ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין משה סויסה נגד עובה חיים :


3

בתי המשפט

בבית המשפט המחוזי בנצרת

בר"ע 000196/09

בפני:

כב' השופט יונתן אברהם

תאריך:

02/11/2009

ע"י ב"כ עוה"ד

מוני עזורה ואח'

המבקש

נ ג ד

1. עובה חיים

ע"י ב"כ עו"ד גבריאל ישראלי

2. צורדקר יזמות בע"מ

המשיבים

פסק דין

רקע

עובר להחלטת בית משפט השלום בעפולה נשוא הערעור, נקט המשיב 1 (להלן: "המשיב"), הליכי עיקול מיטלטלין כנגד מיטלטלין אשר לפי טענת המשיב, הינם בבעלות המשיבה 2 (להלן: "המשיבה").

המבקש פנה לבית משפט קמא בבקשה לסעד הצהרתי, כי המיטלטלין נשוא העיקול הם בבעלותו. בד בבד ביקש מבית משפט קמא ליתן צו לעיכוב זמני של הליכי ההוצל"פ עד לדיון בבקשתו לסעד הצהרתי.

בית משפט קמא דחה את בקשתו.

מכאן בקשת רשות הערעור.

טענות המבקש

המבקש שב וטען כי המיטלטלין הם בבעלותו.

לטענתו, שגה בית משפט קמא שעה שבמסגרת בקשה לסעד זמני, קבע קביעות נחרצות לגופו של עניין.

כן טען, כי די בכך שיוכח כי הנזק שיגרם לו מאי מתן הצו, גדול מזה שיגרם למשיב על מנת שינתן הצו.

המבקש גם התייחס לקביעות בעובדה שקבע בית משפט קמא במהלך החלטתו.

לטענת המבקש, דווקא קביעות אלה "מוכיחים בעליל" כי הואיל ועסקינן בסעד זמני, הרי ראוי ונכון ליתן סעד זמני של עיכוב הליכי ההוצאה לפועל, עד לדיון בתיק העיקרי.

כן טען, כי בית משפט קמא לא ביצע איזון אינטרסים נכון.

כן טען כנגד קביעת בית משפט קמא, לפיה ספק אם התנהלות המבקש חמת לב.

לחלופין, טען כי היה על בית משפט קמא להורות על הפקדת ערובה כספית מתאימה, עד להכרעה בתיק העיקרי.

תשובת המשיב

לטענת המשיב מדובר בבקשה קנטרנית שאין לה בסיס.

נטען כי המבקש פועל בחוסר תום לב, ואינו ממציא כתבי בית דין למשיב.

המשיב פירט את השתלשלות ההליכים שהביאה להגשת צו העיקול, וכן הליכי פשרה שנתקיימו בינו לבין המבקש ואדם נוסף (מורדי). לטענתו, העלים המבקש עובדות אלה מבית המשפט בחוסר ניקיון כפיים.

כן טען המשיב, כי המבקש לא הוכיח זכות לכאורה לסיכויי הצלחה בתביעתו ובהסכם שהציג המבקש אין די.

כן טען בנוגע למאזן הנוחות, כי מטרת המבקש למשוך אותו משך שנים בתביעות סרק, בעוד שהמשיב יוותר עם החוב ושוקת שבורה.

נטען, כי העלמת העובדות פועלת כנגד המבקש במסגרת הבקשה ליתן צו, המהווה סעד מן היושר.

המשיב סמך ידיו על החלטת בית משפט קמא.

המועד להגשת תגובה לתשובת המשיב חלף, וזו לא הוגשה.

דיון

דין הבר"ע להידחות.

אין כל מניעה, כי לאחר שנשמעו ראיות ועדויות בפני בית משפט קמא, אף במסגרת בקשת ביניים, ייקבעו ממצאים שבעובדה, על יסוד הראיות שנשמעו, זאת, לצורך ההכרעה באותה בקשה.

לצורך הבקשה שבפניו, נזקק בית משפט קמא להכריע בשאלת קיומן של ראיות מהימנות לכאורה, או בלשון אחרת, להעריך את סיכויי הצלחת התובענה, שכן, מה הטעם במתן סעד זמני, שעה שסיכויי הצלחת התובענה אינם קיימים או קלושים?

בית משפט קמא, עשה מלאכתו נאמנה. בהחלטת בית משפט קמא ניתח הוא היטב את הראיות שהובאו בפניו במסגרת אותה בקשה, ואת הקושי הרב העולה מהן מבחינת המבקש, קושי שיש בו כדי להשליך ישירות על בחינת קיומן של ראיות מהימנות לכאורה.

אכן, לא בכל מקרה נזקק בית משפט קמא לניתוח מעמיק של הראיות, באותו שלב, ולקביעת ממצאים שבעובדה, אולם אין ללמוד מכך, כי מקום בו נפרשה בפני בית משפט קמא במסגרת הבקשה הזמנית, תשתית עובדתית מוצקה, מנוע הוא מלקבוע על פיה ממצאים שבעובדה לצורך הבקשה שבפניו.

משלא נתקיים התנאי של קיומן של ראיות לכאורה מהימנות, בדין דחה בית משפט קמא את הבקשה למתן הסעד הזמני.

בנסיבות אלה, אין בית המשפט הדן בבקשה לסעד זמני, נזקק כלל לביצוע איזון בין צרכי הצדדים או נזקיהם, שכן תנאי מוקדם למתן הסעד הינו קיומן של ראיות לכאורה מהימנות.

אשר על כן, נדחית הבר"ע.

המבקש ישלם למשיב 1 שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ ועליהם מע"מ כדין.

ניתן היום ט"ו בחשון, תש"ע (2 בנובמבר 2009) בהעדר הצדדים.

יונתן אברהם, שופט

סימי