ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אשכנזי ואח' נגד עיריית אילת :


מדינת ישראל

בית משפט השלום

ב א י ל ת

בש 001380/08

בפני:

כב' השופט י. עדן

תאריך:

30/11/2009

בעניין:

1. אשכנזי חנה

2. אשכנזי יעקב

ע"י ב"כ עוה"ד:

גורסקי

המבקשים

נ ג ד

הועדה המקומית לתכנון ובניה - אילת

ע"י ב"כ עוה"ד:

אשואל

המשיבה

החלטה

1. זוהי בקשה לביטול צו הריסה מנהלי מיום 5.3.2008, שענינו בניה שביצעו המבקשים בבית מגורים של המבקשים. ענינו של הצו בבניה של קומה נוספת בשטח כולל של 94 מ"ר, ובניית מרפסת בשטח כולל של 29 מ"ר.

לבקשה צורף תצהיר חתום על ידי המבקשת 1.

2. בבקשה נטען כי בידי המבקשים היתר בניה שהוצא כדין על ידי הוועדה המקומית. נטען בבקשה כי היתר הבניה צורף כנספח ב', אולם כל שצורף הינו מסמך הנחזה להיות עמוד ראשון של היתר, ללא נספחים אשר ההיתר מפנה אליהם.

3. בהחלטה מיום 10.3.2008 הוריתי, לאור ההגשה החסרה של היתר הבניה על ידי המבקשים והיעדר חוות דעת לתמיכה בטענה כי הבניה בוצעה על פי ההיתר כדין, כי ניתנת למבקשים האפשרות לתקן מחדליהם, הכל כאמור בהחלטה.

לאחר החלטה זו הוגשה תעודת עובד ציבור על ידי המשיבה.

על ההחלטה אשר התירה הגשת תעודת עובד הציבור הוגשה בקשת רשות ערעור, אשר נדחתה על הסף.

4. טענות המבקשים, הינן : בידיהם היתר בניה שהוצא כדין, אולם תוקפו פקע "טכנית" כלשונם, העבודה מצויה בשלבי גמר ועקב סיבות טכניות טרם הסתיימה ביום שפקע ההיתר והוועדה מחוייבת לחדשו, ההיתר הקודם הינו להריסה של גג קודם של הבנין ובניה של גג חדש, וכן לבניית פרגולה במרפסת קומה א', וזו בדיוק העבודה שנעשתה, לנוכח קיומו של היתר פעל מהנדס העיר ללא סמכות, והצו בטל מעיקרו בשל פגמים שנפלו בו או בתהליך הוצאתו.

5. התקיימו מספר ישיבות בית משפט, הוגשו מסמכים, ניתן צו לסיכומים, אלו הוגשו, הוגשה בקשה על ידי ב"כ המבקשים להגשת סיכומי תשובה, אלו לא הוגשו, וב"כ המבקשים הודיע למזכירות כי אינו מתכוון להגישם.

6. לאחר ששמעתי את הצדדים, עיינתי בבקשה, בראיות שהוגשו ובטענות הצדדים, באתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה.

מסקנתי, בתום ההליך הינה כי מדובר בבקשת סרק, אשר נעדרת כל בסיס עובדתי או משפטי.

לא אחזור על האמור בהחלטות ביניים, לרבות לענין הגשת מסמכים, ויש לראותן כחלק בלתי נפרד מהחלטה זו.

7. מהות העבודות שבוצעו והתאמתן להיתר שפקע - המבקשים טוענים כי העבודות שבוצעו הן עבודות להריסה של גג קודם ובניית גג חדש וכן לבניית פרגולה במרפסת קומה א', וכך נאמר בסעיף 9 לתצהיר המבקשת : "על פי הייעוץ המשפטי שקיבלנו אנו טוענים כי ההיתר שבידנו, הוא להריסה של גג קודם של הבנין ובניה של גג חדש וכן לבניית פרגולה במרפסת קומה א'".

ההיתר כאמור לא הוגש במלואו על ידי המבקשים, אלא רק עמוד ראשון ממנו, ולא ניתן היה ללמוד על הבניה המותרת במסגרתו.

ההיתר המלא הכולל תשריט הוגש במסגרת תעודת עובד ציבור של הגב' שרה עובדיה, סגנית מהנדס העיר ומנהלת מחלקת רישוי ובניה.

ב"כ המבקשים התנגד להגשת תמונות על ידי המשיבה.

המבקשת נשאלה על ידי בית המשפט והשיבה ביחס לתמונות אלו כדלקמן :

"לשאלת ביהמ"ש האם 3 תמונות אשר נמסרות ע"י ב"כ המשיבה הינן אכן תמונות אותנטיות המשקפות את המצב בשטח בתאריך שכתוב על גבי הדף המצורף לכל תמונה, אני משיבה שנראה לי שכן, לא זוכרת בדיוק בתאריך הזה שנקוב בתחתית כל תמונה, אבל נראה לי שכן". (פרו' עמ' 7 שו' 1-4).

אפנה להחלטה מיום 9.3.2008 לענין העדת המבקשת 1.

עיון בתמונות האמורות אשר הוגשו וסומנו מש/3, מש/4 ו – מש/5, מביא, מעל לכל ספק סביר, למסקנה ברורה, כי אין עסקינן כלל וכלל באותה הריסה ובניה מחדש של גג, כאמור בהיתר שפקע.

מדובר באופן ברור ואינו משתמע לשתי פנים בבניה, הלכה למעשה, של קומה נוספת גדולה, בשטח הקרוב לשטח כל הבית, ובנוסף, בניית מרפסת מקורה, אשר לא ניתן בשום אופן להכתירה כ"פרגולה".

השוואה של התמונות לתשריט ההיתר שפקע, יש בה כדי להביא למסקנה ברורה כי אין מדובר בבניה בהתאם להיתר זה, וטענת המבקשים בענין זה מופרכת וחסרת כל בסיס.

מדובר בהיתר אשר ענינו שינוי גג ופרגולות, ובפועל העבודה שבוצעה הינה בניית קומה נוספת ומרפסת. המרפסת האמורה הינה קירוי של השטח שמתחתיה, אשר ייתכן והיה קודם לכן פרגולה, אולם כעת אינו יכול לענות להגדרה זו.

תעודת עובד הציבור שהוגשה מתארת את הבניה שנעשתה, וגם היא מובילה לאותה מסקנה.

מועד צילום התמונות חשוב לענין מועד הוצאת צו ההריסה המנהלי והאם עומד הוא בתחום 60 הימים הקבועים בסעיף 238א' (א) (2) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965.

המבקשת עצמה מעידה כי מדובר נראה לה שמדובר בתאריך שנקוב בדפים אליהם מצורפות התמונות.

התאריך האמור הינו 2.3.2008, וצו ההריסה הוצא 3 ימים בלבד לאחר מכן.

מכאן שהצו עומד בתחום הימים האמורים.

המשיבים לא העלו כל טענה בתצהיר כי הבניה הסתיימה מעל 60 ימים קודם לכן. כך גם לא לענין איכלוס 30 ימים קודם לכן, לפי סעיף 238א' (א) (3).

לענין איכלוס – ברור גם מהצילומים שאין מדובר בבניה שהושלמה ולא ניתן "לאכלס", במועד הצילומים.

לאור כל האמור יש לדחות את טענת המבקשים כי הבניה נשוא הצו הינה בניה בהתאם להיתר שפקע. אני קובע, על פי הראיות שבפני, לא רק שהמבקשים לא הוכיחו מאומה מטענותיהם, אלא שהוכח בפני, בראיות ברורות, אשר זכו גם לאישור המבקשת, כי הבניה האמורה אינה בהתאם להיתר שפקע, מדובר בבניה בסתירה גמורה לו, והיא כוללת בנית קומה שלמה נוספת ומרפסת.

יודגש כי אין מדובר באי התאמה מינורית להיתר. מדובר בבניה שזיכרה לא בה בהיתר כלל וכלל, ולא ניתן לדמותה למפורט בו.

על פי המבקשים עצמם מדובר בהיתר שפקע. לאור מופרכות הטענה כי מדובר בבניה על פי היתר זה, אינני מוצא לנכון לדון בשאלה אם אכן זכאים המבקשים לחידושו, ומשמעות הדבר ביחס להוצאת צו הריסה מנהלי. אציין רק כי ספק רב אם יש ממש גם בטענה זו.

המבקשת הגישה מסמך הנחזה להיות חתום על ידי המהנדס ריינש אולג אשר סומן מש/1. למעלה מן הצורך אני מוצא לנכון לציין את תוכנו, כמו גם את העובדה שהמבקשים לא הביאו ולא ביקשו להביא כל ראיה לסתירת הטענה כי מכתב זה אכן נכתב על ידי המהנדס האמור, שהוא גם המהנדס החתום על תשריט ההיתר כמי שהוא מתכנן השלד ואחראי לביצוע ולביקורת השלד.

במסגרת מש/1 , המופנה למהנדס העיר אומר המהנדס כדלקמן :

"הנני מבטל אחריותי על ביקורות ועל ביצוע שלד עבור היתר בניה לבית בברקת 4 באילת, מסיבת ביצוע העבודה בניגוד לתכנית קונסטרוקציה וחריגות מהיתר בניה".

8. המבקשים העלו טענות נוספות בדבר פגמים שקיימים לטענתם בצו ההריסה. אינני רואה ממש בטענות אלו. מדובר בשלל טענות מכל הבא ליד, אשר לא רק שאינני סבור שמדובר בפגמים, אלא שמדובר בעניינים טכניים, אשר גם אם היה בהם ממש, לא היה בהם כדי לרדת לשורשו של צו ההריסה, או להביא למסקנה בדבר בטלותו או ביטולו.

חזקת תקינות המעשה המינהלי חלה גם על צו הריסה מנהלי, והמבקשים לא הביאו כל ראיה שיהיה בה כדי לסתור זאת. הראיות שבפני אינן מעידות על פגם בצו או בהליך הוצאתו.

אמנם בתצהיר המהנדס לא צויין כאמור בסעיף 238א' (א) (2) לחוק התגנון והבניה בדבר ידיעת המהנדס כי הבניה לא נסתיימה או נסתיימה לא יותר מ – 60 יום לפני הגשת התצהיר, אולם אינני רואה בכך פגם מהותי בנסיבות הענין שכן הוכח כי אכן מדובר בעבודות שטרם הושלמו יומיים לפני חתימת התצהיר (שהינו מיום 4.3.2008) ושלושה ימים לפני הוצאת צו ההריסה המנהלי.

אוסיף לענין זה כי המבקשת עצמה מצהירה בסעיף 6 לתצהירה כי העבודה "מצויה בשלבי גמר". אם המבקשת עצמה מאשרת כי העבודה רק "בשלבי" גמר, מה לה כי תלין על התצהיר.

אין חובה כי מקור ידיעתו של המהנדס כאמור בסעיף 238א' (א) לחוק התכנון והבניה יהיה ידיעה אישית דווקא, ומהנדס העיר יכול לשאוב ידיעתו גם מדוחות ומסמכים שבפניו. לצורך זה נאספות ראיות ונערכים דוחות, והפרשנות האמורה הינה בלתי סבירה.

ב"כ המבקשים הגדיל וטען לפגם בתצהיר לאור העובדה ששמו של המהנדס אינו נזכר בכותרת התצהיר לאחר המילים "אני הח"מ". מדובר בטענה שטוב היה לו לא נשמעה. שמו של המהנדס מופיע מעל חתימתו וכך גם באישור החתימה. כך גם לגבי הטענה כי המהנדס לא הצהיר כי תוכן התצהיר אמת הואיל ובשורה האחרונה בתצהיר נאמר "ותוכן הצהרתי" ולו לאו. המהנדס הוזהר כדין, כעולה מתוכן האזהרה, והוא מצהיר כי הוזהר לומר את האמת.

עוד נטען לפגם בהתייעצות וכי לא צורף תעוד של ההתייעצות. יש לדחות את הטענה. מהות ההתייעצות חשובה. בצו צויין דבר קיום ההתייעצות, והטענה נדחית. יש לציין כי האסמכתא לה טוען ב"כ המבקשים בענין זה רע"פ 6034/99 ,לימור ושמעון כהן נ' יושב-ראש הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים, פד' נד (1) 438, אינה תומכת בטענתו. אין מדובר במקרה מורכב, אלא מקרה פשוט של בניית קומה נוספת ומרפסת, ללא היתר.

9. לאור כל האמור לעיל אני קובע כי המבקשים לא עמדו בנטל המוטל עליהם כאמור בסעיף 338א' (ח) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 הקובע :

"לא יבטל בית המשפט צו הריסה מינהלי אלא אם הוכח לו שהבנייה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת".

ראה לענין זה רע"פ, נקש נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה לעיר בני ברק (לא פורסם, 1997) בו נקבע:

"החוק קובע שני סייגים ברורים ומוגדרים לביצוע צו הריסה מנהלי. זאת על-מנת לייעל ככל האפשר את השימוש באמצעי זה ולאפשר מענה אפקטיבי לבנייה בלתי-חוקית (וראה:ב ר"ע 273/86פרץ נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה, פ"ד מ(2) 446). המבקשים לא טענו ולא הוכיחו, כי סייגים אלה התקיימו בעניינם. המבקשים לא הראו כיצד היתה חקירת יו"ר המשיבה או מהנדס המשיבה עשוייה להשפיע על גורל בקשתם, בהתחשב בסייגים האמורים".

10. אשר על כן הבקשה נדחית. הצו הזמני לעיכוב ביצוע צו ההריסה המנהלי, מבוטל בזה.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתנה היום י"ג בכסלו, תש"ע (30 בנובמבר 2009) בהיעדר.

י. עדן, שופט

ההחלטה תישלח לצדדים בדואר רשום ובפקס.



מעורבים
תובע:
נתבע: הועדה המקומית לתכנון ובניה - אילת
שופט :
עורכי דין: