ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מ"י נגד אוחנה :


מדינת ישראל

בית משפט השלום

ב א י ל ת

בש 002206/09

בתיק עיקרי: פ 001659/09

בפני:

כב' השופט י. עדן

תאריך:

18/11/2009

בעניין:

מדינת ישראל

ע"י ב"כ עוה"ד:

ירחי

המבקשת

המאשימה

נ ג ד

אודי אוחנה - 066381526

ע"י ב"כ עוה"ד:

ניוסטד

המשיב

הנאשם

נוכחים:

ב"כ המבקשת

המשיב ובא-כוחו

החלטה

1. זוהי בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996 (להלן : "חוק המעצרים").

2. כנגד המשיב, הוגש כתב אישום, אשר תוקן, המייחס לו עבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7 (א) + (ג) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש).

3. על פי כתב האישום המתוקן הגיע הנאשם יחד עם אחר לאזור התעשיה שחורת באילת, שם החזיקו בתוך גרב הטמונה בשול דרך העפר, בסם מסוכן מסוג חשיש, במשקל נטו של 1,134.1 גרם, כשהוא מחולק ל – 12 לוחות העטופים בניילון נצמד. המשיב והאחר נתפסו בכף בסמוך למקום הימצאות הסם, עת ניסו להימלט מהמקום ברכב.

4. ב"כ המשיב מאשר קיומן של ראיות לכאורה להחזקת הסם אולם טוען כי הוא הוחזק לצריכה עצמית, ומוסיף כי המשיב מתכוון להודות בהחזקה ולטעון לסתירת החזקה של החזקה שלא לצריכה עצמית.

5. בדיון שהתקיים ביום 25.10.2009 נעצר המשיב עד להחלטה אחרת ונשלח לקבלת תסקיר מעצר.

6. לפני המשך הדיון בבקשה יש להביא את השתלשלות הענינים עד למעצרו השני של המשיב. המשיב והאחר נעצרו ביום 14.9.2009 לאחר שניסו להימלט מהמקום. מעצרם הוארך והם שוחררו על ידי המשטרה בטרם תום תקופת המעצר על פי ההחלטה, בתנאים של מעצר בית, ולאחר חלוף ימי מעצר הבית נותרו משוחררים ללא תנאים.

7. בעקבות התקדמות בחקירה, אשר כללה ראיה בדמות די אן אי של המשיב, הוצא כנגד המשיב והאחר, ביום 29.9.09 צו מעצר. האחר נעצר בוב ביום ואילו המשיב נעצר לאחר שהגיע בכוחות עצמו לתחנת המשטרה ביום 20.10.2009.

8. עוד יש לציין את גירסאותיו השונות של החשוד במשטרה, במעצרו הראשון, ולאחר מעצרו השני.

במעצרו הראשון גירסת המשיב הינה כי אין לו כל קשר לסמים. לגרסתו הוא החליט "לעשות סיבוב בשחורת סתם ככה". "סתם לעשות סיבוב בלי סיבה מיוחדת". ועוד בתשובה לשאלה למה נכנסו לאזור תעשיה שחורת משיב – "סתם סיבוב לא מתוכנן".

הוא נשאל אם בשלב כלשהוא ירד מהרכב ואמר שירד לעשות את צרכיו והוסיף "בדיוק הגיע רכב התביישתי וחזרתי לרכב".

המשיב נשאל האם יש לו קשר לסמים שנתפסו באירוע ומשיב בשלילה.

ראה הודעתו מיום 14.9.2009.

גם האחר היה בגירסה של היעדר קשר לסמים.

המשיב נחקר שוב ביום 16.9.2009 וחוזר על גירסתו. לטענתו הוא חף מפשע, "סתם הסתובבנו באוטו, סתם דברנו שם, זהו".

לשאלה מדוע הגיעו לאזור התעשיה הוא משיב – בלי שום סיבה מיוחדת.

כשנשאל איך הוא מסביר את טענת השוטרים שראו אותם רצים אל תוך הרכב הוא משיב : "שקרנים, זה שקר, לא ראו אותנו רצים".

ובהמשך אומר דברים קשים כנגד השוטרים : "אני חוזר ואומר לך, שאנחנו חפים מפשע והסם לא שייך לנו וזה עדות שקר של השוטרים, שקרנים" (שורות 16-20 להודעתו מיום 16.9.2009).

ובסוף הודעתו זו: "אני מבקש מימכם להבין כבר, שאין לי שום קשר לסם ולא לאושרי".

בהודעתו השלישית במעצרו הראשון, הודעה מיום 17.9.2009, שב המשיב על גירסתו בדבר חפותו.

9. בהודעתו במשטרה מיום 20.10.2009 (שהיא הרביעית במספר) אומר הנאשם לראשונה כי מדובר בסמים ששייכים לו, אומר שיש לו רגשות אשם, והוא מבין את חומרת מעשיו, ואומר שחברו חף מפשע.

יצויין כי אותו אחר הודה והורשע בתאריך 27.10.2009 בכתב אישום מתוקן בעבירה של סיוע להחזקת סם מסוכן.

10. בהודעתו במשטרה מיום 20.10.2009 אומר המשיב את הדברים הבאים בקשר עם הרגלי השימוש בסמים שלו:

"ש. כמה זמן אתה משתמש בחשיש ?

ת. לא הרבה זמן ואני כבר לא משתמש.

ש. בכמה חשיש אתה משתמש ביום ?

ת. זה לא הייתי מגדיר בכמה אני משתמש ולא הייתי משתמש כל יום"

(שורות 142-145).

"ש. כמה זמן אתה משתמש בחשיש ?

ת. לא יודע לפחות חצי שנה מדי פעם".

בהמשך אומר הנאשם "רק היה לי פה כוונה של לחסוך בהוצאות שלי על העישון, לא ידעתי למה אני נכנס" (שורות 161-162).

11. דברים אלו יש בהם, בצרוף הכמות הגדולה של הסם, כדי להפריך כל טענה בדבר החזקה לשימוש עצמי.

מדובר בהחזקה של 1,134.1 גרם סם מסוכן מסוג חשיש, דהיינו פי 75.6 מהכמות שנקבעה בחוק כחזקה של החזקה שלא לצריכה עצמית.

טענתו של ב"כ הנאשם על החזקה לצריכה עצמית הינה טענה אשר יהיה על הנאשם להוכיח במסגרת התיק העיקרי.

בשלב זה אינני מוצא ולו בדל ראיה אשר יהיה בה כדי לחזק את טענת ההחזקה לשימוש עצמי.

ההיפך הוא הנכון, הראיות לכאורה בצירוף עדויותיו הפתלתלות והסותרות של המשיב מביאים למסקנה (לכאורה) כי מדובר במי שהחזיק בסם שלא לצריכה עצמית, והיה חוליה בשרשרת הפצת הסם.

הנאשם מחביא את הסם בכמות הגדולה מאוד כאמור, במקום מסתור, דבר המחזק את המסקנה כי לא הוחזק לצריכה עצמית.

12. גירסת הנאשם על החזקה לצריכה עצמית, או על נסיון "לחסוך בהוצאות על עישון" מופרכת. הנאשם עצמו מעיד על עצמו בהודעתו הרביעית במשטרה כי הוא "מעשן מדי פעם", וכי הוא משתמש בסמים רק בחצי שנה האחרונה, "מדי פעם" והוא עצמו מאשר כי לא מדי יום.

כמו כן, הנאשם מגיע למשטרה למעלה מחודש לאחר ששוחרר ואומר שהוא "כבר לא משתמש".

13. על מנת שיוכל הנאשם לעמוד בנטל של סתירת החזקה, נטל אשר יהיה עליו להוכיח במידת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי, יהיה עליו להראות, על פי מבחני העזר הישימים, יכולת מימון והרגלי צריכה המסבירים את הכמות האמורה.

גם אם תוכח יכולת מימון, ולא השתכנעתי מקיומה, אזי דבריו ביחס להרגלי השימוש שלו אינם מאפשרים לו לעבור את משוכת הרגלי הצריכה, ואלו, כפי שתוארו על ידו בחקירה, אינם מאפשרים להגיע למסקנה כי מדובר בצריכה עצמית.

14. אני מוצא כי הנאשם מנסה בכל פעם לילך במתווה אשר הוא סבור כי ייטיב עימו.

נאשם זה אינו מהסס לכנות את השוטרים שקרנים, וכי נתנו עדות שקר, על מנת למלט עצמו בעת מעצרו הראשון.

גירסתו משתנה מהקצה לקצה כאשר ברור לו שקיימת נגדו ראיה חדשה אשר לא היתה קיימת קודם לכן.

אינני מוצא בקיומם של שני תיקי מב"ד שענינם החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית כתומכים בטענה של החזקה בעניננו לצריכה עצמית. במקרים האחרים היה מדובר ב – 1.6088 גרם ו – 13.2736 גרם, בעוד שכעת מדובר ב – 1,134.1 גרם.

15. מכל האמור אינני מוצא ממש בטענתו החדשה של הנאשם על החזקה לצריכה עצמית, ואני רואה בה עוד טענה במסגרת שינוי גרסאותיו אשר באה לשרת את מטרתו להימלט מעונש.

מכל מקום, הדברים האמורים לעיל הינם אך ורק על בסיס הראיות לכאורה שבפני, ולמשיב שמורה הזכות לנסות ולהוכיח במסגרת התיק העיקרי כי החזיק בסמים במשקל 1,134.1 גרם נטו, מוסלקים בגרב באדמה באזור התעשיה, מחולקים ל – 12 לוחות ועטופים בניילון נצמד, לצריכתו העצמית.

בשלב זה אין בטענתו האמורה כדי להביא לשינוי בתמונת הראיות לכאורה או עילת המעצר.

16. תסקיר שירות המבחן ממליץ על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בבית אביו, בפתח תקוה, בפיקוח האב והאחות, וכי בשעות היום ישהה המשיב עם האב בנגריה של האב, במושב אלישמע, פיקוח מעצר של שירות המבחן, ביצוע בדיקות לגילוי סמים, והשתלבות בקבוצה טיפולית בהתאם לצרכיו.

17. על פי תסקיר שירות המבחן, המשיב, שהוא בן 25, החל, לדבריו לצרוך סמים לאחר שירותו הצבאי וכי הוא התקשה לשמור על רצף תעסוקתי בשל שימוש אינטנסיבי בסמים.

עוד מוסר המשיב לשירות המבחן כי בשנה האחרונה הגביר את השימוש בסם מסוכן מסוג גראס.

דברים אלו לשירות המבחן אינם מתיישבים עם דבריו במשטרה המצוטטים לעיל.

מכל מקום שירות המבחן מתרשם משימוש לרעה בסמים אך להערכתו של שירות המבחן אין התמכרות עמוקה לסמים ואין צורך במעורבות טיפולית מעמיקה.

18. שירות המבחן סבור כי מאפייני התנהגותו של המשיב, שימוש לרעה בסמים מחד ומאידך מודעות לבעייתיות בבחירותיו, למחירים שהמשיב משלם ולשאיפותיו לאורח חיים תקין, כל אלו, בנוסף לחשיפת שימושו בסמים בפני בני משפחתו, יש בהם אלמנט מצמצם סיכון במקרה זה.

19. אין בידי לקבל את מסקנות שירות המבחן והמלצותיו. שירות המבחן הינו גוף מקצועי אשר מסקנותיו נשקלות בכובד ראש, ואולם במקרה זה אני סבור כי המסוכנות העולה מהמשיב גבוהה, ואינני סבור כי יהיה בכוחה של חלופה לאיינה.

20. סעיף 21 (ב) (1) לחוק המעצרים קובע את החובה לבדוק האם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירותו של הנאשם תהיה פחותה, זאת הואיל ומטרת המעצר הינה מניעתית ולא עונשית. בעניננו אינני סבור כי חלופת המעצר עליה המליץ שירות המבחן יש בה כדי לאיין את המסוכנות. לא רק בשל חולשה בחלופה לאור ההמלצה כי המשיב יצא עם אביו, אלא גם בשל כך שמדובר בעבירת סמים חמורה אשר עולה ממנה מסוכנות רבה בשים לב לכמות וגם בשים לב להתנהלות המשיב המתוארת לעיל.

21. בנסיבות המפורטות דלעיל, יש להחיל על המשיב את ההלכות הברורות והעקביות ביחס לסוחרי סמים, הקובעות כי בשל המסוכנות בעבירה, בשל האפשרות לבצעה גם בהימצא הנאשם במעצר בית, ובשל הצורך להגן על שלום הציבור, רק במקרים חריגים ישוחרר סוחר סמים לחלופת מעצר.

ראה בש"פ 5715/06, אברהם נ' מדינת ישראל (2006) לא פורסם, בש"פ 5120/05 מדינת ישראל נ' חיים חדאד (2005) לא פורסם, בש"פ 7931/07 מדינת ישראל נ' קנדיל (2007) לא פורסם, בש"פ 04 / 11439 פואד אלקויד נ' מדינת ישראל (2004) לא פורסם, בש"פ 9731/07 זייתון נ' מדינת ישראל (2007) לא פורסם, בש"פ 10827/06 מדינת ישראל נ' דגן (2007) לא פורסם, בש"פ 5881/03 אביטן נ' מדינת ישראל (2003) לא פורסם, והלכות הנזכרות בפסקי דין אלו.

האמור לעיל רלוונטי וישים לא רק מקום שמדובר בעבירת סחר, אלא גם ביחס לכל החוליות בשרשרת הפצת הסמים. ראה ביחס להחזקת סם מסוכן, בש"פ 10594/03 קורסונוב נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 2003) :

"בתי המשפט, על ערכאותיהם השונות, חזרו והדגישו את החובה להילחם במבצעיהן של עבירות הסמים, ומלחמה זו עשויה לנחול הצלחה אם יובהר לכל מי שחוטא בתחום זה, כי הוא עלול לשלם על כך בחירותו גם במהלך ברור משפטו ובטרם הורשע. וכאן המקום להדגיש, כי בדרך זו ראוי לנהוג לא רק באלה הסוחרים בסם והגורפים לכיסם את חלקו הארי של השלל, אלא גם באותם אנשים הנמנים על דרגי הביניים ואשר מהווים את אחת החוליות בשרשרת הפצתו של הסם".

22. גירסאותיו של הנאשם משתנות מספר פעמים והפעם האחרונה הינה בפני שירות המבחן. מובן שחלק ממסקנות שירות המבחן נובע גם מדברים של המשיב, ואולם בחינת דברים אלו אל מול דבריו בחקירותיו מוביל למסקנה כי אי הדיוקים (לשון המעטה) הינם מהותיים.

הגם שאין בודקים בשלב זה מהימנות, הרי שבנסיבות הענין והעלאת טענה בדבר סתירת חזקה, הרי שלגרסאותיו המשתנות של המשיב, יש משמעות בבחינת טענתו זו.

23. אשר לטענה כי המשיב הגיע בעצמו למשטרה – יש לציין כי היה זה כ – 21 יום לאחר שהוצא כנגדו צו מעצר ומעצר האחר. דבריו של המשיב בחקירתו על כי "נסע למרכז" ועל כי העדיף "להתנתק" כלשונו, ולא לקח איתו את הטלפון, אינם משכנעים.

24. מכל האמור אני מוצא כי כנגד המשיב קמה עילת מעצר לא רק מכח החזקה הסטטוטורית, אלא גם מסוכנות של ממש אותה ניתן ללמוד מהנסיבות המפורטות לעיל.

כמות הסם, מקום הימצאו, ואופן חלוקתו, יש בהם כדי להביא למסקנה כי לא היה זה סם שהוחזק למטרת שימוש עצמי כלל וכלל, אלא היה זה סם שהוחזק למטרת הפצה.

יש לראות את המשיב כחוליה של ממש בשרשרת הפצת הסם, ומכאן מסוכנותו הרבה.

25. נתתי דעתי לגילו של המשיב כמו גם להיעדר הרשעות, ואינני רואה בהם נסיבות אשר משנות את תמונת המסוכנות הניבטת מהמשיב.

מי שמחזיק סם מסוכן בכמות ובאופן האמור, אין אלא להגיע למסקנה (לכאורה) בשלב זה, כי מדובר בהחזקה הצופה פני הפצה.

26. אשר לחלופה האחרת, באילת, חלופה אשר נבחנה על ידי שירות המבחן – מדובר בחלופה אשר שירות המבחן אינו ממליץ עליה, ובנוסף יש בה בעייתיות לאור השבתו של המשיב לסביבה בה פעל כעת.

27. מכל האמור אני סבור כי בנסיבות המקרה אין בכוחה של חלופת מעצר, וודאי שלא חלופה כגון זו שהוצעה והומלצה על ידי שירות המבחן, כדי לאיין את המסוכנות הרבה העולה מהמשיב.

28. לאור כל האמור, לאור קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, ולאור היעדר חלופה היכולה לאיין את מסוכנות המשיב, אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים כנגדו בת.פ. 1659/09 של בית משפט השלום באילת.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום א' בכסלו, תש"ע (18 בנובמבר 2009) במעמד הצדדים.

י. עדן, שופט

עותק ההחלטה נמסר לצדדים.



מעורבים
תובע:
נתבע: אודי אוחנה
שופט :
עורכי דין: