ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בן שיטרית ניב נגד צפירה :

5

בתי המשפט

בית משפט לתביעות קטנות רחובות

תק 002170/07

בפני כבוד השופטת לבנה צבר

תאריך:

17/07/2008

בענין:

1 . בן שיטרית ניב ת.ז. 300070711

2 . בן שטרית אבי ת.ז. 69373892

התובעים

נ ג ד

1 . צפירה אברהם ת.ז. 53491064

2 . צפירה עמיאל ת.ז. 62490065

הנתבעים

פסק דין

ראשיתה של תביעה זו בתאונת דרכים אשר ארעה בתאריך 24.5.07, ברחובות, בה נפגע רכב התובע 2 (להלן:"התובע") אשר אותה עת היה נהוג על ידי התובע 1 (להלן: "הנהג").

יאמר מייד – לנהג אין עילת תביעה ולפיכך תביעתו נדחית ללא צו להוצאות.

לטענת התובע ארעה התאונה בעטיו של הנתבע, אשר אותה עת נהג ברכבו של מר צפירה עמיאל (להלן: "האב").

התובע טען בכתב התביעה -כך גם בדיון- כי עת נסע הנהג ברכבו, בעודו פונה ימינה,

רכב הנתבע, נסע בשולי הכביש ופגע ברכבו– לכל אורכו הימני. לטענתו, מדובר בכביש עם נתיב אחד בלבד המאפשר פנייה לימין.

הנהג, בעדותו חזר על כתב התביעה, והוסיף, כי עת ביצוע הפניה לכביש הראשי, הנתבע אשר אותה עת נסע בשולי הכביש -מימין- פנה אף הוא לכביש הראשי וכתוצאה, נגרם חיכוך של הפגוש שברכב התובע לבין רכבו של האב.

הנתבע טען בכתב ההגנה -כך גם בדיון- כי בעת קרות התאונה, רכבו עמד בשולי הכביש ולא נסע וכי הנהג הוא זה שפגע בו. לטענתו, הנהג החל בהשתלבות בנתיב, מבלי להסתכל סביב, תוך שהוא מתחכך עם הרכב וגורם לו לנזק - לפנס ההבהוב הקדמי שמאלי.

הנתבע, בעדותו חזר על כתב ההגנה, והוסיף, כי בעודו נסע בנתיב הימני והחל מתקרב לצומת, הבחין שמסלול נסיעתו נעשה צר וכי הוא נוסע בשולי הכביש ומשכך עצר את רכבו. לטענתו, הוא עמד בשולי הכביש מימין, והנהג עמד במקביל אליו, כאשר כל אותה עת הנהג מסתכל שמאלה, בכדי להשתלב בנתיב הנסיעה אליו רצה לפנות. עוד טען הנתבע, כי משהחל הנהג לפנות ימינה, ירד לשוליים - ומשלא הבחין בו – בנתבע, התחכך ברכב.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים שמעתי ובחנתי עדויותיהם, אני מעדיפה את גרסת התובע והנהג על פני גרסת הנתבע. שכן, הנתבע אמור היה להבחין –מלכתחילה – כי נתיב נסיעתו הסתיים, ולהמתין בשולי הכביש מבלי להפריע לתנועה ומבלי להמשיך לנסוע. משלא נהג כך אזי, התרשל ורשלנותו זו היא שהביאה לקרות התאונה. ועוד- הנתבע טען בדיון כי עת פנה התובע ימינה, "ירד" לשוליים ובכך פגע ברכבו, מדובר בטענה כבושה, שלא נטענה בכתב ההגנה, ועל כן אין ליתן לה משקל.

בשים לב למסקנה אליה באתי לעיל אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע את הסכומים שלהן:

סך של 4,410 ₪ בגין תיקון הרכב - כשלסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית צמודה כחוק מיום מתן החשבונית- 20.7.07 ועד התשלום בפועל.

סך של 556 ₪ בגין חוות דעת שמאי - כשלסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית צמודה כחוק מיום מתן החשבונית- 29.8.07 ועד התשלום בפועל.

סך של 1,500 בגין הוצאות בית משפט, כשלסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית צמודה כחוק מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר.

ניתן היום י"ד בתמוז, תשס"ח (17 ביולי 2008) בהעדר הצדדים.

_____________

לבנה צבר, שופטת