ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין זהביאן נטלי נגד איילון חברה לביטוח :


בתי המשפט

בית משפט השלום קרית גת

ת.בשא000775/09

בתיק עיקרי: א 001591/08

בפני:

כבוד השופט ישראל אקסלרד

תאריך:

08/11/2009

בעניין:

זהביאן נטלי

ע"י ב"כ עו"ד

ניסן גיצה

המבקשת

נ ג ד

"איילון" - חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד

עזרא בריק

המשיבה

החלטה

1. מונחת בפניי בקשה מטעם התובעת לביטול מינויו של המומחה מטעם בית המשפט, ד"ר ישראל קליר, אורטופד, ולחילופין למינוי מומחה רפואי חליפי בהליך המתנהל לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "החוק").

2. התובעת ילידת 1985, נפגעה בתאונת דרכים שאירעה ביום 13.6.07. לאחר הגשת כתב התביעה מונה ד"ר ישראל קליר כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה.

3. לאחר שניתנה החלטת המינוי ובטרם ניתנה חוות הדעת הגישה התובעת, כאמור, בקשה לביטול מינויו של ד"ר קליר תחתיו ימונה מומחה אחר, בטענה שמבדיקה שערכה במשרדי הנתבעת, באתר האינטרנט ובפסקי דין שונים, התברר כי ד"ר קליר משמש כרופא הבית של הנתבעת ובודק מטעמה תובעים אשר הגישו תביעות נגדה. לטענתה, משקיימים קשרי עבודה ו/או תלות כלכלית מתעוררת בעייתיות שמקורה בניגוד עניינים אשר צפויה להפריע למומחה למלא את תפקידו באופן בלתי תלוי.

4. תגובת הנתבעת נתבקשה ונתקבלה. בתגובתה הודיעה הנתבעת, כי היא מותירה לשיקול דעת בית המשפט את ההחלטה בדבר ביטול מינויו של ד"ר קליר ומינוי מומחה רפואי אחר במקומו.

5. השאלה העיקרית העומדת להכרעה הינה האם קשרי עבודה קבועים בין מומחה יחיד-מכריע שמינה בית המשפט, לבין אחד הצדדים, אשר המומחה לא דיווח עליהם לבית המשפט מיוזמתו, מקימים עילת פסלות כנגד המומחה?

6. מתי יפסל מומחה רפואי

בבסיס ההחלטה האם לפסול את חוות דעת המומחה מונחת ההלכה לפיה:

"בית המשפט, ולא המומחה, הוא הפוסק האחרון גם בשאלות הרפואיות, שנמסרו לחוות דעתו של המומחה, ולהלכה אינו חייב בית המשפט לפסוק על-פי חוות-הדעת של המומחה"

(ע"א 16/68 רמת סיב בע"מ נ' דרזי, פ"ד כב(2) 164, 168 (1968)).

מכאן, שדעותיו ומסקנותיו של המומחה נבחנות על ידי בית המשפט ואין די בעמדה כזו או אחרת שהמומחה נוקט בה כדי להביא לפסילתו או למינויו של מומחה אחר או נוסף.

כפי שנקבע, פסילת מומחה רפואי תיעשה כאשר עלול להיגרם לאחד הצדדים עיוות דין או כאשר המומחה פעל בחוסר תום לב. לעומת זאת, באשר לאפשרות מינוי מומחה נוסף, הגישה היא כי בית המשפט רשאי לעשות כן, כאשר מתעורר ספק בדבר יכולתו להסתמך על חוות הדעת שבפניו:

"פסילתו של מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט נעשית במקרים נדירים מאוד בהם עלול להיגרם לאחד הצדדים עיוות דין או במקרים בהם פעל המומחה בחוסר תום לב (ראו גם: א' ריבלין תאונת הדרכים, מהדורה שלישית, ירושלים, תש"ס), 583-577). מינוי מומחה נוסף, לעומת זאת, יכול שייעשה, כאמור, גם בכל אותם מקרים בהם מתעוררים בלב השופט ספקות באשר ליכולתו להכריע בתיק על סמך חוות הדעת של המומחה הרפואי אשר מונה על ידו. כשתתקבל חוות דעתו של המומחה הנוסף, תעמודנה שתי חוות הדעת - הישנה והחדשה - זו בצד זו, ועל השופט יהא להכריע, בעת כתיבת פסק הדין, בדבר המשקל שהוא נותן לכל אחת מהן."

(רע"א 337/02 רונית מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' פ"ד נו (4), 673 ,עמ' 678-679 (2002)).

עוד נקבע, כי אין למנות מומחה נוסף אלא באותם המקרים שבהם תחושתו של השופט היא כי לא יוכל או לא יהיה זה ראוי להכריע במחלוקת על סמך חוות הדעת של המומחה:

"ודוק, מינוי שכזה, לא ייעשה כדבר שבשגרה, אלא רק באותם המקרים בהם תחושתו של השופט היושב לדין היא כי לא יהא בידו, או לא יהיה זה ראוי, להכריע במחלוקת שבהליך שבפניו בהסתמך על חוות הדעת של המומחה הרפואי אשר מונה על ידו." (רע"א 337/02, שם,עמ' 676-677).

ובמקום אחר:

"מינוי של מומחה רפואי נוסף ייעשה באותם מקרים בהם מתעורר חשש שללא עיון בחוות דעת רפואית נוספת יתקשה בית המשפט להגיע לחקר האמת ולאמוד נכונה את שיעור נכותו הרפואית של הנפגע. כך למשל, כאשר קיימות גישות רפואיות שונות בתחום מסוים ומתברר שהמומחה שנבחר אינו מייצג את ההשקפה הרפואית השלטת או כאשר קיים חשש כי המומחה לא העריך נכונה את אמינותו של הנפגע באשר לתלונותיו".

(ע"א 3212/03 יצחק נהרי נ' דולב חברה לביטוח בע"מ, (פורסם במאגרים, 2005)).

הנחת המוצא לדיון היא, כי על מומחה מטעם בית המשפט לפעול ביושר, בהגינות ובתום לב מתוקף תפקידו כ"ידו הארוכה" של בית המשפט. כאמור, פסילתו של המומחה או של חוות דעתו תיעשה רק בנסיבות חריגות, כאשר בחוות הדעת או בהתנהגות המומחה נפל פגם, המעלה חשש ממשי לעיוות דין, כגון: פגיעה בכללי הצדק הטבעי, או כשמתגלה בחוות הדעת פגם ממשי היורד לשורשו של עניין. אשר למינוי מומחה נוסף, הרי זה יכול להיעשות גם באותם מקרים שבהם מתעוררים בלב השופט ספקות באשר ליכולתו להכריע בתיק על סמך חוות הדעת של המומחה הרפואי שמומנה על ידו, אלא שאף מינוי כזה ייעשה ביד קפוצה (ראה: רע"א 337/02 רונית מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ).

באשר לסוגיית נפקותם של קשרי העבודה הקבועים הקיימים בין המומחה לבין הנתבעת, סבור אני, כי מומחה המשמש מומחה / רופא הבית של הנתבעת ובודק מטעמה תובעים אשר הגישו תביעות נגדה (ראו למשל ת.א 33672/05 (שלום-ת"א), ת.א 5291/04 (שלום-פ"ת)), פסול מלשמש מומחה מטעם בית המשפט. וודאי שכך הם פני הדברים כאשר מדובר במומחה מכריע, אשר אינו מדווח לבית המשפט מיוזמתו על קשרי העבודה הקיימים בינו לבין הנתבעת.

מקרה דומה למקרה שלפנינו נדון אך לא מכבר ברע"א 10895/08 גולן נ' דלאל [פורסם בנבו] (החלטה מיום 23/4/09). באותה פרשה הצהיר המומחה בפתח חקירתו ומיוזמתו (שלא כמו במקרה שלפנינו), כי לאחר שהוגשה חוות דעתו לבית המשפט הוא החל לתת שירותים מקצועיים למשרד עורכי הדין המייצג את המשיבה ועושה זאת כבר מזה שנה-שנתיים. כב' השופט רובינשטיין הדגיש בהחלטתו כי מדובר במקרה של ניגוד עניינים אסור:

"על עד מומחה מוטלות חובות כלפי בית המשפט והצדדים, ועליו להישמר מכל מצב הנדמה כניגוד עניינים; בכלל זאת מתן ייעוץ למשרד של בא כוח מי מהצדדים גם בתיקים אחרים...

דברים אלה הם בחינת פשיטא, ולמצער, על המומחה לדווח לבית המשפט ולצדדים על קיומה של בעייתיות ברגע שעובדה זו באה לידיעתו. על המומחה גם לכלכל צעדיו, באופן שלא ייטול על עצמו מטלות אשר עלולות ליצור ניגוד עניינים ביחס לחוות דעת שכבר ערך וטרם נחקר עליהן.

...

ועוד, ככלל, מקובלת עלי עמדת המבקשת, לפיה חובת המומחה להימנע מניגוד עניינים, אמנם מתחילה במועד מינויו - אך ממשיכה עד לאחר תום תפקידו, קרי, למצער עד לאחר מתן העדות.

אכן, מומחה המשמש רופא / יועץ קבוע לאחד הצדדים למשפט ועורך עבור לקוחותיו דרך קבע חוות דעת "מטעם", פסול מלשמש מומחה מטעם בית המשפט בעניינם. למומחה כזה יש אינטרס כספי ממשי במשרדה של הנתבעת, המספקת לו עבודה על בסיס קבוע ומתמשך. בכך די כדי להקים חשש ממשי, כי המומחה יתקשה למלא את תפקידו ללא משוא פנים. וודאי שקיומם של קשרי עבודה קבועים בין המומחה לבין אחד הצדדים פוגע במראית פני הצדק. כיצד יחוש הצד השני למשפט, אשר לא זכה לספק לאותו מומחה עבודה ולהסתופף דרך קבע במחיצתו?! קשרי עבודה קבועים שיש למומחה עם אחד הצדדים להליך יוצרים, אפוא, חשש ממשי למשוא פנים. ניתן להקיש לענייננו מסעיף 77א (א1) לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הקובע עילות לפסילת שופט בשל קיומם של "עניין כספי ממשי", "עניין אישי ממשי" או "קרבה ממשית אחרת" לאחד מבעלי הדין.

ניתן לסכם, אפוא, ולומר, כי מומחה שיש לו קשרי עבודה קבועים אחד הצדדים להליך, פסול מלשמש כמומחה מטעם בית המשפט בתיקים שבהם מופיע צד זה; חובת המומחה להימנע מניגוד עניינים תקפה למצער עד להשלמת חקירתו בבית המשפט; על המומחה לדווח לבית המשפט ולצדדים מיוזמתו על קיומה של בעייתיות ברגע שבאה לידיעתו. אוסיף, כי חובת הדיווח המיידי חלה, לטעמי, גם על עורך הדין מטעם הצדדים, וזאת מכוח חובתו לסייע לבית המשפט לעשות משפט, המעוגנת בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961.

לאור קיומם של קשרי עבודה קבועים בין ד"ר קליר לבין הנתבעת סבור אני, כי קיים חשש של ממש, כי המומחה יתקשה לעשות כן, וזאת בשל החשש הטבעי מפגיעה במערכת היחסים שלו עם הנתבעת. במצב דברים זה אין מנוס מפסילתו של המומחה ומינוי מומחה אחר תחתיו.

7. לפיכך מורה על ביטול מינויו של ד"ר קליר תחתיו ימונה ד"ר פרידמן בצלאל, רח' דרויאנוב 5 – בית כלל, ת"א, טל' 03-5281133, 03-6293211 כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה.

המומחה יקבע ממצאים לגבי מצבה הרפואי של התובעת, זהביאן נטלי בעקבות אירוע תאונת

הדרכים מיום 13.6.07, ובמיוחד יתייחס ל:

א. האם לוקה התובע/ת כיום בנכות, ואם כן, לאיזה תקופה ומה שיעור הנכות.

ב. המומחה יביע דעתו באשר לקיומה של נכות זמנית, ככל שקיימת.

ג. האם יש לצפות לשיפור או להחמרה במצבו/ה בעתיד.

ד. מהן המגבלות התפקודיות של התובע/ת, אם בכלל, ובמיוחד בשים לב לעבודתו/ה ומקצועו/ה.

ה. האם יהיה התובע/ת זקוק/ה לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן - מהם סוגי הטיפולים ומהי העלות המשוערת של טיפולים אלה לפי המחירים הנכונים להיום.

ו. המומחה יתייחס, בין היתר, לקשר שבין התאונה לבין מצב התובע/ת

נכון להיום.

8. הצדדים רשאים להעביר למומחה כך מסמך רפואי שבידיהם למעט חוות דעת מומחים, המומחה יציין בחוות דעתו אלו מסמכים היו בפניו לצורך מתן חוות דעתו.

9. קוצב שכרו של המומחה כדי 4,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

הנתבעת תשא בשלב זה וכמימון ביניים בשכרו של המומחה.

הנתבעת תפעל להעביר למומחה שכרו בתוך 45 יום מהיום. המומחה לא יחל בעבודתו קודם לתשלום שכרו.

בגמר המשפט, יחליט בית המשפט מי ישא בשכרו של המומחה ובהוצאותיו.

בנוסף, המומחה יודיע תוך 7 ימים מיום קבלת המינוי, באם יש לו נגיעה למי מהצדדים.

המזכירות תשלח למומחה את הודעת המינוי בתום 7 ימים מיום המינוי.

10. המומחה לא יזמין את התובע לבדיקה טרם הסדרת שכרו.

חוות דעת המומחה תימסר לבית המשפט ולצדדים ככל האפשר תוך 30 יום ממועד הבדיקה.

11. הצדדים רשאים להפנות למומחה שאלות הבהרה תוך 15 יום מיום קבלת חוות דעתו של המומחה והמומחה מתבקש להשיב תוך 15 יום נוספים.

12. הצדדים יערכו להגשת תחשיבי נזק מטעמם כאשר, תחשיבי נזק מטעם התובע יוגש עד 30 יום לפני המועד שנקבע ומטעם הנתבעים עד 7 ימים קודם.

13. ימי פגרה יימנו במניין הימים.

14. נקבע לקד"מ בפניי ליום 20/1/2010, בשעה 09:30.

15. המזכירות תשלח עותק ההחלטה לד"ר קליר על מנת שיודע לו על ביטול מינויו.

ניתנה היום כ"א בחשון, תש"ע (8 בנובמבר 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

מותר לפרסום מיום 8/11/09.

ישראל אקסלרד, שופט

000775/09בשא140 שרה+



מעורבים
תובע: זהביאן נטלי
נתבע: איילון" - חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: עזרא בריק,ניסן גיצה