ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אביעד בלאושטיין - ועדת השחרורים :


בתי המשפט

בבית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת

עעא000817/09

בפני:

כב' השופט יצחק כהן – אב"ד

כב' השופט אברהם אברהם

כב' השופט בנימין ארבל

תאריך:

26/11/2009

בעניין:

אביעד בלאושטיין ת.ז. 035778620

ע"י ב"כ עו"ד מונא

העותר

נ ג ד

ועדת השחרורים

ע"י ב"כ עו"ד פרייברג

המשיבה

עתירה לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001 על החלטת ועדת השחרורים מיום 6.7.2009 בראשות כב' השופט בדימוס ח' שילוני, וחברים בה ד"ר ע' בן חור, מר ש' קסל וסג"ד א' תורג'מן

פסק דין

העותר מרצה מאסר ראשון בן שלוש שנים ו-11 חודשים בשל עבירות סמים, שוחד, שיבוש מהלכי משפט, ניסיון לשוד מזוין, הספקת סם, החזקת רכוש גנוב ותקיפה סתם.

משמלאו שני שלישים למאסרו נתבקש שחרורו של העותר על תנאי, ובהחלטה מיום 23.10.2008 הורתה ועדת השחרורים על השחרור, כשהיא קובעת תנאים אחדים שעל העותר לקיים, ובכללם השתתפות בתכנית שיקום של הגב' מיכל לובלסקי, מתן בדיקות שתן, ועבודה במפעל, לפי תכנית עבודה שהוצגה בפני הועדה. תקופת התנאי אמורה היתה להסתיים בסוף חודש אוקטובר ש"ז. אלא שבחודש אפריל דיווחה גב' לובלסקי לועדה, כי העותר איננו ממלא אחר תנאי התכנית שנקבעה עבורו, ובכלל זה הוא שב להשתמש בסמים. גב' לובלסקי הפנתה את העותר לאישפוזית ביפו, אלא שגם שם הוא כשל, ונמצא כי אין הוא מתאים לשהייה במקום.

ביום 10.5.2009 לא התייצב העותר בפני ועדת השחרורים, ולכן הופקע רשיונו, לא בלי שנקבע, כי בעת שייעצר – יובא העותר בפני הועדה על מנת להשמיע את טענותיו. ואמנם, העותר נתפס בידי המשטרה (ביום 24.5.2009), והדיון בעניינו התקיים בפני הועדה ביום 6.7.2009, טענותיו נשמעו, אך לא שכנעו את ועדת השחרורים, שהחליטה להותיר את הפקעת הרישיון למלוא תקופת התנאי על כנה.

על החלטה זו באה עתירת העותר שלפנינו ובה הוא מבקש לשכנע, כי אין היא סבירה. לטענתו – הוא עמד משך חצי שנה בתנאי השחרור המוקדם, עד כי בחודש אפריל 2009 נחטף בידי אלמונים, שהותירו אותו בדירה בירושלים עד שנעצר בידי המשטרה ביום 24.5.2009. נוסף על כך כופר העותר בכך ששב להשתמש בסמים בתקופת הרישיון. לטענתו – הוא נטל תרופה פסיכיאטרית, ומכאן התוצאה החיובית לבדיקת השתן שעשה. אשר לעבודה במפעל טוען העותר, כי הוא המשיך ועבד במפעל לפי שהורתה הועדה, אף שבמקביל החל עובד בעבודה נוספת. לבסוף, בהתייחס לדוחות המשמעת שנרשמו נגדו טוען העותר, כי אלו מקורם בסירוב שלטונות הכלא לשלבו באגף נ"ס, ומכאן סערת הרגשות בה היה נתון.

לאחר עיון בעתירה ובתשובה שניתנה לה, שמיעת טיעוני הצדדים על פה, ועיון בתיק ועדת השחרורים, באנו לכלל דיעה, כי את העתירה יש לקבל באופן חלקי. ועדת השחרורים מצאה לבטל את שחרורו של העותר לכל תקופת התנאי, בלא שנתנה את דעתה לאפשרות הניתנת לה בסעיף 21(א) לחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001 (להלן "החוק": לאמור "...ראשית הועדה לבטל את השחרור ... כאורך תקופת התנאי או חלק ממנה"; (ההדגשה שלנו). נראה, כי אילו שקלה הועדה היטב את השיקולים שמבקש המחוקק כי יישקלו, היא עשויה היתה להגיע לכלל מסקנה, כי לא כל תקופת התנאי תופקע, כי אם רק חלקה. השיקולים שיש לשקול מצאו ביטוי בסעיף 21(ג) לחוק לאמור:

"לצורך החלטתה לפי סעיף קטן (א), תשקול הועדה, כשיקול עיקרי, את אינטרס הציבור בקיומם של תנאי שחרור על-תנאי וכן תביא בחשבון את חומרתה של ההפרה, טיבה, תדירותה ומידת הסכנה הנשקפת לציבור בשלה;..."

ואמנם, רבים היו הקלקולים בהתנהגותו של העותר לאחר ששוחרר, וכפי שהועדה התרשמה התרשמנו אף אנו, כי גם אם ביחס למקצת הקלקולים נתן העותר הסברים המניחים את הדעת, הרי שאין הם מסבירים היטב ובאופן משכנע את כל הקלקולים כולם. בראש כל ההסברים עומדת טענת העותר כאילו נחטף בידי עבריינים, ומדירת החוטפים עצרוהו השוטרים (ביום 24.5.2009). קלישותו של סיפור זה, הפנטסטיות המאפיינת אותו, מעיבה על ההסברים האחרים שנתן העותר (ביחס לתוצאות בדיקת הסמים, ולהפסקת העבודה במפעל כפי שהורתה לו הועדה בעת שחרורו).

יחד עם זאת ראינו את מצוות המחוקק, שביקש להביא בחשבון השיקולים את האינטרס הציבורי הנפגע, את חומרת ההפרה, טיבה, תדירותה ומידת הסכנה הנשקפת לציבור בשלה. בלא שֶנָּקֵל ראש בהפרות שהפר העותר, הרי שאין הן מן החמורות שבהפרות, ומכאן ההצדקה להפקעה חלקית של תקופת התנאי, להבדיל מהפקעה של מלוא התקופה.

אשר להתנהגות הבלתי תקינה של העותר בבית הכלא, ראשית נזכיר, כי אנו מדברים על אירועים שאירעו לאחר שנעצר (ביום 24.5.2009, כאמור), משמע אין מדובר בהפרות, כמשמען בסעיף 21 הנ"ל. מכל מקום, גם אם יש הצדקה להביאן בחשבון השיקולים, איננו סבורים כי הן מצדיקות שלילת השחרור למלוא תקופת התנאי.

סוף דבר, מן הטעמים שמנינו מעלה אנו מקבלים את העתירה באופן חלקי ומורים, כי מתוך תקופת התנאי בת עשרת החדשים ישא העותר שבעה חדשים (נזכיר, כי העותר נושא כמעט שבעה חדשים מתקופת התנאי, מאז נעצר ביום 24.5.2009 ועד היום). ביחס לתקופת התנאי הנותרת תקבע ועדת השחרורים את תנאי השחרור, ולשם כך אנו מורים על השבת הדיון לפתחה. הועדה תועיד מועד קרוב ככל הניתן לשם כך.

המזכירות תמציא לבעלי הדין עותק מפסק הדין.

ניתן היום ט' בכסלו, תש"ע (26 בנובמבר 2009) בהיעדר.

בנימין ארבל

שופט

אברהם אברהם

שופט

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא



מעורבים
תובע: אביעד בלאושטיין
נתבע: ועדת השחרורים
שופט :
עורכי דין: