ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ג'פג'ט בע"מ נגד יעקב רוטמן :


מדינת ישראל

בית משפט השלום

ב א י ל ת

א 001060/09

בפני:

כב' השופט י. עדן

תאריך:

30/11/2009

בעניין:

ג'פג'ט בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד:

קופלר

התובעת

נ ג ד

1. יעקב רוטמן

2. אבי רוטמן

ע"י ב"כ עוה"ד:

דרעי

הנתבעים

החלטה

1. זוהי בקשת התובעת בת.א. 1060/09 לפסילת מותב זה מלדון בתיק זה וכן מלדון בת.א. 1613/09 בו היא הנתבעת 3.

2. לאור בקשה לאיחוד דיון בשתי התובענות התקיים דיון בשני התיקים, ובמהלכו הועלתה בקשה זו, והחלטה זו מתייחסת לשני התיקים שכן עילתה זהה והיא התבקשה בשניהם גם יחד.

3. במהלך הדיון הודיע ב"כ התובעת בתיק זה כי בית המשפט מתבקש לפסול את עצמו וטען כדלקמן :

"התובעת לא חשה בנוח, ומבקשת מבית המשפט לפסול את עצמו. זה לפי סעיף 77(א) לחוק בתי משפט וכמובן לפי תקנה 471(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, מהנימוקים הבאים:

כבודו ישב בדין בתיק אזרחי 1363/07, ששם התובע היה דרורי בעל עסק באילת לאלומיניום, והנתבעים היו כמובן הבעלים של התובעת, ג'פג'ט בע"מ, הבעלים ג'פרי מרמילשטיין תושב ארה"ב, ומר שלומי קורצי שהוא נכה צה"ל ששורבב לענין בדרך לא דרך, והנתבעת החברה סברה שהטיפול בהליך השיפוטי לא היה ראוי, ועל כן הוגשה תלונה כנגד אדוני לנציבת קבילות שופטים, שופטת בדימוס טובה שרטסברג כהן, והתקבלה תשובה כזאת או אחרת.

התלונה נדחתה. החברה לא מרגישה נוח במצב הזה, הוגשה תלונה. הם סבורים שיש בזה חשש ממשי למשוא פנים, ועל כן הבקשה.

הבקשה לפסילת מותב זה הינה הן בתיק זה והן בת.א. 1613/07.

הבקשה לפסלות היא בגלל עצם הגשת התלונה, זה יוצר כמובן חשש למשוא פנים.

4. עילת הבקשה הינה, אם כן, בכך שהמבקשת או מנהלה, הגישו בעבר תלונה כנגד מותב זה אשר נדחתה.

5. יודגש, עד להעלאת בקשה זו לפסלות לא היתה למותב זה כל ידיעה על הגשת תלונה כאמור כנגדו. לא ידיעה על עצם הגשת התלונה ולא ידיעה כי נדחתה, ומקור הידיעה הינו אך בדברי ב"כ המבקשת בבקשת הפסלות. גם כעת אין למותב זה כל ידיעה מה היה תוכנה של התלונה, מדוע הוגשה ומדוע נדחתה.

במצב דברים זה יש לתמוה על הגשת בקשה זו לפסלות.

6. הגשת תלונה כנגד שופט אין בה כדי להקים עילת פסלות. על אחת כמה וכמה היא כאשר מדובר בתלונה שהשופט כלל לא ידע על קיומה, איננו יודע מה תוכנה ועילתה, ונאמר כי היא נדחתה.

"ככל שהמערערים מבססים את החשש למשוא פנים על הגשת התלונה לנציבה וההחלטה בה, ההלכה היא כי אין בהגשת תלונה כאמור, לכשעצמה, כדי לבסס עילת פסלות (ראו ע"א 5714/97 מזור נ' מינהל מקרקעי ישראל (לא פורסם); ע"פ 7472/96 טלמור נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). יתרה מכך, כפי שכבר נפסק, גם קבלת התלונה או חלק ממנה, עדיין אין בה, כשלעצמה, כדי להקים עילת פסלות. הליך הפסלות והליכי התלונות על שופטים מכוח חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002 (להלן: חוק הנציב) הם הליכים נפרדים, שתכליתם שונה. דיני הפסלות באים לקדם אינטרס מרכזי אחד והוא האובייקטיביות השיפוטית, בעוד שחוק הנציב בא לקדם אינטרס מרכזי אחר, והוא התנהגות ראויה של שופטים (ראו מרזל, בעמ' 37). לכן, גם אם הוגשה תלונה על שופט לנציבה, ואפילו נמצאה התלונה מוצדקת, אין בכך כדי לחרוץ את הדין בדבר יכולתו של בית המשפט לדון בעניין שלפניו באובייקטיביות הדרושה (ראו ע"א 941/06 רוזנצוויג נ' רהיטי צרעה בע"מ (לא פורסם); ע"א 7329/06 פלוני נ' פלונית (לא פורסם))".

ע"א 4800/06 לבה מגמשת יבוא ושיווק בע"מ נ' חיים הרציג (לא פורסם, 2007).

7. האמור בע"א 4800/06 חל בעניננו מקל וחומר שכן לבית המשפט לא היה ידוע על הגשת תלונה, מה גם שהיא נדחתה.

8. סעיף 77א' (א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד – 1984 קובע :

"שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט."

9. ההלכה העקבית ביחס לעילת פסלות קובעת כי יש להראות חשש ממשי למשוא פנים המבוסס היטב בעובדות המקרה. לא די בתחושה סובייקטיבית של מתדיין, אלא יש להצביע על נתונים אובייקטיביים המעידים על חשש ממשי למשוא פנים.

10. אין במי מטענות המבקשת כדי להראות קיומו של חשש כלשהו למשוא פנים, וודאי שלא חשש ממשי לכך.

11. לכך שלא די בחשש סובייקטיבי ראה ע"א 9327/05 :

"…אלא השאלה היא האם הוכחה אפשרות ממשית, מבחינה אובייקטיבית, של משוא פנים בניהול המשפט" (ע"פ 5/82 אבו-חצירא נ' מדינת ישראל, פ"ד לו(1) 247, 251; ע"פ 3217/03 געדי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). חשש אובייקטיבי כזה אינו עולה בענייננו. אכן, אין לומר כי דעתו של היושב בדין ננעלה שניתן לראות בהליך כולו "משחק מכור" (בג"ץ 2148/94 גלברט נ' יושב-ראש ועדת החקירה לבדיקת אירוע הטבח בחברון, פ"ד מח(3) 573, 605)."

ע"א 9327/05 יונתן ארד נ' מדינת ישראל-משרד המשפטים

(לא פורסם, 2005).

12. טענת פסלות יש להעלות בהזדמנות הראשונה. בעניננו היו בקשות שונות עובר לדיון, לרבות בקשה לאיחוד הדיון ובקשה לדחיית מועד, והיה על המבקשת להעלות בקשתה קודם לכן.

13. מכל האמור לא מצאתי כל חשש למשוא פנים, אין כל סיבה אובייקטיבית לחשש כאמור, מדובר בתלונה, אשר לכשעצמה אינה מקימה עילת פסלות, ועל אחת כמה וכמה כך הוא כאשר בית המשפט אינו יודע על קיומה, דחייתה ותוכנה.

קבלת הבקשה משמעותה שצד לדיון יוכל להגיש תלונה, וגם אם אין בה ממש, יוכל לטעון לפסלות המותב מלהמשיך ולדון בתובענה.

14. אשר על כן הבקשה נדחית.

15. מדובר בבקשה חסרת בסיס בדין, ועל המבקשת לשאת בהוצאות הצדדים האחרים להליך בגינה, בין היתר בשל כך שיש צורך בקביעת ישיבה נוספת.

התובעת בת.א. 1060/09 תישא בהוצאות הנתבעים בת.א. 1060/09 בסך כולל של 1,500 ש"ח, וכן בהוצאות התובע בת.א. 1613/07 בסך 1,500 ש"ח.

ההוצאות ישולמו בתוך 14 יום מהיום.

16. אני קובע ישיבת קדם משפט נוספת בת.א. 1060/09 וישיבת תזכורת בת.א. 1613/07 ליום 7.3.2010 שעה 12:40.

הנתבע 2 בת.א. 1613/07 פטור, לבקשתו מהתייצבות לישיבה זו, אולם עליו להתעדכן בתוצאותיה.

ניתנה היום י"ג בכסלו, תש"ע (30 בנובמבר 2009) בהיעדר.

י. עדן, שופט

ההחלטה תישלח לצדדים בדואר רשום ובפקס.



מעורבים
תובע:
נתבע: יעקב רוטמן
שופט :
עורכי דין: