ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מ"י נגד דהן פא-אשדוד-1240/06 :


7

בתי המשפט

בית משפט השלום אשדוד

פ 001119/06

בפני

כב' השופטת גילת שלו

תאריך

18/11/2009

בעניין:

תביעות לכיש-שלוחת אשדוד

המאשימה

באמצעות

תביעות אשדוד פלילי

נ ג ד

דהן בני

הנאשם

ע"י ב"כ עו"ד

וייס

נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד חקמון

הנאשם בעצמו ובא כוחו – עו"ד וייס

פרוטוקול

הסניגור:

אנו ציינו כי מאז העבירות נשוא כתבי האישום, לא בוצעו עבירות. לא היה ידוע לנו כי ביום 2.11.09 הוגש נגדו כתב אישום בב"ש של הסגת גבול פלילית, לדירת עמידר, כלומר פלישה לדירה.

חברתי גם מסרה לי כי מתעתדים להגיש נגדו כתב אישום שבגין משחקים אסורים משנת 2008.

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירה של היזק לרכוש במזיד, בכך שביום 12.2.06 בביתו, הזיק במזיד למכשיר טלפון ולמכשיר טלפון נייד השייכים לאשתו, לאחר שזרק אותם לרצפה ושבר אותם.

הנאשם צירף כתב אישום נוסף, ת"פ (תל אביב) 7180/06, בו הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות של התפרצות לדירה ובעבירה של החזקת כלי פריצה.

לפי כתב האישום בת"פ 7180/06 הנ"ל, ביום 16.11.06 התפרץ הנאשם בצוותא חדא עם אחרים לדירה, בכך שאחד משותפיו טיפס לדירה דרך חלונות המטבח וגנב ממנה את מפתחות הדירה והרכב, בעוד הנאשם ואחר נוסף אבטחו את צעדיו. עוד באותו מעמד החזיקו הנאשם והאחרים ברכב בו הגיעו מברג ופטיש היכולים לשמש ככלי פריצה.

בנוסף, ביום 19.10.06 התפרצו הנאשם והאחרים לדירה נוספת, בכך שנכנסו דרך החלון לדירה בכוונה לבצע גניבה, אך הופרעו ע"י שוטרים.

הנאשם הודה והורשע בכתבי האישום ביום 31.10.07, במסגרת הסדר טיעון, בו הסכימו הצדדים על הפנייתו לקבלת תסקיר שירות המבחן, וכי הצדדים יטענו לעונש באופן פתוח, כאשר המאשימה הודיעה מלכתחילה כי היא תטען בין היתר לעונש של מאסר בפועל.

במהלך הדיונים שהתקיימו בפני כבוד השופט חזק, התקבלו מספר תסקירים, והדיון נדחה מספר פעמים לתקופות ארוכות לבקשת הסנגור, על מנת לבחון את התקדמות התהליך השיקומי שעבר הנאשם.

מגליון ההרשעות הקודמות של הנאשם עולה, כי מעורבותו של הנאשם בפלילים החלה בתחילת שנות ה-90, וכי במהלך השנים נדון בגין עבירות אלימות חמורות, רכוש וסמים, ואף ריצה מספר מאסרים ממושכים בפועל. עוד עולה, כי הרשעתו האחרונה היא בגין עבירה שבוצעה בשנת 2004.

מתסקירי שירות המבחן שהוגשו לתיק עולה, כי מדובר בנאשם כבן 31, גרוש ואב לילד, החולה במחלה קשה, ואשר החל להשתמש בסמים בגיל 13 וכעבור מספר שנים העמיק את התמכרותו והתחבר לחברה עבריינית.

הנאשם טען בפני שירות המבחן, כי הוא נקי מסמים מזה כשמונה שנים עקב הליך גמילה שעבר בכלא, ובתסקיר האחרון צויין כי לאחרונה שולב הנאשם במרכז יום "בית חוסן".

שירות המבחן דיווח כי שיתוף הפעולה מצד הנאשם היה מלא, הוא הגיע לכל הפגישות, שיתף בקשייו וגילה נכונות לבחינת חלקים מכשילים בהתנהגותו, והתמיד במסירת בדיקות שתן נקיות משרידי סם.

שירות המבחן מעריך, כי רמת הסיכון להישנות התנהגות בעייתית דומה ע"י הנאשם הינה נמוכה.

עוד ציין שירות המבחן, כי בתיק אחר בו נדון הנאשם בבאר שבע בשנת 2007, נדון בהמלצתם לצו מבחן, צו של"צ והארכת מאסר מותנה, והמליץ כי בתיק זה יוטל עליו צו של"צ נוסף למשך 200 שעות, וכן צו מבחן ומאסר על תנאי.

במסגרת הטיעונים לעונש, עמדה ב"כ המאשימה על עברו הפלילי המכביד של הנאשם ובעיקר על חומרת העבירות של התפרצות לדירה, הפגיעה בפרטיותו ובקניינו של אדם, והדגישה כי העונש הראוי בגין עבירות אלו הוא מאסר בפועל לתקופה ממושכת.

לטענתה, השיפור שחל במצבו של הנאשם הוא נקודתי ונובע מההליך המשפטי.

לפיכך, עתרה ב"כ המאשימה להשתת עונשים של מאסר בפועל שלא יפחת משנתיים, מאסר על תנאי, קנס והתחייבות.

הסנגור הדגיש את חלוף הזמן מיום ביצוע העבירות ואת העובדה כי מחודש נובמבר 2006 לא ביצע הנאשם עבירות נוספות. לטענתו, דווקא לאור עברו הפלילי המכביד, מדובר בתקופה ארוכה מאד, וטען כי זו הפעם הראשונה שהנאשם משתף פעולה עם שירות המבחן.

לטענת הסנגור, על בית המשפט להתמקד בפן השיקומי, לאור ההליך הממושך שעבר הנאשם.

הסניגור הפנה לעובדה כי בת"פ 7180/06 הנ"ל שהה הנאשם כארבעה חודשים במעצר, וכי המלצת שירות המבחן כוללת מגוון עונשים אשר יש בהם כדי למלא אחר כל מטרות הענישה.

הסנגור הפנה לפסיקה לפיה במקרים דומים, וגם בעבירות חמורות, בחרו בתי המשפט לתת משקל יתר לפן השיקומי.

הסנגור הדגיש כי ענישתו של הנאשם למאסר בפועל תוריד לטמיון את ההליך השיקומי שעבר.

יצויין, כי במעמד הקראת גזר הדין, הודיע הסנגור לבית המשפט כי הוגש נגד הנאשם כתב אישום חדש בגין הסגת גבול.

במסגרת הטיעונים לעונש, התייצבה ביום 22.9.08 אשת הנאשם, המתלוננת בתיק העיקרי, וטענה כי לאחר גירושיה מהנאשם, הם חזרו להתגורר יחד ומגדלים יחד את בנם המשותף, וכי בשנתיים וחצי האחרונות חל שינוי בנאשם, הוא עובד ומתפקד כאיש משפחה.

הנאשם עצמו הביע חרטה על מעשיו, ועתר לנקיטה בפן השיקומי. יצויין, כי גם בפני שירות המבחן הביע הנאשם חרטה, ולהתרשמותם, הוא לוקח אחריות מלאה בנוגע לעבירות שעבר.

העבירות בהן הורשע הנאשם, ובעיקר העבירות נשוא ת"פ 7180/06 הנ"ל הן עבירות חמורות.

רבות כבר נכתב על עבירות ההתפרצות לדירה, שמעבר לפגיעה בקניינו של אדם הן טומנות בחובן פגיעה בתחושת הבטחון של האזרח, וגורמות לו לחוש שמבצרו האחרון, דהיינו ביתו, חולל, וזאת בנוסף לפוטנציאל הגלום בהן לגלישה מהירה לביצוע עבירות אלימות כלפי אותו אזרח.

אין ספק כי עבירות אלו מחייבות ענישה מחמירה, ועל רקע זה ברורה עתירתה של המאשימה לעונשי מאסר ממושכים, ואין ספק כי עתירה זו מייצגת נאמנה את האינטרס הציבורי.

עם זאת, מלאכת הענישה היא מלאכה קשה, ובמסגרתה על בית המשפט לאזן בין כל השיקולים הרלוונטיים; לצד השיקולים של גמול, הרתעת היחיד והרתעת הרבים, אין להתעלם משיקולי הענישה האינדיבידואליים, הקשורים באותו נאשם העומד לפני בית המשפט, ובין היתר מסיכויי השיקום שלו. על בית המשפט לבחון כל מקרה לגופו, לאור חומרת העבירה, נסיבותיה, ונסיבות העבריין, כשבכל מקרה ומקרה, עשויה נקודת האיזון לנוע לטובת העדפת שיקולי ענישה אחרים.

יצויין, כי באותם מקרים מיוחדים בהם הכף נוטה לכיוון הפן השיקומי, אין בכך דווקא כדי לפגוע באינטרס הציבורי, שכן האינטרס של שיקום עבריינים והחזרתם למוטב, הוא אינטרס ציבורי רם מעלה, וכאשר מדובר בהליך שיקומי מוצלח, ברור כי תהיה בו תועלת רבה יותר לאינטרס הציבורי מאשר כליאה מאחורי סורג ובריח, שעשויה להחזיר את הנאשם לחיק החיים העברייניים.

בע"פ 8092/04 ישראל חביב נ' מדינת ישראל, נאמרו מפי כב' השופטת פרוקצ'יה הדברים הבאים:

"הישג שיקומי זה הוא נדיר במקומנו, במיוחד מקום שמדובר בגמילה מסמים. על שום נדירותו וייחודו, בולט הצורך לתת לו משקל נכבד במסגרת שיקולי הענישה, וזאת מכמה בחינות: ראשית, מבחינת האינטרס הציבורי בהגנה על שלום הציבור ובטחונו, שיקומו של עבריין מועד תורם לקיומה של ציפייה כי לא יחזור לעולם הפשע. ציפייה זו מקדמת את טובת הציבור ומתיישבת עם אינטרס חברתי רחב. שנית, מבחינת העבריין, השיקום המוצלח פותח בפניו אופקי-חיים חדשים, ולראשונה עולה תקוה כי יוכל לפנות לדרך חיים בונה, שבה יוכל להשתלב באורח חיים יציב וקונסטרוקטיבי. ושלישית, מבחינת שירותי השיקום והרווחה, חשוב לטעת את התודעה כי יש טעם ותוחלת בהשקעת משאבים חומריים ואנושיים בפעולות שיקום עבריינים, וכי מקום שפעולות אלה מניבות פרי, ישנה התחשבות בכך בתהליך הענישה וננקטים אמצעים המאפשרים ככל הניתן את הותרת תוצאות השיקום על כנן, בלא העמדתן בסכנה. בנסיבות האמורות, הצורך לשמר את תוצאות שיקומו של המערער בשל מיגוון ההיבטים האמורים עשוי להכריע אף את שיקולי הענישה המסורתיים - הגמול וההרתעה".

בענייננו, ולאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, לאור חומרת העבירות מחד, ומאידך, חלוף הזמן הרב מיום ביצוע העבירות, ההליך השיקומי הממושך בו מצוי הנאשם, אשר לאור משכו ולאור התרשמות שירות המבחן, נראה כי מדובר בהליך שיקומי ממשי המבטא שינוי פנימי בהלך מחשבתו של הנאשם ובאורחות חייו, ודווקא לאור עברו המכביד של הנאשם, הגעתי למסקנה כי יש מקום ליתן לנאשם הזדמנות להוכיח כי שינה את דרכיו ועלה על דרך הישר לאחר שנים רבות של חיים בדרך הפשע, ובכך לחרוג ממדיניות הענישה הנוהגת. כל זאת למרות שהתלבטתי האם המידע בדבר התיקים החדשים שנפתחו לא צריך לשנות את גזר הדין.

לפיכך, אני מחליטה לאמץ את המלצת שירות המבחן, כך שלצד המשקל שנתתי לסיכויי השיקום, יוטלו רכיבי ענישה שניתן יהיה לבטלם ולהמירם בענישה מחמירה, אם יחזור הנאשם לסורו.

לאור כל האמור לעיל, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

1. אני מורה לנאשם לבצע שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות, בהתאם לתכנית שתגובש עבורו על ידי שירות המבחן ותוגש לבית המשפט בתוך 60 יום.

מובהר לנאשם כי אם לא ימלא את תנאי הצו השירות במלואם, ניתן יהיה להפקיעו, לגזור את דינו מחדש ולהטיל עליו רכיבי ענישה נוספים בגין העבירות נשוא תיק זה.

2. הנאשם ימצא בפיקוח שירות המבחן למשך שנה מהיום.

לצורך כך עליו לחתום על צו מבחן.

מובהר לנאשם כי אם לא יעמוד בתנאי הצו, ניתן יהיה להפקיעו ולגזור דינו לרכיבי ענישה נוספים.

3. מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירת רכוש, למעט עבירה של החזקת רכוש חשוד כגנוב, למשך 3 שנים מהיום.

4. פיצוי בסך 1,500 ₪ למשפחת עינב, אשר ישולם לא יאוחר מיום 1.1.2010, ואישור על התשלום יוצג לתיק בית המשפט. לא יופקד הסכום במועד, הוא ייגבה כקנס.

5. פיצוי בסך 1,500 ₪ למשפחת שמואל, אשר ישולם לא יאוחר מיום 1.2.2010, ואישור על התשלום יוצג לתיק בית המשפט. לא יופקד הסכום במועד, הוא ייגבה כקנס.

6. קנס בסך 500 ₪, או 35 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 1.3.2010.

7. הנאשם יחתום היום על התחייבות בסך 5,000 ₪, שלא לעבור עבירה מהעבירות בהן הורשע בתיק זה למשך שנתיים מהיום. לא יחתום, ייאסר למשך 5 ימים.

תקבע תזכורת פנימית ליום 1.2.2010.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבימ"ש מחוזי ב"ש.

ניתן היום א' בכסלו, תש"ע (18 בנובמבר 2009) במעמד הצדדים.

גילת שלו - שופטת



מעורבים
תובע: תביעות לכיש-שלוחת אשדוד
נתבע: דהן בני
שופט :
עורכי דין: וייס,תביעות אשדוד פלילי