ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נעמי עזר נגד קנדאל פיתוח בע"מ :


בתי הדין לעבודה

בית דין א.לעבודה ת"א

בשא004616/09

בתיק עיקרי: עב 004082/09

בפני:

כב' השופטת טרכטינגוט חנה

נ.צ. (ע) מר מרדכי כהן

נ.צ. (מ) מר אליאב יארניצקי

26/11/2009

בעניין:

קנדאל פיתוח בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד

עו"ד עופר צור ו/או עו"ד אלי כהן ו/או עו"ד אורלי טננבאום

מבקשת

נ ג ד

1. נעמי עזר

2. שי עזר

3. אלי עזר ז"ל

ע"י ב"כ עו"ד

עו"ד ד"ר יוסף שגב

משיבים

החלטה

1. לפנינו שתי בקשות של חברת קנדאל פיתוח בע"מ [להלן- המבקשת], האחת עניינה עיכוב הליכים מחמת הליך תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי; והשנייה עניינה סילוק על הסף של התביעה שהגישו המשיבים נגדה.

2. עניינה של התביעה שהוגשה כנגד המבקשת (עב 4082/09) הוא בתשלום שכר חודש יולי 2007, פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ופדיון חופשה.

מכתב התביעה עולה כי המשיבים הועסקו על ידי המבקשת, והעסקתם הופסקה.

הצדדים חלוקים באשר לנסיבות הפסקת העבודה.

המבקשת הגישה בבית המשפט המחוזי תביעה בגין מעשי הונאה ומעילה, כשעל הנתבעים נמנים ביחד עם נתבעים נוספים גם המשיבים בבקשה זו [להלן- התביעה האזרחית].

3. כאמור, לפנינו מונחות שתי בקשות: האחת לעיכוב הליכים והשנייה לסילוק על הסף.

4. תמצית נימוקי המבקשת לעיכוב הליכים

4.1. התביעה בבית הדין לעבודה הוגשה בחוסר תום לב ומתוך מטרה ליתן משקל נגד לתביעה האזרחית שהוגשה כנגד המשיבים.

4.2. המבחן להתקיימות הכלל בדבר "הליך תלוי ועומד", הנו מבחן זהות העילות אשר נבחנת באופן מהותי כשאין צורך שתהיה חפיפה מוחלטת בין העילות.

4.3. שני ההליכים המתנהלים בין הצדדים כוללים מערכת עובדתית זהה. לא זו אף זו: בכתב הגנתם בתביעה האזרחית העלו המשיבים טענות קיזוז שנסמכות על שכר חודש יולי 07' ואי תשלום פיצויי פיטורים. היינו, לא רק שהמסכת העובדתית של שתי התביעות זהה, כך גם העילות והטענות.

4.4. אין הצדקה לדיון כפול באותן עובדות וטענות משפטיות בשתי ערכאות משפטיות שונות. כפילות זו גורמת לעומס על המערכת השיפוטית ואף עלולה להביא להכרעות סותרות באותן שאלות.

4.5. זאת ועוד: הליכי התביעה האזרחית מתבררים קרוב לשנתיים, והם מצויים בשלבים מתקדמים וקרובים למעבר לשלב ההוכחות.

5. תמצית נימוקי המבקשת לסילוק על הסף

5.1. הזכות לתבוע בשמו של מנוח ו/או מכוח זכויות המגיעות לו מסורה ליורשים לפי צו קיום צוואה (או ירושה), ולחילופין, ככל שמונה, למנהל עזבונו של המנוח.

5.2. משיב 3 שלח יד בנפשו ביום 6.9.2007, וביום 10.1.2008 הגיש בנו (הוא משיב 2 בבקשה דנן) בקשה למתן צו לקיום צוואה.

5.3. ביום 30.1.2008 הוגשה התנגדות לבקשה לקיום צוואה מטעם התובעים בתביעה האזרחית (עליהם נמנית גם המבקשת).

5.4. נכון למועד הגשת הבקשה דנן עדיין לא ניתנה החלטה בבקשה לקיום הצוואה.

5.5. ביום 4.3.08 הגישה המבקשת בקשה למינוי מנהל עיזבון בבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא. טרם ניתנה החלטה בבקשה.

5.6. משהליכי קיום הצוואה ומינוי מנהל עיזבון עדיין מתנהלים ולא ניתנה החלטה, הרי שמשיבים 1 ו-2 אינם יכולים לממש את זכותם – ככל שזו קיימת - בנכסי המנוח (הוא המשיב 3) ואינם יכולים להגיש תביעה בשמו. לפיכך, יש למחוק את התביעה שהוגשה מטעמו של משיב 3 שכן זו הוגשה בהיעדר עילה.

5.7. הסתמכותם של משיבים 1 ו-2 על הוראות סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 [להלן- חוק פיצויי פיטורים] וסעיף 7 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 [להלן- חוק הגנת השכר] לצורך תשלום זכויותיו של המנוח להם מתבססת על הטענה כי המנוח נפטר בעודו עובד של המבקשת, אלא שטענה זו דרושה הוכחה.

5.8. משרכיבי ההלנה והריבית לא נכללו בסכום התביעה ולא שולמה בגנם אגרה, בית הדין מתבקש למוחקם מכתב התביעה. לחילופין, יש להורות על עיכוב ההליכים בתביעה עד לאחר תיקון כתב התביעה ותשלום מלוא האגרה בגנה.

5.9. יש למחוק על הסף מחמת התיישנות את רכיב פיצויי ההלנה בכתב התביעה. אין לקבל את טענת המשיבים לפיה רכיבים אלו נתבעו בכתב ההגנה שהוגש במסגרת התביעה האזרחית שכן אין דין קיזוז כדין תביעה, וזאת אף לאור הוראת סעיף 17א לחוק הגנת השכר.

6. בתגובתם טענו המשיבים כי יש לדחות את שתי הבקשות.

7. תמצית הנימוקים לדחיית הבקשה לעיכוב הליכים

7.1. הכלל בדבר "הליך תלוי ועומד" נועד למנוע הכבדה מיותרת. אין הוא נועד כדי למנוע הכבדה סתם, שהרי כל הליך מהווה הכבדה.

7.2. אין בזהות העובדתית כדי למנוע מהמשיבים לתבוע את זכויותיהם על פי עילות מתחום דיני העבודה.

7.3. עיכוב ההליכים בבית הדין לעבודה עלול לגרום נזק רב למשיבים.

7.4. ההליכים בתביעה האזרחית החלו בחודש ספטמבר 2007 ולאחר כשנתיים עדיין נמצאים בהליכי קדם משפט עקב מהלכי המבקשת עצמה. מכאן, ההליכים האזרחיים ובוודאי הכרעה חלוטה בהם צפויים עוד להימשך זמן רב.

7.5. זאת ועוד: בעל השליטה במבקשת מרוקן את המבקשת מנכסיה. לפיכך, אם ייענה בית הדין לבקשה לעיכוב הליכים, תתנהל התביעה כנגד חברה ריקה מנכסים וייתכן שאף בהליכי פירוק.

7.6. עיכוב הליכים עלול להוביל למצב שבו התביעה כנגד המבקשת תידון שנים רבות לאחר קרות האירועים. כך, תהיה קשה יותר מלאכת בירור העובדות הנבחנות במקרה שבו מעסיק מעוניין לשלול את זכויותיו של העובד עקב הונאה נטענת.

7.7. המשיבים מסכימים לעיכוב הליכים אם יופקד כל סכום תביעתם בנאמנות אצל צד שלישי.

8. תמצית הנימוקים לדחיית הבקשה לסילוק על הסף

8.1. משיב 2, בנו של המנוח, הוא יורשו מכוח צוואה. אף בהיעדר צוואה, משיבים 1 ו-2 הם יורשיו לפי דין של המנוח בהיותם רעייתו ובנו.

8.2. אין בכוחה של התנגדות המבקשת לבקשה למתן צו לקיום הצוואה כדי להפקיע מזכויות היורשים גם אם אלו עדיין לא הוכרזו באופן פורמאלי.

8.3. סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי פיצויי הפיטורים ישולמו לשאריו של העובד להבדיל מיורשיו, ולחילופין יופקדו בקופת בית הדין לעבודה. עוד קובעת הוראת חוק זו כי פיצויי הפיטורים אינם חלק מעיזבונו של המנוח ולכן אינם קשורים למינויו של מנהל עיזבון ככל שימונה.

8.4. סעיף 7 לחוק הגנת השכר קובע כי את שכר העבודה יש לשלם למי שהעובד הורה ולחילופין לבן זוגו, וזאת על אף האמור בדיני הירושה.

8.5. חישוב האגרה נעשה על ידי מזכירות בית הדין ובהתאם לו שולמה האגרה. עם זאת, ככל שהתשלום נעשה בחסר מתחייבים המשיבים להשלימוֹ.

8.6. המבקשת עצמה טוענת כי רכיבי ההלנה נתבעו לראשונה בכתב ההגנה שהוגש במסגרת התביעה האזרחית, והרי אלו נתבעו בתוך פרק זמן של פחות משנה ממועד ההלנה. כמו כן, טענת ההתיישנות אינה מתיישבת עם טענה אחרת של המבקשת לפיה לא ניתן בשלב זה לתבוע את זכויותיו של המנוח.

לאחר שבחנו את טיעוני הצדדים, להלן הכרעתנו:

9. אשר לבקשה לסילוק על הסף נזכיר כי הסעד האמור יינתן במשורה ובמקרים חריגים, ולעולם נעדיף את בירור התובענה לגופא על פני מחיקתה על הסף [דב"ע (ארצי) מד/ 129-3 פרחיה - מדינת ישראל, פד"ע טז 375 (1985)]:

"זאת, לאור הכלל הנקוט בפסיקתנו לפיו "כאשר מדובר בדחייה או במחיקה של תביעה על הסף, אין בית-המשפט בוחן מה הם סיכויי התובע להצליח בתביעתו, ואפילו סיכויי התובע קלושים, לא יחסום בפניו בית-המשפט את הדרך לבירור תובענתו, אם קיים סיכוי כלשהו על-פי כתבי הטענות, הנמצאים לפני בית-המשפט, שהתובע יצליח בתביעתו". "קרי, גם אם קיימת אפשרות ולוּ קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע, אין נועלים בפניו את שערי בית הדין". עם זאת, מכיר הדין בקיומם של מקרים יוצאים מן הכלל בהם יורה על מחיקת התביעה או דחייתה כאשר לא עולה בידי בעל הדין לקבל את הסעד המבוקש אף אם היה בידו להוכיח את כל העובדות המפורטות בכתב תביעתו." [ע"ע (ארצי) 734/06 ג'הג'אה – מועצה מקומית ערערה (לא פורסם, ניתן ביום 24.6.08)]

10. לטענת המבקשת יש למחוק על הסף את תביעתו של משיב 3 [להלן גם – המנוח], זאת מאחר שלא ניתנה החלטה בבקשה למתן צו לקיום צוואה, ולמשיבים 1 ו-2 אין עדיין מעמד של יורשים. קל וחומר משהוגשה בקשה למינוי מנהל עיזבון ועדיין לא ניתנה בה החלטה.

מנגד, טוענים המשיבים כי אין בהתנגדות שהוגשה מטעם המבקשת לבקשתם למתן צו לקיום צוואה כדי להפקיע את זכויותיהם כיורשיו של המנוח, על אף שטרם הוכרזו ככאלה באופן פורמאלי.

בעניין זה הצדק עם המבקשת. יחד עם זאת, אין בטיעונים אלה כדי למחוק את התביעה על הסף בשלב זה, ולהלן הנימוקים:

לבית הדין הסמכות לדון גם בתובענה שהוגשה על ידי חליפו של העובד [סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969]. בהגדרת חליף יכולים להיכנס, בין היתר, יורשוֹ של העובד או מנהל עיזבונו [תקנה 25 (ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991].

אכן, אין בהיעדר ההחלטות בבקשה למתן צו לקיום צוואה ובבקשה למינוי מנהל עיזבון כדי להפקיע את זכויותיהם של יורשי המנוח. אלא שלא במהותן של הזכויות עסקינן, כי אם בחלוקתן. המבקשת לא טוענת כי בהיעדר החלטה הזכויות הופקעו מאת יורשיו של המנוח, אלא שלא ניתן לממש זכויות אלו.

אכן, בהיעדר החלטות כאמור, הזכויות שהותיר אחריו המנוח אינן מופקעות אלא שלא ניתן לדעת בידי מי היכולת לממשן. משכך, לא ניתן לדעת מי יכול להגיש בשמו את התביעה.

עוד יש להוסיף כי היורשים על פי הצוואה אינם משיבים 1 ו-2 אלא משיב 2 ביחד עם יורש נוסף.

11. לטענת המשיבים, התביעה לפיצויי פיטורים אינה מחייבת הכרזה על יורשיו של המנוח שכן סעיף 5 קובע כי הזכות ניתנת לשאריו.

אכן, סעיף 5(א) לחוק פיצויי פיטורים קובע כי הפיצויים ישולמו לשאריו של העובד ולא ליורשיו. אלא שכבר נפסק כי הסעיף האמור מתייחס למקרה שבו נפטר עובד שעה ששררו יחסי עבודה בינו לבין מעבידו. במקרה שבו פוטר עובד ופיטוריו נכנסו לתוקף טרם פטירתו, זכאים יורשיו – להבדיל משאריו – לפיצויי הפיטורים אף אם אלו טרם הועברו לידי העובד מיד עם ניתוק יחסי העבודה [דב"ע (ארצי) מז/64-3 עיזבון אברהם פרישמן – מעון אמשינוב בע"מ, פד"ע יט 257 (1988)].

לאור קיומה של המחלוקת בין הצדדים באשר למועד ולנסיבות הפסקת יחסי העבודה, הרי שיש חשיבות לקביעת זהותם של יורשי המנוח.

אשר לזכות לשכר עבודה, הרי שעל פי הוראת סעיף 7 לחוק הגנת השכר שכרו של עובד שנפטר לפני ששולם לו שכר העבודה המגיע לו, ישולם לידי מי שהורה ובהיעדר הוראה ישולם לבן זוגו, ובאין לו בן זוג – ליורשו.

מאחר שלא נטען כי קיימת הוראה של המנוח לתשלום השכר ומאחר שלאור האמור בתביעה האזרחית (בניגוד לאמור בתביעה שלפנינו), משיבה 1 היא בת זוגו לשעבר של המנוח, הרי שיש רלוונטיות לקביעת זהות היורשים, גם לעניין זה.

התביעה שלפנינו כוללת עילות תביעה נטענות של משיבים 1 ו-2 באופן אישי ועילות תביעה כיורשי המנוח.

לא מצאנו כי יש לפצל את הדיון בעילות אלה.

מאחר שהבקשות למתן צו קיום צוואה ומנהל עיזבון תלויות ועומדות משנת 2008, לא מצאנו לסלק על הסף תביעה זו אלא לעכבה עד למתן החלטה בבקשות אלה.

המבקשת תדווח לבית הדין עד ליום 1.5.10 האם ניתנה החלטה בבקשות אלה.

12. משזו התוצאה אין מקום בשלב זה להכריע בשאלת עיכוב ההליכים בשל הכלל של "עניין תלוי ועומד".

לעניין זה נזכיר כי הרציונל לכלל של "עניין תלוי ועומד" הוא כפול: מניעת הכבדה מיותרת על היריב ומניעת הטרדה מיותרת של בית המשפט [ע"א (עליון) 9/75 אל-עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"מ כט(2) 477, 483 (1975). להלן- עניין אל-עוקבי]. סמכות בית המשפט לעכב בירור תביעה כשקיים הליך תלוי ועומד המעורר שאלות דומות הנה סמכות שבשיקול דעת [רע"א (עליון) 346/06 חזאן נ' קלאב אין אילת אחזקות בע"מ, פס' 4 (לא פורסם, ניתן ביום 14.5.06). להלן- עניין חזאן]. עיכוב הליכים מהטעם הנ"ל דורש זהות בין העילות של התביעות השונות, אלא שהזהות אינה נקבעת לפי צורת התביעות אלא לפי מהותן. היינו, אין הכרח כי תהיה חפיפה מוחלטת בין כל העניינים העומדים לדיון. העיקר הוא שאותה סוגיה מהותית עומדת לדיון. נציין כי טענת "עניין תלוי ועומד" אינה מצומצמת אך למקרה ששתי התביעות הוגשו על ידי אותו הצד [לעיל, עניין אל-עוקבי, 480-482. ראה גם: דב"ע (ארצי) נה/247-3 המרכז הרפואי שערי צדק – פרט, פד"ע כט 244 (1995)].

לכאורה מדובר לפנינו במערכת עובדות זהה והדבר עולה אף מהצהרת המשיבים בסעיף 2 לכתב תביעתם:

"כבר בפתיח ראוי שיצוין כי בין הצדדים לתובענה זו מתנהלים הליכים משפטיים אחרים, ובהם מסכת עובדות דומה."

ואכן, עיון בכתב התביעה האזרחית מעלה כי נגד המשיבים ביחד עם נתבעים אחרים הוגשה תביעה בגין מרמה, הפרת אמונים וגניבה.

במסגרת הגנתם טענו המשיבים טענת קיזוז שכללה את תשלום משכורת חודש יולי 2007 ופיצויי פיטורים.

ערים אנו לכך כי תביעה זו כוללת רכיבי שכר נוספים לשכר חודש יולי ופיצויי פיטורים והם פדיון חופשה ודמי הודעה מוקדמת. אולם לא מצאנו כי ראוי לקבוע דין שונה לכל אחד מהרכיבים, בעניין עיכוב ההליכים.

על אף האמור, מאחר שבכל מקרה לבית המשפט מוקנה שיקול דעת אם להורות על עיכוב ההליכים בשל קיומו של הליך מקביל באותו עניין ומאחר שמשך הזמן שבו יתנהל הדיון בהליך האזרחי הוא שיקול שיש להביאו בחשבון שכן חלוף הזמן מאז האירועים מושא התביעה יכול ויקשה על בירורה [בר"ע (ארצי) 1327/04 חברת סולל בונה ארצות חוף בע"מ – בלנש ברכה סלומון (לא פורסם, ניתן ביום 22.6.04)], אנו סבורים כי יש בשלב זה לעכב את ההליכים עד ליום 1.5.10.

עד למועד זה יודיעו הצדדים האם הליכי קדם המשפט בבית המשפט המחוזי הסתיימו. לאור ההודעה תינתן החלטה לגופו של עניין בטענת עיכוב ההליכים.

ערים אנו לטענת המשיבים כי בכל מקרה פיצויי הפיטורים של משיב 3 אינם חלק מהעיזבון (סעיף 5(ג) לחוק פיצויי פיטורים) ולפיכך לטענתם הדיון בתביעה האזרחית לא ייתר את תביעת המנוח לפיצויי פיטורים.

מבלי להכריע בכך בשלב זה, משכאמור אין להפריד בין תביעותיהם העצמאיות של משיבים 1 ו-2 לבין תביעותיהם מכוח משיב 3, יעוכב ההליך כאמור עד ליום 1.5.10.

13. עוד טוענת המבקשת כי יש לסלק על הסף את החלק מהתביעה שבגנו לא שולמה אגרה.

לפי תקנה 4 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008 הליכים מכוח חוק הגנת השכר פטורים מתשלום אגרה, לפיכך נדחית הבקשה לסילוק על הסף מן הטעם של תשלום אגרה חסר.

14. עוד ביקשה המבקשת לסלק על הסף מחמת התיישנות את רכיבי ההלנה שנתבעו.

חוק הגנת השכר קובע כי תקופת ההתיישנות על תביעות לפיצויי הלנת שכר והלנת פיצויי פיטורים נמשכת שנה.

מועד פטירתו של המנוח הוא חודש ספטמבר 07'.

התביעה בבית הדין לעבודה הוגשה ביום 23.3.09.

אמנם, ישנה מחלוקת בין הצדדים לגבי נסיבות סיום יחסי העבודה, כשהמבקשת טוענת כי במועד פטירתו של המנוח לא התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים.

אלא שגם אם נצא מנקודת הנחה כי יחסי העבודה התקיימו במועד הפטירה, הרי שתקופת ההתיישנות מסתיימת בספטמבר 08' והתביעה בבית הדין לעבודה הוגשה כחצי שנה לאחר מכן.

לטענת המשיבים, כתב ההגנה במסגרת התביעה האזרחית כלל את רכיבי ההלנה והוגש בתוך תקופת ההתיישנות. הגשת כתב ההגנה האמור עצרה את מרוץ ההתיישנות, ולפיכך התביעה שהוגשה בבית הדין לעבודה לא התיישנה.

סעיף 4 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958:

"בתובענה על תביעה שלא התיישנה או שהתיישנה אך לא נטענה נגדה טענת התיישנות, לא תישמע טענת התיישנות נגד קיזוז באותה תובענה ולא נגד תביעה שכנגד, כשהיא והתביעה שבאותה תובענה נושאן אחד או כשהן נובעות מאותן נסיבות". (ההדגשה לא במקור)

עינינו הרואות כי המחוקק עצר את תקופת ההתיישנות רק באשר לטענת הקיזוז ובמסגרת אותה תובענה. בענייננו, ההתיישנות חלה על התביעה עצמה כשהמשיבים מנסים ללמוד מטענת קיזוז בתובענה אחרת [לעניין דומה ראה: רע"א (עליון) 4223/06 כץ נ' גוטליב (לא פורסם, ניתן ביום 25.5.08), שם נידונה האפשרות ליתן פרשנות מרחיבה למונח תביעה שכנגד שבסעיף 4 לחוק ההתיישנות].

לאור האמור לעיל, רכיב ההלנה – נדחה על הסף מחמת התיישנות.

בהערת אגב נציין כי לטענת המשיבים לפיה נוצר וואקום כל עוד לא הוכרזו היורשים ולפיכך יש לעצור את מירוץ ההתיישנות - אין מקום, משבפועל הוגשה התביעה על ידי שלושת המשיבים ביום 23.3.09.

15. סוף דבר – ההליכים מעוכבים עד ליום 1.5.10.

עד למועד זה תודיע המבקשת האם ניתנה החלטה בבקשה לקיום צוואה או למינוי מנהל עיזבון, והאם הסתיימו הליכי קדם המשפט בתביעה האזרחית.

קדם המשפט הקבוע ליום 24.11.09 מבוטל.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

לעיון ביום 1.5.10.

ניתנה היום ב' בכסלו, תש"ע (19 בנובמבר 2009) בהיעדר הצדדים.

נ.צ. מר אליאב יארניצקי

נ.צ. מר מרדכי כהן

חנה טרכטינגוט, שופטת



מעורבים
תובע: קנדאל פיתוח בע"מ
נתבע: נעמי עזר
שופט :
עורכי דין: ע"י ב"כ עו"ד