ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פרלמוטר נגד עיריית ירושלים :


בתי המשפט

בית המשפט המחוזי בירושלים

בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים

עת"ם 1322/09

בפני:

כב' השופט נֹעם סולברג

02/11/2009

בעניין:

מיכל פרלמוטר

ע"י ב"כ עו"ד אופיר עוזרי

העותרת

נ ג ד

1. עיריית ירושלים

2. הועדה המקומית לתכנון ובניה מחוז ירושלים

3. איריס בלום

4. עזרא בלום

5. אמנון בן מאיר

6. אפרת בן מאיר

7. משה חשן

8. דליה חשן

9. אילנה פרי

10. רוזלינד יונקר

11. איגון יונקר

12. שלומית בן נון

13. יעקב בן נון

המשיבות

המשיבים הפורמליים

נוכחים:

ב"כ העותרת עו"ד אופיר עוזרי ועו"ד שושי סורק

ב"כ משיבות 1 ו-2 עו"ד הודיה בן נעים

פ ר ו ט ו ק ו ל

ב"כ העותרת:

מקומם אותי העניין שהיה צריך להגיש כתב אישום כדי למצוא את העבירות. עבודות הבנייה זועקות לשמים, משנת 2002 אנו מתריעים שיש עבירות בנייה שהעירייה צריכה לטפל בהם. חרף ההתחייבות המפורשת במסגרת ההליכים הפליליים נגד העותרת לא עשתה העירייה דבר, גם כשהוגשה תב"ע שהוועדה המחוזית בעצמה אומרת מדובר בבניין שבכל הדירות למעט אחת בוצעות עבירות בנייה. לאחר מכן במסגרת הדיון בהתנגדויות התריעה והביעה את חוסר שביעות רצונה הוועדה המחוזית ביחס לאכיפה הסלקטיבית של חוקי התכנון ובנייה ביחס לבניין הנדון, גם אז לא מצאו לנכון גורמי האכיפה אצל המשיבות להתייחס להנחייה של הוועדה המחוזית בדבר הצורך בביצוע פעולות אכיפה. גם בעקבות פנייתנו לא עשו דבר. רק בעקבות הגשת תביעה מנהלית על ידי העותרת נזכרו לפתע להתחיל פעולות אכיפה, הטענה היא שלא נתנו להם להיכנס לדירות לראות את ביצוע עבירות הבנייה, הטענה היא מגוחכת. סיפקנו למשיבות תוכנית מפורטת, הם יודעים באילו שטחים מדובר, היכן מבוצעות עבירות הבנייה. הצעתי לחברתי שתתחייב בלוחות זמנים, כי העבירות הקיימות בבניין יוגשו בגינם כתבי אישום. לא יתכן המצב שנוצר. מסיבות שתלויות במשיבות הם החליטו לנקוט בפעילות אכיפה רק נגד העותרת, רק לאחר שהיא הגישה תלונה על השכן שמעליה הגישו תלונה גם נגדו. הדבר הביא לכך שכל נסיונותיה של העותרת להכשיר את כל עבירות הבנייה בבניין הנדון, בצורת תב"ע נקודית נתקלה בהתנגדות מיתר השכנים. הם אמרו שנגדם אין הליכים, אנחנו לא חייבים להכשיר דבר. אין בעייני דבר יותר מעיוות דין ופגיעה בשווין מאשר הדבר הזה. אבקש להתייחס לשני נקודות בכתב התשובה. ראשית לצירוף השכנים לא כמשיבים פורמליים לעתירה הזאת, לא התבקש כל סעד, שנית אין בעתירה זו כדי לפגוע בזכות כלשהי של המשיבים הפורמליים שכן אין למשיבים הפורמליים זכות מוקנת שלא יוגש כנגדם כתב אישום בגין עבירת בנייה עד בנייה שבוצעה, ככל שיש להם טענות לעצם העבירה או כנגד האפשרות להרשיעם בעבירה ינוהל זה במסגרת ההליך הפלילית שהוגש כנגדם, אך אין להם זכות מוקנת למנוע הליך זה. כולם יודעים על ההליך ועל הדיון היום. בדיון שהתקיים בשבוע שעבר בהליכים אזרחיים הודעתי על הדיון הזה. אנחנו בקשנו תביעה כספית בנוגע לכל ההוצאות שנגרמו לנו בנוגע להליך התב"ע.

לגבי העניין של האכיפה הבררנית, חברתי הפנתה לבג"ץ 6396/96 זקין נגד ראש עיריית באר שבע, חברתי בחרה לדלג על קטע מאוד חשוב, מצטט... חברתי אומרת בתגובתה, היא מסבירה את ההנחיות, מפנה לסעיף 18 לתגובה, המשיבות בעצמן לא פנו בהתאם להנחיות של עצמן. הגם שהוגשו תלונות, לא יצאה מחלקת הפיקוח לשטח, לא בדקה ולא עשתה דבר. הוועדה המחוזית מחייבת את הוועדה המקומית. המשיבות לא פעלו על פי ההנחיות של עצמן. אין מדובר באכיפה חלקית מדובר באכיפה בררנית משיקולים בלתי ברורים ובניגוד לנהלים. דבר שאיננו מתיישב עם הוראות בית המשפט העליון בבג"צ הנדון. לפיכך, יש לקבל את העתירה באופן שינתן צו המורה למשיבות לפעול בפרק זמן מוגדר להגשת כתבי אישום כנגד העבירות הבנייה הקיימות בבניין ואינני יכול להשלים עם הטענה שאין עניין לציבור ביחס לדייר אחד ויש עניין לציבור בקשר לדייר אחר, בקשר לסגירת מרפסת בין 4 מטר ל-6 מטר. וכפי שקבעה חוות דעת מחוזית יש ויש עניין לציבור במיצוי האכיפה.

ב"כ משיבים 1-2:

בנוגע לתקנה 6 לתקנות בית המשפט לעניינים מנהליים אני רוצה להדגיש שעל פי התקנה כל אדם שעלול להיפגע יש לצרפו ואין כל דרישה כי יתבקש סעד ספציפי לגבי כל אדם. לגבי דנן המשיבים הפורמליים עלולים להיפגע מקבלת העתירה. משיב פורמלי עדיין לא יכול לבוא ולהגיד את הטענות שלו. באופן מדויק התקשרו ואמרו לי שהם לא מגיעים מאחר והם משיבים פורמליים. לגופו של עניין, אנחנו חולקים שיש אכיפה בררנית במבנה שבו מתגוררת העותרת. כפי שמצויין ומפורט בתשובה לעתירה משנת 98 ועד היום פעלו ועדייןן פועלים כנגד עבירות הבנייה שיש בבנייה, בתשובה פורטו מספרי התיקים, ועבירות הבנייה. אני מדברת על תיקים מ-98 ו-2003. פורטו תיקים שנוהלו עוד משנת 98, 2002, 2003. לאורך כל אותן השנים המשיבות 1 ו-2 פעולו כנגד עבירות הבנייה בבניין. יכול להיות שהיו עבירות בנייה נוספות שהמשיבות לא פעולו כנגדם וזה מאחר שהתלונה צריכה להיות מפורטת דייה וברגע שאכן התלונה מפורטת באופן מספק מח' הבנייה בודקת את אמינותה. ברגע שיש עבירה זה עובר למח' המשפטית שהיא מחליטה אם להגיש כתב אישום. תלונות שבאמת היו מפורטות טופלו. הראיה זה התיקים שפורטו. יש תיקים שאין עניין לציבור וזה נגנז. ננקטו הליכים כנגד פעולות הבנייה ולכן לא ניתן שיש אכיפה בררנית ולא ניתן לומר שהמשיבות פעלו רק כנגד העותרת.

לעניין התלונות שצוינו בסעיף 16 לעתירה מדובר במעין תלונה שהיא מפורטת ובעזרתה ניתן ללכת ולבדוק את המצב בשטח המשיבות לא התמעמעו ולו לרגע, המחלקה בדקה את התלונה הזו שלראשונה פורטה באופן מדויק ומפורט בעתירה ובעקבות כך שהדיירים לא היו במקום הושארה הודעה למקרקעין ובמועד שצויין בהודעה הגיעו המפקחים למקום, ומשאיש לא פתח להם את הדלת הוגשו כתבי אישום כנגד אי מתן כניסה למקרקעין כנגד כל הדיירים. הדבר לא צויין בתביעה מאחר וזה היה בשבוע האחרון. שלושה דיירים הסכימו שיכנסו לדירתם ובוטלו שלושה כתבי אישום. לא כמו שטוען חברי לא מספיק לצלם את העבירה ולהגיש כתב אישום. אנחנו נמצאים במדינה שצריך לאסוף ראיות לכתב אישום, צריך להוכיח מי ביצע את העבירה, היקף העבירה, מועד ביצוע העבירה, לא ניתן לאסוף את המידע על כך מצילום מבחוץ. לכן החשיבות לכניסה למקרקעין ואיסוף ראיות שלם על מנת שיוגש כתב אישום בהנחה שיוגש כתב אישום אשר יש בו על מה להתבסס וכדי שבאמת המאשימה לא תמצא את עצמה בהליך המשפטי ללא ראיות. ברגע שראיתי את סעיף 16 לעתירה שלחתי מיד את הפקח. אני לא יכולה לתת לוח זמנים כי לא ראיתי את הראיות, זה נמצא במחלקת הפיקוח. אולי שאני אראה את הראיות אני אחליט שאין עניין לציבור. הפקחים נכנסו אבל לא ראיתי את הראיות. אמרתי לחברי טרם הדיון שאני לא יכולה להתחייב על דבר שאני לא יודעת עליו. משנת 98 פועלים כנגד עבירות הבנייה בבניין הזה. בנוגע לטענה של חברי שאנחנו לא פעלנו בהתאם למדיניות, פעלנו בהתאם למדיניות, אם לא פעלנו בעניין עבירה מסויימת זה מאחר שאין השלמה של תמונה כזו או אחרת. ולכן יכול להיות שקרה הדבר. אני לא ידעתי אם ההחלטה של הוועדה הגיעה אלינו, אני יודעת שכאן פעלנו.

ב"כ העותרת:

אני אראה לבית המשפט את התב"ע והעבירות בנייה מסומנות בצהוב.

ב"כ משיבים 1-2:

יכול להיות שבוועדה אמרו שיש עבירות, זה לא הגיע לגורם ואני לא יודעת למה זה לא טופל. אני יודעת שבד"כ שמגיעות תלונות הם מעבירים את הטיפול לגורם המתאים. אכיפה בררנית או סלקטיבית לא הייתה כאן.

ב"כ העותרת:

הטיעון הזה מקומם, אחד המשיבות היא הוועדה המקומית, אבקש להציג מתוך הנספח הבינוי של התב"ע שלא אושרה. כל המסומן בצהוב זה התב"ע שלא אושרה. העתקי את השטחים מתוך התב"ע. עברנו במקומית לפני כמה שנים, לפני שנתיים עברנו בוועדה המחוזית. הוועדה המחוזית שבעייניה עומדים שיקולי אכיפה. מצטט... (ההחלטה ניתנה ב-9.10.07). שנתיים שהכל משורטט ומדוד, חודש לפני שצריך לתת תגובה הפיקוח יוצא לשטח.

ב"כ משיבים 1-2:

ב-2008 כן נפתח תיק נגד מוראלי יהודה ושרון.

ב"כ העותרת:

אני רוצה שייתיחסו לוועדה המחוזית ברצינות.

פסק דין

לא שוכנעתי כי מדובר באכיפה בררנית. עם זאת, פעלו המשיבות 1 ו-2 בעצלתיים ומבלי שניתנה תשומת הלב הראויה להחלטת הוועדה המחוזית מיום 7.10.07. למעשה, הייתה זו העתירה (ובאופן ספציפי, סעיף 16 שבה) שהניעו את המשיבות 1 ו-2 לפעולה, הגם שלא באו בעתירה נתונים חדשים שלא היו קודם לכן אצל המשיבות 1 ו-2. בנסיבות הללו, ובעקבות חוסר המעש ההולך ונמשך, על המשיבות 1 ו-2 להחיש את פעולותיהן על מנת למצות בהקדם האפשרי את פעולות החקירה. בד בבד עליהן לעדכן את ב"כ העותרת על התקדמות החקירה.

בכפוף לאמור לעיל הוסכם על מחיקת העתירה, תוך שמירת זכויותיה של העותרת לשוב ולעתור נגד מהלכי החקירה שכנגד המשיבים 3-8 ככל שתהיה לה עילה לעשות כן.

העתירה נמחקת אפוא בזאת.

המשיבות 1 ו-2 יישאו בהוצאות העתירה וכמו כן ישלמו לעותרת שכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪ בצרוף מע"מ.

ניתן היום ט"ו בחשון, תש"ע (2 בנובמבר 2009) במעמד הצדדים

נֹעם סולברג, שופט