ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פידן סחר בע"מ נגד ט.ט.ש.יבוא :

1

בתי המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו

א' 063812/07

א' 63980/07

בפני:

כב' השופטת אביגיל כהן

תאריך:

17/07/2008

1 . פידן סחר בע"מ

2 . הכט דן

3 . הכט שלי אן

בעניין:

המבקשים בת.א. 63812/08

(המשיבים בת.א. 63980/07)

ע"י ב"כ עו"ד עודד שלזינגר

נ ג ד

ט.ט.ש. יבוא ושיווק בע"מ

המשיבה בת.א. 63812/07

(המבקשת בת.א. 63980/07)

ע"י עו"ד אלחריזי

פסק דין

1. בפני שתי תובענות שהוגשו בנוגע לפסק בוררות שניתן על ידי רו"ח דניאל דורון (להלן: "הבורר") מיום 24/9/07 (להלן: "פסק הבורר").

ת.א. 63812/07 הוא בקשה לביטול פסק הבוררות ות.א. 63980/07 הוא בקשה לאישור פסק בוררות.

2. פסק הבוררות ניתן במסגרת תובענה שהוגשה ביום 21/6/01 על ידי ט.ט.ש. יבוא ושיווק בע"מ כנגד פידן סחר בע"מ, הכט דן והכט שלי אן במסגרת ת.א. 68861/01.

3. פידן סחר בע"מ (להלן: "פידן") וט.ט.ש. יבוא ושיווק בע"מ (להלן: "ט.ט.ש") שיתפו פעולה ביניהן בייבוא ושיווק של מוצרי HERSHEY לישראל.

ט.ט.ש. עסקה ביבוא המוצרים לישראל ופידן עסקה במכירתם והפצתם כנגד עמלה.

4. במסגרת שיתוף הפעולה, הוציאה ט.ט.ש לפידן חשבוניות מס וחשבוניות זיכוי שונות אשר אושרו על ידי ט.ט.ש.

לאחר זמן מה, נותק הקשר בין הצדדים. הצדדים נפגשו וביצעו התאמת כרטיסי הנהלת חשבונות.

ב"כ פידן טען כי בהתאמה זו התברר, כי לט.ט.ש. חוב בסכום נמוך כלפי פידן (בסך 2,364 ₪) וכי ט.ט.ש אישרה וקיבלה את כל החשבוניות המס שהוצאו לה על ידי פידן וכללה אותן בספריה.

5. כאשר הוגשה התביעה בת.א. 68861/01, למעלה משנתיים לאחר אותה התאמת חשבונות, טענה ט.ט.ש. כי נותר לפידן חוב העולה על 1,500,000 ₪.

6. הצדדים הסכימו להביא את המחלוקת שבין ט.ט.ש לבין פידן להכרעה בבוררות.

סמכות הבורר הוגבלה בתנאים וכללי ההתחשבנות המחייבים שהוסכמו ע"י הצדדים בדיון אשר התקיים ביום 12/6/08 בפני כב' השופט טל שחר ואשר קיבלו תוקף של החלטה.

7. לגבי המבקשים 2 – 3, שהם הנתבעים 2 – 3 בת.א. 68861/01 נקבע בהחלטה, כי עניינם יידון במידת הצורך לאחר שיינתן פסק בורר ולאחר שיוברר אם פידן שילמה את החיוב הפסוק העתידי אם ובשיעור שיפסק (עמ' 5 שורות 23 – 25 לדיון מיום 12/6/03).

8. סעיף 10 לפסק הבורר קובע:

"סכום החוב שעל הנתבעת לשלם לתובעת הוא 505,558.97 ₪ לפי תנאי תשלום של שוטף + 30 יום העולים מהתחשבנות הצדדים החוב הוא ליום 31/03/1999 (30 יום מתום מועד החודש האחרון בו פעלו הצדדים בפועל – חודש 02/1999). סכום זה כולל מע"מ, כיוון שההתחשבנות בוצעה על חיובים זיכויים ותשלומים הכוללים מע"מ. הסכום ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 31/03/1999".

כלומר – פידן חויבה לשלם כספים לט.ט.ש.

9. ט.ט.ש. ביקשה לאשר את פסק הבורר, ופידן והמבקשים הנוספים טענו, כי יש לבטלו.

10. תמצית טענות המבקשים:

א) הבקשה לביטול פסק הבוררות הוגשה על ידי כל הנתבעים בת.א. 68861/01 שכן בכותרת פסק הבורר הופיעו שלושתם תחת המקום המיועד לשמות הנתבעים.

המבקשים טענו, כי הבורר חרג מסמכותו בכך שצירף את המבקשים 2 – 3 יחד עם פידן, שכן אין כל הסכם בוררות בין המבקשים 2 – 3 לבין ט.ט.ש, הבורר לא היה מוסמך ליתן פסק דין בעניינם של המבקשים 2 – 3 ולא ניתנה הזדמנות למבקשים 2 – 3 לטעון את טענותיהם בבוררות.

ב) הבורר חרג ופעל ללא סמכות – פידן טענה כי בסעיף ב' לכללי ההתחשבנות נקבע, כי כל חשבוניות הזיכוי שהוציאה פידן ושנרשמו בספרי החשבונות של ט.ט.ש., יילקחו בחשבון לצורך ההתחשבנות הכוללת.

הבורר חרג מסמכותו ולא כלל חלק מחשבוניות הזיכוי שהוצאו כדין על ידי פידן.

ג) פידן טענה, כי הבורר חרג מסמכותו בכך שלא כלל בהתחשבנות בין הצדדים את חשבונית הזיכוי בגין טיפול חריג בהחזרות סחורה.

בהתאם להוראות שנתנו לבורר היה על הבורר לכלול בהתחשבנות שבין הצדדים את חשבונית המס בגין טיפול בהחזרות סחורה.

הבורר התעלם מהוראות שבהחלטת בית המשפט ובכך חרג מסמכויותיו.

כמו כן נטען ע"י המבקשים, כי כך נעשה לגבי חשבוניות נוספות, אשר הבורר לא כלל אותן בהתחשבנות.

11. תמצית טענות ט.ט.ש.:

א) ט.ט.ש. הסכימה שעל אף שבכותרתו של פסק הבוררות מוזכרים שלושת הנתבעים, פסק הבוררות מתייחס לנתבעת פידן בלבד.

ב) לעניין טענת פידן ולפיה הבורר חרג מסמכותו כאשר לא כלל בהתחשבנות בין הצדדים חשבוניות מסוימות, הרי שט.ט.ש. טענה כי חובת הבורר היתה לבדוק ולבחון את אותן חשבוניות ולא חובה לקבלן.

עוד טענה ט.ט.ש., כי הבורר נהג בהתאם להנחיות כב' בית המשפט ובחן את החשבוניות ואופן קבלתן.

12. באשר לבקשתם של המבקשים 2 – 3 (הנתבעים 2 –3 בת.א. 68861/01):

ישנה הסכמה של ב"כ ט.ט.ש, אשר ניתנה עוד בדיון שהתקיים בפני ביום 10/3/08, ולפיה פסק הבורר מתייחס רק לחברת פידן ולא לנתבעים 2 – 3.

הבורר בפסק דינו אכן נוקט לאורך כל הדרך במילה "נתבעת" ולא במילה "נתבעים" וזאת למעט בכותרת של פסק הבורר, כאשר נכתבו בטעות גם שמות הנתבעים 2 –3 בתיק העיקרי, בכותרת "פסק הבורר".

בסעיף 10 לפסק הבורר הוא קובע במפורש סכום "שעל הנתבעת לשלם לתובעת" ואין חיוב של הנתבעים 2 –3 לשלם סכום כלשהו.

לפיכך, משקיימת הסכמה וברור לחלוטין כי אין התייחסות בפסק הבורר לנתבעים 2 –3 וכי הבורר לא היה מוסמך לדון בעניינם, ממילא אין צורך לבטל את פסק הבורר על פי בקשתם שכן פסק הבורר לא מתייחס אליהם כלל ועיקר.

13. באשר לבקשתה של פידן לביטול פסק הבורר, הגעתי למסקנה ולפיה יש לדחות את בקשתה מהנימוקים הבאים:

א) באשר לטענות לגבי חריגה מסמכותו של הבורר:

ההלכה הפסוקה ביחס להיקף התערבותו של ביהמ"ש בהליכי בוררות וביחס למידת שיקול הדעת של בית המשפט בביטולם של פסקי בוררות קובעת, כי יש מקום להתערבות בית המשפט רק במקרים נדירים וחריגים.

ראה לעניין זה למשל, רע"א 5991/02 עופרה גוירצמן נ' רות פריד, פ"ד נט (5) 1, 8.

ע"א 205/87 ס.מ.ל. סוכנות מרכזית לביטוח בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מג (4) 680, 681.

ע"א 823/07 דניה סיבוס, חברה לבנייה בע"מ נ' ס.ע רינגל בע"מ פד"י מב (4) 614.

ב) ברע"א 3680/00 גמליאלי נ' מגשימים תק-על 2003 (3) 1531, עמ' 1535, נאמר ביחס לעילות הביטול הקבועות בסעיף 24 לחוק הבוררות בסעיף 10 לפסק הדין:

"מושכלות - יסוד הם כי תחום ההתערבות השיפוטי בפסק בורר מוגבל ומתוחם לעילות ביטול מוגדרות של הפסק שיש לפרשן בצמצום רב. מוסד הבוררות הוקם על רקע מדיניות משפטית המבקשת לעודד קיומו של מערך יעיל והוגן לפתרון סכסוכים מחוץ לבית המשפט.... הבוררות מאפשרת פתיחת ההכרעה לשיקולי צדק והגינות, שאינם נעוצים בהכרח בשיקולי משפט, ומאפשרת השגת פתרונות מעשיים צודקים למחלוקת (ע"א 4886/00 גרוס נ' קידר; אוטולנגי, בוררות, דין ונוהל, מהד ' 3, עמ' 1; בר"ע 125/68 שחב נ' שחב, פד"י כג(20 ,16 (1; ע"א 241/81 שמן תעשיות נ' חב' תבלין, פד"י לט(574-5 ,561 (1). מקומה החשוב של הבוררות כאמצעי להכרעה בסכסוך אינו מייתר את הצורך בפיקוח שיפוטי על הבוררות, המותווה בחוק הבוררות פיקוח זה מבקש להשיג איזון ראוי בין מתן עצמאות מירבית לבורר ולצדדים לעצב את מסגרת הדיון וההכרעה במחלוקת ביניהם, לבין הצורך לשמור עין שיפוטית בוחנת אשר תבטיח את תקינות וטוהר הליכי הבוררות, את הפעלתם בדרך דיונית יעילה, ואת ביסוס פסק הבורר על אמות מידה התואמות מושגי יסוד שבתקנת הציבור.

פועל יוצא מאיזון זה הוא כי התערבות שיפוטית בפסק הבורר הינה צרה ומוגבלת לעילות מוגדרות. עילות אלה מוחלות בזהירות ועל דרך פירוש דווקני, במגמה ליתן תוקף לפסק ולא לבטלו. בית המשפט הבוחן את הפסק אינו דן בו כערכאת ערעור, ואין הוא אמור לבחון האם צדק הבורר בקביעותיו או טעה בהן על פי הדין, שהרי עילת הביטול בגין טעות על פני הפסק שוב אינה נימנית על עילות הביטול (אוטולונגי, שם, עמ' 457-8 ,425 ; ע"א 594/80 אליאב נ' הסנה, חב' ישראלית לביטוח, פד"י לו(543 (3, 547; ע"א 393/79 סטלה, שירות מכוניות נ' חב' נתיבי אילון, פד"י לו(713 (1, 715). על אחת כמה וכמה אין הוא בוחן שאלות אלה מקום שהבורר משוחרר מן הדין המהותי ואף מסדרי הדין והראיות.

בית המשפט גם אינו רשאי להעמיד את הפסק במבחן ביקורתו הוא - אם צודק הוא או בלתי צודק בהתאם לתפיסתו שלו. עליו להעמיד למבחן את פסק הבורר בשאלות-יסוד שעניינן, בעיקרן, בחינת תקינותו הבסיסית של הליך הבוררות - קיומו של הסכם בוררות בר תוקף, מינוי בורר כדין, פסיקה בתוך גבולות הסמכות, שמירה על כללי צדק טבעי, עמידה באמות מידה של תקנת הציבור, ועוד שורה של ענינים. גלישת הביקורת השיפוטית על פסק הבורר מעבר לעילות הביקורת הצרות כאמור מפרה את האיזון הראוי בין העצמאות וחופש הפעולה שהמחוקק ביקש לתת בידי מוסד הבוררות לבין אינטרס הציבור בקיום פיקוח שיפוטי צר בלבד על תקינותם של הליכי הבוררות.

הבוררות נשוא הליך זה התנהלה מכח תקנון האגודה ובהתאם לחוק הבוררות".

לעניין זה ראה גם ע"א 4886/00 גרוס נ' קידר פ"ד נז (5) 9323.

וכן פסק דינה של כב' השופטת ד"ר אגמון גונן בה.פ. 629/07, 681/07, 683/07 שלהב שלמה נ' תעשיות סמי בורקס (1979) בע"מ (בפירוק וכינוס נכסים) ואח'.

ג) פידן טוענת כי בהתאם לסעיף ב' לכללי ההתחשבנות, היה צריך לקחת בחשבון לצורך ההתחשבנות הכוללת את כל חשבוניות הזיכוי שהוציאה פידן ושנרשמו בספרי החשבונות של ט.ט.ש., תוך תשומת לב למועדים בהם נרשמו חשבוניות הזיכוי ולמועדים בהם עשתה ט.ט.ש. שימוש פיסקאלי בחשבוניות כלפי שלטונות המס.

אך הבורר לא כלל בהתחשבנות הכוללת חלק מחשבוניות הזיכוי שהוצאו כדין על ידי פידן ואשר נרשמו בספרי הנהלת החשבונות.

כמו כן נטען, בין היתר, כי בסעיף ט' לכללי ההתחשבנות נקבע כי גם אספקות ותשלומים שבוצעו החל מחודש אוקטובר 1997 ואילך יחשבו כחלק מההתחשבנות, אך הבורר קיבל את טענת ט.ט.ש. ולא כלל את התשלומים ששולמו על ידי פידן מחודש אוקטובר 1997 ועד ינואר 1998 וזאת בטענה ולפיה על פידן היה להביא ראיות גם לאספקות שבוצעו לה בתקופה שקדמה לחודש פברואר 1998.

עוד טענה פידן כי על פי סעיף י' לכללי ההתחשבנות, היה צריך לכלול גם את חשבונית הזיכוי בגין טיפול בהחזרות סחורה שהוצאה על ידי פידן, כשט.ט.ש. רשאית להשיג על נכונות הרכיבים שבאותה חשבונית.

הבורר התעלם מאותה חשבונית ולא כלל אותה בהתחשבנות למרות שט.ט.ש. לא השיגה על נכונות רכיבי החשבונית אלא טענה, כי אין לכלול את החשבונית בהתחשבנות שבין הצדדים.

הבורר קיבל את טענת ט.ט.ש.

זאת ועוד, פידן טענה, כי על פי סעיפים ד' ו- ז' לכללי ההתחשבנות היה על הבורר לבדוק אם ט.ט.ש חייבה את פידן בחיובים כפולים אך הבורר לא ביצע בדיקה כלשהי של חשבונית המס שהוצאה על ידי פידן לט.ט.ש בגין החיובים הכפולים, ולא בדק כלל האם ט.ט.ש. חייבה את פידן בחיובים כפולים כפי שהיה עליו לעשות, אלא ביטל בפסק הבוררות את חשבונית המס.

ד) מקובלת עלי טענת ט.ט.ש. ולפיה הבורר פעל בגדר סמכותו ונתן את פיסקו בהתאם לסמכות שהיתה נתונה לו.

ה) כאשר נוסחו כללי ההתחשבנות שעל בסיסה ביצע הבורר את בדיקתו, ניתן לבורר גם שיקול דעת והוא לא היה צריך לפעול כמחשבון אוטומטי ולקבל בחזקת אמת כל חשבונית וחשבונית שהוצגה לו.

לא היה עליו להכניס למחשב את ריכוז כל החשבוניות, לקבלן ולבדוק איזו תוצאה אריתמטית התקבלה.

היה עליו לבדוק את החשבוניות ולכלול בהתחשבנות את החשבוניות שנמצאו על ידו כחשבוניות שיש להכניסן להתחשבנות.

כך למשל בסעיף ב' סיפא לכללי ההתחשבנות נכתב:

"...מנגד, ישקול הבורר אם יש רבותא (כלפי הנתבעת) בטענת התובעת אודות ההסכם אליו הגיעה התובעת עם שלטונות מע"מ ב- 9.5.02 (שיוצג לבורר), לגבי חשבוניות זיכוי מסויימות, וישקול את טענת התובעת לפיה אין ברישום חשבוניות אלה בספרי התובעת או בקיזוז מע"מ (מס תשומות) לפיהן, כדי להועיל לנתבעת לצורך ההתחשבנות הכוללת.

אין בהנחיה זו כדי לשלול את חובת הבורר לבדוק את נכונות תוכנן וסכומיהן של אותן חשבוניות זיכוי שהוציאה הנתבעת".

בסעיף ג' ניתן שיקול דעת לבורר, ובסעיף ו' נקבע כי הבורר יסתמך על תיעוד כמפורט באותו סעיף לצורך חישוב דמי ההחזרות המגיעים לנתבעת "הכל מבלי לגרוע מחובת הבורר לבדוק אפשרות שיש זיכויים כפולים ברשימה זו".

כך גם לגבי סעיף י' בנוגע לחשבונית הזיכוי בגין טיפול בהחזרות סחורה.

בסעיף יא' צוין במפורש, "אין ברשימת הנחיות מוסכמת זו כדי לגרוע מסמכות הבורר להעלות לדיון סוגיה נוספת נדרשת או להכריע בה ביוזמתו".

ו) הבורר ערך בדיקה והגיע למסקנתו ובהתאם לכך נתן את פסק דינו.

לא מצאתי כי הוא חרג מסמכותו או שקיימת עילה על פי הוראות החוק לבטל את פסק הבורר שבין פידן וט.ט.ש.

14. לסיכום:

א) לאור האמור לעיל, אני מאשרת את פסק הבורר מכוח סמכותי על פי סעיף 23 (א) לחוק הבוררות התשכ"ח – 1968.

הבקשה לביטול פסק בורר - נדחית.

ב) פידן תשא בהוצאות ט.ט.ש. ושכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪ + מע"מ

ג) המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, י"ד בתמוז, תשס"ח (17 ביולי 2008), בהעדר הצדדים.

אביגיל כהן, שופטת