ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין וקנין לימור נגד אוהל אברהם :


בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה

ב ב א ר - ש ב ע
דמ 001104/09

דמ 001105/05

בפני:

השופט משה טוינה

תאריך:

02/11/2009

בעניין:

וקנין לימור

התובעת

נ ג ד

כולל אוהל אברהם

הנתבעת

פסק דין

1. בתביעה נשוא פסק דין זה, ביקשה התובעת לחייב את הנתבעת בפיצויי פיטורים, בהפרשי שכר המתייחסים לחודש אוגוסט 2008, דמי חופשה ודמי הבראה. בנוסף ביקשה התובעת מכתב שחרור ביחס לכספים שהופרשו לזכותה במסגרת ביטוח מנהלים, בתקופת העסקתה בשירות הנתבעת.

2. העובדות בתמצית, שאין עליהן מחלוקת.

3. התובעת התקבלה לעבודה בנתבעת בחודש ספטמבר 2004. בסמוך לתחילת העסקתה בנתבעת, מונתה התובעת לתפקיד מנהלת מעון.

4. עם מינויה לתפקיד מנהלת המעון, הועסקה התובעת על בסיס משכורת חודשית. נכון לחודש אוגוסט 2008 עמד שכרה החודשי של התובעת על סך של 4,145 ₪.

5. בפברואר 2008 ילדה התובעת במזל טוב. בתחילת חודש יוני 2008 חזרה התובעת לעבוד בתום חופשת הלידה.

6. בסמוך לחזרתה של התובעת לעבודה, ניהלה התובעת משא ומתן במטרה לשפר את תנאי העסקתה.

7. בתחילת חודש אוגוסט 2008 אושפזה התובעת לטענתה, ליום, כתוצאה מחוסר הנקה.

8. המשא ומתן בין הצדדים התחדש לאחר שחזרה התובעת לעבודה, עד ליום 17.8.07.

9. בתום הישיבה של ה-17.8.07, הגישה התובעת מכתב התפטרות. המכתב איננו מנמק את סיבת ההתפטרות.

10. לטענת התובעת ההתפטרות ביום 17.8.07 היא על רקע רצונה לטפל בנולד. לפיכך טוענת התובעת, כי ההתפטרות בנסיבות אלה מקנות לה את הזכות לפיצויי פיטורים.

11. כן טוענת התובעת, כי העמידה את עצמה לרשות העבודה, עד לסוף חודש אוגוסט 2008. בפועל לא התבקשה התובעת לערוך חפיפה, בנסיבות הללו טוענת התובעת לזכות לשכר עבודה של שבועיים.

12. עוד טוענת התובעת, כי תלוש השכר האחרון, תלוש שכר לחודש אוגוסט 2008 שנמסרה לידיה, צוין כי עומדת לרשותה יתרת ימי חופשה שלא נוצלה, בהיקף של 27 ימים. לפיכך ביקשה התובעת לחייב את הנתבעת בתשלום דמי חופשה בסך של 4,813 ₪.

13. בנוסף טוענת התובעת, כי על הנתבעת לשלם דמי חגים לתקופה של 4 שנים וליתרת דמי הבראה המתייחסת לשנתיים האחרונות להעסקתה, בסכום בסך של 3,734 ₪.

14. לבסוף ביקשה התובעת לשחרר לזכותה את הכספים העומדים לרשותה בביטוח המנהלים בחב' הראל, מתקופת עבודתה בנתבעת.

15. בתמצית טוענת הנתבעת, כי אין התובעת זכאית לפיצויי פיטורים, משהטענה לעניין התפטרות בשל הרצון לטפל בילד, נולדה אך ורק במטרה לזכות בתשלום פיצויי פיטורים. בהקשר זה טענה הנתבעת, כי התובעת ניהלה משא ומתן במטרה לשפר את תנאי שכרה ומשזה לא עלה בידה, התפטרה מבלי לנמק את סיבת הפיטורים.

16. כן טענה הנתבעת כי התובעת איננה זכאית לתשלום עבור ימי חג, משמדובר בעובדת חודשית; ואין היא זכאית לתשלום עבור ימי חופשה, משהועסקה על בסיס חודשי בשכר מלא, גם בתקופות בהן לא הייתה פעילות בנתבעת בשל החופשות הנהוגות במערכת החינוך, לרבות ימי חול המועד סוכות ופסח.

17. לגרסת הנתבעת אין התובעת זכאית להפרשי שכר בגין העסקתה בחודש אוגוסט 2008, משהגישה התובעת את התפטרותה בלא מתן הודעה מוקדמת, במכתב ההתפטרות מיום 17.8.08.

18. לבסוף טוענת הנתבעת, כי ביקשה לשלם לתובעת יתרת קצובת הבראה בסכום בסך של 3,310 ₪, אך התובעת מסיבותיה שלה ביקשה שלא לפדות את השיק שנשלח לה. הנתבעת איננה חולקת על זכותה של התובעת לכספי התגמולים (חלק העובד) המופקדים בתוכנית ביטוח מנהלים המתנהלת בחב' הראל.

19. את הדיון במחלוקות בין הצדדים מבקש אני לפתוח בשאלת זכאותה של התובעת לפיצויי פיטורים.

20. כאמור אין חולק כי התובעת התפטרה מעבודתה ביום 17.8.08. עיון במכתב ההתפטרות מלמד, כי המכתב איננו מציין את סיבת הפיטורים, מהנימוק של רצון לטפל בנולד. כך גם בכתב התביעה שבו נדרשת התובעת לפרט את סיבת הפסקת העבודה כותבת התובעת: "הפסקת עבודה" ותו לא.

21. עם זאת סיפרה התובעת בעדותה, כי במסגרת עבודתה כמנהלת מעון הייתה מופקדת בפועל על שני מעונות ונדרשה לעבוד שעות ארוכות. כך יום העבודה הסתיים לא לפני השעה 16:00.

22. התובעת סיפרה בעדותה עוד, כי לא יכלה לשלב בין הטיפול בילד לבין שעות העבודה הרבות וכתוצאה מהלחץ והתשישות הכרוכים מהעבודה במקביל בטיפול בילד, נזקקה לאשפוז. כן סיפרה התובעת, כי לאחר ההתפטרות באוגוסט 2008, לא חזרה למעגל העבודה, אלא לאחר תקופה של שלושה חודשים ואף אז במתכונת חלקית של חמישה ימים בשבוע חמש שעות ביום.

23. התנהגות התובעת בפועל לאחר ההתפטרות, העובדה כי התובעת חזרה לעבודה במתכונת של עבודה חלקית, יש בה כדי לחזק את גרסת התובעת לעניין התפטרות עקב הרצון לטפל בילד.

24. לכך יש להוסיף את גרסתו של בעלה של התובעת אשר סיפר כי ביקש לברר אם הסכימה הנהלת הנתבעת לדרישת התובעת לסיום יום העבודה בשעה 13:30 ונענה כי הדרישה נדחתה.

25. בנסיבות הללו, העובדה כי במהלך משא ומתן העלתה התובעת דרישות לתנאי שכר משופרים, אין בה כדי לבטל את מניע ההתפטרות בשל הרצון לטפל בילד.

26. לאור האמור זכאית התובעת לפיצויי פיטורים על בסיס שכר של 4,145 ₪, בהתחשב בתקופת עבודה של 47 חודשים, בסך של 16,234 ₪.

27. מכתב ההתפטרות איננו קובע את מועד סיום העבודה לסוף חודש אוגוסט 2008, ומכאן כי ההתפטרות נכנסה לתוקף במועד מסירת המכתב, 17.8.08. לפיכך אין בעובדה כי התובעת הודיעה במכתב ההתפטרות כי היא מוכנה לערוך חפיפה למנהלת שתכנס בנעליה, כדי לחייב את הנתבעת להעסיק את התובעת לתקופת חפיפה של שבועיים.

28. אשר על כן, התביעה לשכר עבודה לתקופה שמיום 17.8.08 ועד לסוף חודש אוגוסט 2008 - דינה להידחות.

29. בדומה אין התובעת זכאית לתשלום עבור ימי חג, שעה שהתובעת הינה עובדת חודשית ושכרה איננו מושפע מהעובדה כי נעדרה מעבודתה בשל ימי חג שחלו בחודש הרלוונטי להיעדרות.

30. משאין מחלוקת כי התובעת עבדה במוסד חינוכי ומשעולה מריכוז השכר כי שכרה של התובעת לא הושפע מהיעדרויות באותם ימי חופשה בהם אין מתקיימת פעילות במוסדות החינוך, מקובלת עלי טענת הנתבעת לפיה הרישום בתלושי השכר של ימי החופשה, הוא רישום שגוי. בנסיבות הללו התביעה לתשלום דמי פדיון חופשה המתבססת על הרישום בתלושי השכר - דינה אף היא להידחות.

31. בשנתיים האחרונות להעסקתה של התובעת שילמה הנתבעת לתובעת 900 ₪ כדמי הבראה. ביחס לתקופה זו הייתה התובעת זכאית לדמי הבראה בסך של 3,816 ₪ (6 ימי הבראה לשנה, לתקופה של שנתיים, סה"כ 12 ימי הבראה על פי תעריף של 318 ₪ ליום הבראה). מכאן שזכאית התובעת ליתרת דמי הבראה בסך של 2,916 ₪.

32. עם סיום העסקתה של התובעת, זכאית התובעת לשחרור הכספים המופקדים במסגרת ביטוח המנהלים על חשבון תגמולים, חלק עובד וחלק מעביד; בהתאם ניתן בזה צו לשחרור הכספים על חשבון תגמולים בתוכנית ביטוח המנהלים בחברת הראל, חלק עובד וחלק מעביד, לזכות התובעת.

33. סוף דבר, הנתבעת תשלם לתובעת פיצויי פיטורים בסך של 16,234 ₪; ויתרת דמי הבראה בסך של 2,916 ₪; בנוסף ישוחררו לזכות התובעת הכספים המופקדים במסגרת ביטוח מנהלים, חברת הראל, על חשבון תגמולים חלק עובד וחלק המעביד. לסכומים שנפסקו לזכות התובעת יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.9.08.

34. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

35. הערעור על פסק דין זה הוא ברשות. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 15 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש.

ניתן היום ט"ו בחשון, תש"ע (2 בנובמבר 2009) בהעדר הצדדים.

משה טוינה - שופט

001104/09דמ 734 נורית רזניק



מעורבים
תובע: וקנין לימור
נתבע: כולל אוהל אברהם
שופט :
עורכי דין: