ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מ"י נגד עיסוי :


1

בתי המשפט

בית המשפט המחוזי בירושלים

ב"ש 9501/09

בפני:

כב' השופט יוסף שפירא

30/11/2009

בעניין:

מדינת ישראל

באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי)

המבקשת

נ ג ד

טארק עיסא עיסוי

ע"י ב"כ עו"ד לאה צמל

המשיב

החלטה

1. ביום 30.6.09, לאחר דיון בבקשה החלטתי להותיר את צו הכליאה כנגד המשיב על כנו, וקבעתי כי ביקורת שיפוטית נוספת תיערך בתוך ארבעה חודשים ממועד מתן ההחלטה.

2. על החלטתי הנ"ל הוגש ערעור וביום 19.8.09 אושרה ההחלטה על-ידי בית המשפט העליון (כב' השופטת ע' ארבל) (עמ"ם 6434/09).

3. המבקשת טוענת כי הנסיבות אשר הצדיקו את אישור צו הכליאה והמשך תוקפו במועד קבלת ההחלטות הנ"ל תקפות אף במועד הנוכחי, ומשום כך מצדיקות את המשך תוקף הצו בשישה (6) חודשים נוספים, עד מועד לביקורת שיפוטית נוספת שתיערך על פי דרישת החוק.

כן טוענת המבקשת כי במובן זה לא חל כל שינוי בעניינו של המשיב, ומטעם זה אין מקום לביטול הצו, ואף לא לקיצור המועד עד לביקורת שיפוטית נוספת.

4. בדיון שהתקיים ביום 27.10.09 וכן ביום 10.11.09, נחקר נציג המבקשת על ידי ב"כ המשיב, והתקיים דיון בדלתיים סגורות בו הוצג לי חומר חסוי, הן זה שהוצג בדיון בבקשה הראשונה של ביקורת שיפוטית על-פי החוק, והן חומר נוסף.

טיעוני המבקשת

5. המשיב סווג על-ידי בית משפט זה ועל- ידי בית המשפט העליון כלוחם בלתי חוקי, והשאלה שעל המדוכה בביקורת השיפוטית בבקשה זו הינה האם השתנו הנסיבות מיום מתן ההחלטה הראשונה (30.6.09), באופן המצדיק את ביטול הצו.

לדעת ב"כ המבקשת החומר שהוצג לבית המשפט מהווה ראיה שלא חל אותו שינוי שמצדיק את ביטול הצו, אלא אדרבא אף מוסיף ותומך בעמדתה.

החשש מהשתלבותו של המשיב באותן מסגרות קיימת חרף שהמשיב נמצא כבר 6 שנים מחוץ לתחומי הרצועה, ואין בעובדה שהמשיב נכשל בניסיונות להכין מזל"ט או מכשיר אחר כדי לאיין את מסוּכנוּתוֹ.

טיעוני המשיב

6. המבקשת אינה מצביעה על חשש קונקרטי. אף בכתב האישום שהוגש בזמנו נאמר כי "תמיד הוא לא מצליח", להרכיב את המעגלים החשמליים שנמצאו אצלו הצליח, ואף להשיג קטלוגים על נושא זה הוא לא הצליח.

אין כל ראיה שבמשך 6 שנים שהוא כלוא בישראל הוא שיפר את יכולותיו או את גישתו הפוליטית- אידיאולוגית, אלא נהפוך הוא, הזמן הקהה אותן.

דיון

7. בהחלטתי מיום 30.6.09 קבעתי כי הביקורת השיפוטית על פי סעיף 5(ג) לחוק תתקיים בתום 4 חודשים מיום מתן ההחלטה. קיצור התקופה הניתנת (שישה חודשים) לביקורת נוספת, נבע מן הצורך, בין היתר, לקיים ביקורת תכופה לאור העובדה שהמשיב נמצא מאחורי סורג ובריח כבר כ-6 שנים.

מששאלת המסוכנוּת הנשקפת מן המשיב הינה חשובה, הרי שיש לבחון היטב אם תקופת המאסר והמשך המעצר על-פי החוק הנדון, אינם נוגסים בה מכוח חלוף הזמן, וכן לבחון מתי בעצם יגיע האיזון שיאפשר שחרורו מן המעצר.

עמד על כך כב' השופט ח' מלצר בעמ"ם 6961/09 פלוני נ' מדינת ישראל (אתר נבו; 14.9.09), בציינו:

"באשר לטענת המערער ולפיה יש להתחשב בתקופת מאסרו הקודמת, הרי שאין שיקול זה גובר על המסוכנוּת הנשקפת מן המערער, המחייבת את המשך מעצרו. עם זאת אוסיף ואעיר כי ייתכן שבשלבים מאוחרים יותר תשתנה נקודת האיזון ביחס להמשך מעצרו של המערער. אולם, בשלב זה ובשים לב לתשתית הראייתית החסויה העדכנית בעניינו – אינני סבור כי יש בכך שיקול מכריע המצדיק התערבות בצו הכליאה, לעת הזו" (שם, פסקה 10).

הוצאת צו כליאה אכן מותנית במסוכנות אינדיבידואלית אשר יש להוכיחה בראיות ברורות ומשכנעות (עמ"מ 9256/09 פלוני נ' מדינת ישראל (אתר נבו) (22/11/09)).

אף בעמ"מ 9257/09 פלוני נ' מדינת ישראל (אתר נבו) (23/11/09), מדובר במקרה דומה בו המערער ריצה 6 שנות מאסר בפועל, בין היתר, בגין חברות בהתאחדות בלתי מותרת ועיסוק בציוד מלחמתי, ועם סיום ריצוי העונש הוצא כנגדו צו כליאה. בית המשפט העליון (כב' השופט ע' פוגלמן) דחה את ערעורו, וציין:

"המעצר במקרה כזה אינו מבקש להעניש על מעשים שכבר בוצעו או ליצור הרתעה כללית מפני ביצועם של מעשים דומים, אלא אך למנוע את המסוכנות הקונקרטית הנשקפת מהתנהגותו וממעשיו של העצור לביטחון המדינה (ע"פ 6659/06 הנ"ל, סעיף 18). עניינו, איפוא, בבחינה הצופה פני עתיד, המבקשת לסכל סכנה עתידית ולא להעניש על פעולות שבוצעו בעבר. מסיבה זו, אף נקבע כתנאי להכרזתו של אדם כלוחם בלתי חוקי כי מתקיים יסוד סביר להניח כי שחרורו יפגע בביטחון המדינה (סעיף 3(א) לחוק)" (שם, פסקה 5).

ובהמשך:

"בחלוף זמן ממושך שבו ריצה פלוני עונש מאסר, יש מקום לבחון מחדש האם המסוכנות שיוחסה לו על בסיס מעשים שביצע עובר למאסרו עומדת בעינה, והאם לא השתנתה נקודת האיזון בין השיקולים השונים" (שם, פסקה 6).

בסיפא פסק הדין מוסיף כב' השופט פוגלמן כדלקמן:

"אציין בשולי הדברים, כי גם המשיב מודע למשמעותה הפוגענית של הפעלת הסמכות לפי החוק, וכפי שנמסר על ידי נציגיו, זו מופעלת במשורה, ורק כאשר אין מנוס מכך (והנתונים המספריים שצוינו אכן מצביעים על כך), וגם זאת בנתון לבקרות פנימיות, לרבות זו של פרקליטות המדינה (בנפרד מאלה הסטטוטוריות). רשמתי לפני את הבהרת נציגי המדינה, כי עניינו של המערער ייבחן מדי 30 יום, כל עוד מוחזק הוא במעצר מכוח החוק" (שם, שם).

8. ב"כ המשיב טוענת כי יש צורך להצביע על חשש קונקרטי מהתנהגות המשיב אם ישוחרר עתה, ותומכת טיעונה זה בכך שטרם מעצרו והגשת כתב האישום נגדו, לא צלח בניסיונותיו ליצור עזרים טקטיים לשימוש שולחיו, כמפורט לעיל.

נראה בעיני כי לא הצלחותיו או כשלונותיו של המשיב בייצור מנגנונים כאלה ואחרים מהווים אינדיקציה למסוּכנוּתוֹ, אלא הפוטנציאל בעצם ניסיונות אלה הוא שמביע את המסוכנוּת.

עיינתי בדוח החדש (יחסית) שהוצג בפניי והחובק 33 עמודים, ולאור האמור שם (בעיקר בסעיפים: 35; 36; 43; 90 ו-105) שוכנעתי שאכן עדיין לא הגענו לנקודת האיזון ביחס להמשך מעצרו של המשיב.

9. אכן הדוח הנ"ל הוגש כחומר חסוי ואינו נגלה למשיב, ויפים לעניין זה דברי כב' השופט א' גרוניס בעמ"ם 6165/09 ד"ר חמדאן עבדאללה שחאדה סופי נ' מדינת ישראל (אתר נבו; 31.8.09), בציינו:

"אכן, הסיטואציה הינה קשה ביותר מבחינתו של המערער ודומיו. ההחלטה בדבר הוצאת צו הכליאה נסמכת בחלקה הגדול על חומר חסוי, שאינו נחשף בפני הכלוא. עובדה זו אינה מאפשרת לכלוא להתמודד ישירות עם החומר המודיעיני. על כן, על בית המשפט לגלות זהירות כפולה ומכופלת בעת הפעלתה של הביקורת השיפוטית ושעה שהוא בוחן את החומר. במיוחד כך, ככל שחולף הזמן מאת הוצאתו של צו הכליאה" (שם, פסקה 5).

לפיכך, כשאני ער לכך, בחנתי שוב בביקורת שיפוטית זו, הן את הדוח הראשון והן את הדוח השני, תוך הזהירות המתחייבת, ותוך שדברי בית המשפט העליון בע"פ 6659/06 פלוני נ' מדינת ישראל תק-על 2008(2), 3270 (11.6.08) לנגד עיני (להלן: "פרשת פלוני").

בפרשת פלוני סקר בית המשפט העליון (כב' הנשיאה ד' ביניש בהסכמת כב' השופט א' א' לוי וכב' השופטת א' פרוקצ'יה את ההיבטים השונים העולים מהוראות החוק לעניין כליאת לוחמים בלתי חוקיים ועקרונות הפרשנות שיש ליתן להם.

10. משמגיע אני למסקנה, לאור החומר שהוצג בפני וטיעוני הצדדים, כי אין מקום לעת הזאת לשחרר את המשיב, שוקל אני מתי יש לקיים ביקורת נוספת (ראו פרשת פלוני - שם, פסקה 42).

הגעתי אפוא למסקנה, כי אכן אף הביקורת הבאה צריכה להתקיים בעוד 4 חודשים מהיום, וברוח דברי כב' השופט פוגלמן בעמ"מ 9257/09 הנ"ל, ראוי כי תיערך ביקורת פנימית של הפרקליטות בתוך תקופה זו.

ניתנה היום, י"ב בכסלו תש"ע (29 בנובמבר 2009). ביום שנקבע לשימוע ההחלטה, התייצבה עו"ד לאה צמל , אולם בשל שביתת הקלדניות לא הוצאה ההחלטה.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

_______________

יוסף שפירא - שופט


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: טארק עיסא עיסוי
שופט :
עורכי דין: