ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יעקב כהן נגד אלכסנדר אורן בע"מ :


בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

בש"א 011385/09

בתיק עיקרי:

פש"ר 001087/09

בפני:

כבוד השופטת ד' קרתֿֿמאיר

תאריך:

02/11/2009

בעניין:

יעקב כהן

המבקש

נ ג ד

אלכסנדר אורן בע"מ

אברהם כהן ושות' חברה קבלנית בע"מ

(בפירוק)

עו"ד מיכה צמיר - המפרק

המשיבה

החברה

המפרק

כונס הנכסים

החלטה

1. ההחלטה נשוא הבקשה.

הבקשה שבפניי הינה בקשתו של המבקש להורות על ביטול החלטה מיום 26.1.09, על פיה מונה עו"ד צמיר ככונס נכסים ומנהל על זכויות החברה בחלקות מסויימות המפורטות בבקשה.

כמו כן, התבקש בית משפט לאפשר למבקש ליתן את תגובתו ולחקור את המצהיר מטעם המבקשת.

ההחלטה שביטולה מתבקש ניתנה במסגרת בקשה בהסכמה למינוי כונס נכסים.

בבקשה העיקרית נאמר כי הנכסים המשועבדים שועבדו לטובת המבקשת (להלן: "אורן") על פי איגרת חוב.

אותה אג"ח אושררה בהסכם בוררות שקיבל תוקף פסק דין.

מכח האג"ח נרשמו לטובת אורן הערות אזהרה בפנקסי רשם המקרקעין, כפי שעולה מנספח ג' לבקשה.

זכויות אלה אושרו גם בפסק דין של בית המשפט העליון, בית משפט זה ובדוחות המפרק של החברה, אשר אושרו בפסקי דין של בית המשפט העליון ושל בית המשפט המחוזי.

בבקשה נאמר כי לאורן זכויות שיעבוד ראשונות בדרגה על חנות מס' 33, אשר כלולה בנכסים המשועבדים ואשר על פי פסק דין שצורף כנספח ו' יש לרשום עליה משכנתא לטובת אורן.

מינוי כונס הנכסים נדרש על מנת להבטיח את זכויות אורן בנכסים המשועבדים.

לכן התבקש בית המשפט להקנות לכונס הנכסים, בין היתר, את הסמכות לתפוס את הכספים והפירות המתקבלים מהנכסים המשועבדים, לקבל מסמכים ולהשלים את הרישומים של זכויות השיעבוד בנכסים המשועבדים על פי פסקי הדין הסופיים אשר צויינו לעיל ודוח המפרק.

נאמר כי קיים חשש שצדדים שלישיים יפעלו על מנת לפגוע בזכויות אורן בנכסים המשועבדים ולכן יש צורך בכינוס נכסים.

למפרק החברה, אשר מינויו ככונס נכסים התבקש במסגרת הבקשה הנוכחית, אין עניין בנכסים המשועבדים והוא מסכים לבקשה.

עוד נאמר כי לחברה אין נושים מובטחים למעט אורן.

בבקשה גם נאמר כי על פי אגרת החוב רשאי אורן למנות כונס נכסים להבטחת הזכויות בנכסים המשועבדים.

בדיון אשר התקיים ביום 26.1.09 נעתרתי לבקשתה של אורן כי מפרק החברה יפעל גם ככונס נכסים.

במסגרת ההחלטה הובהר כי לא יבוצע רישום כלשהו של הנכסים נשוא הבקשה, מבלי שתוגש בקשה בהתאם ויצורפו הצדדים הרלוונטים.

2. נימוקי בקשת הביטול.

בבקשת הביטול נאמר כי יש לבטל את ההחלטה שכן הצדדים הרלוונטים לפסק הבוררות עליו מתבססת הבקשה למינוי כונס נכסים, לא צורפו לבקשה.

כמו כן, נאמר כי אורן כבר מימשה את זכויותיה על פי אגרת החוב ופסק הבוררות, כאשר מונה לחברה כונס נכסים מטעם רשות המיסים בשנת 95'.

עוד נאמר כי החברה פרעה את חובה על פי פסק הבוררות.

נטען כי המבקש הוא משתתף בחברה בהיותו בעל מניות בה, והוא גם בעל זכות קניינית בחלקה משנית 110 שהיא למעשה דירת מגורים, אשר איננה מופיעה ברשימת הנכסים אשר עומדים לכאורה לזכות אורן למימוש, והיא מחוץ למסגרת הקבועה בפסק הבוררות.

המבקש טען כי היה מקום לצרף אותו לבקשה שכן הוא צד להסכם הבוררות.

המבקש גם העלה טענות רבות כנגד מעמדו של המפרק ככונס נכסים וכנגד פעולות אשר בוצעו על ידו שלא קיבלו אישור של בית משפט של פירוק.

עוד נטען כי איגרת החוב היא חסרת תוקף ומעמדה לא נבחן על ידי המפרק.

מהמבקש נשללה זכותו לטעון לגופו של עניין ולכן יש הצדקה לביטול ההחלטה.

כמו כן, הועלו טענות באשר לניגוד עניינים מובנה בין תפקידו של עו"ד צמיר כמפרק לבין מינויו ככונס נכסים.

בסופו של דבר נטען כי אורן פעלה בחוסר תום לב והסתירה מבית משפט את העובדה החשובה כי החברה והמבקש פרעו את חובם לאורן, וגרמה לבית משפט לקבל החלטה אשר יוצרת מצב מובנה של ניגוד עניינים.

בתגובתה של אורן נאמר כי אין למבקש כל מעמד לטעון שהאג"ח לא נרשמה או לא נעשתה כדין. האג"ח נעשתה על ידי החברה בשנת 92 ואף נרשמה באותה שנה אצל רשם החברות.

פסק הבוררות אישרר את תוקפה של האג"ח וקבע את החוב הפסוק לטובת האורן.

אורן היפנתה לסעיף 4 לפסק הבוררות.

בית המשפט העליון אישר את דוח המפרק אשר קבע את תוקף השיעבודים.

מדוח המפרק, אשר אושר בפסק הדין, עולה כי החברה סיימה את פעילותה לפני שנים רבות וכי אין לחברה נושים כלשהם הזכאיים להיפרע מנכסים הרשומים על שמה, זולת אורן.

עוד נטען כי המבקש איננו בעל דין אשר זכאי להגיש בקשה לביטול החלטה למינוי כונס נכסים.

למבקש ישנו מעמד בהליך של מימוש הנכסים ככל שהוא בעל זכויות בנכסים אלו. אולם, זכות זו איננה רלוונטית להליך מינוי הכונס על פי האג"ח.

באשר לעו"ד לוי אשר מונה ככונס נכסים מטעם שלטונות המס, הרי שהוא סיים את תפקידו בשנת 97'.

על פי פסק הבוררות זכאי אורן גם לסכום כספי השווה ל- 25% מכל הנכסים המשועבדים אשר לא מומשו, והוא אף זכאי לממש את חנות 33 אשר טרם מומשה.

כל ההליכים אשר התנהלו מאז שנת 97', הן בבית המשפט המחוזי והן בבית המשפט העליון, התייחסו לזכויות אורן שלא מומשו.

כונס הנכסים חזר למעשה על האמור בתגובת החברה ואף טען כי אין כל מקום לטענה בדבר ניגוד עניינים.

זאת לאור העובדה כי דוח המפרק ובית המשפט העליון קבעו כי החברה איננה בעלת זכות מהותית כלשהן בנכסים. לכן, אין גם למבקש זכויות מהותיות בנכסים ואין לראות בו כמשתתף.

משאין נכסים השייכים לחברה, לא יכול להיות ניגוד עניינים בין תפקידו של המפרק לבין תפקידו ככונס נכסים.

באשר לדירת המגורים - הרי שעל פי סעיף 4 לפסק הבוררות זכאית אורן ל- 25 אחוז מכלל הנכסים בפרוייקט לרבות תת חלקה 110.

בתשובה לכך טען המבקש כי אורן קיבלה חלק ממכירת נכסי החברה; כי למבקש זכויות ישירות בנכסים נשוא פסק הבוררות וכי אורן לא צירפה אסמכתא באשר לכספים שהתקבלו על ידה בגין מימוש הנכסים על ידי עו"ד לוי.

כמו כן נטען כי הבקשה נעדרת כל ראייה באשר לחוב הנטען.

זכויות הצדדים לא עמדו במבחן של ערכאה שיפוטית.

עוד נטען כי שני המשיבים נמנעו מלצרף תצהיר. עובדה זו מקבלת משנה חשיבות לאור העובדה שהם מכחישים את עובדת הפרעון כלפי אורן באמצעות כינוס הנכסים אשר בוצע על ידי עו"ד לוי.

3. החלטה

במסגרת הדיון בפניי ויתרו הצדדים על חקירת המצהירים וחזרו על האמור בטיעונים בכתב.

מאז הדיון החליט בית משפט של פירוק ביום 1.10.09 על סיום הליכי הפירוק של החברה. לכן, כל הטיעונים אשר הועלו על ידי המבקש בעניין הגשת הבקשה בניגוד להוראות פקודת החברות ובדבר ניגוד עניינים בין תפקיד המפרק לבין תפקיד של כונס נכסים, אינם רלוונטים יותר.

הבקשה למינוי כונס נכסים התבססה על איגרת חוב אשר נוצרה על ידי החברה עוד בשנת 92'. איגרת חוב זו צורפה כנספח א' לבקשת הכונס ובמסגרתה פורטו כל החלקות עליהם התבקש מינוי כונס נכסים.

רישום הערת אזהרה על כל חלקות אלה עולה מנספח ג' שצורף לבקשה.

המבקש, יחד עם החברה ושתי חברות נוספות, הינו אכן צד לפסק הבוררות אשר קיבל תוקף של פסק דין.

המבקש והחברות הצהירו והודו בפיתחו של פסק הבוררות כי נכון למועד ההסכם, החברות חייבות לאורן סכום השווה ל- 625,000 דולר.

המבקש והחברות אף הצהירו והסכימו כי השיעבודים שנרשמו לטובת אורן על נכסי הפרוייקט, נעשו כדין.

מכאן ששוב אין מקום לטענה אשר מועלית כיום במסגרת הבקשה לביטול ההחלטה, על פיה אין תוקף לשיעבוד נשוא הבקשה שבפניי.

במסגרת ע"א 7131/06 קבע בית המשפט העליון ביולי 2008, כי מפרק החברה בדעה כי יש תוקף לשעבוד לטובת אורן וכי לא מצא ממש בהשגות אשר הועלו על ידי המערערים שם כנגד המפרק.

אומנם, קביעה זו איננה קביעה ישירה בין המבקש לבין אורן. אולם, קביעה זו של בית משפט יחד עם הצהרתם החד משמעית של המבקש והחברה במסגרת פסק הבוררות באשר לתוקף הרישום - מונעת את תקיפתו של השיעבוד.

כמו כן, מקובלת עלי טענת המשיבים, כי לאור הקביעה החד משמעית כי לחברה עצמה אין נכסים, הרי שאין כל משמעות לטענתו של המבקש בדבר היותו משתתף בחברה אשר יש לו מעמד בבקשה למינוי כונס הנכסים.

הזכות למינוי הכונס הוקנתה כאמור לאורן במסגרת האג"ח.

הטענה על פיה פרעה החברה את חובה ניטענה באופן כללי ללא תשתית ראייתית של ממש. מהסכם הפשרה עם שלטונות המס עולה כי מומשו נכסים שתמורתם יועדה לפרעון חלק מהחוב כלפיהם והוסכם על מימוש נכסים נוספים לשם פרעון יתרת החוב.

אין כל דרך לקבוע בשלב זה כי נעשה מימוש שיש בו גם כדי לפרוע את החוב לאורן.

לאור כל האמור לעיל, אין למעשה כל בסיס לבקשה לביטול ההחלטה למינוי כונס הנכסים על פי איגרת החוב.

כפי שכבר ציינתי לעיל, נקבע על ידי באופן מפורש כי לא יבוצע רישום כלשהו על ידי כונס הנכסים מבלי שתוגש לבית משפט בקשה ויצורפו אליה הצדדים הרלוונטים.

הן בענין הרישום והן בעניין המימוש, יהיה המבקש רשאי להעלות כל טענה באשר לזכותו בנכסים נשוא הבקשה לכינוס נכסים, כפי שפורטו באיגרת החוב.

זאת, בין היתר, גם ביחס לאותה דירת מגורים תת חלקה 110.

באשר לטענה כי החוב נפרע על ידי כינוס הנכסים ע"י עו"ד לוי בשנת 97' - המבקש יהיה רשאי להעלות ולהביא ביסוס ראייתי לטענה זו, כאשר ייתבקש מימוש הנכסים על ידי כונס הנכסים.

על כונס הנכסים לצרף את המבקש לבקשות אלה.

התוצאה היא כי דין הבקשה לביטול ההחלטה להידחות.

המבקש ישא בהוצאות הבקשה בסך 10,000 ₪ בצירוף מע"מ, שישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ט"ו בחשון, תש"ע (2 בנובמבר 2009), בהעדר הצדדים.

ד. קרת-מאיר, שופטת

סנדרה



מעורבים
תובע: יעקב כהן
נתבע: אלכסנדר אורן בע"מ
שופט :
עורכי דין: