ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פרוב נגד פרקליטת המדינה :


3

בתי המשפט

בבית המשפט המחוזי בירושלים

בש 9472/09

לפני:

כבוד השופט יעקב צבן-סגן נשיא

בעניין:

אבי פרוב, ת.ז. 314049693

ע"י ב"כ עו"ד מן

המבקש

נ ג ד

פרקליטות המדינה

המחלקה לעניינים בינלאומיים

ע"י ב"כ עו"ד עטר

המשיבה

החלטה

1. בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית משפט זה מיום 16.9.09 (בש 9038/09) בה הוריתי על מעצרו של המבקש עד לתום הליכי ההסגרה נגדו (בש 9037/09).

לטענת המבקש, מאז מתן ההחלטה נתגלו עובדות חדשות המצדיקות עריכת תסקיר משלים ובחינת מעצרו מחדש. ראשית, עברו שלושה חודשים ממועד מתן ההחלטה. בתקופה זו, יכלו המפקחים המוצעים להפנים את מהות ההאשמות המיוחסות למבקש, ולכן אין עוד מקום לקביעת שירות המבחן כי אישים אלה לא הבינו את חומרת המצב ואת הסיכון הנשקף מן המבקש משחרורו בתנאים מגבילים. גם המבקש בחן בתקופה זו את הנושא מחדש וחל שינוי בעמדתו, אשר ראוי כי יובא בפני שירות המבחן בפרט נוכח המשקל הרב שניתן לתסקיר בעת שקילת חלופת מעצר. שנית, לאחר שהוצג כתב האישום האמריקאי בבית המשפט, ברי כי המבקש אינו מואשם במכלול העבירות המנויות בכתב האישום. הבאת עובדה זו בפני שירות המבחן תשפוך אור אחר על הכחשות המבקש בפניהם בקשר למיוחס לו. שלישית, כיום ידועים מועדי הדיונים בבקשת ההסגרה אשר האחרון שבהם קבוע ל- 4.2.10. במצב דברים זה, צפוי כי המבקש ישב במעצר חודשים רבים בעוד חזקת החפות עדיין חלה עליו. לבסוף טוען המבקש, כי קיימת אינטראקציה בין המבקש לבין יכולת המפקחים. אם שירות המבחן ימצא שיש שינוי מהותי אצל המבקש, ישפיע הדבר על עמדתו בקשר למפקחים.

לטענת המשיבה, אין מקום לעיון חוזר היות והמבקש לא הצביע על קיום תנאיו של סעיף 52(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996. התסקיר התייחס לכל הטענות המועלות על ידי המבקש, בדק את המפקחים והטיל ספק ביכולתם לפקח עליו. הפנמת האחריות והבנתה על-ידי המפקחים אינה רלוונטית בנסיבות העניין, שכן מחומר הראיות בתיק עולה כי המבקש כבר ניצל את קרובי משפחתו, על מנת לקדם את פעילותו הפלילית. התסקיר התייחס מפורשות גם לאופי הקשר בין המבקש לקרובי משפחתו, נקבע כי אשת המבקש ואביה, המפקחים המוצעים, בקיאים במורכבות מצבו המשפטי של המבקש ומבינים את האחריות בפיקוח, אך למרות זאת נותר ספק באשר ליכולתם לצפות מהלכיו ולמנוע התנהלות בעייתית מצידו, כולל מניעת יציאתו מהבית. לפיכך, אין לראות בחלוף הזמן גורם משמעותי כיוון שעוד בעת הכנת התסקיר המפקחים המוצעים היו מודעים לחומרת מעשיו של המבקש. העובדה כי למבקש יוחסה מעורבות חלקית בפרשה אוזכרה כבר בהחלטת המעצר, ולכן אין לראות גם בכך נסיבה חדשה המצדיקה עיון חוזר. הצגת הכחשות המבקש באור אחר נוכח מידת מעורבותו השולית יותר משאר המעורבים, אינה רלוונטית נוכח העובדה כי אלה עומדות בניגוד להודעותיו במשטרה בה הוא מתאר כיצד ביצע את עבירות המרמה. לאור האמור, ונוכח החשש הגבוה להימלטות אין מקום להורות על עריכת תסקיר חדש ואין במפקחים, ראויים ככל שיהיו, כדי לאיין סכנה זו.

דין הבקשה להידחות.

2. שירות המבחן אשר בדק את המפקחים המוצעים (אשתו, חמיו וחברת משפחה) לא הטיל בהם דופי וציין כי מדובר באנשים נורמטיביים המבינים האחריות בפיקוח על המבקש. לכן אין משמעות לחלוף הזמן בהקשר של הפנמת חומרת המעשים ומסוכנות המבקש על-ידי המפקחים. אי ההתאמה של המפקחים לא נבע מאישיותם או מאי הבנתם את חומרת מעשיו, אלא נקבע כי היות ולא היו מודעים להתנהגותו וכי לא שיתפם במהלכם, ספק אם הם יכולים לצפות מהלכיו, להציב לו גבול ברור וחד משמעי ולמנוע התנהלות בעייתית מצידו, כולל מניעת יציאתו מהבית. מסיבה זו גם הוטל ספק בהבנת המפקחים את מידת הסיכון במצבו של המבקש.

השינוי הנטען בעמדת המבקש במהלך תקופה זו, אינו יכול כשלעצמו לאיין את סכנת ההימלטות אשר בוססה בהחלטת המעצר על נסיבות הקשורות באופי המעשים שביצע ובדרך ביצועם, ולא על הכחשתו את המעשים. בהקשר זה צוין כי המבקש יזם הקמת משרד ועמד בראשו, פעל במשך שנה – תקופה המלמדת על פוטנציאל הצלחה ונחישות, העביר סכומי כסף של ממש, פעל בפעילות שיטתית ומתמשכת עם סיכויי הרשעה הצופנים בחובם סיכוי למאסר משמעותי. העובדה כי המעורבות שיוחסה למבקש בכתב האישום הינה פחותה משאר המשיבים בבקשה ההסגרה, היתה ידועה במועד הדיון בבקשת המעצר ואף נשקלה במכלול השיקולים (פרו' עמ' 64), ועל כן אין מדובר בנסיבה חדשה. הטענה כי עובדה זו לא הובאה בפני שירות המבחן אשר ערך את התסקיר לפני מתן ההחלטה, אינה מצדיקה עריכת תסקיר משלים, שהרי בתסקיר צוין כי המבקש שלל כל קשר לחשדות נגדו ושלל לחלוטין בעייתיות בהתנהגותו. כן צוין כי אינו מפנים החשדות המיוחסות לו ומורכבות המצב המשפטי (עמ' 2 לתסקיר). צמצום חלקו של המבקש בפרשה, אינו מסביר את התכחשותו המלאה למעשים המיוחסים לו בפני שירות המבחן.

לבסוף, אין בעצם קביעתם של מועדים לדיון כדי להוות נסיבה חדשה. העובדה כי הדיון בבקשת ההסגרה צפוי להיערך זמן מה היתה ידועה במועד מתן החלטת המעצר, ואין במועדים שציין המבקש כדי ללמד על סטייה מהערכה סבירה בנוגע למשך הדיון.

3. משתסקיר שירות המבחן בנוגע למבקש כמו גם ההחלטה על מעצרו נסמכו בעיקר על אופיו של המבקש, אשר לא שיתף האנשים הקרובים אליו במעשיו, ואופי פעילותו, ולא על פסילת יכולתם של המפקחים באשר הם, לא מצאתי מקום להורות על עריכת תסקיר משלים בהעדר נסיבות חדשות שנתגלו מאז מתן ההחלטה ונוכח הזמן הקצר יחסית שחלף ממועד מתן ההחלטה ביום 16.9.09. גם אם חל שינוי בעמדת המבקש, אין בכך כדי לאיין את הסכנה להימלטות שנבחנה במסגרת ההחלטה לעצרו ונסמכה על אופי מעשיו ונסיבות עשייתם ולא על עצם התכחשותו להם בפני שירות המבחן. אינטראקציה זו בין אופי מעשיו של המבקש והעדר יכולת המפקחים לפקח עליו נוכח העובדה כי בעת ביצוע המעשים לא שיתפם במהלכיו, אינה מצדיקה היענות לבקשה בפרט נוכח העובדה כי לא נתקיימו תנאי סעיף 52.

לאור כל האמור, דין הבקשה להידחות.

התוצאה

4. הבקשה נדחית.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ג בכסלו, תש"ע (30 בנובמבר 2009), בהעדר הצדדים.

יעקב צבן, שופט, סגן נשיא


מעורבים
תובע: אבי פרוב
נתבע: פרקליטות המדינה
שופט :
עורכי דין: