ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גי קאיוזונג נגד משרד הפנים :


1

בתי המשפט

בית המשפט המחוזי בירושלים

בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים

עתמ 009084/08

בפני:

כב' השופט משה סובל

02/11/2009

העותרים

יובל מור-מוסלי

ע"י ב"כ עו"ד

נ ג ד

1. משרד הפנים

2. משטרת ישראל (משטרת ההגירה)

המשיבים

ע"י פרקליטות מחוז ירושלים

החלטה

עניינה של החלטה זו בבקשת העותרים לפסיקת הוצאות לאחר שביום 16.2.09 ניתן פסק דין בהסכמה לפיו הסדרת מעמדם בישראל מסוג ב/1 לענף הבנין תתאפשר עד לתקופת שהייה בפועל של 63 חודשים בתנאי שכניסתם לישראל נעשתה טרם פסק הדין בעע"ם 6745/06.

משרד הפנים (להלן – המשיב) טוען כי אין מקום לחייבו בהוצאות, משום שהשינוי בעמדתו, כפי שבא לידי ביטוי בהסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין, נבע מהחלטת ראש רשות האוכלוסין מיום 25.1.09, וזו לא התקבלה בעקבות הגשת העתירה אלא בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון בבר"ם 10948/08 מיום 30.12.08, המאוחר ביומיים למועד הגשת העתירה.

אין לקבל טענה זו. גם אם פסק דינו של בית המשפט העליון מיום 30.12.08 הוא זה שגרם למשיב לשנות את עמדתו אשר נגדה הוגשה העתירה, עדיין התוצאה היא שהעותרים צדקו כאשר תקפו בעתירה את הפרשנות שניתנה על ידי המשיב לפסק הדין בעע"ם 6745/06 ואת החלטותיו לסרב לבקשות המעסיקים לחידוש אשרות העבודה לשנת 2009. אכן, בפסק הדין בבר"ם 10948/08 נמנע בית המשפט העליון מחיוב משרד הפנים בהוצאות בשל השיהוי בהגשת העתירה; משמע, שאלמלא נימוק זה היו ככל הנראה נפסקות הוצאות גם שם. העותרים, שהעלו בעתירתם טענות דומות לאלו שהתקבלו זמן קצר לאחר מכן בבר"ם 10948/08, זכאים אפוא בהתאם לאותה גישה להוצאות. זאת ועוד, בתגובת המשיב נטען כי החלטת ראש רשות האוכלוסין מיום 25.1.09 ניתנה "לאחר עבודת מטה מקיפה ויסודית" (סעיף 17 לתגובה). אם כך, לא היה מקום למהר ולדחות במהלך המחצית השנייה של חודש דצמבר 2008 את בקשות מעסיקיהם של העותרים 1 ו-7 להמשך עבודתם בישראל בשנת 2009, אלא היה על המשיב להמתין למסקנותיה של עבודת המטה.

בכל הנוגע לגובה ההוצאות, יש להתחשב בגורמים אלו: ראשית, בסופו של דבר לא התקיים דיון בעתירה, כתוצאה מנכונות המשיב לשנות את עמדתו ללא דיון. שנית, משיבים 2-6 הגישו את העתירה בלא שטענו כי נערכה פנייה מוקדמת מטעם מעסיקיהם למשרד הפנים וכי אותה פנייה סורבה. שלישית, שבעת העותרים צירפו את ענייניהם לתוך עתירה אחת, בניגוד להלכה המחייבת להגיש עתירות נפרדות גם אם הבקשות של העותרים השונים הנן בעלות אופי דומה או מעוררות את אותן שאלות (בג"ץ 5866/01 זיתון נ' משרד הפנים, מיום 4.9.01; בג"ץ 4882/03 ג'בארין נ' שר הפנים, מיום 2.6.03; בר"מ 6125/05 Adere נ' משרד הפנים, מיום 5.7.05).

לאור האמור, אגרת המשפט תושב לעותרים בהתאם לתקנות. המשיב ישפה את העותרים בסכום חלק האגרה שלא יושב להם, וכן ישא בשכר טרחת בא-כוחם בסך כולל של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ.

ניתנה היום, ט"ו בחשון תש"ע (2 בנובמבר 2009), בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

משה סובל, שופט