ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין טובול נגד שוסף :


בתי המשפט

בית משפט השלום אשדוד

א 002038/06

בפני:

כב' השופט גיל דניאל

תאריך:

18/11/2009

בעניין:

טובול יעקב

ת.ז. 54666717

התובע והנתבע שכנגד

ע"י ב"כ עו"ד

פלדמן ארקדי

נ ג ד

שוסף אילנה

ת.ז. 59052357

הנתבעת והתובעת שכנגד

ע"י ב"כ עו"ד

עדי אורן פריאנטי

פסק דין

התובע הינו קבלן אשר בנה עבור הנתבעת דירת מגורים בגן יבנה, בהתאם להסכם ביצוע עבודות בניה, שנחתם בין הצדדים ביום 16/5/05.

לטענת התובע בכתב התביעה, הוא עמד בכל ההתחייבויות המוטלות עליו על פי ההסכם, אולם הנתבעת לא שילמה לו את מלוא שכרו, ונותרה חייבת סך השווה ל – 31,000 דולר בתוספת מע"מ. התובע העמיד תביעתו על סך של 166,661 ₪, נכון ליום 10/10/06.

הנתבעת הגישה כתב הגנה וכן תביעה שכנגד, אשר במסגרתה נטען כי שולם לתובע סך כולל של 80,240 דולר ומע"מ, כאשר חלקו של סכום זה הועבר לידיו במזומן. על פי ההתחשבנות בין הצדדים, נותר לתשלום רק סך של 3,760 דולר. עוד טוענת הנתבעת, כי התובע לא השלים את בניית המבנה וכן כי נותרו ליקויים בעבודות שביצע.

לגירסת הנתבעת, הצדדים פנו למהנדס, אשר נקבע כי יהיה פוסק מכריע במחלוקות בין הצדדים והלה קבע כי על התובע להשלים את כל העבודות המפורטות במסמך עליו חתם המהנדס נושא תאריך 16/1/06. חרף זאת, התובע סירב להשלים את העבודות.

לכתב התביעה שכנגד צורפה חוות דעת מומחה מטעם הנתבעת, לעניין ליקויים וחוסרים בעבודות שבוצעו על ידי התובע. על פי חוות הדעת האמורה, שוויים של הליקויים/חוסרים, אשר פורטו בדו"ח המהנדס הפוסק, עומד על סך מצטבר של 66,250 ₪ ושוויים של יתר הליקויים/חוסרים, עומד על סך מצטבר של 31,900 ₪.

הנתבעת כללה בכתב התביעה שכנגד, דרישה לפיצוי מהתובע, בגין הסכומים האמורים, בתוספת פיקוח הנדסי ומע"מ ובהקשר זה הועמדה התביעה שכנגד על הסך של 125,460 ₪. בנוסף, דורשת הנתבעת פיצוי בגין תיקונים נוספים, אותם היא מעריכה בסך של 20,986 ₪. כמו כן, הנתבעת דורשת פיצוי בגין דמי שכירות לתקופה שחלפה מהמועד שבו היה על התובע להשלים את הקמת המבנה ועד למועד הגשת התביעה שכנגד.

ביהמ"ש הורה על מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש, המהנדס דן אורמן. המומחה מטעם ביהמ"ש הגיש חוו"ד מפורטת, המתייחסת להתאמת המבנה להתחייבויות המפורטות בהסכם ולתוכניות והמפרט הטכני המהווים חלק מאותו הסכם.

המומחה מטעם ביהמ"ש מפרט בחוות דעתו שורה של ליקויים שנמצאו בעבודת התובע, וכן העריך את עלויות התיקון. בסעיף 5.12 בחוות הדעת מפרט המומחה את ריכוז עלות התיקונים, ובסה"כ סך של 17,216 ₪.

בדיון שנערך ביום 25/12/07 הסתבר, כי בינתיים מכרה הנתבעת את הבית. התיק נקבע להגשת תצהירים ולשמיעת הראיות.

מטעם התובע, הוגש תצהירו וכן תצהיר של מר אמיר משה, הקבלן שביצע מטעמו את עבודות החשמל בבית. מטעם הנתבעת הוגש תצהירה של הנתבעת וכן תצהירו של בעלה ותצהיר של מר שוסף אביחי, אחיו של בעלה.

בדיון אשר נערך בפניי שמעתי את עדותו של התובע אשר נחקר בחקירה נגדית וכן את עדותו של קבלן עבודות החשמל. מלבד עדותם של הנתבעת ובעלה, אשר נחקרו בחקירה נגדית על האמור בתצהירים מטעמם, נשמעה גם עדותו של מר אביחי שוסף, אחיו של בעל הנתבעת.

בין הצדדים מחלוקת בשאלה, אלו סכומים שולמו בפועל על ידי הנתבעת לתובע בקשר לעבודות שבוצעו על פי ההסכם.

לגירסת התובע, הנתבעת שילמה לו סכומים המצטברים לסך של 34,000 דולר. כמו כן, הנתבעת שילמה עבור חלקים ואביזרים וכן לקבלני משנה, סך של 19,000 דולר. לאור כך, לעמדת התובע, הואיל והתמורה המוסכמת עומדת על סך של 84,000 דולר, הרי שהנתבעת נותרה חייבת לו את היתרה בסך של 31,000 דולר.

לגירסת הנתבעת, היא שילמה לתובע את מלוא הסכום המפורט בהסכם, למעט יתרה בסך של 3,760 דולר. לטענת הנתבעת, התובע קיבל סכומים שונים במזומן, המצטברים לסך של כ – 100,000 ₪. מאידך, התובע מכחיש קבלת סכומים במזומן.

לאחר ששמעתי את העדויות והתרשמתי מעדותם של הנוגעים בדבר, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את גירסת הנתבעת ביחס לסכומי הכסף שהועברו על ידיה לתובע.

התובע פירט בתצהירו את הסכומים שהועברו לו, במועדים שונים, ואשר בגינם הוציא לידי הנתבעת חשבוניות מס. על פי המפורט בתצהיר התובע, הוא קיבל לידיו סך של 181,310 ₪ שהוא סכום השווה ל – 34,000 דולר. כמו כן, מפרט התובע בתצהירו את הסכומים שקוזזו מחוב הנתבעת כלפיו, בגין תשלומים ששולמו על ידיה, עבור רכישת חלקים ומוצרים, בסך מצטבר של 81,250 ₪, שהוא סכום השווה ל – 18,000 דולר. כמו כן, שולמו על ידי הנתבעת הסכומים הקשורים לדוד שמש וניקיון הבית, אשר עומדים על סך של 4,500 ₪, שהוא סכום השווה ל- 1,000 דולר.

בחקירתו הנגדית, הודה התובע כי טעה בחישוביו וכי גם לשיטתו, הסכומים ששולמו לו ואשר בגינם הוציא חשבוניות מס, מסתכמים במצטבר לסך השווה ל – 35,000 דולר (עמוד 6 שורות
9-10 לפרוטוקול הדיון).

עדיין נותרה המחלוקת המרכזית, לעניין העברת סכומי כסף במזומן לידיו של התובע. התובע בתצהירו לא התייחס לטענה בדבר העברת סכומי כסף במזומן לידיו, וזאת על אף שבכתב ההגנה, פורטו המועדים אשר בהם לפי גירסת הנתבעת, הועברו לידי התובע סכומי כסף נכבדים במזומן וכן פורטו הסכומים ששולמו בכל אחת מהפעמים.

בחקירתו הנגדית, הכחיש התובע כי קיבל סכומי כסף במזומן. עם זאת, במענה לשאלת ב"כ הנתבעת, אשר הציגה בפניו את האפשרות כי הודה בפני הנתבעת ובעלה, בשיחה שהוקלטה, שאומנם הסכום שנותר לתשלום עומד על סך כ – 3,700 דולר בלבד, טען התובע כי הדברים שאמר היו לגבי החישוב הכללי. כלומר, התובע הודה למעשה בעדותו כי אכן אמר לנתבעת ולבעלה שהסכום שנותר לתשלום, עומד על סך כ – 3,700 דולר בלבד, אך ביקש לתת הסבר לאמירתו זו. ההסבר שניתן על ידי התובע לעדותו, היה דחוק ובלתי משכנע (ראה עמוד 7 שורות 15-19, עמוד 8 שורות 1-8).

ב"כ הנתבעת הציגה לתובע את המסמך נושא תאריך 16/1/06, אשר מפרט את מהלך הפגישה שנערכה בין התובע, הנתבעת, בעלה של הנתבעת והמהנדס. באותו מסמך נערכה רשימה של הפעולות שנותרו עדיין לביצוע. כך גם נרשם באותו מסמך, כדלקמן: "כמו כן, בוצע חשבון יתרת הסכום המגיע לקבלן ליום סיום העבודות ומסירת המפתח, היינו, סך 3,760 דולר מתוך 84,000 דולר, לפי הפירוט המצורף".

התובע לא יכול היה לתת הסבר ביחס למפורט באותו מסמך (עמוד 11 שורות 6-9).

בנוסף, הציגה ב"כ הנתבעת בפני התובע בחקירתו הנגדית, את המועד המאוחר שבו העלה התובע לראשונה את הטענה לפיה חייבת לו הנתבעת סך משמעותי של 31,000 דולר. בקשר לעניין זה, טען התובע כי רק באותו מועד מאוחר, הוא בדק את הניירת והגיע לחשבון האמור. במענה לשאלה מדוע לא הזכיר זאת במכתבים, טען כי דיבר עם בעלה של הנתבעת (עמוד 11 שורות 16-31). תשובותיו של התובע בהקשר זה לא היו משכנעות, שכן, ספק רב, אם התובע היה ממשיך בביצוע העבודות, מבלי לקבל את סכומי הכסף המגיעים לו, ובמקביל גם מבלי שהוא מציג דרישה כלשהי בכתב כלפי הנתבעת, לתשלום יתרת הסכום הנכבדה אשר כעת הוא טוען כי נותרה חייבת לו.

הנתבעת ובעלה הגישו תצהיר אשר מפרט את המועדים ששולמו במזומן לידיו של התובע (סעיף 10 ב' לתצהיר הנתבעת ובעלה). לפי עדותם, ביום 10/7/05, שילמו לתובע במזומן על פי בקשתו סך של 50,000 ₪ שהוא שווה ערך ל – 10,870 דולר. סכום זה לווה בעלה של הנתבעת מאחיו, אשר גם היה עד במעמד מסירת התשלום. ביום 9/8/05, שילמו לתובע במזומן סך של 22,500 ₪ שהוא שווה ערך ל- 5,130 דולר. ביום 25/8/05, שילמו לתובע במזומן סך של 22,450 ₪ שהוא שווה ערך ל- 5,000 דולר. בסה"כ שולמו לידי התובע במזומן סכומים המצטברים לסך של 21,000 דולר, ואשר בגינם לא ניתנה להם על ידי התובע חשבונית מס.

הנתבעת ובעלה מציינים בתצהירם כי למעשה לא קיבלו מהתובע כל חשבונית עבור התשלומים ששולמו וגם לא בגין השיקים שלגביהם אין מחלוקת כי אומנם שולמו, למעט חשבונית אחת בגין סך של 30,677 ₪.

האח של בעל הנתבעת, העיד בתצהירו כי נתן לנתבעת ובעלה הלוואה במזומן בסך 50,000 ₪ וזאת ביום 10/7/05 בערב, והסך האמור נמסר לתובע בנוכחותו.

בעלה של הנתבעת, העיד כי הוא היה אחראי על העברת הכספים לתובע. בעדותו, בכל הישיבות והפגישות שנערכו עם התובע, הוא מעולם לא דרש סך של 31,000 דולר. נהפוך הוא, בשיחות שנערכו בינם ובין התובע, הוזכרו סכומים שנותרו לתשלום בערך בסך של 5,000 דולר שגם אותם לא היו מוכנים לתת לו, הואיל ולא סיים את ביצוע העבודה והובטח לו כי יקבל אותם בעת שיסיים את העבודה (עמוד 16, שורות 15 – 18).

ביחס להעדר חשבוניות מס, בעלה של הנתבעת העיד כי התובע היה זה שאמר לו כי יקבל בעתיד את החשבוניות, אולם בפועל לא קיבלו מהתובע חשבוניות (עמוד 17 שורות 4-6). לעניין העברת תשלומי כסף במזומן לידי התובע, הסביר בעלה של הנתבעת, כי התובע היה זה שדרש לקבל סכומים במזומן וכן הסביר כי השיקים שהינם "למוטב בלבד", הם אינם סחירים ועל כן הוא דורש את התשלום במזומן. הם הסכימו לשלם הסכום במזומן, על מנת לקדם את תהליך ביצוע העבודות וגם היה אמון בין הצדדים (עמוד 17 שורות 15-18).

בעלה של הנתבעת אף הסביר בעדותו את שלבי התשלום, בהתאמה לשלבי ביצוע העבודות בפועל.

בתחילה שולם הסך הנכבד של 50,000 ₪ וזאת בקשר לעבודות הכנה לטיח. לאחר שהתובע ביצע את עבודות הטיח עצמם, הועבר לידיו הסך של כ – 6,000 דולר וכן קיבל סך נוסף של 5,000 דולר (עמוד 17 שורות 21-29).

לעניין העברת התשלום של 50,000 ₪ תיאר העד את מעמד העברת הכספים, וזאת בנוכחות אחיו, וכן הסביר את מקורות יתר הסכומים ששולמו לידי התובע במזומן (עמוד 18 שורות 1 – 6, ובשורה 13).

עדותו של בעלה של הנתבעת, לעניין העברת סכומי הכסף במזומן לידי התובע, עשתה רושם של עדות מהימנה. העד תיאר בפירוט את המועדים ואת המקומות שבהם הועברו הכספים לידי התובע.

אחיו של בעל הנתבעת, מסר כאמור תצהיר לעניין נוכחותו במעמד העברת הסך של 50,000 ₪ לידי התובע. בעדותו הסביר את מקור הכסף שהועבר לאחיו לצורך התשלום לתובע. כמו כן, תיאר את מעמד העברת הכספים לידי התובע, בנוכחות הנתבעת ובעלה. העד תיאר בעדותו כיצד ספר התובע את הכסף והנתבעת אף העלתה את החשש כי ילך מהמקום עם סכומי כסף כה מכובדים במזומן. לדברי העד התובע דחף סכומי כסף בגרביו ובמקומות שונים על גופו, כגון בכיסים.

גם עדותו של עד זה, עשתה רושם מהימן. העד תיאר בפירוט את מעמד העברת הכסף לידי התובע וכן הסביר את מקור הכסף.

גם הנתבעת בעדותה תיארה את מעמד העברת הסך של 50,000 ₪ לידי התובע. עדותה של הנתבעת תאמה במרכיביה העיקריים לעדויות בעלה ואחיו. הנתבעת גם מסרה הסבר לעובדה כי לא קיבלה חשבונית עבור התשלום האמור. לדבריה, היא ביקשה לקבל חשבונית, והתובע הבטיח כי יעשה כן. התובע אף הראה לה שיש לו תיק מסודר במשרדו והכל מתוייק כמו שצריך. בין הצדדים היה באותה עת אמון (עמוד 26 שורות 27-31).

הנה כי כן, נוכח התרשמותי מהעדים, בחרתי לקבל את גירסת הנתבעת ביחס לתשלום הסכומים במזומן לידי התובע. עדויות הנתבעת, בעלה ואחיו עשו רושם מהימן בעוד שהתובע נמנע מלהתייחס באופן מפורט לגירסת הנתבעת בעניין זה והסתפק בהכחשה כללית.

גם מתכונת התשלומים, מחזקת את גירסת הנתבעת, שכן, מדובר בסכומים שהועברו מעת לעת לתובע על רקע התקדמות העבודה. כמפורט לעיל, נמצאה התאמה בין הסכומים שהועברו על ידי הנתבעת לידי התובע, ובין התקדמות העבודה, כמפורט בעדותו של בעלה.

שוכנעתי גם, כי התובע לא היה מתקדם בעבודה, אלמלא קיבל לידיו את סכומי הכסף, כפי שפורטו בתצהירי הנתבעת ובעלה.

לפיכך, עולה המסקנה כי בהתחשבנות שבין הצדדים, שילמה הנתבעת את הסכום הקבוע בהסכם, למעט יתרה בסך של 3,760 דולר בלבד, אשר עומדת על הסך של כ- 17,000 ₪.

מחלוקת נוספת נוגעת לאופן ביצוע העבודות על ידי התובע, ולנזקים שנגרמו לפי טענת הנתבעת, כתוצאה מהעדר ביצוע מלא או לקוי של העבודות.

הנתבעת תמכה כאמור את טענותיה בהקשר זה בחוות דעת של מומחה מטעמה. ביהמ"ש מינה מומחה אשר בדק את המבנה, והגיש חוות דעת מפורטת המתייחסת לשורה של ליקויים שעדיין נמצאו וכן לעלויות התיקון.

בדרך הדברים הרגילה, היה מקום לפצות את הנתבעת בגין מלוא עלויות התיקון, של אותן עבודות שבוצעו על ידי התובע שלא כהלכה וטרם תוקנו. אולם, המקרה שלפנינו הוא מקרה מיוחד, הואיל ובינתיים, עוד קודם להשלמת מלוא התיקונים על ידי הנתבעת, נמכר הבית.

לפיכך, הפיצוי המגיע לנתבעת אינו שווה ערך במדויק לעלויות התיקון, שהרי הבית כבר נמכר על ידיה והיא לא תצטרך להוציא מכיסה את כל הסכומים הנדרשים לצורך תיקון הליקויים. לעניין זה יכולה להיות משמעות, לדוגמא, במקום שבו עלות התיקון אף עולה על שווי העבודה.

לכאורה נראה כי מכירת הבית על ידי הנתבעת, כאשר בבית קיימים ליקויים שונים שטרם תוקנו, הורידה את ערכו של הבית. על פני הדברים, הנתבעת יכלה לקבל תמורה גבוהה יותר עבור מכירת הבית, אילו אותם ליקויים לא היו קיימים, או אילו תוקנו אותם ליקויים שנמצאו, קודם למכירת הבית.

דא עקא, הנתבעת לא הגישה חוו"ד של מומחה ביחס לירידת הערך שנגרמה לבית, כתוצאה מקיומם של ליקויים אשר לא תוקנו ומכירת הבית כשיש בו גם ליקויים שונים. גם המומחה מטעם ביהמ"ש לא התבקש על ידי הנתבעת להעריך את ירידת הערך אלא התייחס לעלויות התיקון בלבד.

חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט לעניין הליקויים שנמצאו והערכת המומחה מטעם בית המשפט לגבי עלויות התיקון, יכולות ללמד על שווין של העבודות שבוצעו על ידי התובע, ובהמשך לכך על הצורך בביצוע הפחתה בתמורה ששילמה הנתבעת לתובע. יש להפחית את גובה התמורה המוסכמת הן בשל עבודות שלא בוצעו כלל והן בשל עבודות שבוצעו באופן לקוי. יצוין, כי בגין עבודה שבוצעה באופן לקוי זכאי התובע לתמורה, אך מובן כי התמורה עבור עבודה שבוצעה באופן לקוי, הינה פחותה מאשר עבודה שבוצעה באופן תקין.

הנתבעת זכאית לפיצוי בגין הסכומים ששולמו על ידיה בכל הנוגע להשלמת עבודות אשר לא בוצעו על ידי התובע וכן בכל הנוגע לביצוע תיקון ליקויים בפועל.

יש להפחית מהתמורה המגיעה לתובע את ערך העבודות שהיה עליו לבצע על פי ההסכם, אולם לא בוצעו על ידיו בפועל. אם העבודות בוצעו בפועל על חשבונה של הנתבעת, התשלום ששילמה לאחרים, לצורך ביצוע העבודות, יופחת מהתמורה המגיעה לתובע. אם העבודות לא בוצעו כלל, וגם לא הושלמו על ידי הנתבעת, יש מקום להעריך את שווין, מתוך כלל התמורה המוסכמת.

מובן, כי הנתבעת זכאית לפיצוי בגין ליקויים שנמצאו בעבודת התובע, ככל ובמידה והנתבעת אכן הוציאה כספים מכיסה לשם תיקון ליקויים אלו. במקרים כאלו, הערכת המומחה מטעם בית המשפט ושיעור ההוצאה בפועל לצורך התיקון, ישמשו כבסיס לפיצוי, ואין צורך בהערכת שווי העבודה הלקויה.

לנוכח אמות המידה שפורטו לעיל, יש לבחון את העבודות שהוסכם כי התובע יבצע אותן; את העבודות שבוצעו בפועל; את התיקונים וההשלמות שבוצעו על ידי הנתבעת, ועל חשבונה; ואת שווי העבודות שלא בוצעו כלל או בוצעו באופן לקוי, ובהמשך גם לא תוקנו.

באשר לעבודות שהיה על התובע לבצע, אך הן לא בוצעו על ידיו, אלו פורטו, אחת לאחת, ברשימה מיום 16.1.06 שהוכנה על ידי המהנדס, שהוסמך על ידי הצדדים לשמש כפוסק ומכריע במחלוקות ביניהם. הרשימה האמורה כוללת את הפריטים הבאים: דוד שמש וקולטים; מילוי פנלים וצביעה; שליכטה צבעונית חדשה סביב כל הבית והחומות; דלת ארון חשמל; ניקוי שיש חלונות והבית; ניקוי חצר ואיסוף אשפה מחוץ לחומות; מילוי אדמה; השלמת רעפים; השלמת אבן חיפוי בחומה; תיקוני טיח בתוך הבית; מכסים לממ"ד; סגירת דלת גג; הרכבת כלים סניטריים וסגירת ארון אינסטלציה.

רשימה נוספת הוכנה על ידי המהנדס שהוסמך לשמש כפוסק ומכריע ביום 16.3.06. ברשימה האמורה פורטו העבודות אשר טרם בוצעו, עד לאותו מועד: דוד שמש וקולטים; צביעת הבית בסופר קריל; דלת ארון חשמל; ניקוי שיש חלונות והבית; מילוי אדמה; השלמת רעפים; השלמת אבן חיפוי בחומה; תיקוני טיח בתוך הבית; סגירת דלת גג; סגירת ארון אינסטלציה.

ב"כ הנתבעת מפנה בסיכומיה לחוות הדעת של חברת "פלס" המתייחסת גם לשווי העבודות אשר לא בוצעו על ידי התובע. עיינתי בחוות הדעת ועל פני הדברים נראה כי מדובר בהערכות מוגזמות שהינן על הצד הגבוה. אין מנוס, אלא להעריך את שווי העבודות שלא בוצעו על ידי התובע, באופן זהיר וריאלי יותר.

המומחה מטעם בית המשפט התייחס בחוות דעתו לליקויים שנמצאו. בין היתר, מתייחס המומחה לעלות התקנת דודי שמש וקולטים ומאשר את עלות התיקון, כפי שנשאה בה הנתבעת בפועל. המומחה מטעם בית המשפט מתייחס גם לליקויים במתקני התברואה, הסניטריה, הניקוז והאינסטלציה. בקשר לאלו, ההערכות שניתנו הן לגבי תיקונים, ולא ברור אם אלו בוצעו במלואן, ועל כן יש מקום לאמוד את שווי העבודות שבוצעו, ונמצאו בהן ליקויים.

בנוסף, המומחה מטעם בית המשפט התייחס לעלויות התיקון באי ביצוע חריצי אף מים באדני החלונות. אני סבור כי בהקשר זה, לדוגמא, עלות התיקון יכולה לשמש גם כאמת מידה להערכת שווי העבודה, היינו ביצוע חסר של אדני החלונות. לעניין ניקוי האדנים, הנתבעת נשאה בתשלום עבור הניקוי, והמומחה מטעם בית המשפט אישר הסכום ששולם.

לעניין טיח חוץ, הנתבעת ביצעה, על חשבונה, שליכט צבעוני חדש אך בפני המומחה עמדו תצלומים אשר תיעדו את מצב הבית קודם לכן והוא מציין בחוות דעתו, כי אכן היו ליקויים בגימור השליכט הצבעוני. המומחה מטעם בית המשפט סבור, כי לא היתה הצדקה לביצוע שליכט צבעוני חדש אלא ניתן היה להסתפק בתיקונים. עלות התיקון הוערכה על ידיו בסך של 6,000 ₪ (לא כולל מע"מ).

בהקשר זה, לא אוכל לקבל את חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, וזאת לנוכח העובדה, כי המהנדס שהוסכם על ידי הצדדים כפוסק ומכריע, כבר קבע במסמך מיום 16.3.06, כי יש לבצע "שליכטה צבעונית חדשה סביב כל הבית והחומות". יש לזכור, כי מלבד העובדה שמדובר במהנדס שנקבע בחוזה בין הצדדים כי ישמש כפוסק ומכריע במחלוקות בין הצדדים, אותו מהנדס אף בחן את העבודה בזמן אמת, בעוד שהמומחה מטעם בית המשפט יכול היה להתרשם מתצלומים בלבד.

בנוסף, הנתבעת ובעלה העידו בתצהירם, כי באותה עת, הובהר להם על ידי בעלי המקצוע, כי לא ניתן לבצע תיקונים נקודתיים, אלא יש לבצע תיקון בפאה שלמה (ראה גם נספח יג' לתצהיר הנתבע ובעלה). הנתבעת נאלצה לשלם עבור ביצוע שליכטה מחדש סך של כ-26,000 ₪. אין ספק, כי לא היתה משלמת סכום כה נכבד, אילו היה בידיה לבצע תיקונים נקודתיים בלבד. מה גם שכאמור, כבר ניתן אישורו של המהנדס שהוסכם כי ישמש כפוסק ומכריע, לביצוע עבודות השליכטה מחדש.

בבית שנבנה היה עוד צורך בביצוע עבודות חשמל שלא בוצעו, כמו גם בגין נזקי הפריצה וחבלה למערכת החשמל. המומחה מטעם בית המשפט התייחס לעלויות הקשורות לתיקון נזקי הפריצה והחבלה. בהקשר זה, קיים קושי לקבוע, מי מהצדדים צריך לשאת בעלויות הקשורות לתיקונים אלו. המדובר בנזקים שנגרמו במהלך ביצוע העבודות על ידי התובע. יש קושי לקבוע את מועד מסירת הבית לידי הנתבעת, לנוכח העובדה כי עיקר העבודות כבר הושלמו, אך בחודשים ינואר- מרץ 2006 עדיין נוהלו פגישות בין הצדדים לגבי השלמת ביצוע העבודות. כמפורט לעיל, הבית נמסר מבלי שהושלמה ביצוען של כל העבודות. לפיכך, מן הראוי כי שני הצדדים ישאו בעלויות הקשורות לתיקון נזקי הפריצה שארעה במהלך חודש מרץ 2006.

לגבי צביעת פנים הבית, המומחה מטעם בית המשפט מציין בחוות דעתו, כי המפרט לא ציין את סוג הצבע בפנים הבית ועל כן ביצוע צביעה בגימור של פוליסיד עונה על דרישת המפרט הטכני. אולם, כמפורט לעיל, המהנדס שהתמנה על ידי הצדדים כפוסק ומכריע במחלוקות ביניהם קבע שעל התובע לבצע צביעת הבית בסופר קריל. כך גם נראה, כי סעיף 2 למפרט לעניין טיח בדבר צביעה בסופר קריל, יכול להתייחס גם לפנים הבית (לגבי קירות החוץ, הוסכם על טיח שליכטה צבעונית). לפיכך, לפיצוי המגיע לנתבעת אני סבור שיש להוסיף סכום נוסף, בגין עלות הצביעה, וזאת על אף עמדתו האמורה של המומחה מטעם בית המשפט. חוות דעת "פלס" מטעם הנתבעת מתייחסת לעלות צביעה בסופר קריל. כאמור, יש להתייחס לסכומים המפורטים בחוות דעת זו בזהירות לנוכח הרושם הכללי בדבר נקיבת סכומים שהינם על הצד הגבוה.

חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט מתייחסת לליקויים נוספים שנמצאו בעבודות ולעלויות התיקון, כגון דלת לארון חשמל, השלמת חיפוי אבן בחומה, מכסה מרכזיית מים, ניקוי ואיסוף אשפה. הנתבעת זכאית לפיצוי בקשר לליקויים אלו, על-פי אמות המידה שפורטו לעיל והערכת בית המשפט.

המומחה לא יכול היה להתייחס לחלק מהעבודות שלא בוצעו, כגון הצורך במילוי אדמה, שכן במועד ביקורו במקום, כבר נעשה מילוי של האדמה.

המומחה מטעם בית המשפט מציין בחוות דעתו כי בלוחות העץ בגג קיימים סימנים קלושים לחיטוי העץ ועל הקבלן להמציא אישור ספק העץ לנושא החיטוי. לא הוצג אישור כאמור ועל רקע זה דורשת הנתבעת פיצוי בסך של 4,900 ₪, לפי הצעת מחיר (נספח טו' לתצהיר הנתבעת). אני סבור, כי נושא זה מהווה דוגמא להבדל הקיים בין מקרה בו היתה הנתבעת נאלצת להוציא מכיסה סכום כה נכבד לתשלום עבור ביצוע החיטוי, כאשר אז, בית המשפט היה שוקל לקבוע פיצוי בהתאם לסכום שהוציאה בפועל, ובין מקרה שבו הנתבעת לא שילמה עבור החיטוי, ומכרה הבית. יש להפחית שיעור מסוים מהתמורה, על פי הערכת בית המשפט, בגין אי מתן האישור על חיטוי, אך עדיין אין מדובר בסכום המגיע לכדי סך האמור.

לצורך קביעת שיעור הפיצוי המגיע לנתבעת מהתובע, יש להתחשב בסכומים המדויקים העולים מהמפורט לעיל, כגון הסכום ששולם על ידי הנתבעת ואושר על ידי המומחה מטעם בית המשפט להתקנת דודי שמש וקולטים, או הסכום שאושר על ידי המומחה לעניין ניקיון. סכום נוסף, המהווה מרכיב משמעותי בפיצוי, הוא הסך של כ- 26,000 ₪ ששולם על ידי הנתבעת לבצוע שליכטה צבעונית. כמו כן, על בית המשפט לאמוד ולהעריך את הפיצוי בגין מכלול רחב של עבודות אחרות, כפי המפורט לעיל, כאשר המפורט בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט מהווה את הבסיס העיקרי לצורך קביעת הסכום הכולל.

לסיכום, לאחר שבחנתי את רכיבי הנזק כמפורט לעיל, מצאתי לנכון להעמיד את הפיצוי המגיע לנתבעת מהתובע, על סך של 43,000 ₪.

מתוך הסך האמור יש להפחית את יתרת התמורה שטרם שולמה, בסך של כ- 17,000 ₪.

הנתבעת דורשת פיצוי גם בגין איחור במסירת הבית וכן פיצוי בגין תשלום דמי שכירות בתקופת האיחור הנטענת בת 10 חודשים. כמפורט לעיל, יש קושי לקבוע את מועד המסירה המדויק. בנוסף, הטענות לנזקים כתוצאה מתשלום דמי שכירות לא הוכחו. יש גם לזכור, כי בפועל, הבית נמכר על ידי הנתבעת לאחר. לפיכך, והואיל והנטל להוכיח התביעה בהקשר זה מוטל על הנתבעת (התובעת שכנגד), אינני מקבל את דרישת הנתבעת לפיצוי.

על רקע המפורט לעיל, הנתבעת זכאית לקבל מהתובע פיצוי בסך של 26,000 ₪.

במצב דברים זה, התביעה נדחית. התביעה שכנגד מתקבלת. התובע (הנתבע שכנגד) ישלם לנתבעת (התובעת שכנגד) סך של 26,000 ₪.

התובע ישא בתשלום הוצאות הנתבעת בהליך בתיק זה, לרבות אגרת המשפט בתביעה שכנגד. בנוסף, התובע ישא בתשלום סך 10,000 ₪, בתוספת מע"מ, בגין שכ"ט עו"ד של הנתבעת.

הסכומים האמורים ישולמו לנתבעת תוך 30 יום.

ניתן היום, 18.11.2009 בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.

________________

ג. דניאל - שופט



מעורבים
תובע: טובול יעקב
נתבע: שוסף אילנה
שופט :
עורכי דין: עדי אורן פריאנטי,פלדמן ארקדי