ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין (..לוריאל חב נגד קלרה רוזנפלד )בתיק קלרה רוזנפלד נגד לוריא :


6

בתי-המשפט

בביתֿֿהמשפט המחוזי בתלֿֿאביב-יפו

בשא004539/08

בתיק עיקרי: א 001967/07

לפני:

‏‏כב' הרשם חגי ברנר

תאריך:

02/11/2009

בעניין:

LOREAL DEUTSCHLAND GMBH

SICOS & CIE

המבקשות;

נ ג ד

1 . קלרה רוזנפלד

2 . עובדיה מירי

3 . אינטרביוטי קוסמטיקס ישראל בע"מ

המשיבות;

החלטה

1. בפניי בקשה לביטול היתר המצאה לחו"ל.

2. המשיבות 1 ו- 2 (להלן: "המשיבות"), הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המבקשות ונגד המשיבה 3. על פי הנטען בכתב התביעה, המבקשות מייצרות ו/או מפיצות מוצרי קוסמטיקה לנשים, תוך שהן מבטיחות בפרסומים שונים למשתמשות באותם מוצרים הפחתה של תופעת הקמטים בפנים. המשיבות טוענות בכתב התביעה כי מדובר במעשה הטעייה, משום שהמוצרים אינם מסוגלים להשיג את המטרה המוצהרת בפרסומים. המשיבות טוענות כי רכשו את המוצרים במטרה לשפר את הקמטים שבפניהן, אך המטרה המובטחת לא הושגה.

3. המשיבות ביקשו וקיבלו היתר המצאה לחו"ל על פי החלטה מיום 14.10.2007 (תיק בש"א 19623/07). הבקשה נתמכה בתצהירה של המשיבה 2, מירי עובדיה (להלן: "עובדיה"). משהומצאה התובענה למבקשות, הן עתרו לביטולו של היתר ההמצאה. ביום 2.4.2008 דחה כב' הרשם א' אורנשטיין את הבקשה לביטולו של היתר ההמצאה. המשיבות ערערו על ההחלטה. ביום 3.2.2009 התקבל ערעורן, והתיק הוחזר לכב' הרשם על מנת לאפשר את חקירתה של גב' עובדיה על תצהירה.

4. ביום 1.11.2009 נחקרה גב' עובדיה על תצהירה, והצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה.

5. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים בכתב, ושמעתי את טענותיהם גם בעל פה, באתי לכלל מסקנה כי יש לבטל את היתר ההמצאה לחו"ל לגבי תביעתה של המשיבה 1, גב' קלרה רוזנפלד (להלן: "רוזנפלד") ולהותיר על כנו את היתר ההמצאה לחו"ל לגבי תביעתה של עובדיה, מן הטעמים שיפורטו להלן.

6. אין חולק שעובדיה רכשה מוצר בשם WRINKLE DE- CREASE המיוצר על ידי המבקשת 1, חברה זרה שמקום מושבה בגרמניה. אין גם חולק כי רוזנפלד רכשה מוצר בשם RENERGIE MORPHOLIFT המיוצר על ידי המבקשת 2, חברה זרה שמקום מושבה בצרפת. מדובר איפוא בתביעה של שתי תובעות, שאינן קשורות זו לזו, המכוונת נגד שני יצרנים שונים, בגין מוצר שכל אחד מהם ייצר בנפרד. חרף זאת, הבקשה למתן היתר המצאה לחו"ל נתמכת אך ורק בתצהירה של עובדיה.

7. מקובלת עליי טענתן של המבקשות כי התצהיר התומך בבקשה למתן היתר המצאה לחו"ל הוא תצהיר מהותי, שכן מכוחו אמור בית המשפט לפרוש את תחום סמכותו על נתבעים זרים. עצם העובדה שרוזנפלד הגישה תביעה נגד המבקשת 2, היא כשלעצמה אינה מספקת על מנת להצדיק היתר המצאה לחו"ל כלפי המבקשת 2, כאשר הבקשה אינה נתמכת בתצהירה של רוזנפלד. לענין זה יפים דברי בית המשפט העליון בע"א 565/77 אפרים מזרחי נ' .NOBEL'S EXPLOSIVES CO. LTD פ"ד לב(2), 115 ,עמ' 117-118:

"תצהיר זה חסר ערך. הגשת תובענה, יהא אשר יהא הבסיס שלה, אינה עילה למתן היתר המצאה. השופט רשאי ליתן את ההיתר, על-פי תקנה 9) 467), אם באה לפניו ראיה לכאורה, כי אירע "מעשה או מחדל בתחום המדינה" המצדיק הגשת התובענה. "נימוקי הבקשה" הצריכים אימות אינם אלא העובדות המעמידות סמכותו של בית-המשפט ליתן את ההיתר ... אילו די היה בהגשת תובענה, לא היה דבר קל מזה להשיג כל היתר, כדבר שבשגרה, כאשר התובע רוצה בו."

ראה גם ע"א 65/81-TORINO נ' אשדוד בונדד בע"מ ו-2 אח' פ"ד לז(2), 837 ,עמ' 838-839:

"בית-משפט זה כבר קבע לא פעם שבעל דין, המבקש היתר להמציא כתבי בי-דין אל מחוץ לתחום השיפוט, חייב לאמת את העובדות הרלוואנטיות לתביעתו בתצהיר, ולעניין קביעתן של אותן עובדות רלוואנטיות אין די בעיון בכתב התביעה ..."

במקרה דנן, למרות שמדובר בתביעה אחת, הרי שהלכה למעשה מדובר בשתי תביעות נפרדות שאוחדו יחדיו, שכן כפי שצויין קודם, מדובר בתביעה של שתי נשים, שכל אחת מהן רכשה מוצר אחר מיצרן אחר. לפיכך, כשם שעובדיה הגישה תצהיר כדי לתמוך את הבקשה להיתר המצאה, לשם אימות הנסיבות המצדיקות היתר המצאה לחו"ל אל המבקשת 1, כך גם היתה צריכה רוזנפלד להגיש תצהיר לאימות הנסיבות המצדיקות המצאה לחו"ל אל המבקשת 2.

יתר על כן, מחקירתה של עובדיה עלה כי אין לה כל ידיעה בנוגע לנסיבות בהן רכשה רוזנפלד את המוצר RENERGIE MORPHOLIFT (ראה ע' 4 לפרוטוקול), ולמעשה היכרותה עם רוזנפלד נוצרה רק לאחר הגשת התביעה. עובדיה אפילו לא ידעה לנקוב בשמו של התכשיר שרכשה רוזנפלד, וברור איפוא שאין היא יכולה לאמת את התנאים הדרושים לשם קבלת היתר המצאה לחו"ל ביחס ליצרן שלו.

גם אם מדובר בטענות עובדתיות ומשפטיות דומות לגבי שני המוצרים, נדרשת עדיין תשתית עובדתית נפרדת לשם הצדקת היתר ההמצאה לחו"ל לגבי כל אחת מבין המבקשות, ובהעדר תצהיר של רוזנפלד, תשתית כזו כלל אינה קיימת לגבי תביעתה ביחס למבקשת 2.

8. שונים הם פני הדברים ביחס לתביעתה של עובדיה. אכן, מלכתחילה התצהיר התומך בבקשה להיתר המצאה לחו"ל היה לקוני וסתמי, אך בחקירתה הנגדית על התצהיר היא השלימה את מה שהחסירה בתצהיר, לרבות בנושא ההטעייה שהיא מייחסת למבקשת 1. כך למשל, הצביעה עובדיה על העובדה שהעלון המצורף לתכשיר WRINKLE DE- CREASE כולל את ההבטחות והמצגים המטעים לטענתה. כמו כן היא הצביעה על העובדה שהמצגים האמורים מופיעים גם בשפה הצרפתית, ומכאן שלכאורה לא המשיבה 3 היא שהציגה אותם, אלא היצרן עצמו. עובדיה גם העידה כי לאחר שהשתמשה בתכשיר נוכחה לדעת כי הוא אינו מסייע להפחתתם של הקמטים (ע' 5 ו- 6 לפרוטוקול). עדות זו מייתרת למעשה את הצורך לתמוך את הבקשה להיתר המצאה לחו"ל בחוות דעתו של המומחה ד"ר אריה ליפשיץ, המצורפת לתובענה הייצוגית אך לא לתצהיר התומך בבקשה למתן היתר המצאה לחו"ל, שכן על מנת לבסס טענת הטעייה לצורך קבלת היתר המצאה לחו"ל, די בשלב הנוכחי בראשית ראיה לכך שהתכשיר לא הועיל למי שרכשה אותו, בניגוד למובטח על פי המצגים הנלווים אליו.

9. יש ממש בתרעומת שמביעות המבקשות על כך שהמשיבות לא טרחו לתרגם לאנגלית את כל נספחי כתב התביעה, למרות שבית המשפט שהתיר את המצאת התובענה לחו"ל הורה על תרגומו לאנגלית. בצדק הן טוענות כי נתבע זר שנקרא להתדיין בישראל, זכאי לכל הפחות להבין את המסמכים הנשלחים אליו, המהווים חלק מן התביעה נגדו, ואין זה ראוי כי תובע הנדרש לתרגם את כתב התביעה לשם המצאתו לחו"ל, יעשה את מלאכתו קלה ויתרגם אך ורק את כתב התביעה עצמו, מבלי לתרגם את הנספחים לו. התנהלות כזו מחייבת הלכה למעשה את הנתבע הזר לתרגם על חשבונו את נספחי כתב התביעה, על מנת שיוכל להתגונן כהלכה מפני התביעה. יחד עם זאת, אינני סבור כי מחדל זה מצדיק את ביטולו של היתר ההמצאה לחו"ל, והפתרון הראוי בנסיבות הענין הוא הטלת הוצאות משפט על התובע, שיהיה בהן כדי לשפות את הנתבע הזר בגין הוצאות התרגום שנאלץ לשאת בהן.

10. אינני סבור כי הבקשה למתן היתר המצאה לחו"ל נגועה בשיהוי. הבקשה הוגשה בסמוך לאחר שבית המשפט המליץ למשיבות לנקוט בדרך זו, תחת הדרך המקורית בה נקטו- נסיון להמציא את התביעה באמצעות המשיבה 3, המשווקת את מוצרי המבקשות בישראל.

11. אני סבור כי חקירתה של עובדיה על תצהירה העלתה שקיימת לה עילת תביעה הראויה להתברר, כנדרש לפי תקנה 501(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות"). כפי שצויין קודם, עובדיה העידה כי רכשה בישראל את התכשיר WRINKLE DE- CREASE בהסתמך על המצגים לגבי סגולותיו, והתברר לה כי מדובר במצגי שווא. די בכך כדי לבסס עילת המצאה לחו"ל לפי תקנה 500(7) שעניינה תובענה המבוססת על מעשה או מחדל בתחום המדינה. אכן, אין לעובדיה ידיעה של ממש מי אחראי לפרסומים המטעים- המשיבה 3 או שמא המבקשת 1- אך בשלב זה בית המשפט אינו נדרש לשקול את סיכויי ההצלחה של התביעה לגופו של ענין ודי בכך שהתביעה על פניה ראויה לטיעון ומעוררת שאלה רצינית שיש לדון בה:

"נפסק כבר בעבר כי בשלב דיוני זה, עוד טרם נתבררה התובענה לגופה, "אין המבקש חייב להראות שיש לו עילה טובה באותה מידת וודאות הדרושה במשפט עצמו" (ע"א 98/67 ליבהר נ' גזית ושחם חברה לבניין בע"מ, פ"ד כא(2) 243, 248 ... על המבקש להוכיח את עילת ההמצאה ברמת הוכחה של "תביעה הראויה לטיעון"... שנית, על מבקש ההיתר לשכנע את בית המשפט שמתעוררת "שאלה רצינית שיש לדון בה", וזאת לגופו של עניין, כלומר לגבי עילת התובענה עצמה ... כאשר בוחן בית המשפט את עילות ההמצאה, עליו לבחון האם למבקש "תביעה הראויה לטיעון" (good arguable case). זוהי רמת הוכחה נמוכה מזו הנדרשת בהליך אזרחי רגיל, קרי מאזן ההסתברות. בצד הבחינה של עילת ההמצאה, על בית המשפט לבחון את עילת התובענה גופה. לעניין זה נקבע בעניין Seaconsar, כי על בית המשפט להשתכנע שמתעוררת "שאלה רצינית" שיש לדון בה (ראו למשל, זוסמן, עמ' 247). מטרת בחינה זו היא לוודא כי התובענה אינה טורדנית או תובענת סרק. זהו סטנדרט נמוך יותר מ"תביעה הראויה לטיעון" (עניין Seaconsar; ראו גם צ'שייר ונורת', עמ' 312). הסיבה לכך היא, שמשבא המבקש בגדרי תקנה 500, ומתקיימת עילת המצאה מסוימת, אין סיבה שבית המשפט ינהל דיון ארוך לגבי עילת התובענה עצמה, ואין סיבה שיטיל על המבקש נטל כבד, בשלב של הליך מקדמי זה (עניין Seaconsar, עמ' 454). כלומר, אין להפוך את הדיון בהיתר ההמצאה לדיון מלא ומקיף בעילת התובענה, כפי שעוד ייעשה בגדר ההליך העיקרי, אם היתר ההמצאה יעמוד על כנו."

ע"א 9725/04 - אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר בע"מ נ' CAE Electronics Ltd . תק-על 2007(3), 3574 ,עמ' 3576.

12. אין ספק שקיימת גם עילת המצאה לפי תקנה 500(10) לתקנות, שחלה כאשר הנתבע הזר הוא בעל דין דרוש או בעל דין נכון בתובענה שהוגשה כהלכה נגד נתבע ישראלי. במקרה דנן, התובענה הוגשה גם נגד המשיבה 3, שהיא חברה ישראלית המשווקת את המוצרים בישראל. השאלה על מי מוטלת האחריות לפרסום המצגים ביחס לסגולותיו של המוצר- על המשיבה 3 או שמא על המבקשת 1- צריכה להתברר בשלב מתקדם יותר של ההליך המשפטי ולא כבר בשלב הנוכחי, שהוא שלב טרומי בלבד. גם העובדה שהתובענה הייצוגית טרם אושרה, אינה שוללת את עילת ההמצאה לפי תקנה 500(10), שכן ההליך התלוי ועומד כעת- בקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית- הוא הליך שהוגש כהלכה נגד נתבע ישראלי, גם אם בסופו של יום תידחה הבקשה והתובענה לא תאושר כתובענה ייצוגית.

13. סיכומו של דבר, היתר ההמצאה לחו"ל המכוון כלפי המבקשת 2 מבוטל. היתר ההמצאה לחו"ל המכוון כלפי המבקשת 1 יעמוד על כנו. המשיבות תשלמנה למבקשות הוצאות משפט בסך של 3,000 ₪, בגין אי תרגום נספחי כתב התביעה לאנגלית. לנוכח התוצאה, אינני פוסק למי מהצדדים שכ"ט עו"ד.

14. המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו בחשון, תש"ע (2 בנובמבר 2009), בהעדר הצדדים

חגי ברנר, שופט

רשם בית המשפט המחוזי


מעורבים
תובע:
נתבע: קלרה רוזנפלד
שופט :
עורכי דין: