ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין (אסנת חזן נגד מדינת ישראל )בתיק אסנת חזן נגד מדינת ישראל :


5

בתי המשפט

בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע

בשא002131/09
בתיק עיקרי: עב 002748/09

בפני:

כב' השופטת יעל אנגלברג-שהם

נציג עובדים - סעדיה גוזלן

נציג מעבידים - משה עזרא

בעניין:

אסנת חזן

ע"י ב"כ עו"ד:

מליץ עמרם

המבקשת

נ ג ד

1. מדינת ישראל - משרד החינוך

2. דניס מלכה

ע"י ב"כ עו"ד:

ליאור קורן

המשיבות

החלטה

החלטה זו עניינה בקשה ליתן צו המונע מינוי מנהל אחר במקום המבקשת ולהורות על שיבוץ המבקשת כמנהלת בית הספר ממ"ד חב"ד בנתיבות (להלן - "בית הספר").

רקע עובדתי

1. המבקשת הינה עובדת הוראה קבועה במשרד החינוך אשר במשך 7 מתוך 8 השנים האחרונות (למעט שנת הלימודים תשס"ח) שימשה כמנהלת בית הספר.

2. המשיב 1 הינו משרד החינוך המשמש כמעבידה הישיר של המבקשת (להלן -"המשיב"). המשיבה 2 הינה עובדת הוראה במשיב ומשמשת כמנהלת בית הספר בפועל מטעם עמותת חב"ד (להלן - "המשיבה").

3. בחודש מרץ 2007 הגישה המבקשת בקשה לצאת לחל"ת בשנת הלימודים תשס"ח, בקשתה אושרה, אולם בשל תאונת עבודה שבה נפגעה, שהתה המבקשת בפועל במהלך כל שנת הלימודים תשס"ח בחופשת מחלה.

4. לקראת שנת הלימודים תשס"ט הודיעה המבקשת על שובה לעבודה כמנהלת בית הספר אלא שמנהל עמותת חב"ד השותפה בהפעלת בית הספר התנגד לכך. בעקבות כך, החליט המשיב כי המבקשת תחזור ותשובץ כמנהלת בית הספר בשנת הלימודים תשס"ט ואילו עמותת חב"ד מינתה במקביל את המשיבה אשר ניהלה את בית הספר בפועל.

5. במהלך שנת הלימודים תשס"ט, בחודש מרץ 2009 הגישה המבקשת בקשה להעברה לתפקיד ניהול במחוז ירושלים (מב/2) החל משנת הלימודים תש"ע. המבקשת הסכימה לעבור גם לתפקיד הוראה אלא שהתנתה את בקשתה בכך שישולם לה גמול ניהול קבוע (להלן - "בקשת ההעברה").

6. בקשת ההעברה אושרה ביום 13.7.09 (נספח ה לבקשה) (להלן - "אישור ההעברה") כהעברה מסוייגת לתפקיד הוראה בלבד. בשלב זה לא אושרה בקשת המבקשת לגרירת גמול הניהול.

7. ביום 1.9.09 התייצבה המבקשת בבית הספר.

ביום 7.9.09 שלח המשיב למבקשת מכתב המודיעה, כי מנכ"ל המשיב אישר את זכאותה לגרירת גמול הניהול (נספח ד' לבקשה). במכתב זה, ציינה הגב' ליכטנברג מנהלת גף כח אדם בהוראה - במחוז הדרום כי "הואיל ואושרה לך בקשה להעברה למחוז ירושלים והואיל ולא הודעת במועד על כוונתך לשוב לעבודה במחוזנו, לצערנו, אין באפשרותנו לשבצך לעבודה בשנת הלימודים תש"ע. מעמדך בשנת הלימודים תש"ע הינו עובדת בחל"ת". המכתב הגיע לידי המבקשת ביום 10.9.09.

8. על החלטה זו משיגה המבקשת בבקשה שבפנינו ומבקשת כי ינתן צו המורה כי תשובץ כמנהלת בית הספר בשנת הלימודים תש"ע וזאת עד למתן הכרעה בתביעתה לסעד קבוע.

9. בהחלטה מיום 29.9.09 צורפה המשיבה כצד לבקשה וניתנה לה הזדמנות להגיש את תגובתה עד ליום 14.10.09. עד למועד הדיון לא הגישה המשיבה כל תגובה ו/או הודעה מטעמה, אך משהתייצבה לדיון, נשמעה בו עמדתה.

טענות המבקשת

10. לטענת המבקשת, מינויה כמנהלת בית הספר הינו מינוי קבוע וכאשר בקשת ההעברה שהגישה, לא אושרה בתנאים שביקשה, נפגשה עם הגב' ליכטנברג וזו הבהירה לה כי מבחינתה היא מנהלת בית הספר. לדברי המבקשת, ציינה בפני הגב' ליכטנברג כי משלא אושרה העברתה כמבוקש, הרי שהיא שבה לתפקידה כמנהלת בית הספר. לדברי המבקשת, ביקרה מספר פעמים במשרד החינוך במשך חודש אוגוסט 2009 ושובה לבית הספר היה ידוע וברור לצדדים.

יתר על כן, המבקשת טוענת כי פורסם מכרז לתפקיד מנהל בית הספר והוא בוטל בעקבות פנייתה לגב' ליכטנברג והבהרתה כי היא שבה לעבוד בבית הספר.

11. עוד טוענת המבקשת, כי בתשובה לבקשת ההעברה קיבלה מהמשיב הודעה כי "בקשתה לחל"ת אושרה" (מכתב מיום 19.4.09 נספח ו' 5 לבקשה) אלא שהיא מעולם לא ביקשה לצאת לחל"ת ולא היתה לה כל כוונה כזו. לדבריה, בבירור שערכה אצלו, הודה המשיב כי אכן מדובר בטעות וכי לא תלויה ועומדת בפניו כל בקשה של המבקשת ליציאה לחל"ת.

12. המבקשת טוענת, כי נבחרה כדת וכדין לנהל את בית הספר וכי יש לה קביעות בתפקיד זה. לטענתה, היא זכאית להמשיך לנהל את בית הספר ופרסום מכרז לתפקידה נעשה בניגוד לדין, בחוסר תום לב ומשיקולים זרים.

לטענתה, אי מתן הצו המבוקש על ידה יפגע הן בפרנסתה, הן בשמה הטוב, מעמדה וכבודה ויגרום לה נזק בלתי הפיך.

טענות המשיב

13. לטענת המשיב, משביקשה המבקשת לשוב לעבודה לאחר חופשת המחלה שבה שהתה בשנת הלימודים תשס"ח, נתקלה בהתנגדות עזה מצד הורי תלמידי בית הספר אשר איימו להשבית את בית הספר אם תשוב לנהלו. על כן, כצעד של פשרה הוסכם כי בשנת הלימודים תשס"ט תתייצב המשיבה לעבודה בבית הספר, תקבל שכר מלא ובמקביל תמונה מנהלת מלווה בבית הספר.

14. המשיב מודה כי המכתב המאשר את יציאת המבקשת לחל"ת, אכן הוצא בטעות וכי הכוונה היתה לשלוח אישור לבקשת ההעברה כפי שאכן נשלח ביום 13.7.09.

15. לטענת המשיב, באישור ההעברה נדרשה המבקשת להודיע בכתב בדואר רשום עד ליום 5.8.09 אם בדעתה להישאר במקום עבודתה הנוכחי שאחרת יהא המשיב רשאי למנות עובד אחר במקומה. לגירסת המשיב, לא מילאה המבקשת אחר הוראת המכתב ולא הודיעה עד ליום 5.8.09 על כוונתה להישאר במחוז, ומשכך, מעמדה הינו של עובדת הוראה בחל"ת. המשיב מוסיף וטוען, כי המבקשת לא התייצבה בבית הספר עובר לשנת הלימודים תש"ע, לא קיימה ימי הערכות ולא ביצעה תפקידים נוספים כמתחייב ממעמדה כמנהלת ולפיכך סבר, כי המבקשת ויתרה על תפקידה, ולתפקיד מונתה המשיבה.

16. המשיב טוען, כי אין למבקשת כל זכות קנויה להישאר בתפקידה. לטענתו, משחלף המועד שבו נדרשה המבקשת להודיע על כוונתה להישאר בתפקיד, והמבקשת לא מסרה כל הודעה בכתב, ויתרה למעשה על תפקידה. משכך, מונתה במקומה מנהלת אחרת.

17. עוד טוען המשיב, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו שכן תביעת המבקשת הינה לפיצוי כספי וניתן יהא לפצותה בפיצוי שכזה היה ותזכה בתביעתה לסעד קבוע. לטענת המשיב, קבלת הבקשה תביא לפיטורי המשיבה אשר אף היא עלולה להיפגע כספית ועל כן אין עדיפות לנזקה של המבקשת.

מוסיף המשיב וטוען, כי מדובר בצו עשה ולא בצו המקפיא מצב קיים ועל כן אין לתיתו.

טענות המשיבה

18. לטענת המשיבה, בתקופה שבה ניהלה המבקשת את בית הספר שימשה היא עצמה כסגנית מנהלת בבית הספר שלא בתקן. לדבריה, משנת תשס"ח (שבה שהתה המבקשת בחל"ת), ניהלה את בית הספר וגם לאחר שהמבקשת שבה לעבודה בשנת הלימודים תשס"ט, ניהלה היא את בית הספר בפועל, בעוד שהמבקשת היתה אחראית על טיפול בילדים חריגים. לדבריה, התנגדו ההורים לשובה של המבקשת לבית הספר וסברו כי המבקשת עברה למחוז ירושלים וחזרתה לעבודה תביא לשיבוש בסדרי הלימודים בבית הספר.

19. המשיבה מוסיפה וטוענת כי שובה של המבקשת לתפקיד מנהלת בית הספר יפגע בה, בעבודתה ובשכרה.

הכרעה

20. מטרתו של סעד זמני היא בעיקר שמירה על מצב קיים העלול להשתנות אם לא יינתן הצו הזמני וזאת על מנת שנתבע לא ינצל לרעה את תקופת הביניים שעד למתן פסק הדין בתובענה. תפקידו של צו זמני הוא לשמר מערכת נסיבות קיימת כדי להבטיח את ביצועו של פסק דין סופי שיינתן אחריו (ראה הנשיא א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שביעית, עמ' 399; ד"ר וינוגרד "צווי מניעה" חלק כללי עמ' 65; דב"ע מז/3-3 עיריית רמת גן - מלכה אנגלסמן פד"ע יח 141).

על פי הוראות סעיף 362 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984, החלות בבתי הדין לעבודה מכוח תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדר דין) התשנ"ב - 1991, השיקולים הבאים בפני בית הדין בעת שהוא שוקל מתן סעד זמני הינם, קיומה של זכות, ניקיון כפיו של המבקש (שיקולי יושר) ומאזן נוחות לרבות הכבדה ונזק בלתי הפיך.

יודגש, כי בשלב זה, משמדובר בבקשה לסעד זמני, קביעותינו הינן קביעות לכאוריות ואין בהן כדי לקבוע מסמרות לעניין הסעד העיקרי, אם יובאו בפנינו ראיות אחרות.

קיומה של זכות

21. אין חולק, כי המבקשת מונתה כמנהלת בית הספר ממ"ד חב"ד בנתיבות וכי היתה לה קביעות בתפקיד זה. משכך, הנטל להוכיח כי המבקשת ויתרה על תפקידה זה, עובר לכתפי המשיבים. בחינת הראיות הלכאוריות שהובאו בפנינו מעלה, כי המשיבים לא עמדו בנטל זה.

22. בבקשת ההעברה בחודש מרץ 2009 (מב/2) ציינה המבקשת מפורשות כי "הבקשה להעברה היא רק לאחר אישור מחוז דרום לגמול ניהול קבוע".

אישור ההעברה אשר סוייג לתפקיד הוראה וללא גמול ניהול ניתן ביום 13.7.09 ובו צויין כי אם המבקשת אינה מעוניינת בהעברה עליה להודיע על כך בכתב בדואר רשום עד ליום 5.8.09.

הצדדים חולקים בשאלה האם קיבלה המבקשת את המכתב, אם לאו, אלא שאין צורך להכריע בשאלה זו שכן, מעדותן של המבקשת ושל הגב' ליכטנברג עולה בבירור כי המבקשת ביקרה במשרדי המשיב בחודש אוגוסט 2009 ושם, משנמסרה לה הודעה בעל פה כי בקשתה להעברה בצירוף גמול הניהול לא אושרה, הודיעה המבקשת כי היא ממשיכה בבית הספר. הגב' ליכטנברג הסכימה אף היא באותה פגישה כי המבקשת נותרת בתפקיד מנהלת בית הספר, כל עוד לא אושרה בקשת ההעברה המותנית באישור גמול הניהול (ראה עדות הגב' ליכטנברג - עמ' 10 לפרוטוקול, שורות 16 -18).

יודגש, כי בקשת ההעברה של המבקשת היתה מותנית באישור גמול הניהול ומשכך, משלא אושרה גרירת גמול הניהול בשלב זה, הרי שאין לראות את אישור ההעברה מיום 13.7.09, כאישור בקשתה של המבקשת ולמעשה, דבר לא השתנה. כאמור, כך אף עולה מעדויות הצדדים.

23. איננו נדרשים בשלב זה להכריע האם קיבלה המבקשת את מכתב אישור ההעברה (נספח ה' לבקשה), אם לאו, גם מן הטעם שלדעתנו, הדרישה המצויינת במכתב שלפיה על המבקשת להודיע בכתב בדואר רשום האם היא מבקשת להישאר בתפקידה הנוכחי, מטרתה אך לוודא קבלת עמדת המבקשת.

משברור כי המבקשת ביקרה מספר פעמים במשרדי המשיב ומשמהימנה עלינו גירסתה שלפיה, משלא אושרה לה גרירת גמול הניהול (שאין חולק בין הצדדים כי היוותה תנאי לבקשת העברה), הודיעה כי היא מעוניינת להמשיך בתפקידה כמנהלת בבית הספר - אין מקום להיתלות בטענה פורמלית גרידא ולקבוע כי המבקשת ויתרה על תפקידה ו/או ביקשה לצאת לחל"ת אך בשל כך שלא השיבה בכתב.

24. יתר על כן, עמדתנו היא כי מצב הדברים היה נהיר אף למשיב שכן, מהראיות עולה שהמשיב פרסם מכרז לתפקידה של המבקשת, קבע מועד לראיונות, אך בעקבות ביקור המבקשת במשרדיו בחודש אוגוסט 2009, הוא ביטל את הזימונים לועדת המכרז. מכאן עולה, כי המשיב היה מודע למעמדה של המבקשת כמנהלת בית הספר ולעובדה כי המשרה אינה פנויה.

משהמבקשת בעלת מעמד של מנהלת קבועה בבית הספר, ומשלא שוכנענו כי ויתרה על מעמדה זה, יש לקבוע כי לכאורה קיימת למבקשת זכות לשוב לתפקידה כמנהלת בית הספר.


מאזן הנוחות

25. שקלנו את טענות הצדדים בעניין הפגיעה שעשויה להגרם לכל אחד מהם. לדעתנו, דחיית בקשת המבקשת אכן תביא לכך כי תיפגע הן כלכלית הן במעמדה ובכבודה. מנגד, משלא מצאנו כי למשיבה קיימת כל זכות מוקנית לשמש בתפקיד מנהלת אין הפגיעה בשכרה ובמעמדה הזמני עומדת כמשקל נגד לזכותה של המבקשת.

המשיבה היתה מודעת לעובדה כי למבקשת מינוי קבוע לתפקיד מנהלת בית הספר ולעובדה כי היא עצמה מונתה לתפקיד במינוי זמני, מבלי שנבחרה במכרז ואין לה כל קביעות בו.

26. טענת המשיבים, כי וועד ההורים מתנגד לשובה של המבקשת לתפקיד מנהלת בית הספר לא נתמכה בכל ראיה שהיא, ובשלב זה לא מצאנו כי יש בה כדי להטות את הכף כנגד זכותה של המבקשת לשמש בתפקיד שאליו מונתה כדין ושהינה בעלת קביעות בו. הדרך להסדיר חילוקי דעות בעניין תפקודה הפדגוגי של המבקשת אינו בדרך של מחטף על בסיס פרוצדוראלי.

27. משכך, לאור הפגיעה האפשרית במעמדה וכבודה של המבקשת לרבות הפגיעה הכלכלית במבקשת שהינה אם חד הורית המפרנסת שלושה ילדים, מאזן הנוחות נוטה לצידה של המבקשת.

תום הלב

28. בבואנו לבחון את תום ליבם של הצדדים, מצאנו כי טענת המשיב שלפיה נהגה המבקשת בחוסר תום לב, אין לה מקום. להיפך, במהלך חופשת הקיץ, בחר המשיב שלא לאשר את בקשת המבקשת לגרור את גמול הניהול על אף העובדה שדרישה זו היוותה תנאי שבלעדיו אֵין המבקשת מסכימה כלל להעברה. מכאן, היה עליו להבין, כי בקשת ההעברה של המבקשת בטלה, וכי המבקשת אף אינה מחפשת כל מקום עבודה אחר במחוז ירושלים. לטעמנו, אף הבין כך בפועל.

העובדה כי רק ביום 7.9.09, הודיע המשיב למבקשת כי בקשתה לגרירת גמול ניהול אושרה (ובשלב הזה אנו יכולים רק לשער מה היה הזרז לאישור המאוחר של גרירת גמול הניהול), אינה יכולה להטות את הכף לטובת המשיב ומטילה צל על תום ליבו. בשלב הזה, לאחר ששנת הלימודים כבר החלה ולאחר שהמבקשת ויתרה על תוכניות ההעברה, מבקש המשיב לכפות עליה העברה שאין בצידה כל שיבוץ למקום עבודה במחוז ירושלים ואשר מביאה בהכרח לתוצאה שהמבקשת תשהה בחל"ת.

המשיב שמצידו דורש כי המורים יודיעו לו עד ליום 5.8.09 את עמדתם לגבי העברתם למחוז אחר על מנת שיוכל להערך בהתאם, אינו נוקט באותה אמת מידה ביחסו למבקשת. לאחר שקיבל את תשובת המבקשת בחודש אוגוסט 2009 ולאחר פתיחת שנת הלימודים, מנסה המשיב לאכוף על המבקשת בדיעבד העברה בתנאים שאינם מאפשרים לה להקלט במקום עבודה אחר במשך שנת הלימודים והמותירים אותה ללא כל הכנסה למשך שנה שלמה. מעשים אלה אינם עולים בקנה אחד עם חובת תום הלב המוטלת על מעסיק במסגרת יחסי העבודה, קל וחומר עת מדובר במעסיק ציבורי.

אחרית דבר

29. לאור כל האמור, משהוכיחה המבקשת קיומה של זכות לכאורית לשוב לתפקידה ומשמאזן הנוחות נוטה לצידה ולא נמצא כי פעלה בחוסר תום לב, דין בקשתה להתקבל.


המבקשת תשוב לשמש כמנהלת בית הספר, שכרה וזכויותיה ישולמו במלואם החל מיום 1.9.09.

30. הוצאות הבקשה תלקחנה בחשבון בתום ההליך העיקרי.

כתב הגנה יוגש עד ליום 30.10.09.

דיון מוקדם יתקיים ביום 22.10.09 שעה 10:00.

ניתנה היום ב' בחשון, תש"ע (20 באוקטובר 2009) בהעדר הצדדים.

_____________________ _________________ _______________________

נציג עובדים – סעדיה גוזלן יעל אנגלברג-שהם נציג מעבידים- משה עזרא

שופטת



מעורבים
תובע: אסנת חזן
נתבע: מדינת ישראל - משרד החינוך
שופט :
עורכי דין: ליאור קורן,מליץ עמרם