ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ד"ר גדי מעוז - המכללה האקדמית עמק יזרעאל :


בית הדין הארצי לעבודה

בשא000629/09

ד"ר גדי מעוז המבקש

-

המכללה האקדמית עמק יזרעאל המשיבה

בפני: השופט עמירם רבינוביץ, השופט שמואל צור, השופטת ורדה וירט-ליבנה

נציג עובדים מר יהודה בן הרוש, נציג מעבידים מר ישראל בן יהודה

בשם המבקש: עו"ד אפרים ארנון

בשם המשיבה: עו"ד ענת רוזנר

ה ח ל ט ה

השופט שמואל צור

1. לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של בית הדין האזורי בנצרת (השופטת עידית איצקוביץ ונציגי הציבור מר גבעתי בן יוסף ומר מוני סגל; עב' 1658/09), בו נדחתה תביעת המבקש נגד מכללת עמק יזרעאל (להלן – המשיבה או המכללה) למתן צו מניעה כנגד החלטת המכללה להפסיק את עבודתו כמרצה בתקן ולהעבירו למסלול של מרצה מן החוץ.

הרקע

2. המבקש הוא דוקטור לפסיכולוגיה, הועסק במשיבה כעמית הוראה בחוג למדעי ההתנהגות, החל מחודש מרץ 1997. בשנת הלימודים תש"ס (1999- 2000) קיבל המבקש דרגת מרצה מומחה ובשנת תשס"א (2000 – 2001) שונה מעמדו לדרגה מרצה בכיר-מומחה, אך עניינו של המבקש לא נדון בפני ועדת מינויים.

3. בשנת 2003 התכנסה ועדה מקצועית והחליטה באותו שלב שלא יהיה זה מן הראוי להמשיך בהליכים לקידומו של המבקש והמליצה לו לכתוב ולפרסם בתחום מומחיותו במשך שנתיים ואז לשקול את הגשת מועמדותו מחדש.

4. בשנת 2007 התכנסה שוב ועדה מקצועית והחליטה שלא לקדם את המבקש לדרגה של מרצה בכיר-מומחה. ועדת המינויים אישרה את המלצת הוועדה המקצועית והעבירה את המבקש למעמד של מורה מן החוץ.

5. בחודש אפריל 2008 שיגרה נשיאת המכללה אל המבקש מכתב בו נאמר כי מינויו כחבר סגל בתקן המכללה מסתיים ביום 30.9.08. עוד נאמר במכתב כי לאור החשש מהפגם המינהלי שנפל לכאורה בתהליך קידומו ולאור הסכמת יו"ר ועדת המינויים להליך חוזר, מוארך מינויו של המבקש כחבר סגל בתקן במכללה בשנה נוספת (1.10.08- 30.9.09). בהתאם לכך המשיך המבקש לעבוד כחבר סגל.

6. ביום 21.1.09 התכנסה ועדת המינויים בשנית, מבלי שקדמה לה ועדה מקצועית נוספת, והמליצה שלא לקדם את המבקש לדרגה של מרצה בכיר וכן להעבירו למעמד של מורה מן החוץ, לפי צורכי החוג.

7. בעקבות המלצתה של ועדת המינויים, הוזמן המבקש לשימוע ביום 17.3.09 בנוגע להפסקת עבודתו כמרצה במסלול מומחים. ועדת השימוע, לאחר שאפשרה למבקש ובא כוחו להשמיע טענותיהם, המליצה על הפסקת העסקתו בתקן של המבקש החל מיום 1.10.09.

8. נשיאת המכללה אימצה את המלצת ועדת השימוע והודיעה למבקש כי העסקתו בתקן תסתיים ביום 30.9.09. כחודש לאחר קבלת המכתב, הגיש המבקש תביעה לבית הדין האזורי בנצרת לביטול החלטת המשיבה להפסיק את עבודתו כמרצה בתקן ולהעמידו בפני ועדת מינויים נוספת (עב' 1658/09). במקביל הגיש המבקש בקשה לצו מניעה זמני שימנע מהמשיבה להוציא לפועל את ההחלטה על הפסקת העסקתו בתקן ביום 30.9.09 (בש"א 3951/09). במהלך הדיון שהתקיים בבקשה, הסכימו הצדדים שהדיון בצו מניעה יאוחד עם הדיון בתיק העיקרי "...כאשר עד להכרעה בתיק, רשאית הנתבעת (המשיבה) לאתר ו/או לאייש את התפקיד של מרצה שימלא את מקומו של התובע (המבקש) החל מיום 1.10.09 ,אך עליה לציין בפני המועמד ובעת חתימת החוזה, כי ההליכים הנוכחיים מתקיימים וכי קיים סיכון שהתובע יוחזר לעבודה". (להלן- ההסדר).

9. בית הדין האזורי דחה את תביעת המבקש. בית הדין האזורי לא מצא כל פגם בהרכב הועדות השונות שדנו בעניין קידומו של המבקש. בקשר לכך קבע בית הדין כי המשיבה פעלה תוך מתן איזון נכון עת הזמינה לוועדת השימוע גם את ראש החוג למדעי ההתנהגות לשעבר פרופ' תדמור, שצידד במתן קידום למבקש. עוד נקבע כי בהרכב של ועדת השימוע נשמר האיזון הנכון בין הגורמים המקצועיים לבין הגורמים המנהליים ובסופו של דבר, ההחלטה על הפסקת העבודה של המבקש התקבלה על ידי נשיאת המכללה כאורגן שלה.

10. בית הדין האזורי קבע כי אכן נפל פגם מינהלי בהליך קידומו של המבקש, עת התכנסה ועדת המינויים בשנית מבלי שקדמה לה ועדה מקצועית, אך אין מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין. בקשר לכך קבע בית הדין כי, לפי ההמלצה של ועדת המינויים משנת 2009, לא היה שוני מהותי במצבו של המבקש בהשוואה לזה שהיה לפני ועדת המינויים משנת 2008 ולכן לא היתה הצדקה לקדמו לדרגה מרצה בכיר. עוד נקבע, בהסתמך על עדותם של עדים מטעם שני הצדדים, כי היקף הפעילות המחקרית של המבקש לא היתה מספיקה בכל הנוגע לפרסום מאמרים בכתבי עת ולכן השיקול של ועדת המינויים משנת 2009 היה סביר ומבוסס על הנתונים שהמבקש עצמו סיפק.

11. בית הדין האזורי דחה את טענת המבקש כי החלטת המכללה התקבלה משיקולים זרים ולא עניינים. בקשר לכך קבע בית הדין כי המכללה פעלה כלפי המבקש לפנים משורת הדין, שעה שהאריכה את תקופת עבודתו כמרצה מעבר לתקופה הקבועה בתקנון. לדעת בית הדין, הארכת הזמן היתה ניסיון כן ואמיתי לאפשר למבקש לקיים את הדרישות ולא להעמיד מכשול לפני קידומו. בית הדין האזורי קבע כי נערך למבקש הליך של שימוע כדין בקשר לפיטוריו, העונה לדרישות שנקבעו בפסיקה ואין בו כל פסול. נקבע כי במהלך ישיבת השימוע ניתן למבקש ולבא כוחו להעלות את כל טענותיהם ולאחר שנשמעו כל הנימוקים ניתנה החלטתה של ועדת השימוע משנת 2009.

12. המבקש הגיש ערעור על פסק הדין ובמקביל הגיש לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצועו. בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 1.11.09, ומכאן הבקשה לעיכוב ביצוע שבפנינו.

13. המבקש מבקש לשמור את משרתו ולהשיבו לעבודה עד להכרעה בערעור וכן להורות על המשך קיומו של ההסדר שהושג בבית הדין האזורי. בקשר לכך טוען המבקש כי הנזק שייגרם לו אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין לא ניתן לפיצוי, שכן הקריירה המקצועית והמוניטין שלו יפגעו כמו גם חופש העיסוק שלו. עוד טוען המבקש כי הסעד של עיכוב ביצוע נדרש על מנת למנוע את הפגיעה במשרתו ואיוש המשרה על ידי עובד אחר. לטענת המבקש, אם תדחה הבקשה והערעור יקבל לא יוכל לשוב לעבודתו.

המבקש מוסיף וטוען כי סיכוייו לזכות בערעור טובים. לטענתו, טעה בית הדין האזורי בכך שהתעלם מכל הפגמים בהליכי פיטוריו. עוד טוען המבקש כי היתה חובה לקיים הליך חוזר בוועדה המקצועית. כן נטען כי גם דרך קבלת החלטת ועדת המנויים משנת 2009 לא היתה ראויה, שכן היא העתיקה את פרוטוקול הועדה הקודמת ללא דיון ממשי. עוד עמד המבקש בהרחבה על נימוקים שונים אשר יש בהם, לטענתו, כדי להצביע על כך שסיכוייו לזכות בערעור טובים.

14. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, סיכויי הערעור של המבקש נמוכים, שכן פסק דינו של בית הדין האזורי מבוסס על קביעות עובדתיות והתרשמות מן העדויות שבאו בפניו, עניינים שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהן. עוד טוענת המשיבה כי החלטת בית הדין האזורי מבוססת על שיקולים משפטיים ועל ההלכה הפסוקה שאין להתערב בה. המשיבה מוסיפה וטוענת כי הנזק שייגרם לה כתוצאה מעיכוב ביצועו פסק הדין גדול מן הנזק הצפוי למבקש אם לא יעוכב הביצוע והערעור יתקבל. לטענתה, לאחר מתן פסק הדין לא חלה על המכללה כל חובה לשמור למבקש את משרתו, לא הוקצו לו קורסים והחל מתחילת שנת הלימודים הנוכחית (1.10.09), שובץ מרצה אחר במקומו והחל ללמד את הקורסים בהם לימד המבקש. מוסיפה המשיבה כי עבודתו של המבקש במכללה אינה מקור פרנסתו היחיד, שכן הוא משמש כפסיכולוג קליני וכמנהל תחנת העמקים לשירות פסיכולוגי. עוד טוענת המשיבה כי אם יעוכב ביצוע פסק הדין ייעשה שינוי במערכת הקורסים הקיימת ותפגע משרתו של צד שלישי שעלול לתבוע את המכללה.

15. הסעד של עיכוב ביצוע פסק דין יינתן בכפוף לכך שיתקיימו שני תנאים מצטברים אלה: האחד - סיכויי הערעור להתקבל אינם משוללי יסוד והשני - שהנזק היחסי שייגרם למבקש מאי היענות לבקשה גדול מן הנזק הצפוי למשיב אם יעוכב הביצוע והערעור בסופו של עניין יידחה (ראו: ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שווק מוצרים והפצתם בע"מ ואח', פ"ד נב(4), 178, 181).

16. לאחר שנתנו דעתנו לכלל נסיבות המקרה, לפסק הדין של בית הדין האזורי ולטענות הצדדים, מוצאים אנו כי דין הבקשה להידחות. פסק הדין של בית הדין האזורי ניתן על יסוד תשתית עובדתית מפורטת שהיתה בפניו וערכאת הערעור אינה ממהרת להתערב בקביעותיו העובדתיות. המשיבה פעלה על סמך פסק דינו של בית הדין האזורי ומינתה מרצה אחר במקום המבקש, אשר עלול להיפגע מקבלת הבקשה, אף שלא צורף לערעור ולבקשה. נראה לנו נכון כי ההסדר שהושג בבית הדין הזאורי (סעיף 8 לעיל) ימשיך להחל גם עד להכרעה בערעור. במצב דברים זה, ובשים לב למועד הדיון בערעור (23.2.10) נוטה מאזן הנוחות לטובת המשיבה, שכן הנזק הצפוי למכללה, לקהל הסטודנטים ולמרצה האחר אם יעוכב הביצוע גדול מהנזק היחסי שיגרם למבקש. על כל פנים, אין זה מן הנכון להעניק סעד של עיכוב ביצוע שמשמעותו במקרה זה, קבלת כל הסעד הריאלי (להבדיל מכספי) בערעור.

17. סוף דבר : הבקשה נדחית. המבקש יישא בהוצאות המשיבה בקשר לבקשה זו, בלי קשר להליכים האחרים, בסכום של 1,500 ש"ח.

ניתנה היום י"ג כסלו, תש"ע (30 נובמבר, 2009), בהעדר הצדדים.

_________________ _______________ ___________________

השופט עמירם רבינוביץ השופט שמואל צור השופטת ורדה וירט-ליבנה

______________________ __________________________

נציג עובדים מר יהודה בן הרוש נציג מעבידים מר ישראל בן יהודה