו.
  1. המשיבה הפנתה לעובדה כי המבקש לא זכר את זהותו של עורך הדין אשר ייצג אותו בעסקת המכר עם מר רוסו, גורם שיכול לשפוך אור על הסוגייה, אינו יכול להיזכר באמצעי התשלום בו שילם עבור רכישת החנות ממר רוסו, אינו יכול להמציא מסמכים בשל שריפה שפרצה בחנותו ו/או הליך גירושין אשר עבר וכמו כן לא טרח להסביר מדוע לא המציא מסמכים ממס שבח, דבר שיכל לעשות בקלות יתרה.
  1. המשיבה הפנתה לכלל הראייתי לפיו הימנעות צד מהבאת עדים והמצאת מסמכים משמשת יסוד למסקנה שהראייה לא הובאה מפני שהייתה פועלת לרעת בעל הדין שנמנע מהבאתה.
  1. המשיבה הפנתה לדברים שאמר המבקש בחקירתו, כגון: "לא יודע מה זה מינהל" וביקשה להסיק מכך כי גירסתו היא מיתממת, מפוקפקת, לא אמינה ולא עקבית.
  1. המשיבה טענה כי ניסיונו של המבקש להציג עצמו כמי שאינו זוכר דבר או אינו יודע, מוביל למסקנה כי יש לדחות את בקשתו למתן רשות להתגונן – במיוחד לאור העובדה כי בעבר פלש לאותם מקרקעין בדיוק, הודה בהעדר זכויותיו ופונה בהסכמה.
  1. המשיבה ממשיכה וטוענת כי תצהירו של המבקש הינו כוללני וסתמי, אינו מפרט עילות רלוונטיות ואינו מגלה טענות הגנה וכל פועלו הוא בהעלאת טענות סרק ללא שום אסמכתאות או מסמכים המעידים על מהימנות הטענות.
  1. רמת הפירוט בתצהיר, טוענת המשיבה, היא רמת פירוט נמוכה מאוד, שלא על פי דרישת הפסיקה.
  1. המשיבה ביקשה לקבוע כי המבקש הינו פולש סדרתי וכי הגנתו היא הגנת בדים.

דיון והכרעה

  1. מצויים אנו בשלב הבקשה של מתן רשות להתגונן.
  1. הלכה היא כי "בשלב הדיון בבקשה לרשות להתגונן, בית המשפט אינו צריך להשתכנע שהטענות בתצהירו של המבקש נכונות הן . עליו לצאת מן ההנחה, שיש אמת בדברו ואין לו דרך לבחון את מהימנותו". (גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי , עמ' 292 - ההדגשה שלי – י.ב.).
  1. עוד נפסק בעניין זה כי "בשלב הבקשה למתן רשות להתגונן אין בית המשפט שוקל את מהימנותו של הנתבע ואין הנתבע צריך לשכנע בנכונות טענותיו אשר בתצהיר. די לנתבע בכך שבתצהירו הראה הגנה אפשרית בפני התביעה, ולו, בדוחק, אלא אם התמוטטה הגנה זו בחקירה שכנגד" (ע"א 16/89 ורדים חב' לגידול פרחים בע"מ נ' החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ בע"מ, פד"י פמה' (5) 333).
  2. הלכה פסוקה היא כי בשלב זה של הדיון , מתירים למבקש להעלות טענות בעל פה כנגד מסמכים בכתב, בשל הכלל כי בשלב זה, אין בודקים בציציותיו של המבקש וכיצד יוכיח את טענותיו. (ראה גורן, שם עמ' 292).
  1. המבקש עמד בחקירתו על הטענה כי שטח הנכס בו הוא מחזיק כיום הינו אותו שטח אותו רכש מאת מר נתן רוסו וכי לא נעשתה כל פלישה ו/או שינוי בגודלו.
  1. גירסה זו לא "התמוטטה" בחקירתו הנגדית ולא התבררה בחקירה נגדית.
  1. לא הוצגו במהלך חקירתו הנגדית של המבקש ראיות כלשהן (תמונות, קלטות וידיאו, תצלומי אוויר וכדומה) אשר יערערו את גירסתו ו/או יגרמו לו לחזור בו מעמדתו.
  1. איני רואה מקום לייחס חשיבות כלשהי לאמירתו כי ייתכן שגודל השטח הינו, כיום, כ- 40 מ"ר וזאת לאור ההערה בתשריט שהגישה המשיבה עצמה לפיה: "השטחי הרצפה של הדירות (בתשריט – י.ב.) אינם כוללים מרפסות (גזוזטראות) וקירות חיצוניים ואינם כוללים קירות בין דירה לדירה..." והעדר כל התייחסות בחקירה הנגדית להבהרת אמירה זו של המבקש, והאם כוללת היא התייחסות לאותם רכיבים שנזכרו בהערה, אם לאו.
  1. זאת ועוד, טענותיה של המשיבה בדבר טיב ראיותיו של המבקש מקומן בהליך העיקרי. בשלב זה אין מקום לבדוק את טיב ראיותיו של המבקש ודי בעדותו, בעל-פה, גם אם הועלתה כנגד מסמכים בכתב.
  1. מעבר לצריך, יש לציין כי אינני משוכנע כלל כי עדותו של המבקש היא כנגד המסמכים בכתב שהציגה המשיבה במצורף לכתב התביעה.
  1. תשריטיה של המשיבה נושאים את התאריך 1987 ולפיכך לא ברור, בשלב זה של ההליכים, כיצד מעידים הם על פלישה שבוצעה, לכאורה בשנת 2002 (ומי סימן, למשל, את השטח הנטען כפלישה, בטוש צהוב, על גבי התשריט ומה הקשר בין זה לבין המצב בשטח כיום).
  1. המבקש בחקירתו הכחיש כי המצב בשטח תואם את התשריטים, הכחיש את חתימתו על גבי התשריטים וממילא לא הוכח משקלם של התשריטים ו/או נגיעתם למחלוקת, בשלב זה.
  1. הכרעה בין טענות עובדתיות מנוגדות אלה מצריכה קבלת הכרעות בדבר מהימנות ומשקל הראיות, דבר שאינני מוסמך לעשותו בשלב זה.
  1. לאור כל האמור לעיל, אני מתיר למבקש להתגונן בפני התביעה שהגישה כנגדו המשיבה.
  1. התביעה תידון בסדר דין רגיל ותצהירו של המבקש ישמש ככתב הגנה.
  1. הוצאות הדיון בבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ ישולמו בהתאם לתוצאות הדיון בתיק העיקרי.

ניתנה היום כ"ב בכסלו, תש"ע (9 בדצמבר 2009) בלשכתי, בהעדר הצדדים.

יניב בוקר - רשם



מעורבים
תובע: בוחניק יגאל
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: גדיש עומר,יחיא תמיר