ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מ"י נגד שמואל אלירם :


15

בתי המשפט

בית משפט השלום ראשון לציון

פ 001056/09

בפני:

כב' השופטת איטה נחמן

תאריך:

02/11/2009

בעניין:

מדינת ישראל

המאשימה

- נ ג ד -

שמואל אלירם

הנאשם

נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד מלמד

הנאשם וב"כ - עו"ד מטעם הסנגוריה הציבורית

גזר דין

1. הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירות של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, עבירה על סעיף 380 + 382(ג) בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); איומים, עבירה על סעיף 192 בחוק; תקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירה על סעיף 380 בחוק והפרת הוראה חוקית, עבירה על סעיף 287(א) בחוק, כפי שפורט בהרחבה בהכרעת הדין.

2. ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש הפנתה לגילו של הנאשם, שהינו יליד שנת 1959 ולעובדות כתב האישום בהן הורשע וציינה כי את כל העבירות שביצע הנאשם, עבר שעה שצו מניעה תלוי ועומד כנגדו. עוד ציינה כי כאשר בית המשפט בא לגזור את דינו של הנאשם עליו ליתן את הדעת גם לנסיבות האופפות את האירוע - עמדתו של הנאשם כי הוא עדיין נשוי למתלוננת, למרות שאין חולק כי בני הזוג התגרשו זה מכבר, דבר המעיד על האובססיביות של הנאשם כלפי המתלוננת והקושי להשלים עם העובדה שהמתלוננת המשיכה הלאה בחייה. עוד טענה, כי הנאשם התבטא לא אחת בצורה שאינה משתמעת לשני פנים לגבי אי נטילת האחריות על מעשיו והפנמת הפסול שבהם. הוסיפה וטענה כי ניהול פרשת ההגנה נועד להכפיש את שם המתלוננת, הגם שזכותו הבסיסית לנהל הוכחות. לכן, בבוא בית המשפט לגזור את דינו של הנאשם חובה עליו לקחת בחשבון את הנסיבות הנוספות שעלו במהלך ניהול ההוכחות. הפנתה לרע"פ 3849/05 תורג'מן נ' מ"י, שם בית המשפט התרשם מהנאשם שאינו מבין את מעשיו ונותן לכך משקל. כמו כן, עתרה לכך שבית המשפט ישווה לנגד עיניו את האינטרס הציבורי לענישת אלה שמרשים לעצמם לנהוג באלימות כשמשהו לא מוצא חן בעיניהם, תוך הגעה לביתו של אדם אחר, למרות צו מניעה שתלוי ועומד כנגדו, ולפתור את הסכסוך בדרך אלימה.

לסיכום, עתרה לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי.

3. ב"כ הנאשם בטיעוניו לעונש טען כי הגם שהנאשם צריך ליתן את הדין על מעשיו, אל לבית המשפט לרדת לאופיו ואישיותו של הנאשם. עוד טען כי האירוע אירע ברחוב ולכן לבוא ולטעון כאילו הנאשם הגיע לביתה של המתלוננת ותקף אותה, אינו נכון. עוד טען כי המדובר באלימות שלא תוכננה מראש אלא התפתחה תוך כדי מטרה להגיע לצלם את המתלוננת ולכן לבוא ולומר כי מדובר באובססיה של הנאשם כלפי המתלוננת היא טענה לא נכונה, כמו גם טענתה של ב"כ המאשימה כאילו ניהול תיק ההוכחות היה לשם הכפשת שמה של המתלוננת. לעניין העונש, טען ב"כ הנאשם כי הנאשם כבר נמצא במעצר 9 חודשים והוא מבקש כי בית המשפט יקח זאת בחשבון באשר רף האלימות איננו גבוה.

4. הנאשם, למרות שהורשע על ידי, טען כי אינו מקבל את הכרעת הדין וכאשר הבהרתי לו כי דבריו הינם לעניין העונש ומקומה של תקיפת הכרעת הדין בערעור, המשיך ואמר כי ניהל הוכחות כדי לקבל משפט צדק וכי לא תקף את אשתו, הוא ללא עבר פלילי וסולד מאלימות ואין לו מה לטעון לעונש.

5. לאחר ששקלתי את כל השיקולים הצריכים לעניין, מחד - העדר עבר פלילי, גילו של הנאשם ומאידך - התנהלותו של הנאשם בעת ניהול ההוכחות, החלפת הייצוג, הזמנת עדי הגנה אשר לא תרמו להליך אלא האריכו אותו שלא לצורך, כמו גם התנהגותו של הנאשם בעת ניהול ההוכחות אשר כללה התפרצויות והתבטאויות כלפי עדי התביעה וכלפי בית המשפט, וכן את התרשמותי כי הנאשם אכן אובססיבי כלפי המתלוננת, והאינטרס הציבורי, גוזרת עליו את העונשים הבאים:

א. מאסר בפועל למשך 14 חודשים מיום מעצרו - 12.1.09.

ב. מאסר על תנאי למשך 8 חודשים והתנאי הוא שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירת אלימות כנגד הגוף.

ג. מאסר על תנאי למשך 4 חודשים והתנאי הוא שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירה של הפרת הוראה חוקית.

ד. קנס בסך 3,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו, שישולם עד ליום 1.2.10.

ה. פיצוי למתלוננים, ע"ת 1 וע"ת 2, בסך של 3,000 ₪ לכל אחד, אשר יופקד בקופת בית המשפט עד ליום 1.1.10.

כל סכום אשר יופקד בקופת בית המשפט ייזקף לראשונה לטובת הפיצוי.

המאשימה תודיע למתלוננים עת/1 ו-עת/2 על פסיקת הפיצוי לטובתם.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום ט"ו בחשון, תש"ע (2 בנובמבר 2009) במעמד הצדדים

איטה נחמן, שופטת

גזר דין

ניתן היום ט"ו בחשון, תש"ע (2 בנובמבר 2009) במעמד הצדדים

איטה נחמן, שופטת



מעורבים
תובע:
נתבע: שמואל אלירם
שופט :
עורכי דין: