ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין המל"ל נגד הפניקס :

בתי המשפט

בית המשפט המחוזי בירושלים

בר"ע 465/08

בפני:

כב' השופט נֹעם סולברג

בעניין:

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד זהר קליר

המבקש

נגד

1. הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ

2. אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב

ע"י ב"כ עו"ד זיו מנדלוביץ

המשיבות

פסק דין

1. המבקש (להלן - המל"ל) הגיש בבית משפט קמא תביעה (ת"א 8534/07) נגד המשיבות (להלן - הפניקס ואבנר), בהסתמך על הסכם השיבוב הוותיק שביניהם, מיום 31.12.1978, ולפיכך הגישוֹ בסדר דין מקוצר. המל"ל רשאי היה לעשות כן מן הבחינה הפורמאלית, שהרי תקנה 202(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - התקנות) מונה "תביעות מכח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב", בין סוגי התביעות שניתן להגישן לפי סדר דין מקוצר.

2. הפניקס ואבנר הגישו בקשת רשות להתגונן (בש"א 7197/08). בהתאם לסמכותו על-פי תקנה 205(ג) לתקנות, נעתר בית משפט קמא לבקשה, העניק להפניקס ואבנר רשות להתגונן, ופסק הוצאות לחובת המל"ל "בסך 2,000 ₪ + מע"מ ללא קשר לתוצאות". בית משפט קמא נימק את החלטתו בכך ש"נאמר לא פעם ולא פעמיים שאין להגיש תביעות מעין אלו בסדר דין מקוצר". בקשת המל"ל לעיון חוזר, לביטול חיובו בהוצאות, נדחתה.

3. בבקשתו למתן רשות לערער טוען המל"ל, כי באופן דומה נקט בית משפט קמא בעוד מספר החלטות, וכי לא היה נכון "להענישו" על הדרך שבה בחר להגיש את תביעתו, באשר היא עולה בקנה אחד עם תקנה 202 לתקנות. הפניקס ואבנר גם הודו באופן התנהלותן בכתבי הטענות בזכותו של המל"ל ובעמידתו בתנאים הנדרשים לבוא בדלתו של סדר הדין המקוצר, שכן הן כלל לא ביקשו את מחיקת הכותרת, וגם לא לפסוק הוצאות נגד המל"ל. המל"ל גם היפנה למספר פסקי דין, מצפון, מדרום, ממזרח וממרכז, להראות שדעתם של שופטים רבים בישראל היא שתובענה שכזו ראויה להיות נדונה בסדר דין מקוצר.

4. הפניקס ואבנר הביעו בתגובתן לבקשה תרעומת על המל"ל, על הגשת בקשת רשות ערעור בנושא שולי של חיוב בהוצאות, אשר מסור כידוע לערכאה הדיונית, נושא שערכאת הערעור לא נוהגת להתערב בו. הפניקס ואבנר אינן חולקות על כך שכעקרון ניתן להגיש את התובענה בדרך שבה הוגשה, אך ביקשו לדחות את הבקשה על יסוד נימוקי בית משפט זה (כבוד השופט י' ענבר) בהחלטתו מיום 14.5.08 לדחות שתי בקשות רשות ערעור דומות של המל"ל, על החלטות של בית משפט קמא באותו מותב (בר"ע 437/08 ו-438/08). השופט ענבר קבע אמנם כי "תביעותיו של המבקש אכן כשירות להידון בסדר דין מקוצר", אולם "דברי הביקורת של השופט קמא המלומד, שלפיהם לא ראוי להגיש תובענות מסוג זה בסדר דין מקוצר, לא התייחסו, אפוא, לשאלת כשירותן הפורמלית של התביעות להידון בסדר דין מקוצר, כי אם לחוסר המעשיות שבדרך ניהול זו". השופט ענבר הוסיף וקבע כי מאחר ובית משפט קמא מצא בבקשת הרשות להתגונן טענות המצריכות מתן רשות להתגונן, יש מקום לחייב את המל"ל בהוצאות הבקשה: "המבקש זכאי, כמובן, לממש את זכותו הדיונית להגיש את תביעותיו הנובעות מההסכם בסדר דין מקוצר דווקא, אך מימוש הזכות שובר בצידו: לאחר שהמשיבים טרחו והגישו בקשות רשות להתגונן הנתמכות בתצהירים - ובקשותיהם אלו התקבלו - לא ניתן לומר כי חיובו של המבקש בהוצאות הבקשות נגוע בטעות קיצונית, המצדיקה את התערבותה של ערכאת הערעור".

5. דעתי-שלי שונה.

יכל המל"ל להגיש תביעה בסדר דין רגיל, אלא שאז היה עליו לפרוש את מלוא טענותיו בקשר לעניין הנדון, גם כאלה שאין עליהן עוררין. יש להניח שהפניקס ואבנר היו מתגוננות בכתב ההגנה, כדרכם של נתבעים, בהכחשה של טענות המל"ל אחת לאחת. תביעה בסדר דין רגיל עלולה לפתוח לרווחה את חזית ההתדיינות, לרוחבו של כל התיק, על כל פרטיו. הגשת תביעה לפי סדר דין מקוצר, מונעת הכחשה גורפת של כל סעיפי התביעה. רשות להתגונן צפויה להינתן לא על סמך הכחשה בעלמא, והתצהיר שניתן בתמיכה לבקשה הופך להיות כתב הגנה. התוצאה המעשית היא מיקוד ההתדיינות בשאלות אחדות, מסויימות, שנתונות במחלוקת בין הצדדים. כידוע, באין בסיס מינימאלי להגנת הנתבע, לא תינתן רשות להתגונן, והתובע יוכל לקבל לאלתר פסק דין לטובתו. כך, מסתבר, קורה על דרך הרוב. "השונה בין סדר דין רגיל לבין סדר דין מקוצר נוגע לנתבע. בסדר דין מקוצר אין הנתבע רשאי להגיש כתב הגנה כדי להתגונן ככל העולה על רוחו. הוא חייב לקבל רשות להתגונן, ולצורך כך חייב הוא לאמת הגנתו בתצהיר. בטרם תבוא התובענה לדיון, יושב בית המשפט על המדוכה, בשלב-ביניים, ובודק את טענות ההגנה של הנתבע. מאחר שטענותיו אומתו בתצהיר, נמנעה במידה רבה מהנתבע האפשרות להעלות טענת-הגנה כוזבת; לשם כך יהא נאלץ להצהיר לשוא" (י' זוסמן סדרי הדין האזרחי 654 (מהדורה שביעית, 1995)).

6. בית משפט קמא, וכן גם בית משפט זה בפסק דינו בעניינן של בקשות רשות הערעור הנ"ל, הסתמכו על דבריו של כב' השופט וינוגרד בבש"א 2540/05 דולב ואבנר נ' המל"ל (30.6.05). תורף דבריו שם הוא כי הגשת תובענות מכח הסכם השיבוב שבין המל"ל וחברות הביטוח, בדרך של סדר דין מקוצר, תוצאתה היא עיכוב בניהול התובענות והכברת הוצאות על הצדדים, שכן גלוי וידוע כי לחברות הביטוח הנתבעות טענות משפטיות שמכוחן הן דחו את דרישת התשלום של המל"ל.

7. ייתכן שכך הוא, וייתכן - לדעת אחרים - כי במאזן הכולל גוברים היתרונות שבהגשת תביעה לפי סדר דין מקוצר, גם כאשר גלוי וידוע כי עיקרה של המחלוקת בטענות משפטיות שבפי הנתבע, מכיוון שהדיון צפוי להתמקד במחלוקת עצמה בלבד. כידוע, הסכם השיבוב נשוא התובענה קובע במפורש שעצם תשלום הגמלאות על-ידי המל"ל מקים חובה להפניקס ולאבנר להשיבם, על-פי שיעור קבוע בהסכם, הסכם שתכליתו מניעת התדיינויות. בעניין דנן, נחסך לכאורה זמן שיפוטי משמעותי, בכך שאין עוד צורך לדון בחבות, בעובדה שהתגמולים שולמו, בשיעורם ועוד.

8. יהא הדבר כאשר יהא, בקשר ליתרונות ולחסרונות שבסדרי הדין, אין בידי להסכים לתפיסה לפיה הגשת תביעה בסדר דין מקוצר היא "שטר ושוברו בצידו", בדמות חיוב התובע בהוצאות אם התקבלה בקשת רשות להתגונן. משמעות קבלתה איננה כי הגשת התביעה לפי סדר דין מקוצר היתה שגיאה, שכן, כאמור, התובע "הרוויח" את מיקוד המחלוקת. ייתכן כי גם לנתבע נחסכה, בעל-כורחו, מלאכה, שכן הוא נאלץ למקד את טענותיו לאלו שיש ביכולתו להצהיר על נכונותן, חלף הגשת כתב הגנה מקיף לכל רוחב חזית התביעה. בגין הגשת כתב הגנה מטעם הנתבע, אין מקום לחייב את התובע בהוצאות. בכך שונה מתן רשות להתגונן מקבלת בקשה למחיקת כותרת. זו האחרונה עשויה להצביע על שגיאה בנקיטת סדר דין מקוצר, ומצדיקה חיוב בהוצאות.

9. אכן, בהוצאות גרידא עסקינן, מן העניינים שאין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהם. אף-על-פי-כן, ראיתי לשנות מהחלטת בית משפט קמא משום שהסתמן דפוס קבוע של החלטות דומות, ומשום שאין מדובר בפסיקת הוצאות באופן כולל בגמר התדיינות - שאז יש לערכאה הדיונית יתרון ברור על פני ערכאת הערעור - אלא מדובר בפסיקת הוצאות בנושא ממוקד, בתחילת המשפט, לדעתי שלא בצדק.

10. אשר על כן - לאחר שהמל"ל, הפניקס ואבנר הסכימו כי אדון בבקשה כאילו הוגש ערעור והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה - עשיתי כן, והחלטתי לבטל את רכיב חיוב ההוצאות בהחלטת בית משפט קמא.

לא ראיתי לעשות צו להוצאות בקשר לבקשה זו, על מנת שבית משפט קמא יפסוק הוצאות בגמר המשפט בהתחשב בתמונה הכוללת שתעמוד אז לנגד עיניו.

ניתן היום, י"א באלול תשס"ח (11 בספטמבר 2008), בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

נֹעם סולברג, שופט