ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עיני שולמית נגד שיש רוממה -און :

1

בתי המשפט

ת"ק 2305/08

בית משפט לתביעות קטנות ירושלים

11/09/2008

כבוד השופט אריה רומנוב

בפני:

התובעת

נ ג ד

שיש רוממה – שמואל און

הנתבעים

התובעת בעצמה

הנתבעים באמצעות מר שמואל און

פסק דין

1. בפניי תביעה על-סך 2,500 ₪, שהגישה הגב' שלומית עיני (התובעת) נגד "שיש רוממה – שמואל און" (הנתבעים), מהם רכשה התובעת שיש למטבח ביתה, ביום 8.8.05.

2. אין מחלוקת, כי התובעת שילמה לנתבעים, כפי שנדרשה לשלם, סך של 5,000 ₪ עבור אספקת השיש, הובלתו והרכבתו בביתה.

3. המחלוקת שבין הצדדים נוגעת לטענת התובעת, כי הנתבעים טעו בחישוב, ועל כן חייבו אותה בסך של 678 ₪ מיותרים, וכן חייבו אותה בסך של 332 ₪ עבור פנלים, אשר מלכתחילה סוכם, כי יינתנו לה במתנה, כפי שעולה מפרטי הזמנה מס' 0642. התובעת טוענת, כי על הנתבעים להשיב לה סך של 1,010 ₪, וכן לפצותה בסך של 1,490 ₪ בגין עוגמת נפש, שנבעה מהיחס לו זכתה, לטענתה, מהנתבעים, ומהתכתובת שנדרשה לה (בין היתר, עם המועצה הישראלית לצרכנות). הנתבעים טוענים מנגד, כי לא נפלה טעות בחשבון, וכי התובעת לא חויבה ביתר, בסך של 678 ₪, שכן סכום זה הנו סכום המע"מ (שעמד אותה תקופה על 17%) שהיתוסף על הסך של 3,990 ₪, הגם שהדבר לא צוין מפורשות בפרטי ההזמנה – סכום אותו שילמו הנתבעים לרשויות המס על-פי חוק. אשר לסך של 332 ₪, הנתבעים מודים, כי אכן הובטח לתובעת לזכותה בסכום זה, וכאשר היא פנתה אליהם בעניין, ביקשו להשיב לה את הסכום הנ"ל בשיק, אך היא סירבה לקבלו.

4. בתום הדיון שהתקיים ביום 4.8.08, נתבקש נציג הנתבעים, מר שמואל און, להמציא אישור מרואה חשבון, כי אכן שולם מע"מ בגין העסקה עם התובעת. ביום 12.8.08 הגישו הנתבעים את האישור המבוקש. ביום 28.8.08 הגישה התובעת תגובתה, ולפיה, סכום המע"מ היה מגולם בתוך הסך של 3,990 ₪, ומשום כך, יש להשיב לה את ההפרש בסך 678 ₪, ממנו יוכלו הנתבעים להזדכות, אל מול רשויות המס.

5. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שהגישו לעיוני, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש לקבל את התביעה לגבי המרכיב שביחס אליו קיימת הסכמה, ואולם מאידך, יש לדחות את התביעה לגבי המרכיב אשר ביחס אליו אין הסכמה.

6. אשר לסך של 678 ₪ השנוי במחלוקת, הגעתי לכלל מסקנה, כי גרסתם של הנתבעים מסתברת יותר מאשר גרסת התובעת. הטעם העיקרי לכך הוא, שאין זה סביר, כי סכום "הטעות", תואם במדויק ובאופן מקרי את סכום המע"מ. בפירוט החשבון אותו הגישו הנתבעים לתובעת, מופיעים המרכיבים השונים בגינם חויבה התובעת, כאשר הסיכום האריתמטי של כל רכיבים אלה הוא 3,990 ₪. דא עקא, שהנתבעים לא רשמו במסמך שערכו את המס' 3,990 ₪, אלא רשמו 4,668 ₪. התובעת טוענת, כי בכך הונו אותה הנתבעים. אלא שההפרש בין שני מספרים אלה - 678 ₪ - הוא בדיוק סכום המע"מ שיש להוסיף לסכום של 3,990 ₪. נראה, אפוא, שנציג הנתבעת ערך סיכום של המרכיבים השונים בגינם חויבה התובעת, ולסיכום שערך הוסיף מע"מ, ואולם הוא דילג על שורת המע"מ, והגיע הישר לשורה התחתונה, היינו, לסכום של 4,668 ₪. העובדה שסכום ההפרש תואם בדיוק את שיעור המע"מ תומכת בטענת הנתבעים, כי הסכומים אשר מופיעים ברשימה שערכו אינם כוללים מע"מ, וכי לסכומים אלה יש להוסיף מע"מ, כפי שעשו. מכאן, שככל שהתביעה נוגעת לסכום זה, הרי שדינה להידחות.

7. אשר לסך של 332 ₪, הרי שאין מחלוקת, כי על הנתבעים להשיב סכום זה לתובעת, ומשום כך, חלק זה של התביעה מתקבל.

8. אשר לתביעת התובעת לפיצוי בגין עוגמת נפש, לא מצאתי לחייב את הנתבעים בגין ראש תביעה זה, שכן הנתבעים הציעו להשיב לתובעת את הסכום שאינו שנוי במחלוקת, עוד לפני הגשת התביעה.

9. סוף דבר. התביעה מתקבלת במובן זה, שאני מחייב את הנתבעים להשיב לתובעת סך של 332 ₪. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

10. המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מעת קבלת פסק הדין.

ניתן היום י"א באלול, תשס"ח (11 בספטמבר 2008) בהיעדר הצדדים.

אריה רומנוב, שופט