ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד אבו עראר פארס :


בתי המשפט

בית משפט השלום באר שבע

בש 008915/09

בפני:

כבוד השופט פרסקי יעקב

תאריך:

05/10/2009


בעניין:

מדינת ישראל

ע"י ב"כ עו"ד

ג'נבה דוד

המבקשת

נ ג ד

אבו עראר פארס – בעצמו

ע"י ב"כ עו"ד

בני זיתונה

המשיב

החלטה

בפני בקשה להחזקת המשיב במעצר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו, על פי הקבוע בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה – מעצרים] תשנ"א – 1996 [להלן: "החוק"]. כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות סחיטה באיומים, הסגת גבול והיזק במזיד.

ברקע הדברים, המתלונן החל לבצע עבודות בניה בביתה של בתו בירוחם, המשיב תוך סחיטה באיומים ביקש לבצע בעצמו את העבודה אותה תכנן לבצע המתלונן תוך שאיים על המתלונן כי אף אחד לא יבצע את העבודה אלא אם כן המתלונן יפצה את המשיב על ההפסד שכביכול נגרם לו. במהלך התקופה בה איים המשיב על המתלונן הוא אף שבר למתלונן כלי עבודה ופוזרה מתכת בגינה.

בפתח הדיון הסכים ב"כ המשיב לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר. אף אני ביקשתי להתרשם באופן בלתי אמצעי מהראיות בתיק ומצאתי כי בדין הסכים ב"כ המשיב לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר. חרף האמור, על בית המשפט לשקול אם ניתן להשיג חלופה למעצרו של המשיב ובכך התמקד הדיון.

נקודת המוצא בעבירת הסחיטה באיומים הינה שאין לגביה מקום להורות על חלופת מעצר. לעניין זה בש"פ 7415/03 מ"י נ' אבו מוך פ"ד נז(6) 77 (18.8.03,כב' השופטת ביניש כתוארה אז) פ"ד נז(6) 77 שם נקבע:

"העבירה של סחיטה באיומים אינה מתאימה בדרך כלל לשחרור בחלופת מעצר משום ש"עבירה של סחיטה באיומים נמנית על סוג העבירות שאדם יכול להמשיך ולבצע אותם גם כשהוא ספון בתוך ביתו וכי די לו לעבריין במכשיר הטלפון כדי להמשיך לאיים ולהטיל אימה על קורבנותיו ועל עדים".

בית המשפט העליון חזר על העיקרון בהחלטות רבות, לדוגמא בבש"פ 2768/09 (כב' השופט מלצר, 15.5.09, זילברמן נ' מדינת ישראל) שם נקבע:

"בעבירות מן הסוג המיוחסות לעורר נקבע כבר כי קיים קושי מובנה בשחרור לחלופת מעצר, שכן, לרוב, הראיות המבססות עבירה של סחיטה באיומים, עשויות להצביע גם על חשש לשיבוש מהלכי משפט בדרך של איומים על קורבנות העבירה, תוך כדי ניהול ההליך המשפטי".

יחד עם האמור, בהתאם לחוק והפסיקה האמורה, נקבע כי על בית המשפט למצות את האפשרות להורות על חלופת מעצר. בית המשפט העליון קבע בשורה של החלטות כי במקרים בהם אין מדובר בסחיטה באיומים תוך הפעלת אלימות או במקרים בהם אין לנאשם עבר פלילי מכביד, ניתן לשקול חלופה גם בעבירת הסחיטה באיומים. (ראו: בש"פ 6232/04 יגאל אברג'ל נ' מדינת ישראל (כב' השופט עדיאל, 22.7.04), בש"פ 1764/06 מדינת ישראל נ' אבו חצירה (7.3.06 , כב' השופט רובינשטיין) בש"פ 11393/04 סטיב במברון נ' מדינת ישראל (כב' השופט גרוניס, 21.12.04)).

אסקור את נסיבותיו של המשיב ונסיבות העבירה. המשיב, בן 30, נעדר עבר פלילי ואף שימש כמתנדב במשמר האזרחי. המשיב מתפרנס מעבודה כקבלן שיפוצים. העבירה לא בוצעה תוך שימוש בכוח כלפי המתלונן (לא נעלם מעיני כי כאשר המתלונן לא היה בבית, המשיב שבר כלי עבודה). אין אינדיקציות לכך שהמשיב בחר לו כדרך חיים את דרך השימוש בסחיטה ואיומים להשגת עבודה.

עיון בחומר החקירה מעלה כי אין מדובר בנסיבות מחמירות של עבירת הסחיטה באיומים. בין היתר ניתן לראות כי המשיב בחקירתו שיתף פעולה עם חוקריו. בשלב מסוים בחקירה, פרץ המשיב בבכי, הודה שמצבו הכלכלי קשה וכי רצה רק להלחיץ את המתלונן על מנת לקבל עבודה ומצטער כי איים על המתלונן.

התייצבו ונחקרו בפני שני ערבים, קרובי משפחה, אשר התרשמתי כי מבינים הם את תפקידם וכי יבצעו את חובת הפקוח המוטלת עליהם כראוי.

יש להוסיף כי המשיב שהינו ללא כל עבר פלילי, מצוי מזה כשבוע במעצר, דבר המהווה מטבע הדברים כגורם מרתיע.

לאור כל הנסיבות שפורטו, מצאתי להורות על חלופה למעצר המשיב בתנאים הבאים:

א. המשיב ישהה במעצר בית מלא 24 שעות ביממה בביתה של אחותו וגיסו אלעוקה סלימאן, בכתובתם: בית 162, שכונה 1, ערערה בנגב, תחת פיקוחם המלא של מי מהערבים הבאים: אלעוקה סלימאן ת"ז 024715369 ו/או אבו עראר עאמר ת"ז 056961931 (להלן:"הערבים") ותיאסר יציאתו משם במשך כל שעות היממה, למעט עפ"י החלטה מפורשת של בית המשפט ו/או במקרים רפואיים דחופים אשר אף הם יהיו בליווי צמוד של אחד הערבים.

ב. המשיב יפקיד סך של ­­­5,000 ₪ להבטחת תנאי השחרור וכתנאי לשחרור. המשיב יפקיד 2,500 ₪ כתנאי לשחרור ואת היתרה בסך 2,500 ₪ יפקיד עד ליום 11/10/09 ולמען הסר ספק, הפקדת היתרה אינה תנאי לשחרור.

ג. המשיב יחתום על ערבות עצמית בסך 15,000 ₪.

ד. תחתמנה שתי ערבויות צד ג' כל אחת על סך של 15,000₪, ע"י הערבים הנ"ל. מובהר לערבים כי תנאי מתנאי הערבות הינו חובתם להימצא במחיצת המשיב, ולפקח על תנועותיו באופן הדוק ובאופן שאחד מן הערבים לפחות ימצא במחיצתו 24 שעות ביממה. כן מוטלת על כל אחד מהערבים החובה לדווח מיידית על כל הפרה למשטרת ישראל.

ה. נאסר על המשיב ליצור כל קשר ישיר או עקיף עם המתלונן.

ניתנה היום י"ז בתשרי, תש"ע (5 באוקטובר 2009) במעמד הצדדים.

יעקב פרסקי, שופט

ב"כ המבקשת:

אבקש עיכוב ביצוע למשך 48 שעות לשקול הגשת ערר.

ב"כ המשיב:

אבקש לדחות את הבקשה ובכל מקרה לא ליתן עיכוב ביצוע למשך יותר מ-24 שעות.

החלטה

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים אני מורה על עיכוב ביצוע החלטתי עד ליום 07/10/09 שעה 13:00, על מנת לאפשר למבקשת להגיש ערר.

המבקשת תודיע בכל ההקדם ולא יאוחר מהיום בשעה 16:00 אם החליטה שלא להגיש ערר, ובכפוף להודעת המבקשת שלא להגיש ערר ניתן יהיה לשחרר המשיב בתנאים שלעיל.

במאמר מוסגר אציין, כי במהלך הדיון היום נמסרה הזמנה לדיון בתיק העיקרי למשיב.

המזכירות תעביר את אישור המסירה לתיוק בתיק העיקרי.

יעקב פרסקי, שופט

008915/09בש 134 יהודית עזרא



מעורבים
תובע: בעניין
נתבע: אבו עראר פארס – בעצמו
שופט :
עורכי דין: