ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גולדווסר יעקב נגד גלבוע אלי :

1

בתי המשפט

בית משפט לתביעות קטנות פ"ת

תק 001275/08

בפני:

כב' השופטת עינת רון

תאריך:

17/07/2008

בעניין:

גולדווסר יעקב

תובע

נ ג ד

גלבוע אלי

נתבע

פסק דין

עניינו של פסק דין זה הוא במימוש סעיף אופציה בהסכם שכירות, אשר נחתם ביום 11 לדצמבר 2001, בין התובע- מר גולדווסר יעקב- הבעלים הבלעדיים ומשכיר הנכס, לבין הנתבע, שוכר הנכס, מר אלי גלבוע [להלן: "הסכם השכירות"].

בהתאם לטענות התובע, כפי שהובאו בכתב התביעה על נספחיו ובבית המשפט, הנתבע לא שילם, החל מכניסת תקופת האופציה לתוקף, דמי שכירות, התואמים בגובהם למחיר השוק, כפי שנקבע בסעיף 3.ה.- הוא סעיף האופציה, להסכם השכירות בין השניים.

התובע גולל בפני בית המשפט את השתלשלות העניינים, אשר הובילה למצב משפטי זה. בהתאם לדבריו, דמי השכירות, עליהם הוסכם, במהלך השכירות עמדו על סך של 590 ₪, בתוספת מע"מ. זאת ועוד, לטענתו, ובהתאם לסעיף 3.א. להסכם השכירות אשר הוצג לבית המשפט, תקופת השכירות הראשונה אשר נקבעה הייתה מיום 16.12.2001 ועד ליום 15.12.2006, כאשר זו, בהתאם לסעיף האופציה, ניתנת להארכה ל- 120 חודשים נוספים. גובה דמי השכירות בעבור 120 החודשים יקבע, בהתאם להסכם השכירות וכאמור, על-פי מחירי השוק לתקופה של 60 חודשים מראש. זאת ועוד, נקבע בסעיף 3.ו. להסכם השכירות כי בתקופת האופציה, דמי השכירות יועלו ב-2.5% בשנים הרביעית, החמישית, התשיעית והעשירית.

בניגוד לכלל הקבוע בהסכם השכירות, טען התובע, העמיד הנתבע, את דמי השכירות, החל מיום תחילת מימוש האופציה, על 500 $, וזאת מבלי להעביר כל חוות דעת שמאי- עליה התבסס האחרון בקביעת סכום זה, לידי הראשון.

עוד טען התובע, כי בהתאם לחוות דעת שמאי מקרקעין מוסמך מחודש מרץ 2008, דמי השכירות החודשיים הראויים לנכס, הם בגבולות של 10% מ- 2830 ₪ בתוספת מע"מ, שהם, בהתאם לשער חליפין שקל-דולר של 3.6, לפיו חישב התובע, שווי ערך ל- 786 $ בתוספת מע"מ.

התובע הוסיף, כי כאשר פנה אל הנתבע בדרישה לפנות אל שמאי מוסכם על-מנת להעריך את שווי הנכס, הלה התחמק ממנו, ואף נתן לו "להבין כי הוא מסכים למינוי ...שמאי אשר יהיה מוסכם". לבסוף, כאמור, העביר לו, לדבריו, הנתבע, "באופן חד צדדי וללא הסכמה" 500 $.

לגישת התובע, בהתאם לאמור, על הנתבע לשלם לו את הפרש דמי השכירות, אשר בין הערכת השמאי שלו- היינו 786 $ לבין ה- 500 $, אותם שילם לו הנתבע, בפועל, במשך ארבעה עשר חודשים וזאת בתוספת מע"מ. בנוסף, ביקש התובע מבית המשפט, לקבוע כי דמי השכירות בתקופת האופציה, יהיו שווים ל-786 $, לפי שער חליפין שקל-דולר של 3.6.

בהתאם לטענות הנתבע, כפי שהובאו בכתב ההגנה על נספחיו ובבית המשפט, השומה לה טוען התובע "אינה נכונה, מוגזמת ומופרכת" ועליה להיות, בהתאם לחוות דעת אותה קיבל משלושה שמאים שונים שקובעת סכום שהוא פחות מ-500 $ בתוספת מע"מ. כן, הוסיף הנתבע, כי מלשון סעיף האופציה בהסכם השכירות, עולה כי את דמי השכירות ל-60 חודשי מימוש האופציה הראשונים, יש לקבוע בראשית לפני תחילתם- הווה אומר, לפני 16.12.2006, מועד בו מחירי המקרקעין היו נמוכים ותאמו את הערכות השמאי למושכר, כפי שצוינו על-ידו.

הנתבע תאר השתלשלות אירועים שונה מזו אותה תאר התובע. בהתאם לגרסתו, לאחר מספר שנים בהם מחירי המקרקעין בסביבת המושכר צנחו, נקבע הסכום על 590 $ בתוספת מע"מ. לטענתו, מדי חודש נאלץ לשלם מאות שקלים נוספים לתובע, וזאת בשל נסיקתו של שער הדולר. זאת ועוד, ציין, שער הדולר ירד במהלך שנת 2006, ואילו התובע לא השיב לו הפרשים, אשר היו לטובתו.

עוד הוסיף הנתבע, כי עם כניסת תקופת האופציה לתוקף מסר את חוות דעת השמאים לתובע ואף נפגש עימו. בהתאם לגרסתו, התובע, ביקש כי דמי השכירות יוותרו 590 $ וכי שערו של הדולר יקבע בהתאם לשער הגבוה אשר היה שניים עשר חודשים קודם לכן, בתחילת השנה. כן, הוסיף הנתבע, התובע דרש כי בנו, אשר הינו שמאי, יעריך את המושכר, אך הוא, הראשון, סרב ובקש לפנות לגורם מפשר אשר יהא מקובל על השניים. או אז, טען הנתבע, פנו השניים אל עורך הדין עזרא גולן, אותו הציע התובע, אך זה התובע לא הביע כל רצון בפשרה.

הנתבע הסביר כי ביום 20.06.2007, כתב מכתב לתובע, המבקש כי השניים יפנו לשמאי מגשר, אך השמאי בו בחרו סרב להעריך את המושכר, שכן , היה שכנו של התובע. מאוחר יותר, לטענת הנתבע, הוצע לו על-ידי התובע, שמאי אחר אשר ישמש כמגשר, אך הואיל ונתברר לו כי המדובר בשמאי אשר עובד עם בנו של התובע, לא פנו אליו. זמן מה אחר כך, ציין הנתבע, הוא הסכים לשמאי ספציפי נוסף אשר ישמש כמגשר, אך השניים לא נפגשו עמו, שכן התביעה בה עסקינן הוגשה. מדברים אלו, טען הנתבע, ניתן להקיש כי לא התחמק כלל מקביעת שמאי המוסכם על השניים, אלא שדחה שמאי בלתי אובייקטיבי.

כאמור, הנתבע ציין כי השמאות אשר הוגשה על-ידי התובע, שגויה. הוא הדגיש כי השמאי שאת דיווחו הגיש התובע, כלל לא ביקר במושכר ואף שגה באשר למיקומו וכמות החדרים בו. כן, הדגיש כי השמאי הלה השמיט מדיווחו, תיאור נסיבות המורידות משמעותית את ערכו של המושכר.

לאחר ששמעתי טענות הצדדים והתרשמתי התרשמות בלתי אמצעית מהם, ולאחר שעיינתי בחוות דעת השמאים אשר הוגשו על-ידם, החלטתי לקבל את התביעה, אם כי לא במלואה.

אל לו למשכיר להיות שבוי בידי השוכר. לא יתכן כי השוכר יקבע באופן חד צדדי את גובה דמי השכירות וניכר כי דברים אלו יפים גם מקום בו ניסה השוכר להגיע לכדי פשרה אך ניסיונותיו עלו בתוהו כפי שאכן טען. גם מקום בו קיימת לשוכר אופציה, אין הוא יכול לכפות דעתו על המשכיר והיה ולא הגיעו השניים לעמק השווה יתכן ודין השכירות להסתיים. עם-זאת, ברי כי נדרש לפשר בין השומות הכה שונות אשר הציגו בפני הצדדים. לעניין זה, אף לו ביסס השמאי מטעם התובע את הערכתו על ביקור במושכר, ניכר לדידי, כי הערכה זו מופרזת ובלתי סבירה נוכח הפער המשמעותי מהשומה המוצעת על-ידי הנתבע ומהתשלום אשר שולם, הלכה למעשה, על-ידי הנתבע, משך שנות השכירות- זאת, אף בהתחשב בחלוף העיתים. יחד עם-זאת, לטעמי, אין לקבל אף את השומה אותה הציע הנתבע נוכח היותה נמוכה משמעותית מהתשלום אותו שילם בפועל, בשנות השכירות עובר למימוש סעיף האופציה- ולעניין זה חשוב כי אציין כי במרוצת השנים, שער החליפין שקל-דולר אף הוא השתנה, ומשפיע על גובה הפער אשר בין תשלום השכירות בפועל והשומה אותה הציע הנתבע.

בהתאם לאמור, ניכר לדידי, כי על דרך הביניים, יש להותיר את השכירות כפי שהייתה- 590$. יחד עם-זאת, קבלתי את טענת הנתבע כי היה צורך, בהתאם להסכם השכירות, לקבוע את גובה דמי השכירות טרם מימוש סעיף האופציה, היינו, בהתאם למחירי המקרקעין בתקופה הסמוכה ליום 16.12.2006. יחד עם-זאת, אציין כי באותו המועד, עובר לו ולמשך זמן רב לאחריו, שערו של הדולר היציג, בהתאם לנתוני בנק ישראל, היה גבוה מאשר כיום ובתקופה המדוברת שחלפה מאז השתנה שער זה פעמים רבות. לכן, לשם ההגינות והאיזון, החלטתי שלקבל את שער החליפין שקל-דולר אותו הציע התובע היינו- 3.6. כך, הרי שעל הנתבע לשלם לתובע, הפרש של 90 $, בעבור כל חודש מארבעה עשר החודשים בהם שילם 500 $ שכירות. סכום זה יחושב לפי שער חליפין שקל-דולר של 3.6 ויתווסף לו מע"מ. לסכום זה, יתווספו הוצאות בגובה 700 ₪. כך, ישלם סך הכל הנתבע לתובע סכום של 5,939 ₪. על הנתבע לשלם סכום זה לתובע לא יאוחר מיום 01.09.2008, שאם לא כן, יחויב הסכום בתוספת ריבית והצמדה כחוק, מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל.

באשר לדרישת התובע לקבוע את דמי השכירות העתידיים של המושכר, הרי שעל מערכת היחסים העתידית שבין הצדדים להסכם השכירות, ככל שזו נוגעת למושכר, להיפתר בין הצדדים עצמם ולא במסגרת תביעה זו.

מזכירות בית המשפט תעביר עותק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום י"ד בתמוז, תשס"ח (17 ביולי 2008) בהיעדר הצדדים.

___________

רון עינת, שופטת