ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יונס ביינה נגד משרד הפנים :


בתי המשפט

בית המשפט המחוזי בירושלים

בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים

עת"מ 1292/09

בפני:

כב' השופט נֹעם סולברג

תאריך: 02/11/2009

בעניין:

1. יונס ביינה ת.ז. 321412207

2. חן ישאמבת סיסאיי ת.ז. 319441671

ע"י ב"כ עו"ד יעל כץ מסטבאום

העותרים

נ ג ד

משרד הפנים

באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים

המשיב

נוכחים:

העותרים ובאת-כוחם – עו"ד יעל כץ מסטבאום

סב העותרת

אחי העותרת

באת-כוח המשיב – עו"ד חן גלעד

פרוטוקול

באת-כוח העותרים:

קראתי את כתב התשובה ואת השינויים שנערכו. אמרתי לחברתי שגם לי קשה עם זה. אני נוכחת בהבדלי הגרסאות. אמנם יש הסברים – שהחברות אמרו לה שלא כדאי לומר שהמשפחה לא מכירה וכו', ועדיין, זה מסובך מאוד. מצד שני, אין לי ספק שמדובר בבני זוג אמיתיים, שהיו צעירים מאוד כשנפגשו. היא היתה חיילת. כדרכם של צעירים – הם לא נישאו מייד, וזה דווקא מלמד אולי על כך שלא היתה כאן להיטות אחת דבר אחר מהקשר הזה. שלא כדברי המשיבים, למר יונס היתה תעודה מן האו"ם, שהחזיקה מעמד שלוש שנים. הוא נכנס לישראל בספטמבר 01', ונדרש לצאת לראשונה בדצמבר 03'. הוא ערער, ובעקבות כך נדרש לצאת בנובמבר 04'. הם התחתנו רק בתחילת 06'. כלומר – הם לא רצו והתחתנו מייד. היה ביניהם קשר לאורך השנים, עד הנישואין, הם נישאו, היה כאן היריון – ולגביו ולגבי נסיבות המסירה לאימוץ אמנם היו סתירות, אך זה מה שקרה.

למרות שקראתי את כתב התשובה והרגשתי לא נוח עם העובדות כפי שהן ניגלו בכתב התשובה, אני עדיין משוכנעת שמדובר פה בזוג אמיתי. יש פה קשר של נישואין.

אני מבקשת מהמשיבים לשוב ולבחון את הקשר הזה שוב, כשהפעם אני אהיה שותפה לנושא הזה, אני אלווה אותם, ויגיעו בני משפחה. בני המשפחה לא מתנגדים לקשר. מדובר במשפחה קשת יום, עם תשעה ילדים, קטנים. האם נשארה לבד לאחר מות האב. מתפרנסים בקושי. גרים באשדוד. ובכל זאת – הם יעשו מאמץ ויבואו. כנראה שלאור הסתירות צריך איזושהי נכונות יתר מצידם לבוא ולשכנע.

באת-כוח המשיב:

העותר שהה בישראל שלא כחוק במשך שנים רבות.

חברתי טענה כי החזיק באישור שהייה מטעם האו"ם במשך תקופה מסוימת. למשיב לא ידוע על אישור כזה. ייתכן והיה אישור זמני כלשהו. בכל אופן, החל משנת 04' העותר שוהה בישראל שלא כחוק. הדבר לא מוזכר בעתירה. אם כן, העותר שם ללעג ולקלס את חוקי המדינה.

לגבי הקשר – חברתי טוענת שהיא משוכנעת כי מדובר בקשר נישואין. מובן שאין זה מספיק לשם קבלת אשרת שהייה או מעמד. למשיב יש כלים העומדים ברשותו לשם בדיקת כנות קשר – שימועים, המצאת מסמכים שהוא מבקש וכו'. לאחר שימוש בכלים האלו, עלו סתירות. לא היה שיתוף פעולה מצד המשפחה, וסתירות בין דבריהם של בני משפחה שונים. קיימות סתירות לגבי ההיריון – פעם נטען ע"י העותרת שהוולד מת; פעם אחרת נטען כי נמסר לאימוץ; בעתירה נטען שהיה לחץ מצד המדינה למסור את הוולד לאימוץ, וכן הלאה.

גם לגבי התאריכים ומספר האחים קיימות סתירות. פעם העותרת זוכרת את התאריכים ופעם לא.

גם לגבי הקשר עם המשפחה ישנן סתירות רבות המפורטות בכתב התשובה.

כמו כן קיימות סתירות לגבי הסיבה לעבור לירושלים.

מעבר לכך, העותרים לא התייצבו לשימוע פעם שלישית או רביעית עם בני המשפחה ולא שיתפו פעולה עם המשיב.

לבסוף, העותרים עצמם מציינים בעתירתם (סע' 22) שהם מבקשים לעזוב את הארץ, ורק מבקשים שתושב להם בתם.

יש כאן טענות סותרות רבות, והמשיב לא השתכנע שמדובר בקשר נישואין כן. ההחלטה היא החלטה סבירה לאור השימועים שנערכו.

באת-כוח העותרים:

זה נכון שהם לא יודעים מתי הם נישאו, ולדעתי זה מלמד יותר מכל על כך שאכן יש להם בעיה עם פרטים, ולא רק עם הפרט הזה.

אחי העותרת:

אני מכיר אותו. היכרתי אותו מזמן. היינו מדברים בטלפון. הוא היה בחתונה של אחותי הגדולה. הוא ישב איתנו, עם כל המשפחה. לפני כמה זמן הוא התקשר אלי ושאל אותי אם אני מכיר את יונס. אמרתי שכן, שאני מכיר אותו. דיברנו. אחרי זה התקשרו אלי ואמרו לי שאני לא מכיר אותו. זה לא נכון, היכרתי אותו, הוא ישב איתנו בחתונה של האחות, היינו ביחד. לפני החתונה הוא גם היה מתקשר אלי, שואל לשלומי, ומדוע אינני בא לבקר אותם. הייתי אומר שאין לי זמן.

באת-כוח העותרים:

אם העתירה תידחה, המשמעות היא שאומרים לבני הזוג להתגרש.

העותרת:

אני לא יכולה לנסוע לארץ אחרת. גדלתי פה, שירתתי פה. אני רוצה לגדל פה את הילדים שלי. ההורים שלי נפטרו, ויש לי אחים שעלי לדאוג להם. בסדר, טעיתי בתחילה. סבי בן 89.


ביהמ"ש:

במה טעית?

העותרת:

חשבתי שמדובר במשהו אישי, שלא מספרים למשרד הפנים. זה נכון שלא סיפרתי אמת. אם הייתי יודעת הייתי מספרת הכול.

יש לי שלושה אחים בצבא. למה שיגרשו את בעלי? למה שיגרשו אותי? אני רוצה לחיות פה עם בעלי ולהוליד ילדים. אני בת 28.

באת-כוח המשיב:

העותרים זימנו לשימוע נוסף ולא טרחו להתייצב.

באת-כוח העותרים:

הם התקשרו ואמרו שהאם לא יכולה להגיע. משרד הפנים עמד על כך שייערך שימוע יחד עם בני המשפחה, ובזה הם לא עמדו. השימוע החדש, אם יהיה, יהיה עם כל בני משפחתם, עם כל מי שמכיר את העותר.

צריך לשקול גם את מה שעומד מנגד. מדובר כאן בבת לעדה שמרגישה מקופחת, בצדק או שלא בצדק. יכול להיות שאם יבואו בני המשפחה לשימוע הנוסף – יקבל העותר איזשהו מעמד זמני, ואולי כעבור חצי שנה יתקיים עוד שימוע, ואם גם בו לא יתגלו סתירות – אולי הם יעלו על דרך המלך.

באת-כוח המשיב:

לא סירבו לבקשת העותרים רק כיוון שלא התייצבו לשימוע הרביעי. הם מסרו גרסאות סותרות רבות. אינני רואה כיצד שימוע נוסף עשוי לעזור. הם מסרו טלפונים בדויים, לא ענו לטלפונים וכו'. אבל אני מוכנה לבדוק מול משרד הפנים את ההצעה.

הפסקה

באת-כוח המשיב:

לפנים משורת הדין, המשיב מוכן לערוך שימוע לעותרים, כפוף להתחייבותם כי יתייצבו לשימוע במועד, עם בני המשפחה הנוספים, ועם כל המסמכים שיידרשו, ובתום השימוע תתקבל החלטה בעניינם. אני מבקשת שיהיה ברור כי העותרת ציינה במהלך הדיון כי היא מסרה פרטים כוזבים למשיב, בשימועים קודמים, מן הסיבות שפירטה בפרוטוקול (שנאמר לה כי כך נכון יותר לעשות וכו'). הכול לפנים משורת הדין, וחרף התנהלות העותרים אל מול המשיב.

באת-כוח העותרים:

אני מודה לחברתי על העמדה, ואנו מקבלים אותה, כמובן.

לאור זאת, נבקש למחוק את העתירה, ואת החזר האגרה בהתאם לתקנות.

באת-כוח המשיבים:

אנו לא נפעל לגירוש העותר עד למתן החלטה בשימוע.

פסק דין

העתירה נמחקת בזאת.

החזר האגרה בהתאם לתקנות.

ניתן היום, ט"ו בחשון תש"ע (2 בנובמבר 2009), במעמד הצדדים,

נֹעם סולברג, שופט

קלדן: עמוס מ.