ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ארמונד אוחנה נגד בטוח לאומי-סני :


בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב - יפו

בל 005686/07

בפני:

כב' השופט אילן איטח

נ.צ. (ע) נילי שביט

נ.צ. (מ) רו"ח גרינבלום אלי

03/11/2009

ע"י ב"כ עו"ד דרנס בועז

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

הנתבע

ע"י ב"כ עו"ד מאיה הכט

פסק דין

1. התובע הגיש ביום 24.8.06 תביעה להכיר בו כמי שלקה בשמיעתו כתוצאה מפגיעה בעבודה. תביעתו נבדקה ע"י פקיד התביעות בהתאם להוראות סעיף 84א' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן – החוק). פקיד התביעות דחה את התביעה מן הטעם שבתובע לא מתקיים תנאי הסף ולפיו כושר השמיעה בכל אחת מהאזנים פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות (מכתב הדחיה צורף לכתב התביעה) (להלן – תנאי הסף).

2. הצדדים נחלקו בתחילה בשאלה באילו תדירויות צריך לבחון את הירידה והאם היא צריכה להיות בשתי האזנים גם יחד. בין לבין, הוכרעו המחלוקות בבית הדין הארצי לעבודה. עתה חלוקים הצדדים בשאלה לפי איזו בדיקת שמיעה תבחן עמידתו של התובע בתנאי הסף. לענין זה יפורטו הבדיקות להלן:

2.1. ביום 8.3.06 נבדק התובע בשירותי בריאות כללית והתובע נמצא עומד בתנאי הסף (הבדיקה צורפה כנספח א' לעמדת התובע מיום 25.3.09). הנתבע אינו חולק על המסקנה מבדיקה זו.

2.2. ביום 3.4.06 נבדק התובע במכון פרטי וגם בבדיקה זו נמצא התובע כמי ש עומד בתנאי הסף (הבדיקה צורפה כנספח ג' לעמדת התובע מיום 25.3.09). הנתבע אינו חולק על המסקנה מבדיקה זו.

2.3. לאחר הגשת התביעה שלח פקיד התביעות את התובע לבדיקת שמיעה נוספת. בדיקה זו בוצעה ביום 26.10.06 במכון קולות. מוסכם שבבדיקה זו לא עמד התובע בתנאי הסף.

2.4. יצויין כי התובע ערך בדיקת שמיעה נוספת בשירותי בריאות כללית ביום 23.2.07 וגם בה הוא נמצא כמי שעומד בתנאי הסף (הבדיקה צורפה כנספח ב' לעמדת התובע מיום 25.3.09). הנתבע אינו חולק על המסקנה מבדיקה זו.

3. הנתבע טוען כי לצורך עמידה בתנאי הסף לא ניתן להתחשב בבדיקה מיום 23.2.07 (ס' 2.4 לעיל) כיוון שזו בדיקה המאוחרת למועד הגשת התביעה. התובע אינו חולק על כך.

4. טוען התובע כי מאחר שבבדיקות שקדמו לתביעה (זו מיום 8.3.06 וזו מיום 3.4.06) עלה כי הוא עומד בתנאי הסף, הרי שיש להמשיך ולבדוק את זכאותו לפי סעיף 84א' לחוק. הנתבע טוען כי אמנם לפי הבדיקות הנ"ל התובע מקיים את דרישת הסף, אך מאחר שבבדיקה מיום 26.10.06 הוא לא עמד בדרישות הסף, יש צורך בעריכת בדיקת שמיעה נוספת על מנת שתקבע האם בתובע התקיימו תנאי הסף אם לאו.

5. התובע לא מסכים לעמדת הנתבע, והצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב[1]. לאחר שקלנו את טיעוני הצדדים אנו סבורים כי הדין עם התובע. ואלה טעמינו בתמצית:

5.1. בענין דוד אלון[2] נקבעו הנחיות כיצד תבדק העמידה בתנאי הסף של ירידת השמיעה. בסוף פסק הדין נקבע "בחינת הירידה בשמיעה תעשה כאמור, בשים לב להנחיות המפורטות בסעיף 2ג לחוות דעתו של השופט פליטמן".

5.2. בסעיף 2ג' לעמדת כב' השופט פליטמן נקבע כך:

"מבחן הפחתת השמיעה בשיעור של 20 דציבל בתדירויות הדיבור, הינו כאמור מבחן סף טכני פורמאלי שנועד לסנן מבין התביעות להכרה בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה, את אלו שלקוי השמיעה בהן הינו פחות מ-20 דציבל בכל אחת מהאוזניים. לאמור מספר משמעויות.

ראשית - ....

שנית - לגבי בדיקת השמיעה ומקום ביצוע בדיקת השמיעה, יש לקבוע, כי בדיקת שמיעה עליה ניתן להסתמך, הינה בדיקה שאינה ארכאית ואשר עולה ממנה שהנבדק לא התחזה, ואשר בוצעה במכון רשמי מוכר הנותן שירות, למשל לקופות החולים, או במסגרת בתי החולים. זאת, להבדיל למשל ממכון פרטי המעוניין רק למכור מכשירי שמיעה.

שלישית - ........

רביעית - שאלה נוספת שמתעוררת בהקשר כזה הינה - כיצד לפסוק במקרה שישנן מספר בדיקות שמיעה. אחת, לפיה חלה הירידה בשמיעה בשיעור שאינו פחות מ-20 דציבל, ואחת שלא חלה ירידה כזאת. על פי איזו בדיקת שמיעה יצטרכו פקיד התביעות ובית הדין לקבוע את העמידה או אי העמידה בתנאי הסף של ירידת שמיעה בתדירות הדיבור של לא פחות מ-20 דציבל ?

בנוגע לכך יש לשים אל לב, כי בעיקרו של דבר בדיקת שמיעה בתדירויות הדיבור אינה אובייקטיבית, לכן, ניתן להניח לגבי תוצאותיה, שאדם שאינו שומע לא יאמר בבדיקת השמיעה שהוא שומע, להבדיל מאדם שומע היכול לומר שאינו שומע. משום כך נהג הכלל של העדפת תוצאות בדיקת השמיעה הטובה ביותר.

אולם מאידך יש לשים גם אל לב, כי תיתכן החמרה במצב השמיעה מסיבה זו או אחרת. במקרה שכזה יש להעדיף את בדיקת השמיעה העדכנית יותר על פני הבדיקה הישנה הטובה יותר.

לאור האמור אפשר היה לקבוע כלל, שיש להעדיף את בדיקת השמיעה הטובה יותר רק אם היא מאוחרת יותר; אלא שכללים כאלה מסבכים את מבחן הסף הפשוט; וכיוון שמבחן הסף הוא מבחן טכני פורמאלי יש להעדיף לאור תכליתו את בדיקת השמיעה שתוצאותיה מעידות על עמידה במבחן סף ירידת השמיעה הנדרש, על פני הבדיקה שתוצאותיה אינן מעידות על כך.

האמור ראוי לחול כמובן גם במקרה שתביעה ראשונה של המבוטח נדחתה על סמך בדיקה לפיה הוא לא עמד במבחן הסף של הפחתת השמיעה; ולאחריה הוא הגיש תביעה נוספת המושתתת על בדיקה חדשה לפיה הוא עומד באותו מבחן סף. במקרה שכזה, לא ניתן יהיה להסתמך על תוצאות בדיקת השמיעה הראשונה לעניין העמידה בתנאי הסף בעת בחינת התביעה השנייה.

חמישית - .....

שישית - לא יכול להיות ספק, כי הדין החדש מסרבל את הליך ההכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, מרבה התדיינויות ומאריך את משך בירור התביעה.

......"

5.3. במקרה הנוכחי הבדיקות שקדמו להגשת התביעה (מהחודשים מרץ ואפריל 2006) אינן ארכאיות ונעשו לפחות אחת מהן ע"י קופת חולים. משכך, גם אין צורך להדרש לשאלה, מה היה הדין אילו הבדיקה היחידה שקדמה להגשת התביעה היתה של מכון פרטי. לפיכך ולאור עמדת כב' השופט פליטמן בענין דוד אלון, די בה לצורך בדיקת העמידה בתנאי הסף.

5.4. זאת ועוד, עמדת הנתבע לא ברורה ולא עקבית. שכן לגבי הבדיקה מחודש 2/07 שנעשתה ע"י קופת חולים הוא טוען כי היא לא יכולה לבוא בחשבון כי היא מאוחרת. אך גם הבדיקה של מכון קולות מחודש 10/06 מאוחרת להגשת התביעה. כך שאם נחיל על האחרונה את הדין שהנתבע מחיל על הראשונה, נמצא התובע עומד בדרישות הסף. ולחלופין, אם בדיקה מאוחרת נחשבת, אזי גם הבדיקה המאוחרת של קופת חולים מחודש 2/07 צריכה להחשב.

5.5. עוד יש לזכור שריבוי בדיקות והליכים רק לצורכי בדיקת תנאי הסף, עלול לסרבל את בירור התביעה יתר על המידה.

5.6. לבסוף - הטענה של הנתבע כאילו הצעתו לעריכת 'בדיקה קובעת' היא הצעה הגונה, אין בה כדי להועיל. השאלה אינה שאלה של הגינות אלא של דין. ונדמה לנו כי מקום שתובע מספק בדיקת שמיעה לגביה אין מחלוקת - כגון של קופת חולים, הרי שהוא זכאי להבחן, לפחות לענין עמידה בתנאי הסף, בהתאם לאותה בדיקה.

6. לאור האמור, אנו קובעים כי יש לראות בתובע כמי שעומד בדרישת הסף לפיה כושר השמיעה בכל אחת מאוזניו פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות. הנתבע ישלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪ בתוספת מע"מ.

על פסק הדין ניתן לערער בזכות בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים. הודעת ערעור יש להגיש לבית הדין הארצי תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום ט"ז בחשון, התש"ע (3 בנובמבר, 2009), בהעדר הצדדים.

נ.צ. (ע) – נילי שביט

נ.צ. (מ) רו"ח אלי גרינבלום

אילן איטח – שופט

אב"ד

נאווה ינאי



[1] התובע ביקש לראות בעמדותיו מיום 25.3.09 ומיום 29.6.09 כסיכומים. הנתבע סיכם ביום 2.7.09. התובע השיב לסיכומי הנתבע ביום 29.9.09.

[2] עב"ל (ארצי) 188/07 המוסד לביטוח לאומי – דוד אלון ואח', (ניתן ביום 17.11.08).



מעורבים
תובע: ארמונד אוחנה
נתבע:
שופט :
עורכי דין: