ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פרקליטות המדינה נגד עייש ואח' :


בתי המשפט

בבית המשפט המחוזי בירושלים

ב"ש 9038/09

לפני:

כבוד השופט יעקב צבן – סגן נשיא

תאריך:

18/10/2009

בעניין:

היועץ המשפטי לממשלה

ע"י עו"ד טל ורנר-קלינג, עו"ד טליה עטר פרקליטות המדינה, המחלקה לעניינים בינלאומיים

העותר

נ ג ד

1. אבי עייש ת.ז. 028507010

2. מישל קרולין יובל ת.ז. 302215652

3. ירון בר ת.ז. 027780816

4. גילה (ג'יליאן) רוזנברג ת.ז. 318137254

5. טושין צ'רלס סמואלס דרכון ארה"ב 10461208800

6. אושרת פורטולוני ת.ז. 301136032

7. נאור גרין ת.ז. 318002631

8. יוליה רייז ת.ז. 303523633

9. לימור יובל ת.ז. 055963078

ע"י עו"ד שלמה גיגי, עו"ד ירון גיגי

10. איאן קיי ת.ז. 317775435

11. אבי פרוב ת.ז. 314049693

המשיבים

החלטה – משיבה 9, לימור יובל

בקשת מעצר לפי סעיף 5 לחוק ההסגרה.

1. ביום 20.7.2009 העבירה ממשלת ארה"ב בקשה להסגיר לידיה את המשיבים בגין עבירות פליליות המיוחסות להם בארה"ב: קשירת קשר לביצוע הונאה באמצעות דואר, אמצעים אלקטרוניים וטלמרקטינג. בבקשה מצוין כי אם המשיבים יורשעו צפוי להם מאסר. בעקבות בקשת ההסגרה והוראת שר המשפטים הוגשו בקשות להסגרה ולמעצר עד תום ההליכים.

על-פי הנטען, המשיבים הקימו והפעילו רשת עבריינית מתוחכמת ורבת היקף שעסקה מאז שנת 2005 בהונאת קשישים ברחבי ארה"ב, במסגרתה הוציאו וקיבלו מהקשישים מאות אלפי דולרים. המשיבים רכשו בארה"ב העתקי טפסים שמילאו קשישים שנרשמו להגרלת הלוטו ובהם שמותיהם, כתובות, מספרי טלפון וכי המשיבים התחזו לבעלי עסקים ורכשו טפסים אלה ממתווכים. המשיבים פעלו ממשרדים בתל-אביב ובאילת, התקשרו אל הקשישים והציגו מצג שווא כי זכו בסכום כסף גבוה בהגרלת לוטו וכדי לקבלו עליהם לשלם תחילה אלפי דולרים לתשלומי מס. קשישים רבים נפלו קורבן ושלחו למשיבים סכומי כסף של עד מאות אלפי דולרים לאיש, תוך אמונה כי לאחר ביצוע התשלום יקבלו את כספי הזכיה. שיטת הפעולה המתוארת הינה כדלקמן: חלק מהמשיבים (אושרת, נאור, יוליה) עבדו כמאתרים, קיבלו נוסח טקסט שהוכן מראש, התקשרו לקורבנות והודיעו להם במרמה כי זכו בפרס כספי גדול. לאחר תחקור ראשוני של הקורבן במטרה לעמוד על אמצעיו הכספיים, העבירו הנ"ל את השיחה לאחרים במשרד (המשיבים מישל, גילה, טושין והמשיבה 9 – לימור יובל), אשר התחזו לעורכי דין ממשרד במדינת ניו-יורק ואלה הודיעו לקורבן כי כדי לקבל את כספי הזכיה עליו להעביר אלפי דולרים בהעברה בנקאית או בדואר ואז יקבל את כספי הפרס. נטען כי בדרך זו הונו המשיבים אלפי קשישים בארה"ב שהעבירו מיליוני דולרים.

2. בהחלטות קודמות נקבע, כי המשיבים 1, 2, 3, 4, 5, 10, 11 יעצרו עד תום ההליכים ואילו משיבים 6, 7, 8 ישהו במעצר בית.

3. ב"כ משיבה 9 חולק על קיום ראיות שיש בהן אחיזה לאישום, ולטענתו אם קיימות כאלה, הן חסרות עוצמה. כמו כן חולק על קיום עילת מעצר ולמעשה עותר לחלופת מעצר.

ראיות לכאורה

4. המשיבה 9, לימור יובל (להלן – לימור) מסרה אמרה במשטרת ישראל והודתה במעורבות במעשי המרמה שנמשכו שנים: היא החלה לעבוד במשרד באילת שנוהל על ידי בתה מישל (משיבה 2) וחתנה עייש (משיב 1) לפני כשלוש שנים ומשם עסקו בהונאת קשישים אמריקאיים. תחילה עבדה כ"מאתרת" בשם קוד "סוזן דנינג", לאחר מכן עבדה כ"מיירטת" המשכנעת את הקשישים להעביר כספים. לדבריה, הרוויחה 5% מהכסף וכמה עשרות שקלים לשעה. באמרתה ידעה לפרט שיטות עבודה, שימוש בזהויות בדויות, העברות כספים בדרכים שונות. עוד מסרה כי לאחר מספר חודשים באילת, עברה לעבוד במשרד ברחוב הארד בתל-אביב, שנוהל על-ידי משיב 3, שם הכירה את המשיבים 5, 6, 7, 8.

מאמרת לימור עולה, כי היא מודה במעורבות בקשר הנמשך להונאת קשישים אמריקאיים.

5. במהלך תשאול של המשיבה 4, גילה רוזנברג, נערך עימות בינה לבין לימור. מדו"ח של חוקר המשטרה סנ"צ דודי בר מיום 7.6.2009 עולה, כי לימור אישרה בעימות כי עבדה גם במשרדים נוספים בתקופות אחרות ושונות מאלה שמסרה באמרתה.

6. מדו"ח התשאול הנ"ל של גילה רוזנברג עולה, כי הכירה את לימור מהעבודה וכי זו עסקה בעיקר בעסקאות גדולות של מעל 100,000 דולר.

מדו"ח תשאול של משיב 5, סמואלס טושין, עולה כי ללימור היה כינוי נוסף "קלי" וכי לימור עסקה רק בעסקאות הגדולות. במקרה אחד על לוח המשרד נרשמה עסקה בסך 150,000 דולר שביצעה "קלי".

משיבה 7, אושרת פורטולוני, מסרה באמרתה מיום 8.7.2009, כי קלי – היא לימור – הייתה מקבלת את הלקוחות העשירים ותמיד דרשה לקוחות עשירים ועשתה בלאגן אם לא קיבלה אותם. לדברי אושרת היא עשתה יחד עם לימור עיסקה משותפת של 600,000 דולר ושכרה של אושרת היה 25,000 דולר. עוד סיפרה כי לימור התנהלה כאחראית במשרד ולא היססה לצעוק על אנשים ומעמדה היה רם עקב היותה "סיילזמנית מצוינת" (שורה 134).

המשיבה 8, יוליה רייז, מסרה באמרתה מיום 5.7.2009, כי הכירה את לימור והיא זו שגייסה אותה לעבודה, זו אך דרשה ממנה לשמור על סודיות מוחלטת, גילתה לה את רזי העבודה וקיבלה מלימור הדרכה. לימור אמרה לה כי תקבל שכר שבועי בסך 800 ₪ ו-5% מכל עסקה שנכנסת. לימור אף הורתה לה לדווח רק לה, לא ליצור קשרים עם האחרים (מדובר במשרד ברחוב הארד בתל-אביב). עוד עולה מאמרתה של יוליה, כי לימור התנהגה כבעלת מעמד בכיר במשרד, היה לה חדר משלה והיא בחרה את העבודה (קרי, הקורבנות), ומאופי ההתנהלות הבינה, כי לימור היא שותפה של ירון בר. יוליה מסרה עוד באמרתה: "אני יודעת שפעם אחת לימור יובל הצליחה להוציא מיליון דולר למשרד והיא כשוטרית מקבל עשרים וחמש אחוז, היא קיבלה 250,000 דולר. לימור סיפרה לי על המיליון דולר. לימור לא הייתה מתעסקת בכסף קטן מתחילה מ-83,500 דולר, זה היה הסכום ההתחלתי בשבילה פחות מזה היא לא מתעסקת" (שורות 152-154).

7. לטענת הסנגור, מדובר בעדויות שמיעה, אין תלונה של אנשים שרומו בסכומי כסף גדולים כאלה כפי שצוינו, לא מיליון דולר ולא 600,000 דולר. לימור עבדה כשנה באילת, לאחר מכן מספר חודשים בתל-אביב, עזבה את העבודה מרצונה זמן רב לפני המעצר, דבר המלמד על חרטה. אין ללימור קשר ישיר לעבודה של בתה מישל, המשיבה 2. לימור לא הייתה קשורה למשרד העיקרי ברחוב הנגב בו פעלו המשיבים 1, 2, שם נעשו גם, לכאורה, עבירות של שיבוש חקירה או ניסיונות לשיבוש חקירה. אין מסמכים הקושרים את לימור להכנסות כספיות גדולות או הקושרים אותה בכלל למעשי התרמית. אין ראיות מספיקות כי היו לה הכנסות גדולות. מדובר באישה בת 50 הנתמכת על-ידי הוריה שמימנו ומממנים שכר דירה עבורה והוצאות אחזקת הדירה.

8. חרף טענותיו המלומדות של הסנגור, נראה כי יש די ראיות המצביעות על אחיזה לאישומים, כנדרש בהליכי הסגרה.

לימור באמרתה קשרה עצמה למשרדים שעסקו בהונאה, הייתה מודעת למעשי הונאה שנמשכו שנים. על-פי העדויות הקיימות, מעמדה במשרד היה מעמד בכיר וגם אם לא ניהלה את המשרד, היא הייתה בורג מרכזי, קלטה עובדים, הדריכה אותם וטיפלה בקורבנות "הכבדים". כפי שפורט לעיל, יש ראיות ישירות כי קיבלה הכנסות ניכרות ממעשי תרמית בהיקפים נכבדים. הטענה כי פרשה ממקום העבודה מרצונה נסתרת באמרות של שלושה משיבים אחרים כי פוטרה עקב מניפולציות שעשתה במשרד. טענת הסנגור כי לא היה ללימור קשר כלשהו ל"לידים", קרי למסמכים הבסיסיים שאפשרו את התרמית, נסתרה אף היא מתוך הראיות, מהן עולה כי בעלה לשעבר העביר "לידים".

לאור האמור, קיימות ראיות לכאורה בעניינה של לימור יובל.

עילת מעצר

9. לטענת המבקש, עילות המעצר הן אלה: אם המשיבים יורשעו הם צפויים לעונשי מאסר ממושכים; מדובר בפעילות מאורגנת ומתוחכמת עם רווחים ניכרים; לימור הייתה בעלת מעמד בכיר במשרד ואין מדובר בפקידה אלא במי שעסקה בפעילות אינטנסיבית עם יוזמה; לימור שילשלה לכיסה סכומי כסף גדולים; לימור ידעה לשמור על חשאיות, הזהירה, בין השאר, את יוליה לשמור על סודיות, להימנע מטעויות; לימור הינה אזרחית ישראלית וקנדית שהגיעה לישראל אך לפני מספר שנים. כל אלה מלמדים כי קיים חשש להימלטות והקושי לתת בלימור אמון.

הסנגור טען, כי מעמדה של לימור אינו שונה ממעמד המשיבים ששוחררו למעצר בית, היא לא הייתה בעלת משרד, הייתה כפופה למנהלים, פעלה על-פי הוראותיהם ומכל מקום עצם העובדה כי חדלה לעסוק בנושא חודשים ארוכים לפני המעצר, מלמדת כי לא נשקפת ממנה סכנה ועל-כן לא מתקיימת עילת מעצר.

10. מעשי המרמה המיוחסים ללימור הם חמורים. אם תורשע, היא צפויה לעונש מאסר משמעותי. פעילותה נמשכה מספר שנים באופן שיטתי, מאורגן ומתוחכם. מהראיות עולה כי אף שמעמדה לא היה מעמד של בעל משרד, הרי עקב ניסיונה ויכולתה היא הייתה ציר מרכזי בפעילות, שאף קיבל עובדים והדריך אותם. הרווחים אשר נכנסו, לכאורה, לכיסה מלמדים אף הם על מעמדה. נתונים אלה מעמידים חשש מבוסס של הימלטות והעובדה כי ללימור אזרחות כפולה יש בה כדי לחזק חשש זה. חובת המדינה לקיים את התחייבויותיה הבינלאומיות מהווה חיזוק נוסף למסקנה כי קיימת עילת מעצר בעניינה של לימור.

חלופת מעצר

11. בבש"פ 9850/08 היועץ המשפטי נ' מאיו, קבע בית המשפט העליון כי חרף ההלכה לפיה יש להבטיח את יכולת המדינה לקיים את התחייבויותיה הבינלאומיות להסגרת מבוקשים, שמשמעה בדרך כלל מעצר עד תום ההסגרה, קיימים אינטרסים וערכים נוספים ולפיכך יש לבדוק גם את זכות האדם לחירות, המסוכנות הנשקפת ממנו או משכו הצפוי של ההליך, ואם קיימת חלופה שתיתן מענה הולם למטרות המעצר, קרי מניעת סיכול ההסגרה, יש לעשות שימוש בחלופה.

12. מתסקיר המעצר שהוגש לבית המשפט עולה, כי לימור הינה בת 50, גרושה, אם חד הורית. מאז היותה בת 5 ועד שנת 2000 היא גרה בקנדה. מנישואים ראשונים נולדו לה שני ילדים, אחת מהם היא משיבה 2. מקשר זוגי קצר בשנת 2000 נולדו לה תאומים, כיום בני 9. קצינת המבחן התרשמה, כי עקב מצוקה כלכלית לימור התמכרה לפעילות האסורה, וכיום נוטלת אחריות חלקית לעבירות ואף הביעה צער על הפגיעה בקורבנות. עם זאת, נאמר בתסקיר כי התנהלותה של לימור לאורך חייה אופיינה בחוסר יציבות ושינויים דרמטיים, היא מתקשה לגלות אמפטיה אף כלפי אנשים הקרובים אליה, ואין לה קושי להתנהל בדרך של מרמה והסתרה כלפי מקורביה. החלופה המוצעת הינה בבית ההורים, שהינם אנשים נורמטיבים, ואף בעלי יכולת להציב גבולות. אולם, עורכת התסקיר סיכמה את עמדתה, כי נוכח חוסר היציבות וההתנהלות של לימור לאורך השנים ומשתני אישיותה, יש סיכון גבוה להישנות התנהגות עבריינית, ועל-כן לא ניתן לשלול כי לימור תוכל לפעול באופן מניפולטיבי גם כלפי הוריה ואף שנראה כי אם תפר את תנאי השחרור ההורים ידווחו, קיים סיכון לבריחה מהארץ והמשך התנהגות רמאית. לפיכך שירות המבחן לא המליץ על שחרורה לחלופת מעצר.

הסנגור ביקש לראות את הצדדים החיוביים שבתסקיר – חרטה, האחריות כלפי שני ילדיה הקטנים הנמצאים בארץ ובגינם אין כלל חשש הימלטות. כמו כן, תנאי מעצר בית עם איזוק ימנעו כל סיכוי הימלטות וכן יקבעו תנאים נוספים שיש בהם די כדי להבטיח את ההסגרה אם ייקבע כי לימור ברת-הסגרה.

13. בהחלטה קודמת ציינתי, כי בבש"פ 6713/09 מישל יובל נ' היועץ המשפטי לממשלה, אמר בית המשפט העליון כי בנוסף לשיקולי חשש הימלטות, שיבוש מהלכי משפט, קיום המחויבויות הבינלאומיות של ישראל ובדיקת הבטחת תכלית המעצר באמצעים אחרים, יש חשיבות רבה לתסקיר שירות המבחן. במקרה שלפנינו, התסקיר אינו חיובי ועומד על האופי המניפולטיבי של לימור. דברים אלה קיבלו חיזוק גם בראיות נוספות שהוצגו בבית המשפט מפי אנשים שעבדו עמה. חלופת מעצר תינתן מקום בו ניתן לתת אמון בנאשם והנתונים שהוצגו לעיל מקשים על כך. לימור שימשה בתפקיד בכיר במשרדים שעסקו באופן שיטתי ושוטף בתרמית מתמשכת, מתוחכמת שהעוסקים בה גרפו סכומי כסף נכבדים. סיכויי הרשעה קיימים והם צופנים בחובם מאסר משמעותי. לאזרחות הכפולה יש גם כן לתת משקל. התמונה הנפרשת לעייננו אינה חיובית ומחייבת זהירות יתר, מה עוד ששירות המבחן נמנע מהמלצה על מעצר בית, בעיקר עקב התנהגותה והתנהלותה של לימור.

לאור האמור, אני מורה על מעצרה עד תום ההליכים.

ניתנה היום, ל' בתשרי התש"ע (18 באוקטובר 2009), במעמד הצדדים.

יעקב צבן, שופט, סגן נשיא

קלדנית: מלכה צידון


מעורבים
תובע: היועץ המשפטי לממשלה
נתבע: מישל קרולין יובל
שופט :
עורכי דין: