ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דב שטייסל נגד יחזקאל שטוסל :


בתי המשפט

בבית משפט השלום

בירושלים

א 001039/07

בפני:

כב' השופט אלכסנדר רון

תאריך:

2.11.09

בעניין:

דב שטייסל

ע"י ב"כ עו"ד שור

התובע

נ ג ד

יחזקאל שטוסל

ע"י ב"כ עו"ד פרבר

הנתבע

פסק - דין

1. כללי

פסק דין בתביעה אזרחית שהוגשה להחזר הלוואה שקיבל הנתבע מאחד, לפקוביץ, על פי הסכם, שהזכויות על פיו הומחו לתובע.

תביעה זו נדונה עד לאחרונה בפני מותב נכבד אחר, והעברה לטיפולי עובר להוכחות.

2. מסגרת הדיון

מרבית העובדות הצריכות לצורך ההכרעה במחלוקת שבפני בית המשפט, אינן במחלוקת של ממש. זאת, בין היתר, בשים לב לעובדה שהנתבע לא התייצב כלל לישיבת ההוכחות ואף לא לישיבת הוכחות נוספת שנקבעה עקב אי התייצבותו הראשונה, ותצהירו נמחק.

א. ביום 19.12.94 הלווה לפקוביץ לנתבע 485,000 דולר. הסכם ההלוואה בפני בית המשפט – נספח א' לכתב התביעה, המהווה גם את התצהיר מטעמו. להבטחת החזר ההלוואה מישכן הנתבע מקרקעין שבבעלותו לטובת לפקוביץ. המשכנתא נרשמה כדין.

ב. הנתבע לא השיב ללפקוביץ את ההלוואה בחלוף 6 חודשים כאמור בהסכם. עם זאת, בין שנת 1996 לשנת 1998 החזיר הנתבע חלק נכבד מן הסכום. כאמור בסעיף 6 לתצהיר הנתבע, החזיר בתקופה זו את הסך של 432,754 דולר. עובדה זו מוסכמת גם על התובע.

ג. בשנת 2006 הומחו זכויות לפקוביץ לתובע, וביטוי לכך מגולם בשטר העברת משכנתא המצורף כנספח ג' לתצהיר התובע. אין בפי הנתבע טענות בהיבט זה.

ד. בין לבין, בשנת 2002, נפתחו הליכים למימוש המשכנתא. ההליכים מתנהלים בעצלתיים והם טרם נסתיימו עד היום.

ה. ביום 1.7.2007 הוגשה התביעה דנן, וביום 17.4.2008 אף ניתן במסגרתה פסק דין חלקי לפיו חוייב הנתבע לשלם לתובע את הסך של 41,000 דולר, לחישוב בש"ח על בסיס שער יציג שנקבע בשיעור של 4 ₪ לדולר. בסך הכל, חוייב, אפוא, הנתבע באותו שלב, בתשלום 164,000 ₪.

ו. בהיבט הדיוני-ראייתי יצויין, שתצהיר הנתבע נמחק לאחר שלא התייצב פעמיים לדיון (הוכחות) בתיק זה. בראשונה טען שחלה, אם כי נראה באותו בוקר יוצא לתפילת השחרית בחוצות מאה שערים, ובמועד החלופי לא התייצב, למרות ששוחח עימו בא כוחו בערב הקודם, ומכאן שידע היטב את מועד הדיון.

3. שאלת הריבית

המחלוקת שבפני בית המשפט, מצומצמת בהיקפה. בפני בית המשפט, בעיקר, טענת התובע לריבית המגיעה לו, ומספר מצומצם של טענות נלוות. אתיחס בתחילה לשאלת הריבית.

א. אין חולקין, שבהסכם ההלוואה לא נזכרת כלל ריבית, בין לחיוב ובין לפטור. זאת, למרות, ששיטת ההצמדה נזכרת בהסכם במפורש (הצמדה לשער המכירה של דולר ארה"ב) - סעיף 4 להסכם. על רקע זה טוען הנתבע, שעל בית המשפט לפרש את ההסכם, גם בשאלת הריבית, על פי המקובלות במגזר החרדי, היינו על פי ההלכה, לפיה אסורה ריבית.

ב. הבעייתיות הכרוכה ברבית באספקלריה של התורה וההלכה, ידועה, ואין להוציא מכלל אפשרות כלל ועיקר, שבנסיבות אחרות ראוי ונכון היה לפרש את הסכם ההלוואה כך, שהחזרת ההלוואה תיעשה ללא רבית. בפרט, אם היה בעדויות ההגנה כדי להצביע על השתייכות הצדדים למגזר החרדי, וכי יש לפרש את ההסכם לאור ההלכה. עם זאת, לא נעלמה מעיני בית המשפט החלטת בית המשפט המחוזי בבקשת רשות ערעור על החלטת ביניים בתיק זה, שבנסיבות העניין נטתה לצדד במסקנה, שייתכן וניתן לפרש את ההסכם ככזה לפיו יש מקום לריבית – החלטת כב' השופט סובל בבר"ע 3122/07 מיום 28.11.2007, על נימוקיה. חשיבות ורלוונטיות יש לייחס גם לעובדה, שעל הפרק פיגור בהחזר הלוואה שעוד במועד הגשת כתב התביעה עלה על 13 שנה.

ג. על יסוד משקלו המצטבר של כל האמור להלן, דומה, על בית המשפט להעדיף את עמדת התובע, גם אם לגופה, אין היא נקיות מספקות.

לאור האמור בהחלטת בית המשפט המחוזי, בשים לב לכך שעל הפרק איחור קיצוני בהחזר יתרת ההלואה, ובפרט ובפרט נוכח העובדה שהנתבע כלל לא טרח להתייצב לדיון ולנסות ולבסס עובדתית את טענתו שהוסכם שרבית לא תיגבה, מעדיף אני את טענת התובע לפיה זכאי הוא לריבית על הלוואתו.

ד. בפני בית המשפט השאלה כיצד ראוי לחשב את הריבית, ואולם, מקבל אני את טענות ב"כ התובע, שבנסיבות העניין מאבדת שאלה זו את עיקר טעמה. התובע, אף כי סבור הוא שמגיעים לו סכומים נכבדים, נכון היה לצמצם את תביעתו לסך של 500,000 ₪. בא כוחו הנכבד של הנתבע בסיכומיו, אישר מפורשות, כי בכל מקרה, בהנחה שיסבור בית המשפט לחייב את מרשו ברבית, תעלה יתרת החוב על סכום זה, ותהא שיטת חישוב הריבית אשר תהא [ - ראה בעמ' 28 שורות 20 עד 22 לפרוטוקול הסיכומים].

ה. על יסוד האמור, מגיע לתובע הסכום בו נקב בתביעתו.

4. טענות נלוות

א. ער אני לטענות שונות מצד הנתבע הנובעות מן העובדה שבלשכת ההוצל"פ מתנהל הליך למימוש המשכנתא שניתנה להבטחת החוב, שהינו, גם, נשוא תיק זה. ברם, אינני בדיעה שבכוחו להתבסס על טענות כאלה ואחרות הנוגעות להליך המימוש הנ"ל, במסגרתו של תיק זה, ולרבות לעניין גובה החוב באותו תיק. בפניי תיק שעניינו החזר הלוואה (המתבסס, כאמור, על המחאת זכות עליה אין עוררין), ועצם העובדה שבמקביל מתנהל הליך למימוש המשכנתא, אין בה, בין כדי להעלות ובין כדי להוריד. נוכח זאת, אף אמנע מלכרוך במסגרת פסק דין זה כל הוראה ביחס להליכי מימוש המשכנתא בלשכת ההוצאה לפועל.

זאת, למעט בהיבט אחד, המוסכם לחלוטין גם על בא כוחו הנכבד של התובע - כי עליו להקפיד ולהימנע מגביית כפל. לבד מכך, כאמור, אין בדעתי להתיחס כלל לתיק ההוצל"פ.

ב. בצר לו, בפרט נוכח אי התייצבות מרשו, ביקש בא כח הנתבע להפנות לתצהירים שנתן הנתבע בהליכי ביניים, עליהם גם נחקר. אינני נכון לקבל זאת. משעה שסבר הנתבע שלא להתיצב לחקירה על תצהירו, לא יהא ראוי שייחס בית המשפט כל משקל גם לתצהירים שנתן בשלבים מוקדמים, אפילו, לעת ההיא, נכון היה להתייצב בפני בית המשפט.

ג. בסעיף 8 לתצהירו, טען הנתבע גם כנגד שער הדולר לפיו בוצע חישוב הסכום שכבר הוחזר לתובע. בסעיף זה מגולמת טענה כללית המסתכמת ב - 10,000 דולר. אין בטענה זו ולא כלום, מה גם שלא ביסס הנתבע את החשבון שערך. לבד מכך שהשער לחישוב נקבע במפורש בסעיף 4 להסכם (שער מכירה), מן הנמנע שלא להזכיר, כי האמור בסעיף זה נמחק עם התצהיר כולו. הטענה - נדחית.

5. סוף דבר, נכון בית המשפט, בנסיבות העניין, לקבל את התביעה במלואה.

הנתבע ישלם, איפוא, לתובע, את הסך של 500,000 ש"ח, כשסכום זה צמוד ונושא ריבית ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

ואולם, מסכום זה יופחת הסך של 164,000 ש"ח, לגביו ניתן כבר פסק דין חלקי העומד בזכות עצמו. מאשר אני, במידת הצורך, הגשת שני פסקי הדין לאכיפה במסגרת אותו תיק הוצאה לפועל.

כמו כן, ישלם הנתבע לתובע את שכ"ט בא כוחו בסך של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ וכן ישיב לתובע את אגרת בית המשפט בסך 12,940 ₪.

ניתן היום ט"ו בחשון, תש"ע (2 בנובמבר 2009) בהיעדר הצדדים.

אלכסנדר רון, שופט



מעורבים
תובע: דב שטייסל
נתבע: יחזקאל שטוסל
שופט :
עורכי דין: