ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין קרני דניאל - כונס הנכסים הרשמי :


8

בתי המשפט

בבית המשפט המחוזי בנצרת

פש"ר000018/08

בפני:

כב' השופט צרפתי דני

תאריך:

02/11/2009

בעניין:

פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"מ - 1980

"הפקודה"

בעניין:

קרני דניאל - ת.ז. 050408269

ע"י ב"כ עו"ד

גלר זאב

החייב

נ ג ד

ובעניין:

כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה

הכנ"ר

פסק דין

1. ביום 19.02.08 ניתן צו לכינוס נכסי החייב על פי בקשתו, בגין חובות מוצהרים בסך כולל של 860,000 ₪ ל- 10 נושים, ונפסק לו תשלום חודשי בסך 500 ₪ לחודש החל מיום 01.03.08.

עד למועד הגשת חוות הדעת על ידי הכונ"ר הוגשו נגד החייב 2 תביעות חוב בסכום כולל של 15,538 ₪.

נגד החייב נפתחו 10 תיקי הוצל"פ, נערכה לו חקירת יכולת ותיקיו אוחדו.

בימים 16.11.08 ו- 23.11.08 נערכו אסיפות נושים בעניינו של החייב. החייב נכח בשתי האסיפות אך לא נרשמה נוכחות מטעם מי מנושיו.

ביום 15.5.08 מונתה עו"ד ציפי פריד- למפטיר כמנהלת מיוחדת לנכסי החייב. החייב נחקר במשרדי המנהלת המיוחדת וסיכום חקירתו הוגש לכונ"ר אשר הגיש את חוות דעתו בעניין החייב ביום 04.01.09.

2. לגרסת החייב, בתמצית, חובותיו נוצרו בתום לב עקב כישלונותיו העסקיים וכן עקב התנהלותה של אשתו לשעבר.

החייב הצהיר כי התדרדרותו הכלכלית החלה בשנת 1990 עת רכשו הוא ואשתו לשעבר דירה חדשה ביוקנעם. לדבריו, זמן קצר לאחר מכן גילתה אשתו כי היא סובלת ממחלה תורשתית והם נדרשו להוצאות כספיות כבודות לשם ביקורים ובדיקות אצל רופאים מומחים.

במקביל איבד החייב, שעבד אז כמנהל חשבונות עצמאי, את הלקוח העיקרי שלו והוא נאלץ למצוא מקום עבודה כשכיר. לטענת החייב הכנסותיו כשכיר היו כשליש מהכנסותיו כעצמאי וכתוצאה מכך גם החליט הבנק לקצץ באשראי הניתן לו באופן משמעותי.

החייב הוסיף וטען כי עם השיפור במצבה הרפואי של אשתו היא החלה בהוצאות כבדות למטרותיה האישיות אשר לא תאמו את רמת הכנסותיהם כאשר, בין השאר, היא גם חסכה ללא ידעתו כספים ורכשה בעזרתם דירה בקריית ביאליק אשר נרשמה על שם בנם.

עקב הקשיים הכלכליים ביקשה אשתו להתגרש ולדברי החייב הוא לקח על עצמו את כל חובות המשפחה על מנת שאשתו לשעבר תוכל לגדל את ילדיהם המשותפים ללא הפרעה.

לטענת החייב הוא ניסה להתמודד מאז גירושיו ב-1995 עם חובותיו אך ללא הצלחה כאשר במקביל התדרדר מצבו הבריאותי עד שנאלץ לעבור ניתוח בשנת 2003.

לדבריו מקום העבודה הראשון בו עבד כשכיר במשרה מלאה "מעינות הגליל המערבי בע"מ" פשט את הרגל.

בשנת 1998 החל החייב לעבוד בחברת נסיעות אך עזב את המקום לאחר שלוש שנים ועבר לעבוד כחשב בחברת ממתקים אשר נסגרה עקב קשיים כלכליים.

החייב מוסיף כי בין השנים 2002-2004 היה הבעלים של חברה לחלוקת ירקות מגוש קטיף אולם החברה נכנסה לקשיים כלכליים ופעילותה הופסקה לבסוף עקב פינוי התושבים מגוש קטיף.

החייב הצהיר, כי מאז הופסקה פעילות החברה בשנת 2004 הוא אינו עובד ומצבו הכלכלי בכי רע. על כן הוא נאלץ להסתמך על הוריו אשר מממנים לו דמי שכירות ודמי מחייה. לדבריו הוא החל בחודש ספטמבר 2007 קורס לניהול בתי מלון אשר ממומן במלואו ע"י הוריו.

יתר על כן, החייב מצהיר כי אינו מחזיק בחשבון בנק ואין לו פיקדונות או חסכונות כלשהם.

3. הכונ"ר מתנגד לבקשת החייב. בחוות דעתו מיום 4.01.09, טוען הכונ"ר, כי החייב לא הרים את הנטל להוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב. לטענת ב"כ הכונ"ר, מחקירותיו של החייב עולה כי החלק הארי של חובות החייב נובע מחובות לבנקים. חובות אלו נובעים מחשבונות פרטיים של החייב ולא בעקבות הכישלון העסקי אשר נטען בתצהיר החייב שצורף לבקשתו.

הכנ"ר מוסיף כי על אף שהחייב היה שקוע בחובות כספיים לאחר גירושיו, הוא לא היסס ליטול על עצמו חובות נוספים, כשהוא ממשיך ליצור חובות בחשבונותיו הפרטיים לאחר כישלון החברה שבבעלותו.

הכונ"ר הוסיף כי חוסר תום לבו של החייב מתבטא גם בכך שהגיש דוחות "מנופחים" למס הכנסה ובכך יצר חובות פקטיביים למס הכנסה ולמל"ל, וזאת על מנת לתעתע באשתו לשעבר ובערכאה השיפוטית בה התנהל הליך הגירושין וגם על מנת למנוע הגשת תביעות על ידה.

יתר על כן, הכונ"ר טוען כי החייב מתנהל בחוסר תום לב משווע לאור העובדה כי הוא אינו עובד מספר שנים ובוחר להסתמך על הוריו הקשישים לכלכלתו, זאת במקום לצאת ולעבוד. עובדה זו מעמידה באור שלילי את התנהגות החייב מאחר ומוטלת עליו החובה לעשות כל שביכולתו על מנת למצות את כושר השתכרותו ולו לטובת נושיו.

4. החייב הגיב לחוות דעת הכונ"ר ביום 18.03.09 וטען כי מסקנת הכונ"ר כאילו יצר את חובותיו בחוסר תום לב הינה קיצונית, מרחיקת לכת ומקורה באי הבנה של השתלשלות האירועים האמיתית בחייו של החייב.

החייב טען כי רוב חובותיו נוצרו עקב פעילותו העיסקית לאחר תהליך הגירושין שעבר ולא כפי שנטען בדו"ח המנהל המיוחד.

באשר לדוחות "השגויים" שהגיש למס הכנסה, טען החייב כי עשה זאת בהתאם לעצת רואה חשבון וללא כל כוונה לתעתע או לפעול בחוסר תום לב. עוד הוסיף כי התביעה שהוגשה כנגדו ע"י מס הכנסה כלל אינה נובעת כתוצאה מהגשת דוחות מנופחים אלא בשל דו"ח שגוי שהגיש בשנת 2003.

בנוסף טען החייב כי תביעת החוב שהוגשה כנגדו ע"י המל"ל נמחקה היות והייתה שגויה.

עוד הוסיף החייב כי הוא מנסה בכל כוחו להשתלב במעגל העבודה ואף מתייצב בלשכת התעסוקה לשם כך, אולם, בשל גילו המבוגר והמציאות הכלכלית הקשה הוא מתקשה למצוא עבודה התואמת את כישוריו.

עוד טען החייב כי עמד בכל דרישות כונס הנכסים ובית המשפט, הגיע לאסיפת הנושים ושיתף פעולה כמיטב יכולתו עם המנהלת המיוחדת, תוך אמירת כל האמת ונסיבותיה.

5. בתגובה משלימה של הכונ"ר מיום 13.05.09, טען הכונ"ר כי גרסת החייב כאילו חובותיו נוצרו בשל כשלון עסקי ובשל גירושיו נסתרה בחקירתו וכן כי עלו כנגדו טענות להעדר תום לב בהתנהלותו כלפי רשויות המס המל"ל וגרושתו.

לדברי הכונ"ר לא הציג החייב כל אסמכתא ולא המציא כל טענה אובייקטיבית הסותרת את ממצאי המנהלת המיוחדת ועל כן לא הרים את הנטל המוטל על כתפיו להוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב.

הכנ"ר חזר וטען, כי החייב אינו עובד מזה תקופה ארוכה ונראה כי אינו עושה את המאמץ הנדרש ממנו להגדלת הכנסותיו והחזר חובותיו לנושיו.

6. יצוין כי בדיון שהתקיים בפני ביום 13.07.09, הציג ב"כ החייב שני תלושי שכר של החייב מהחודשים מאי ויוני. הראשון ע"ס 193 ₪, בגין עבודתו של החייב כסוכן והשני ע"ס 961 ₪, בגין עבודתו כעובד ניקיון.

דיון והכרעה

7. לאחר עיון, בחינה ואיזון, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין בקשת החייב להכריז עליו כפושט רגל להדחות. החייב שבפני לא הרים את הנטל להוכיח כי הסתבכותו הכלכלית הינה בגדר הסתבכות בתום לב כשבנוסף, גם דרך התנהלותו מאז מתן צו הכינוס לא לוותה במידת תום הלב הדרושה.

8. להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות, האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר, והשנייה, לאפשר לחייב שאתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות (ראה ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4), 197, 205-206; ע"א 92/76 בן ציון נ' מ"י, פ"ד לא (1), 164, 166; ע"א 4892/91 אשכנזי נ' הכנ"ר, פ"ד מח(1), 45, 55; ע"א 501/67 הכנ"ר נ' ולנסי ואח', פ"ד כב(1), 23, 28; וכן ראה א' פרוקצ'יה, "פשיטת רגל על פי בקשת חייב", הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 272).

תכליות אלו, עפ"י ההלכה הפסוקה, אינן עומדות בפני עצמן וכפופות בראש ובראשונה בהוכחת תום לב מצד החייב.

לעניין זה יפים דברי השופט דברי כב' הנשיא לשעבר אהרון ברק בע"א 6416/01 בנבינשתי נ' הכונ"ר:

"ודוק, ההגנה על האינטרס של הנושים בהבטחת זכותם וכן והאינטרס של החייב בשיקומו אינם עומדים בפני עצמם, אלא כפופים הם לעקרון תום-הלב (במובנו האובייקטיבי והסובייקטיבי)."

9. בהתאמה, סעיף 18ה לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה") מסמיך את בית המשפט להכריז על החייב פושט רגל או לדחות את בקשתו על פי מבחן תום הלב.

אם לא שוכנע בית המשפט כי הבקשה הוגשה בתום לב תידחה הבקשה, כשהנטל בנדון מוטל על החייב.

התשובה לשאלה האם פעל החייב בתום לב, מחייבת בדיקת שתי תקופות שונות;

הראשונה, תקופת יצירת החובות והשנייה, לאחר הגשת הבקשה להכריזו כפושט רגל (ראה ש. לוין וא. גרוניס, פשיטת רגל מהדורה שנייה, עמ' 169).

על רקע תכליות אלו ומבחן תום הלב כאמור, יש לבחון בענייננו האם התנהגות החייב עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם מצדיקה להעניק לו את הגנת הפקודה ולהכריזו כפושט רגל, אם לאו.

בעת בדיקת הנסיבות שהביאו להסתבכותו הכלכלית של החייב ישקול, בית המשפט, בין היתר, את אופן יצירתם של החובות והאם נהג החייב בתום לב כלפי נושיו בעת יצירת החובות או שמא נהג בחוסר אכפתיות תוך סיכון כספי הנושים; האם נוצרו החובות בדרכי רמייה והאם נהג החייב מתוך כוונה לברוח מנושיו תוך הסתרת נכסיו או הברחתם והצגת מצגי שווא בפניהם (ראה ע"א 149/90 קלאר נ' הכנ"ר, פ"ד מה(3), 61); האם נגועה התנהגותו באי חוקיות והאם חובותיו הינם תוצאה ישירה של אי החוקיות (ראה ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר פ"ד נז(4), 197, 205-206). בנוסף לכך ייבחן אם נמנע החייב מלעשות פעולות מינימאליות כדי למנוע את התדרדרותו הכלכלית, לרבות ניצול אפשרויות לקבלת כספים וכיו"ב (ע"א 5178/92 אליהו נ' הכנ"ר, פ"ד מט(1) 435). (ראה לעניין זה גם: ע"א 4892/91 אשכנזי נ' הכנ"ר פ"ד מח(1) 45, 58; פש"ר (חיפה) 513/03 עמית ואח' נ' הכנ"ר, תק-מח 2004(3) 2871; פש"ר (חיפה) 71/03 דקה נ' הכנ"ר, דינים- מחוזי לד(1) 281; פש"ר (חיפה) 178/03 זילברמן נ' הכנ"ר, דינים-מחוזי לה(5) 760).

10. כראש וראשון לנימוקים העומדים לחובת העותר יש לציין את מחדליי החייב אשר אינו מנצל כלל את כושר השתכרותו וזאת במשך תקופה ארוכה וללא כל הצדקה.

החייב אינו עובד לפרנסתו מזה תקופה העולה על שלוש שנים לפחות ומתקיים על חשבון הוריו, וזאת גם כן לצרכיו בלבד וללא כל נכונות לפעול לצמצום חובותיו. מצב זה בו חייב בעל יכולת השתכרות, לכל הפחות כפי שעולה מקשת עיסוקיו ופעילותו העסקית בעבר, נמנע מלעבוד במשך תקופה כה ארוכה תוך שהוא מונע מנושיו להיפרע כנגד חובותיו הינו מצב שלילי הבא בגדר התנהלות שאינה בתום לב.

לעניין זה ראה פש"ר 192/03 כפרי שלמה נ' הכונר:

"עוד חשוב לציין כי חייב שאינו עושה מאום על מנת להתפרנס ולנסות ולהחזיר לפחות חלק מחובותיו לנושיו, אינו נוהג בתום לב ואינו זכאי להנות מהגנת הפקודה."

טענת החייב כי אינו מצליח למצוא עבודה התואמת את כישוריו, אינה מלמדת על חוסר אפשרות להתפרנס אלא רק על חוסר רצון אמיתי למצוא פרנסה ולדאוג להחזרת החובות.

אדם בעל יכולת השתכרות המצוי בחובות כבדים אינו יכול להמתין בחוסר מעש עד אשר תימצא לו ע"י רשות ממלכתית כזו או אחרת ע"י עבודה התואמת את כישוריו. על החייב היה למצוא כל עבודה אפשרית בכדי להגדיל את הכנסותיו.

משלא עשה כך התנהלותו של החייב מלמדת הלכה למעשה כי הוא אדיש לחובות שיצר ולזכויותיהם של נושיו והוא בגדר מי שמתנהל בחוסר תום לב.

לעניין זה, הרי ברור ששני תלושי השכר שהגיש החייב הינם בבחינת מעט ומאוחר מידי ובבחינת נסיון מן השפה ולחוץ.

זאת ועוד אני רואה להוסיף כי התנהלות שכזו מלמדת בהכרח כי לחייב אין כל רצון אמיתי ולמעשה לפתוח דף חדש בחייו ובהתאמה אין הוא עומד בתכלית הבסיסית של פקודת פשיטת הרגל.

11. עיון בתיק מגלה כי קיימות נקודות נוספות המעמידות את תום ליבו של החייב בספק.

החייב טען כי עיקר הסתבכותו הכלכלית התרחשה בשל פעילותו העסקית ולאחר גירושיו, לעומת זאת, מחקירת החייב עלה כי אין כך הדבר. חובו לבנק הפועלים הינו חוב בגין חשבון פרטי שהיה לחייב עוד טרם לגירושיו. גם חובו לבנק מזרחי טפחות מקורו בחשבון פרטי של החייב, הפעם לאחר גירושיו, בו הצטברה יתרת חובה.

כמו כן עלה כי לחייב חוב לעיריית חיפה מתחילת שנות ה-90 בגין דוחות חנייה שלא שולמו.

למעשה, מלבד תביעות חוב ספורות שמקורן בשיקים שמסר החייב עבור רכישת ציוד לחברה שבבעלותו, מרבית תביעות החוב מקורן ביתרת חובה בחשבונותיו הפרטיים של החייב או בחובות לרשויות.

החייב צבר אם כן חובות רבים עוד טרם לגירושיו אך בחר, משום מה, לקחת על עצמו התחייבות נוספת בדמות בעלות על חברה וזאת תוך שהוא ממשיך ליצור חובות בחשבונותיו הפרטיים. התנהגות מעין זו מעידה על חוסר אכפתיות של החייב כלפי נושיו וכלפי חובותיו שנוצרו.

כך למשל ראה פש"ר 578/00 (חיפה) ביטון נ' הכונ"ר :
"מי שחייב כספים לנושיו ואין ידו משגת לשלמם, אל ייצור לעצמו התחייבויות חדשות... התנהגות אשר כזו, לבדה, יש בה כדי להצדיק את דחיית הבקשה".

רואה להוסיף כי התמונה שביקש החייב להציג לפיה גרושתו היא שיצרה החובות האישיים, לא ידיעתו ובשל צרכיה, לא הוכחה בפני ולטעמי היא בגדר תמונה מלאכותית ולא אמיתית.

חזקה על החייב, כמי שהיה חלק מהזוגיות האמורה, כי היה שותף גם להתנהלות הכספית של התא המשפחתי ובהתאמה אחראי לה לא רק משפטית אלא גם במסגרת בחינת סוגית תום הלב הנגזרת מהתנהלות כזו.

12. לא זו אף זו, חוסר תום ליבו של החייב מתחדד גם לנוכח התנהלותו בכל הנוגע לדיווחים לרשויות. החייב הודה בחקירתו לפני המנהלת המיוחדת כי על מנת למנוע הגשת תביעות כנגדו ע"י גרושתו, הגיש דוחות מנופחים למס הכנסה ובכך יצר חובות פיקטיביים למס הכנסה ולביטוח לאומי.

טענתו של החייב כאילו הגיש דוחות שגויים למס הכנסה בהתאם לעצתו של רואה חשבון אינה יכולה להוציא אותו ידי חובה. הדבר נכון שבעתיים כאשר אנו עוסקים בחייב שהינו מנהל חשבונות ומודע למשמעות של הגשת דוחות מנופחים למס הכנסה.

התנהגות זו של החייב אינה יכולה לעמוד בכפיפה אחת עם דרישת תום הלב, כפי שקבעה הפסיקה

13. לא נעלם מעיני כי החייב שיתף פעולה במהלך חקירתו, המציא את המסמכים שנדרשו ממנו, הופיע לאסיפות הנושים ועמד בתשלומים החודשיים במועדם. אולם באמור אין די כדי להצדיק את הכרזתו של החייב כפושט רגל ואין בו כדי לחפות על החסרים בהתנהגותו, כפי שפורט לעיל.

14. מסכת העובדות כמפורט לעיל, במשולב עם התנהלותו של החייב עובר להגשת הבקשה ולאחריה, אינן מתיישבת עם דרישת תום הלב.

15. לאור המכלול, אני כאמור, מורה על דחית הבקשה.

בהתאמה, אני מבטל את צו הכינוס מיום 19.02.08 וכן מבטל את המגבלות שנקבעו במסגרתו, לרבות ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו בחשון, תש"ע (2 בנובמבר 2009), בהעדר הצדדים.

צרפתי דני, שופט

רשם בית המשפט המחוזי

000018/08פשר054 פרח


מעורבים
תובע: קרני דניאל
נתבע: כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה
שופט :
עורכי דין: