ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יחזקאל נגד גוטבילף :

5

בתי המשפט

בית משפט לתביעות קטנות רחובות

תק 002129/07

בפני כבוד השופטת לבנה צבר

תאריך:

17/07/2008

בענין:

יחזקאל ישראל ת.ז. 033387226

התובע

נ ג ד

1 . גוטבילף שושנה ת.ז. 1564632

2 . פניקס הישראלי בע"מ - חברה לביטוח

הנתבעים

פסק דין

ראשיתה של תביעה זו בתאונת דרכים אשר ארעה בתאריך 24.6.06, ברחובות, בה נפגע רכב התובע. לטענת התובע ארעה התאונה בעטיה של הנתבעת 1 (להלן:"הנתבעת").

אין מחלוקת בין הצדדים לכך שהאחריות לקרות התאונה רובצת על הנתבעת אך עם זאת קיימת מחלוקת באשר לגובה הנזק.

התובע טען בכתב התביעה -כך גם בדיון- כי עת נסע ברכבו, רכב הנתבעת פגע ברכבו בחלקו האחורי- פעמיים. לטענתו, כתוצאה מהפגיעה האמורה ניזוק רכבו כך שהוכרז כאובדן כללי.

בעדותו, חזר התובע על האמור בכתב התביעה, והוסיף, כי בידו אישור מהנכד של הנתבעת- אשר אותה עת היה ברכב, בו הוא מאשר לסוכן הביטוח של התובע שהנזק לו הוא טוען אכן נגרם. עוד טען התובע, כי בעת קרות התאונה השמשה האחורית לא ניזוקה, אך משהמשיך לנסוע עם רכבו השמישה נשברה כתוצאה ישירה מהתאונה.

הנתבעות טענו בכתב ההגנה- כי האחריות לקרות התאונה רובצת על כתפי התובע. לטענתן, התובע ביצע עקיפה מצד שמאל של הנתבעת ונעצר בפתאומית ובכך גרם לתאונה. עוד טענו הנתבעות, כי הן מכחישות את הנזקים להם טען התובע וכפי שקבע חוות דעת השמאי מטעמו, כשם שהן מכחישות את שווי רכבו של התובע.

נציג הנתבעת 2, מר נדב רענן (להלן:"הנציג"), בעדותו חזר על כתב ההגנה, והוסיף, כי הם אינם חולקים על האחריות לקרות האירוע אך קיימת מחלוקת באשר לגובה הנזק.

שמאי מטעם הנתבעות, מר משה שאלתיאל (להלן:"השמאי"), בעדותו, טען כי הוא לא ראה את רכב התובע אך מניסיונו הרב, הוא יודע להעריך נזקים גם מתצלומים. לטענתו, אין הוא חולק על שיעור הנזק, כך שהרכב של התובע הוא אובדן גמור, אך עם זאת, בהשוואה לנזק שנגרם לנתבעת לא יתכן שהפגיעה דנן היא שגרמה לנזק שברכב התובע.

נכד הנתבעת, מר בועז גוטבילף (להלן:"הנכד"), בעדותו, טען כי הוא אכן אישר לסוכן הביטוח של התובע שהנזק לו הוא טען אכן נגרם וזאת על פי תמונות שהוצגו בפניו. לטענתו, הנזק שנגרם לרכב התובע היה דפיקה בתא המטען ובפינה הימנית אחורית של הרכב וכי עת התאונה השמישה לא ניזוקה למרות שבתמונות אכן מופיעה שמישה שבורה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים ושמעתי עדויותיהם, אני מעדיפה את גרסת התובע על פני גרסת הנתבעות. שכן, הנכד בעדותו מאשר את הנזק שנגרם לרכב התובע כפי שנטען על ידו פרט לשבירת השמישה שככל הנראה לא היא זו שהביאה את השמאי לקבוע בחוות הדעת כי הרכב הוכרז כאובדן כללי. זאת ועוד, הנתבעות לא הצליחו לסתור את טענות התובע שכן, השמאי מטעמן, לא ערך בדיקה יסודית לרכב- כפי שראוי היה שיעשה- והסתמך בחוות דעתו על צילומים של הרכב.

בשים לב למסקנה שהגעתי לעיל, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעות לשלם לתובע - ביחד ולחוד- את הסכומים שלהלן:

סך של 16,744 -בגין שווי הרכב כפי שנקבע בחוות דעת השמאי- כשלסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית צמודה כחוק מיום התאונה- 24.06.06 ועד מועד התשלום בפועל.

סך של 980 ₪ -בגין שכר טרחת שמאי- כשלסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית צמודה כחוק מיום מתן החשבונית- 03.07.06 ועד מועד התשלום בפועל.

סך של 1,500 ₪- בגין הוצאות המשפט, כשלסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית צמודה כחוק מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר.

ניתן היום י"ד בתמוז, תשס"ח (17 ביולי 2008) בהעדר הצדדים.

_____________

לבנה צבר, שופטת