ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מ"י נגד דדון תד-א תא תנועה-300/2007 :


- 11 -

בתי המשפט

בית משפט לתעבורה ת"א - יפו

תד 010196/08

בפני:

כבוד השופט שלמה איזקסון

תאריך:

02/11/2009

בעניין:

מדינת ישראל

ע"י ב"כ עו"ד

חן

המאשימה

נ ג ד

דדון שלמה – בעצמו

הנאשם

הכרעת – דין

ה נ א ש ם ז כ א י ב ד י ן

1. הנאשם הובא לדין על כך שהיה מעורב בתאונת הדרכים המתוארת בכתב האישום ולאחריה, לא מסר פרטים למעורבים ולא ציית להוראת שוטרים שהיו מעורבים בתאונה זו.

2. על פי כתב האישום, רכב הנאשם על הקטנוע שלו במועד ובמקום הנקובים בכתב האישום, כשהוא יוצא מחניה בצד הדרך, סמוך לבית מס' 7 בדרך מנחם בגין ברמת גן. הנאשם עשה את דרכו אותה שעה, ברח' בגין מכיוון רמת גן לתל אביב. באותה עת ממש, הגיעה למקום שבו היה הנאשם בכיוון נסיעתו ומשמאלו, ניידת משטרה סמויה ובלתי משולטת, שנהוגה על ידי אחד מעדי התביעה, הוא העד בן עזרא ניסים. על פי כתב האישום, נהג הנאשם את הקטנוע בחוסר זהירות, לא נתן תשומת לב מספקת לדרך, סטה שמאלה כיוון נסיעתו, חסם את דרכה של הסקודה ופגע בה בחלק ימני קידמי של הניידת.

3. מיד לאחר התאונה, הזדהו יושבי הרכב כשוטרים, הנאשם התבקש להציג להם רשיונות ברם, על פי כתב האישום עזב את המקום בלא שציית להוראתם. בעקבות הימלטותו מהמקום, שודר דיווח על כך, יחד עם מספר הקטנוע ולאחר שעות אחדות נעצר הנאשם והופגש עם שלושת השוטרים שלכאורה התנגש בהם והללו עצרוהו ונטלוהו אחר כבוד לאת"ן תל אביב. על פי המיוחס לנאשם בכתב האישום, עזב את מקום התאונה במהלכה ניזוק רכוש, בלא שמסר פרטיו לנהג ניידת המשטרה הסמויה.

4. בישיבת ההקראה כפר הנאשם באישום. לדבריו, רצה לרדת מהמדרכה בעדינות ובזהירות ואז "חתכה" אותו סקודה, ממש שיפשפה לו את הרגל. לדבריו, הוא חש את האויר של רכב הסקודה. עוד טען הנאשם בישיבת ההקראה, כי לא היה מגע בין שני כלי הרכב. לפיכך, המשיך בדרכו. ברם, לא ברח מזירת התאונה. עוד טען הנאשם, שלקטנוע היה ביטוח, טסט והוא היה מצוייד ברשיון. היה זה באמצע יום עבודה. עוד הוסיף הנאשם, שאילו היה מגע בין שני כלי הרכב, היה בוודאי נופל ארצה. בעניין זה הוסיף שהקטנוע שלו כלל לא נפגע. דומה כבר עתה, שאין מחלוקת על כך שלנאשם היה רשיון נהיגה, ביטוח וטסט בתוקף, שאם לא כן בוודאי היה עומד לדין על כך.

5. בישיבת ההוכחות העידו שלשת יושבי רכב המשטרה הסמוי וכן בוחן התנועה שאליו הובאו שני כלי הרכב ושניסה לבדוק, עוד בו ביום, על ידי השוואת הנזקים של שני כלי הרכב, אם אומנם היה מגע בין הקטנוע לרכב הסקודה. הוגשו לי תמונות של נסיון השוואת נזקים, אימרת הנאשם, דו"ח פעולה של אחד השוטרים, דו"ח עיכוב. מטעם ההגנה העיד הנאשם לבדו וכן הגיש הנאשם סקיצה שערך בבית המשפט לבקשתי.

6. אני נמנע מלהכנס לפירוט גירסאותיהם של עדי התביעה, שכן כבר עתה ראוי לציין, כי עוד באותו יום הובא הנאשם לאגף התנועה. בוחן התנועה העד רפי וולמרק עשה נסיון לבדוק האם היה מגע בין הקטנוע לבין ניידת המשטרה ולדבריו, לא הגיע לממצאים חד משמעיים, שהיה מגע בין שני כלי הרכב (עמ' 5 לפרוטוקול, שורה 12 עד 14). מכאן, שהממצא האובייקטיבי היחיד, שיכול היה לתמוך בגירסת התביעה, לפיה היה מגע בין כלי הרכב, מגע שחייב את הנאשם למסור פרטים לשוטרי הניידת בדבר מעורבותו בתאונה איתם, מגע כזה כלל לא קיים.

7. בין הגירסאות של יושבי ניידת המשטרה לבין עצמם, התגלתה סתירה בולטת, השומטת את האפשרות לבסס על הגירסאות שלהם, ממצא כלשהו לחובת הנאשם. עד התביעה הראשון התעקש לגרוס כי הנאשם פגע עם הקטנוע בצד ימין של ניידת המשטרה ונפל ארצה (עמ' 3 לפרוטוקול שורות 9 עד 14). מאידך, עד התביעה מס' 4, נהג הסקודה, לא ציין כלל שהנאשם נפל אלא מסר שהוא מעד טיפה אך היה במצב של עמידה (עמ' 7 לפרוטוקול שורה 1). גם עד התביעה הנוסף שהיה בניידת, עד התביעה מס' 5, מתן אבן פז, ציין שהנאשם מעד טיפה ונשאר עומד על הקטנוע ולא נפל ארצה (עמ' 7 לפרוטוקול שורה 27). בצדק שאל הנאשם את עד התביעה הראשון אם אומנם נפל ארצה, כיצד זה ששלושת השוטרים לא הצליחו למנוע ממנו לקום, להעמיד את הקטנוע ולברוח מהמקום? (עמ' 4 לפרוטוקול שורות 16-17).

8. עד התביעה מס' 2, בוחן התנועה רפי וולמרק, השיב לשאלות בית המשפט וציין, שאף אחד משלושת השוטרים לא היה מוכן לקיים עימות עם הנאשם (עמ' 5 לפרוטוקול שורות 28-29, ראה גם ת/8 ציון בדבר פניה לשוטרים לערוך עימות וסירובם לכך). עוד הוסיף, שאילו היה מוצא קרע במכנסיו של הנאשם או פגיעה בגופו, היה מציין זאת בדו"ח שערך, ת/8 (עמ' 6 לפרוטוקול שורות 3-4).

9. ככלל עדות הנאשם אמינה עלי מעדות שלושת השוטרים. ראוי להדגיש כבר עתה שתמונת הראיות של התביעה, היתה סדוקה כולה, כבר כאשר תמה פרשת התביעה. סירובם של השוטרים לעימות עם הנאשם בדבר נסיבות התאונה, מיד באותו יום, מעוררת תמיהה!!? וכי מדוע היה להם ענין להמנע מעימות עם הנאשם, אם אמנם גירסתם נכונה? יתרה מכך, הן מכתב האישום ועוד הרבה יותר מזה, מעדויות השוטרים נודף ריח רע של שימוש לרעה בסמכויות שניתנו להם. לא מצאתי ראיות לכך שהנאשם סרב להוראות השוטרים ולא הוכח לי כי המרה את פיהם, שכן כאמור גירסת הנאשם אמינה עלי מגירסתם.

10. בהשוואת הנזקים, חיפש הבוחן להתאים את הקטנוע לשריטה המצויה ברכב המשטרתי הניראת בתמונות 3 ו-4 בת/3, אך לא מצא התאמה. מאידך, אין בחומר הראיות דבר או חצי דבר המלמד שהיתה פגיעה ולו קלה ביותר, בקטנוע. אילו באמת הגיח הנאשם עם הקטנוע שלו והתנגש ברכב המשטרתי, היה מקום למצוא על הקטנוע נזקים כלשהם. הבוחן אינו מדווח על כל ממצא שכזה. גם בזירת התאונה לא נמצאו חלקים שבורים של הקטנוע ואם לא די בכך, הנאשם ציין שהקטנוע שלו כלל לא נפגע בתאונה. אילו היה נפגע, בוודאי היה מציין זאת וכי מדוע עליו להסתיר נתון זה, כאשר לקטנוע היה כיסוי ביטוחי?

11. אחר הדברים האלה אני מזכה את הנאשם.

המזכירות תשגר עותק מהכרעת הדין למעונו של הנאשם.

ניתנה והודעה היום יום ב', טו' במר חשון התש"ע 2.11.09

בנוכחות:

נציג התביעה, עו"ד אברמוביץ

שלמה איזקסון - שופט

שלומית


מעורבים
תובע:
נתבע: דדון שלמה – בעצמו
שופט :
עורכי דין: