ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גרינשפון נגד ישר :


בתי המשפט

ב"מ לתביעות קטנות ראשון לציון

תק 000823/09

בפני:

כב' השופטת הלית סילש

תאריך:

02/11/2009

בעניין:

1 . גרינשפון אהרון

2 . שנקר יעל

התובעים

נ ג ד

ישר מוטי

הנתבע

פסק דין

בפני בתביעה במסגרת עותרים התובעים כי בית המשפט יורה לנתבע לפצותם בגין נזקי תאונת דרכים.

לטענת התובעת ביום 24.12.08 בשעה שהנתבע עמד בחנייה כפולה החלה לעקוף בזהירות ואולם הנתבע בחר לנסוע לאחור ופגע ברכבה.

לטענת הנתבע, האירוע אירע באשמתה הבלעדית של התובעת אשר ביקשה לעקוף את רכבו בעת שחנה בחנייה כפולה, לא שמרה מרחק ופגעה ברכבו.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובעדויות הצדדים, אני מוצאת כי דין התביעה להתקבל אם כי יש לייחס לתובעת רשלנות תורמת לאירוע התאונה. להלן יפורטו הטעמים להחלטתי זו והיקפה.

השאלה המהותית לה נדרשתי במסגרת תיק זה הינה דרך התרחשות התאונה.

בעוד שלשיטת התובעת התאונה ארעה בשעה שרכב הנתבע החל נוסע לאחור, שהרי שלשיטת הנתבע, הייתה זו התובעת אשר עקפה ללא שמירה על מרחק ובשל כך נפגע רכבה.

מצאתי בעניין זה לקבל את גרסתה של התובעת.

התובעת צירפה חוות דעת ותמונות מהן עולה בבירור כי מוקד הנזק הינו בכנף הימנית הקדמית. הדעת נותנת כי ככל שהייתה התובעת מבקשת לעקוף את הנתבע בעודו בעצירה מוחלטת, היה מוקד הנזק באזור הפינה הימינית הקדמית של רכב התובעת.

לא זו אף זו, אופי הפגיעה כפי שעולה מהתמונות מצביע כי שני הרכבים היו בתנועה שאם לא כן הנזק היה בדמות מכה ממוקדת.

בנוסף, במועד הדיון העידו שתיים משלוש נוסעות הרכב במועד האירוע. מצאתי כי עדויותיהן מהימנות ומחזקות את עדות התובעת.

תשובותיה של הגברת שנקר לילה, שהראו חוסר ידיעה באשר לסיבת נסיעתו של הנתבע אחורנית, מראות כי לא ביקשה ליפות את התמונה העובדתית אלא להציגה כמיטב זיכרונה.

הנתבע שהינו נהג מונית במקצועו טען כי עמד ולא נסע לאחור. טענתו זו לא נתמכה בראיה ולו בדמות עדותו של הנוסע, אשר לכאורה ירד מן הרכב.

אני מוצאת לציין כי עמידה בחניה כפולה, ביום שלטענת הנתבע בעצמו, הן בכתב הגנתו והן בעדותו במעמד הדיון היה יום גשום בו הראות לקויה, מהווה סיכון של ממש, ורשלנות כשלעצמה.

עם זאת, מצאתי לייחס לתובעת רשלנות תורמת בשיעור של 30% לאירוע התאונה.

גם במקום בו התנאים הפיזיים מאפשרים לבצע עקיפה, מוטל על נהג סביר לנהוג משנה זהירות ושמירת מרחק. מן הראיות עלה כי התובעת ראתה את רכב הנתבע עוצר ואני סבורה כי במקום שהייתה התובעת שומרת מרחק סביר יכלה למנוע את קרות התאונה.

נוכח האמור לעיל, מצאתי להורות כי שיעור אחריותו של התובע בגין נזקי התובעת הינו 70% וכי יש לייחס לתובעת רשלנות תורשמת בשיעור של 30%.

באשר לנזקים שהרי תובעת הציגה חוות דעת שמאי באשר לגובה הנזק ואישור על תשלום השתתפות עצמית לחב' הביטוח.

הנתבע לא הכחיש את הנזקים ולא צירף חוות דעת מטעמו.

ממכלול הטעמים שנמנו לעיל אני מורה בזאת כי הנתבע, ישלם לתובעת סך של 583 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (30.03.09) ועד התשלום בפועל.

כן ישא הנתבע בהוצאות ההליך בסך של 250 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים באמצעות הדואר.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום ט"ו בחשון, תש"ע (2 בנובמבר 2009) בהעדר הצדדים.

הלית סילש, שופטת



מעורבים
תובע: גרינשפון אהרון
נתבע: ישר מוטי
שופט :
עורכי דין: