ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין צחי מיכאלי נגד עיסקה טובה :


בית הדין לעבודה

בית דין א.לעבודה ת"א

דמ 002206/09

בפני:

כב' הרשמת חנה שניצר-רהב

תאריך:

12/10/2009

בעניין:

צחי מיכאלי

התובע

נ ג ד

עיסקה טובה בע"מ 511368011

הנתבעת

פסק דין

בפניי תביעתו של התובע לתשלום הפרשי שכר בסך של 123.50 ₪, דמי חופשה שנתית בסך של 36.25 ₪, הודעה מוקדמת בסך של 36.25 ₪ וכן הוצאות משפט בסך של 387 ₪.

עובדות המקרה

1. התובע עבד בנתבעת 5 ימים במסגרת קורס הכשרה לעבודה כנציג מכירות באמצעות שיחות טלפוניות.

2. תקופת הקורס היתה מיום 25.1.09 ועד ליום 29.1.09. ביום האחרון לקורס הודע לתובע כי אינו ממשיך בעבודתו בנתבעת.

3. סוכם כי התובע יקבל עבור שעות עבודתו בקורס סך של 20.70 ₪ לשעה.

4. בין הצדדים נחתם חוזה עבודה שלא הוצג בדיון.

5. מטעם התובע העיד התובע עצמו ומטעם הנתבעת העיד מר מוטי שניידרמן.

6. התובע טען כי שעות העבודה בקורס היו קבועות ולא השתנו וכי סך הכל שעות העבודה בקורס היו 35 שעות שבועיות (7 שעות ביום), אולם הנתבעת הורידה לו שכר ושילמה לו שלא כדין רק עבור 30 שעות עבודה.

7. לטענת התובע הוא ראה את נציג הנתבעת, מר שניידרמן, רק ביום האחרון של הקורס ולכן הוא אינו יכול להעיד מידיעה אישית מתי הגיע ומתי הלך מעבודתו.

8. התובע טען כי שוחרר לביתו ביום פיטוריו שעה לפני תום היום ולא לפני כן, למרות זאת הנתבעת שילמה לו בגין יום זה רק 4 שעות עבודה.

9. הנתבעת טענה כי הקורס הוא בן שבועיים והוא כולל חלק אחד תיאורטי בן שבוע ימים, וחלק שני מעשי, אף הוא בן שבוע ימים. עבודתו של התובע הופסקה בתום החלק העיוני של הקורס, כאשר הנתבעת נוכחה לדעת כי אינו מתאים לעבודה אצלה.

10. לטענת הנתבעת התובע לא נכח 7 שעות מלאות בכל אחד מימי הקורס, כי אם על פי הרישומים של הנתבעת, התובע נעדר חלק מן השעות ובסך הכול שולמו לו 30 השעות שבהן נכח.

11. הנתבעת צירפה טבלה הכוללת את שעות עבודתו של התובע בכל יום מימי הקורס. כעולה ממנה, בכל יום נכח התובע מספר שעות אחר, כאשר רק ביומיים מתוך 5 הימים נכח התובע, לטענת הנתבעת, 7 שעות. הנתבעת טענה כי ביום פיטוריו עבד התובע 4 שעות בלבד.

12. לאחר ששקלתי את הראיות שהובאו על ידי הצדדים ואת עדויותיהם החלטתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה, כפי שיפורט להלן:

13. סעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 בנוסחו הקודם קובע כדלקמן:

"(א) מעביד חייב לנהל פנקס בדבר שעות עבודה, שעות מנוחה שבועית, שעות נוספות, גמול שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה שבועית, ובו יירשמו הפרטים שייקבעו בתקנות.

(ב) שר העבודה והרווחה יקבע, בהודעה שתפורסם ברשומות, את סוגי המעבידים שעליהם יחול סעיף זה."

14. החובה לנהל פנקס שעות עבודה ומנוחה חלה על כל מי שמעביד עובד לצורך עסק, משלח יד או שירות ציבורי. (ילקוט פרסומים 4905, התש"ס,4328).

15. הנתבעת הציגה דו"ח שעות עבודה שהתובע מכחיש את ההעדרויות הרשומות בו. לא נעלם מעיניי כי הדו"ח האמור אינו רק של התובע והוא מתייחס לעובדים נוספים, אולם סבורתני כי דו"ח שעות העבודה שהוצג במקרה דנן אינו מהווה ראייה חד משמעית לשעות עבודתו של התובע, משום שאינו דו"ח אלקטרוני והוא אף אינו חתום על ידי התובע. כמו כן, נציג הנתבעת שהעיד בדיון לא טען כי הוא אישית רשם את שעות עבודתו של התובע בכל יום בקורס (התובע העיד כי ראה את נציג הנתבעת רק ביום האחרון וגם לא הוא היה זה שפיטר אותו), ולמעשה לא ברור מי ערך את המעקב על נוכחות התובע בכל אחד מימי הקורס.

16. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, גרסתו של התובע נראית יותר סבירה בעיני. מדובר בקורס לא ארוך במיוחד, לנציגי מכירות פוטנציאליים. הצדדים העידו כי שעות הקורס היו קבועות וידועות מראש. נציג הנתבעת העיד: "שעות הקורס מוגדרות. יש דברים שהם יוצאים מן הכלל. שעת ההתחלה והסיום ידועה." גם התובע העיד: "שעות הקורס היו קבועות, שעות עבודה ושעות סיום.". למרות זאת, הנתבעת לא נתנה כל הסבר באשר לסיבות לסיום מוקדם יותר של התובע, (בין סיבות הקשורות בקורס עצמו, ובין סיבות הקשורות בתובע, למעט פיטוריו ביום העבודה האחרון וגם לגבי כך ישנה מחלוקת בין הצדדים), לפיכך אין אני מקבלת את גרסתה של הנתבעת באשר לשעות עבודתו של התובע בקורס. באשר ליום הקורס האחרון, בו שולמו לתובע רק 4 שעות, התובע טען, כאמור, כי פוטר שעה לפני הסיום והתרשמתי כי גרסתו מהימנה, מנגד נציג הנתבעת דבק ברישום שהוצג אך לא יכול היה להעיד מידיעה אישית מתי בדיוק פוטר התובע. מאחר שאין כל תימוכין חיצוני לגרסת הנתבעת בעניין זה, אני מקבלת את גרסתו של התובע וקובעת כי על הנתבעת לשלם לתובע בעבור 4 שעות עבודה בסך 82.8 ש"ח. (20.70X4).

17. עוד אציין כי במהלך הדיון הועלתה בדרך אגב, מצידו של נציג הנתבעת, טענה כי יש לקזז את ההפסקות של למעלה מחצי שעה אליהן יצא התובע. טענה זו לא הועלתה בכתב ההגנה, וממילא גם לא הוכחה על ידי הנתבעת.

18. תמורת חופשה – בהתאם לסעיף 15 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, התובע זכאי ל-4% משכר עבודתו (4%X703.8=28 ₪).

19. הודעה מוקדמת – מאחר והתובע הועסק פחות מחודש ימים אין הוא זכאי להודעה מוקדמת לפיטורים (ר': דמ (חי') 4496/02 שמעון טולדנו – שתקר תפעול מכונות שתייה בע"מ, לא פורסם, ניתן ביום 9.3.03).

20. סופו של דבר – הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים מיום שיומצא לה פסק הדין את הסכומים כדקלמן:

א. סך של 82.8 ₪ בגין הפרשי שכר עבודה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.09 ועד למועד התשלום בפועל. אציין כי לא מצאתי מקום לפסוק פיצויי הלנה נוכח העובדה שזכאותו של התובע לשכר העבודה מאת הנתבעת הוכרעה בשל כך שהנתבעת לא הרימה את נטל הראיה.

ב. סך של 28 ₪ בגין תמורת חופשה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.09 ועד למועד התשלום בפועל.

ג. הוצאות משפט בסך 100 ₪. לא תשולמנה הוצאות המשפט במועד, תשאנה הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

21. על פסק הדין ניתן להגיש בקשת רשות לערער לבית הדין הארצי לעבודה, בתוך 15 ימים ממועד המצאת פסק הדין.

ניתן היום כ"ד בתשרי, תש"ע (12 באוקטובר 2009) בהעדר הצדדים.

חנה שניצר-רהב , רשמת

002206/09דמ 720 ציפורה דוידי



מעורבים
תובע: צחי מיכאלי
נתבע: עיסקה טובה בע"מ
שופט :
עורכי דין: