ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חיים מאיר נגד בטוח לאומי-סניף ב :


בתי הדין לעבודה

בבית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע

בל 002279/09

בפני:

כב' השופטת יעל אנגלברג-שהם

03/11/2009

בעניין:

חיים מאיר

ע"י ב"כ עוה"ד

רוני לוי

המערער

נ ג ד

בטוח לאומי-סניף באר שבע

ע"י ב"כ עוה"ד

לימור לבדרו

המשיב

פסק דין

ערעור זה עניינו החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 18.05.09, שדנה בעניינו של המערער אשר הוחזר לועדה בעקבות פסק דין מיום 15.03.09 (תיק בל 3442/08) (ולהלן: "פסק הדין").

רקע עובדתי

1. פסק הדין ניתן בהסכמת הצדדים ולפיו הוחזר עניינו של המערער לועדה על מנת שתפעל כדלקמן:

"א. תתייחס לתלונות המערער בנוגע לנימול בידיים ולנושא הקשר הסיבתי. כמו כן, תתייחס הועדה לתלונות המערער בנוגע למוגבלות בתנועות עמוד שידרה מותני ולנושא הקשר הסיבתי.

ב. הועדה תתייחס בצורה עניינית ומנומקת לממצאי בדיקת MRI מיום 08.08.06 ובדיקת CT מיום 12/05, תתייחס ותפרט מסקנותיה לאחר עיון במסמכים אלה.

ג. הועדה תשקול בשנית הענקת נכות בנוגע לעמוד שידרה צווארי וזאת לאור ממצאיה כמפורט בסעיף 21 לפרוטוקול הועדה, בדבר הגבלה קלה בתנועות עמוד שידרה צווארי.

ד. הועדה תזמן את המערער וב"כ לדיון בפניה ותאפשר להם לטעון טענותיהם בכל העניינים המפורטים לעיל.

ה. החלטת הועדה תהיה מפורטת ומנומקת".

2. בעקבות פסק הדין התכנסה הועדה ביום 18.05.09, שמעה ורשמה את תלונות המערער ובדקה אותו בבדיקה קלינית מקיפה, אשר היתה תקינה. הועדה עיינה בבדיקת MRI מיום 08.08.06 אשר ממצאיה מצביעים על בלט דיסק C5-C6 מימין, ועיינה גם בבדיקת MRI מיום 01.02.08 אשר ממצאיה דומים לממצאי הבדיקה משנת 2006, הוועדה עיינה בבדיקת CT מיום 08.12.05 – ללא ממצא פתולוגי, ועיינה בבדיקת EMG מיום 02.12.05 אשר מצביעה על שינויים של רנרבציה בצורה קלה בשינויים של שורשי C5-C6 מימין.

3. הועדה סיכמה מסקנותיה כדלקמן:

"הועדה עיינה בפס"ד מ- 15.3.09 ופועלת לפיו:

באשר לגב - הועדה שוללת קשר סיבתי בין התאונה הנדונה לתלונותיו על גב תחתון מאחר ולפי מנגנון הפגיעה כמתואר בדו"ח מיון מ- 03.02.04, התובע לא היה יכול להיפגע בגב תחתון. יתר על כן, ביום התאונה לא התלונן כלל על הגב. התלונה הראשונה המתועדת בתיקו הרפואי הינה 12/05 - כשנתיים לאחר התאונה. הועדה מבקשת לציין כי בבדיקתה ב- 24.11.08 לא התלונן הנפגע כלל על בעיה בגב ולפיכך לא התייחסה לבעיית הגב. הועדה מציינת כי בחו"ד של ד"ר רנד 22.1.09 שהמציא הנפגע לועדה - גם אין התייחסות להפרעות בגב תחתון.

ע"ש צווארי - הועדה מציינת שהבדיקה הקלינית של הנפגע היום וגם בבדיקה הקודמת מ- 11/08 - לא קימות הגבלות % נכות והבדיקות של CT ו- MRI לא מצביעות על ממצאים שיכולים לגרום להפרעות משמעותיות.

בעניין נימול בשתי הידיים עליהן מתלונן - הועדה מציינת שבדיקה חשמלית מצאה הפרעות רק ביד ימין והן הפרעות קלות בלבד ובבדיקה קלינית לא היו סימנים לרדיקולופטיה.

לאור האמור לעיל הועדה חוזרת על קביעתה לפיה לא נותרה נכות כתוצאה מהתאונה הנדונה.

למרות שלא נתבקשה הועדה ע"י ביה"ד - מתייחסת לחוו"ד שהומצאה ע"י הנפגע - הועדה אינה מקבלת את מסקנותיו של ד"ר רנד בנוגע לע"ש צווארי מאחר וממצאיה שונים ממצאיו".

4. על החלטה זו נסוב הערעור שבפניי.

טענות המערער

5. שגתה הועדה עת קבעה, כי למערער לא נותרה כלל נכות לצמיתות בעקבות התאונה.

6. שגתה הועדה לעניין הנימול בידיים עליו התלונן המערער. הועדה אמנם מזכירה את עניין הנימול אך עוסקת בו רק כדי לצאת ידי חובה, מבלי לערוך דיון מנומק ורציני שיראה את הלך מחשבתה ויסביר מדוע הגיעה למסקנה אליה הגיעה. כמו כן, הועדה לא נימקה החלטתה לעניין הקשר הסיבתי בפגיעה זו.

7. שגתה הועדה לעניין המגבלות בתנועות ע"ש מותני, הועדה לא ערכה דיון רציני כנדרש לעניין הגב התחתון, ופטרה עצמה מדיון מנומק בשאלת הקשר הסיבתי.

8. שגתה הועדה לעניין בדיקות ה- MRI וה- CT, הועדה מציינת כלאחר יד את שתי הבדיקות אולם לא מתייחסת לכך, כי הבדיקות מעידות על הפרעה, גם אם קלה.

9. שגתה הועדה לעניין מגבלות המערער בע"ש צווארי, הועדה מציינת כאילו אין הגבלות בעוד הועדה עצמה בהתכנסותה הקודמת קבעה במפורש בסעיף 21 לפרוטוקול הגבלה קלה בתנועות ע"ש צווארי.

10. שגתה הועדה בהתייחסותה לחוו"ד של ד"ר רנד, כאשר מציינת את ההבדל בלקוניות מבלי לפרט מה השוני בין הממצאים השונים.

11. על הועדה היה לקבוע, כי למערער נכות לצמיתות בשיעור של 10% לכל הפחות, לפי סעיף 37 (5) (א) בשל מגבלות בתנועות ע"ש צווארי, לחילופין היה על הועדה לקבוע, כי מצבו הרפואי של המערער לאור פגיעתו בע"ש מותני, מתאים לסעיף 35 (1) (ב) או (ג), לכל הפחות, ולקבוע את דרגת נכותו בין 10% ל- 20% לצמיתות.

טענות המשיב

12. הועדה פעלה עפ"י הוראות פסק הדין מיום 15.03.09, ולא נפלה כל טעות משפטית בהחלטתה ולכן דין הערעור להידחות.

הכרעה

13. על פי הפסיקה משהוחזר על ידי בית הדין עניינו של מערער לועדה רפואית לעררים, עם הוראות, על הועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין, ואל לה לועדה להתייחס לנושאים שלא פורטו באותה החלטה (דב"ע נא/29-01 מנחם פרנקל - המל"ל פד"ע כד, 160).

בהתאם - שומה על בית הדין בהליך זה לבחון אם קיימה הועדה המתחייב מפסק הדין.

14. לאחר שעיינתי בכל החומר הנמצא בתיק, כולל פסק הדין מיום 15.03.09 ופרוטוקול הועדה נשוא הערעור, הגעתי לכלל מסקנה, כי הועדה פעלה בהתאם להוראות פסק הדין ולא הוכחה טעות משפטית בהחלטת הועדה. לפיכך, דין הערעור להידחות.

15. באשר לתלונות המערער בנוגע לנימול בידיים - הועדה הסתמכה בקביעתה על בדיקה חשמלית בה נמצאו הפרעות קלות בלבד ביד ימין ובבדיקתה הקלינית לא היו סימנים לרדיקולופטיה, ולכן לא העניקה למערער נכות בגין ליקוי זה.

הועדה התייחסה לתלונות המערער בנוגע למוגבלות בתנועות ע"ש מותני ושללה את הקשר הסיבתי, תוך מתן החלטה ברורה ומנומקת. הועדה התייחסה למנגנון הפגיעה ולהעדר תלונות בעת התאונה, הועדה הסבירה, כי לאור מנגנון הפגיעה כפי שתואר בדו"ח חדר המיון מיום 03.02.04, המערער לא היה יכול להיפגע בגב התחתון ויתרה מכך, ביום התאונה המערער לא התלונן כלל על הגב, כאשר תלונתו הראשונה המתועדת בתיקו הרפואי הינה מחודש 12/05 - כשנתיים לאחר התאונה. עוד מציינת הועדה, כי בבדיקתה הקלינית מיום 24.11.08 לא התלונן המערער כלל על בעייה בגב ולפיכך הועדה לא התייחסה לבעיית הגב. הועדה מוסיפה, כי בחוו"ד של ד"ר רנד מיום 22.01.09 אין כל התייחסות להפרעות בגב התחתון.

הועדה התייחסה בצורה עניינית ומנומקת לבדיקת ה- MRI מיום 08.08.06 ובדיקת CT מ- 12/05, ודנה בצורה עניינית ומנומקת בנוגע לע"ש הצווארי. הועדה עיינה בבדיקת ה- MRI מיום 08.08.06 אשר ממצאיה מצביעים על בלט דיסק C5-C6 מימין ולבדיקת MRI נוספת מיום 01.02.08 אשר ממצאיה דומים. הועדה עיינה בבדיקת ה- CT מיום 08.12.05 – ללא ממצא פתולוגי. הועדה הדגישה, כי הבדיקה הקלינית של המערער בעת התכנסותה

(18.5.09) היתה תקינה וכך גם בבדיקתה הקודמת מיום 24.11.08, שכן לא קימות הגבלות בע"ש הצווארי המקנות אחוזי נכות, כאשר תוצאות הבדיקות של ה- CT וה- MRI לא מצביעות על ממצאים שיכולים לגרום להפרעות משמעותיות.

למעלה מן הצורך, ועל אף שלא נדרשה לכך בפסק הדין, התייחסה הועדה לחוות הדעת של ד"ר רנד מיום 22.01.09, וציינה, כי אין בה כל התייחסות להפרעות בגב התחתון. כמו כן, הוסיפה הועדה, כי אינה מקבלת את מסקנותיו של ד"ר רנד בנוגע לע"ש צווארי מאחר וממצאיה שונים מממצאיו.

16. מדובר בהחלטה רפואית מנומקת. החלטות רפואיות אינן מדע מדויק, אלא הסקת מסקנות מתוך ממצאים רפואיים. במקרה הנדון, הועדה מלאה כאמור אחר הוראות פסק הדין והחלטתה מפורטת ומנומקת באופן סביר שאין בו משום טעות משפטית.

17. טענות המערער רובן ככולן מתמקדות בנושאים רפואיים, שאין בית הדין מוסמך להתערב בהם, ולא מצאתי כל פגם בקביעת הועדה הנסמכת על המסמכים הרפואיים אשר עמדו בפניה.

כמו כן, קביעת שיעור הנכות ובחירת פריט הליקוי התואם את מגבלותיו של מבוטח, הינן בתחום סמכויותיה הבלעדיות של הוועדה, המהווה בנסיבות העניין קביעה רפואית מובהקת, שאין בית הדין מוסמך להתערב בהן.

18. בפרוטוקול הועדה (סעיף 21), פירטה הועדה את ממצאי בדיקתה, והשוואתם לאמור בחוו"ד של ד"ר רנד, הובילה את הועדה לדחיית חוות הדעת בשל אי התאמה של הממצאים הקליניים. כאן המקום לציין, כי הועדה לא נדרשה בפסק הדין להתייחס לחוו"ד של ד"ר רנד, ועשתה כך למעלה מן הצורך.

משמצאה הועדה שממצאים הרפואיים שקבע ד"ר רנד לעניין ע"ש צווארי שונים מאלה שנמצאו בבדיקתה שלה, מובן מאליו שמסקנותיה תהיינה שונות ממסקנותיו וקביעה נחרצת בדבר השוני בממצאים דיה כדי לצאת ידי חובת ההנמקה (ראה דב"ע נד/21,22-01 המוסד – דוד כהן, פד"ע כז' 54).

19 מכל המקובץ לעיל עולה, כי הועדה פעלה על פי הוראות פסק הדין מיום 15.03.09, ולא נפלה כל טעות משפטית בהחלטתה ומשכך דין הערעור להידחות.

20. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

21. ערעור על פסק דין זה הוא ברשות, בקשת רשות ערעור, יש להגיש לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.

22. המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום ט"ז בחשון, תש"ע (3 בנובמבר 2009) בהעדר הצדדים.

יעל אנגלברג-שהם

שופטת



מעורבים
תובע: חיים מאיר
נתבע: בטוח לאומי-סניף באר שבע
שופט :
עורכי דין: לימור לבדרו,רוני לוי