ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פבריס נגד שר הפנים :


1

בתי המשפט

בית המשפט המחוזי בירושלים

בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים

עתמ 001830/09

בשא 001015/09

בפני:

כב' השופט משה סובל

1. קופי פבריס

2. אמה אפיה

3. לאוסון לרטיי ג'ואל

4. לאוסון ציונה נאדו

5. לאוסון גבריאלה קווקו

בעניין:

העותרים

טל פרושן

ע"י ב"כ עו"ד

נ ג ד

1. שר הפנים

2. יועץ משפטי משרד הפנים

המשיבים

ע"י פרקליטות מחוז ירושלים

פסק דין

דין העתירה, שהוגשה אתמול והובאה בפניי היום, להימחק על הסף בהתאם לתקנה 7(2) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א-2000.

ביום 12.10.09 דחה בית המשפט לענינים מינהליים בתל-אביב-יפו עתירה שהגיש עותר 1 נגד הוועדה המייעצת לענייני פליטים מטעם משרד הפנים (עת"מ 1905/08). בפסק הדין נקבע כי עותר 1 ישוחרר מהמשמורת בה היה נתון, בתנאי שיתחייב לעזוב את ישראל עד ליום 28.10.09 ויפקיד ערבויות כספיות. עותרים 2-5, שהנם אשתו וילדיו של עותר 1, לא היו נתונים במשמורת, ולא היו צד לעתירה הקודמת, כך שממילא אין בפסק הדין כל הוראה אופרטיבית לגביהם, לא כל שכן צו הרחקה כפי שניתן להבין מהעתירה הנוכחית.

הסעד השלישי המבוקש בעתירה דנן הנו מניעת חילוט הערבויות שהופקדו על פי פסק דינו הנ"ל של בית המשפט לענינים מינהליים בתל-אביב-יפו. אין צורך לומר כי בית המשפט לענינים מינהליים בירושלים אינו משמש ערכאת ערעור על החלטותיו של בית המשפט לענינים מינהליים בתל-אביב-יפו. לפיכך, ככל שמצויה בידי עותר 1 עילה לדרוש שינוי בתנאי הערבויות הנ"ל – ואינני מביע כל דעה בנדון – עליו לנקוט בהליך מתאים בפני בית המשפט לענינים מינהליים בתל-אביב-יפו, שהורה על הפקדת הערבויות.

הסעדים הראשון והשני בעתירה הנם מניעת הרחקת העותרים מישראל והשמתם במשמורת לצרכי הרחקה. כאמור, לא הוצג בעתירה צו הרחקה או משמורת כלשהו נגד עותרים 2-5. לא עוד אלא שבמענה לפניית ב"כ העותרים בעניינם, השיבה ממונה ביקורת גבולות במשרד הפנים ביום 27.10.09 כי "כל מקרה נבחן לגופו באופן פרטני תוך תשומת לב למכלול הנסיבות"; היינו, שטרם התקבלה החלטה פרטנית בענין הרחקה או משמורת של העותרים. בנסיבות אלה, העתירה בעניינם של עותרים 2-5 מוקדמת בכל מקרה. היה ויינתן לגבי מי מהם צו הרחקה, כי אז יוכלו העותרים לתקוף את הצו בבית המשפט (ויושם אל לב כי משרדה של ממונה ביקורת גבולות במשרד הפנים הנו ברמלה, כך שהסמכות המקומית לתקוף את החלטתה הנה בבית המשפט לענינים מינהליים בתל-אביב-יפו).

ככל שניתן לראות בפסק הדין של בית המשפט לענינים מינהליים בתל-אביב-יפו מיום 12.10.09 צו הרחקה נגד עותר 1, פשיטא שלא ניתן להביא לביטול או לעיכוב הצו בדרך של הגשת עתירה לבית המשפט לענינים מינהליים בירושלים, שכאמור אינו משמש ערכאת ערעור על בתי משפט לענינים מינהליים במחוזות שיפוט אחרים. אף לא ניתן להקנות לבית המשפט לענינים מינהליים בירושלים את סמכות השיפוט בענין באמצעות משלוח מכתב לשר הפנים וליועץ משפטי במשרד הפנים, כפי שעשו העותרים. היועץ המשפטי הנו גורם מייעץ ולא מחליט. אשר לשר הפנים, בידוע הוא כי ברגיל אין השר מפעיל בעצמו את סמכויותיו לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, אלא העבירן לעובדי משרדו בהתאם לסעיף 16(א) לחוק. מסיבה זו, בקשה לאשרת שהייה בישראל מוגשת ללשכה האזורית של רשות האוכלוסין במקום מגורי המבקש, ולא לשר הפנים בעצמו. בדומה לכך, צווי הרחקה ניתנים על ידי יחידת האכיפה במשרד הפנים. העותרים פנו ליחידת האכיפה, וזו הודיעה להם, כאמור, כי טרם התקבלה החלטה פרטנית בעניינם. בנסיבות אלה לא היה מקום לפניית העותרים היישֵר לשר הפנים. אם לא די בכך, ומעבר לצורך, הרי שהעתירה הוגשה 7 ימים בלבד לאחר שפניית העותרים לשר הפנים נשלחה אליו בדואר רשום (ראו אישורי המשלוח מיום 25.10.09 – נספח ח' לעתירה) ו-8 ימים בלבד לאחר משלוח המכתב לשר בפקסימיליה (במוצ"ש 24.10.09 – שם). זאת בשעה שהן פסק הדין של בית המשפט לענינים מינהליים בתל-אביב-יפו והן החלטת פורום העובדים הזרים של הממשלה ניתנו ופורסמו קרוב לשבועיים קודם לכן, ביום 12.10.09. העותרים, שהמתינו פרק זמן זה עד פנייתם לשר הפנים, אינם רשאים לטעון כי העדר מענה לפנייתם מצד השר במשך כמחצית התקופה מהווה תשובה שלילית הדוחה את הבקשה. אפילו אילו היה חל על הסוגיה חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958, היה ניתן לראות בהימנעות ממתן תשובה משום סירוב רק כעבור 3 חודשים, כאמור בסעיף 6(ב) לחוק. בפועל, החוק אינו חל על החלטות שר הפנים או מי שהועברו אליו סמכויות השר לפי חוק הכניסה לישראל (סעיף 9(ב) לחוק לתיקון סדרי המינהל), כך שגם לאחר 3 חודשים אין ההימנעות ממתן תשובה נחשבת לסירוב. כל זאת, כאמור, בנוסף לכך שלא ניתן לבסס עתירה על משלוח מכתב לשר הפנים תוך עקיפת המחלקה הספציפית הנוגעת לענין בתוך משרד הפנים (שבמקרה שלפנינו מקום משרדה במחוז שיפוט אחר).

מטעמים אלה, העתירה נמחקת בלא צורך בתשובה. ממילא נמחקת הבקשה לצו ביניים.

ניתן היום, ט"ו בחשון תש"ע (2 בנובמבר 2009), בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

משה סובל, שופט