ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין איגוד נגד אוזן :


5

בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

א 1847/03

לפני:

כבוד הרשם אבי זמיר

תאריך:

07/10/2009

בעניין:

בנק איגוד לישראל בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד

גאון

התובע

נ ג ד

אוזן אליהו

ע"י ב"כ עו"ד

אדרי

הנתבע

החלטה

לפניי מספר בקשות- בש"א 14610/09 היא בקשה מטעם הנתבע למחיקת מוצגים מ"ה-נ"ג מתיק המוצגים שהגיש התובע, בטענה שהם לא גולו לנתבע במסגרת הליך גילוי מסמכים, ובהיותם בלתי קבילים, לשיטת הנתבע; בש"א 14611/09 היא בקשת הנתבע להארכת מועד להגשת תצהירי עדות ראשית, כך שיוגשו תוך 60 יום ממועד מתן ההחלטה בבש"א 14610/09; בש"א 16948/09 היא בקשת צד ג' להליך, מר דב הלפרן, להתיר עיון בתיק בית המשפט.

במסגרת בש"א 14610/09 טוען הנתבע כי מוצגים מ"ה-נ"ג (המפורטים בסעיף 3 לבקשה) לא אוזכרו בתצהיר הגילוי שהוגש מטעם התובע ביום 19/10/08 (נספח א' לבקשה), אלא רק בתצהיר גילוי משלים שהוגש ביום 26/4/09 (נספח ב'), וזאת מבלי שקדמה לכך בקשה כלשהי.

ואכן, ניתן להיווכח כי המסמכים השנויים במחלוקת לא צורפו לתיק המוצגים המקורי, ואילו בסעיף 3 לתצהיר הגילוי המשלים נאמר- "בנוסף למסמכים שפורטו בתצהיר גילוי המסמכים מיום 28.9.08, הביאו באי כוחו של הבנק לידיעתי, את דבר קיומם של המסמכים המפורטים בסעיף זה להלן, הנוגעים גם הם לעניינים השנויים שבמחלוקת ואשר נתקבלו בידי באי כוח הבנק ביום 26.4.09. מסמכים אלה לא היו בידי הבנק ו/או בחזקת ו/או בשליטת מי מטעמו קודם למועד הנ"ל. המסמכים בהם מדובר הינם: העתקים מכתבי טענות, פרוטוקולים והחלטות בת.א 2291/02 ובת.א 2134/02 שהתנהלו בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בין בנק המזרחי המאוחד בע"מ לבין מר אלי אוזן".

לטעמי, אין לחסום את דרכו של התובע מהשלמת הליך הגילוי, לגבי מסמכים שלא היו מצויים ברשותו בשלב מוקדם יותר, וזאת על אף העדרה של בקשה מקדמית בעניין.

מכאן, שהמסמכים השנויים במחלוקת, שצורפו לתיק המוצגים, אוזכרו כדין בתצהיר הגילוי המשלים, ומבחינה זו, אין מניעה דיונית השוללת הסתמכות עליהם. הנתבע מפנה לכך שהמוצגים השנויים במחלוקת הוגשו ללא עד מאמת, ולכן אינם קבילים, מה גם שלטענתו, פסקי דין והחלטות בהליך אזרחי אינם יכולים לשמש כראיה בהליך אחר. בתגובתו, טוען התובע כי פסקי דין ופרוטוקולים של בית משפט הם בבחינת "תעודה ציבורית", ולכן אין צורך לאמתם.

"תעודה ציבורית" מוגדרת בסעיף 29 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן: "פקודת הראיות") באופן הבא-

"תעודה של אחד הגופים המנויים להלן שהיא מעשה חקיקה, שיפוט או ביצוע, או רשומה של מעשה כאמור, או שהיא חלק מן הרשומות הרשמיות של אחד הגופים המנויים להלן, ובכלל זה תעודה המוחזקת כרשומה, בין שנעשתה בדרך רשמית ובין בדרך אחרת; ואלה הגופים:

(1) מדינת ישראל או הרשות הריבונית של שטח ארץ שמחוץ לישראל;

(2) משרדי הממשלה, רשות מקומית, בית משפט, בית דין, גוף אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית, נוטריון, או כל גוף רשמי אחר של ישראל או של שטח ארץ שמחוץ לישראל (להלן-מוסדות);

(3) עובד המדינה, עובד רשות ריבונית של שטח ארץ שמחוץ לישראל או עובד מוסד (להלן-פקיד)".

ועל פי סעיף 32 לפקודת הראיות-

"תעודה ציבורית ניתן להוכיח בהגשת אחת מאלה, בלי לפגוע בדרכי הוכחה אחרים:

(1) המקור;

(2) העתקו הבדוק;

(3) העתקו שהודפס על ידי המדפיס הרשמי;

(4) העתקו המאושר בחותמו הרשמי או בחתימתו של הפקיד שבידו משמורתו הרשמית;

(5) העתקו המאושר בחותמו הרשמי של המוסד שבידו משמורתו הרשמית;

(6) העתקו המאושר בחותמו או בחתימתו של שר או של נושא משרה אחר בדרג שווה-ערך, או של פקיד בדרג ובמשרה המניחים את דעתו של בית המשפט לגבי מהימנותו של האישור;

(7) העתקו המאושר בחותמו הרשמי של מוסד, אם מהימנותו של האישור מניחה דעתו של בית המשפט, בהתחשב עם טיבם של התעודה ושל המוסד שאישר אותה".

באופן דומה, על פי הפסיקה, פרוטוקול בית משפט הוא בגדר תעודה ציבורית, וככזה, הוא משמש ראייה לנכונות האמור בו (ת"פ (שלום תל אביב-יפו) 6800/05 מדור תביעות פלילי ת"א נ' וליד (31/3/08); ע"א 2576/03 וינברג נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים (21/2/07)). בהתחשב בכך, אין צורך בהגשת הפרוטוקול באמצעות עד מאמת, וגם אין הצדקה לחסום כבר בשלב זה את הגשת המוצגים האמורים, שכן קבילות המסמכים כראיות בהליך היא סוגייה הטעונה בירור בהתאם לעקרונות הרלוונטיים למסגרת הנורמטיבית של מעשה בית דין, וכן בהתאם לדיני הראיות, והבקשה המקדמית הנוכחית, אינה המקום הראוי לדון בכך.

לפיכך נדחית בש"א 14610/09. לא ראיתי מקום לפסוק הוצאות.

הנתבע יגיש את ראיותיו בתוך 45 יום; בש"א 14611/09 מתקבלת אפוא בחלקה.

בבש"א 16948/09 עותר מר הלפרן לאפשר לו עיון בתיק בית המשפט. מר הלפרן טוען, כי בתקופה הרלוונטית לתביעה, הוא התקשר בעיסקה עם חברת נגה אלקטרו טכניקה בע"מ, במעורבות ישירה של הנתבע ומר יצחק גולדנברג, במסגרתה שולם לחברת נגה סכום של 2,000,000$ בצירוף מע"מ, בתמורה לזכויות חכירה מהוונת בנכס נדל"ן. לטענתו, זמן קצר לאחר מכן התברר כי שהיה מדובר בעיסקת עוקץ, שהסבה למר הלפרן נזקים ניכרים, בסך כ-27,000,000 ₪ , בגינם הוא הגיש תביעה, בין היתר, כנגד הנתבע.

המתווה הנורמטיבי הרלוונטי לבקשה לעיון בתיק בית משפט נדון לאחרונה בהחלטתה של כב' הרשמת גאולה לוין בבג"ץ 2633/08 חדשות 10 בע"מ נ' דובר צה"ל (30/7/09).

לטעמי היה מקום לתמוך את הבקשה הנוכחית בתצהיר וייתכן גם שהיה מקום לפירוט עובדתי נרחב יותר. הבקשה, במתכונתה זו, נמחקת.

התיק יובא מיידית בפני כב' סגן הנשיא, השופט יהודה זפט, שיוכל לשקול האם להותיר את ישיבת יום 22.10.09 (בפני כב' השופט גייפמן) על כנה, ולייחד אותה לחקירת עדי התובע, או שמא לדחות את שמיעת התיק כולו עד להגשת ראיותיו של הנתבע.

ניתנה היום י"ט בתשרי, תש"ע (7 באוקטובר 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

אבי זמיר, שופט

רשם בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו



מעורבים
תובע: בנק איגוד לישראל בע"מ
נתבע: אוזן אליהו
שופט :
עורכי דין: