ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דווקר מוזס נגד בטוח לאומי-סניף :


3

בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה

בבאר שבע

בל 001619/08

בפני:

כב' הנשיא מיכאל שפיצר

05/10/2009

דווקר מוזס

בעניין:

התובע

ווסר אדוארדו

ע"י ב"כ עוה"ד

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

הנתבע

מיכל כהן

ע"י ב"כ עוה"ד

החלטה

1. בפני בקשת התובע למשלוח שאלות הבהרה למומחה:-

א. באיזה מקרים ובאיזה סוגים ורמות של גורמי סיכון בתובע עם גורמי סיכון, על מנת שלפי האסכולה בה אתה תומך, יתקיים קשר סיבתי בין אוטם שריר הלב לאירוע כגון זה שאירע לתובע בסמיכות זמנים לאוטם?

ב. באיזה מקרים ובאיזה סוגים ורמות של גורמי סיכון בתובע עם גורמי סיכון, על מנת שלפי האסכולה בה אתה תומך, ניתן יהיה לומר כי האירוע הנ"ל החיש את האוטם שאלמלא התקרית יתכן שבואו היה נדחה למועד מאוחר יותר כלשהו או אף לא בא בכלל?

ג. על פי הספרות ידוע, כי מאמץ גופני ניכר באנשים שאינם רגילים לכך, מעלה פי

2-6 את הסיכון להתקף לב. הדבר מוסבר בכך שתוך מאמץ גופני ניכר מופרשים חומרים בשם קטקולמינים שמאיצים את הדופק וזרימת הדם ויכולים לגרום לקרע של פלק שנמצא בדופן עורק קורונרי ולהביא לסתימת העורק באמצעות היווצרות קריש.

ראה CARDIOVASCULAR DISEASE BOOK OF TEXT של אריק טופול הוצאת 1998, תחת הכותרת CARDIOVASCULAR RISKS בעמוד 104 שבה מובאים 2 מאמרים המראים שישנה עליה משמעותית בסיכון להתקף לב בזמן ולאחר מאמץ גופני נדיר. האם התייחסת למאמרים אלה, והאם לא ניתן לומר כי לאורם יתכן שישנו קשר סיבתי בין האירוע לבין המחלה שאובחנה, וכן שאלמלא האירוע יתכן שבואו היה נדחה למועד מאוחר יותר כלשהו או לא בכלל.

ד. האין זה נכון, כי גורמי הסיכון כגון: עישון, ורמות גבוהות של שומנים בדם יכולים להסביר את התקדמות טרשת העורקים ויכולים להיות אחראים על היצרות של 70% שנמצאה בעורק החולה. הם לא יכולים להסביר את הקרע

הפתאומי בדופן של העורק והתפתחותו של הקריש והיווצרות האוטם וכי התרגזות פתאומית עם זרימת דם מוגברת באופן פתאומי בכלי הדם יכולה להסביר את ההתפתחות הנ"ל.

ה. נא הגדר את השפעת האירוע בעבודה על הופעת האוטם באחוזים.

ו. לאור כל האמור לעיל ותוך דגש על עובדת סמיכות הזמנים כעולה אף מחוות הדעת, נמק הכיצד אתה מגיע למסקנה כי "יש להניח שהאוטם היה מופיע באותו יום או מס' ימים לאחר מכן"?

ז. לאור כל האמור לעיל ותוך דגש על עובדת סמיכות הזמנים כעולה אף מחוות דעתי, נמק, הכיצד אתה מגיע למסקנה כי "התנאים הקונסטיטוציוניים הם בעלי המשקל המכריע להופעת האוטם".

ח. נא השב על כל השאלות הנ"ל תוך התייחסות ושימת דגש לעובדה כי לפי חוות דעתך לא היו אף פעם כל תלונות של התובע על תעוקה וכי מדובר באוטם שאירע בסמיכות לאירוע.

ט. כמו כן, הסבר את הסתירה בחוות דעתך, על פיה מחד "יש להניח שהאוטם היה מופיע באותו יום" ו"התנאים הקונסטיטוציוניים הם בעלי משקל המכריע להופעת האוטם " לבין "יתכן שקיים קשר סיבתי " לבין "איני מסוגל להפריד בין האוטם ובין המחלה הטרשתית ממנו התפתח".

י. האם ניתן לומר לאור כל האמור לעיל, שהשפעת האירוע אינה פחותה בהרבה מגורמים אחרים.

2. הנתבע הגיש תגובתו לבקשה למשלוח שאלות הבהרה למומחה כדלקמן:-

א. הנתבע מתנגד להצגת שאלה א' למומחה. מדובר בשאלה כללית שאינה רלוונטית למקרה שבנדון, הואיל וביחס למקרה הנדון חיווה דעתו וקבע כי קיום המחלה הטרשתית בצנתור שנעשה מעיד על קיום מחלה משמעותית וקשה טרם האירוע בעבודה, מצב היכול לגלוש באופן טבעי למצב אוטם ועל כן התנאים הקונסטיטוציונליים הם בעלי המשקל המכריע במקרה זה.

ב. הנתבע מתנגד להצגת שאלה ב' למומחה מאותן הנמקות שהובאו בסעיף א' לעיל.

ג. הנתבע מתנגד להצגת שאלה ג' למומחה. לכל היותר משאיר הנתבע לשיקול דעת בית הדין את הצגת המאמרים למומחה (מאמרים שלא צורפו לנתבע) ללא השאלה שנתבקשה על ידי התובע על מנת שהמומחה יתייחס אליהם.

ד. הנתבע מתנגד להצגת שאלה ד' למומחה. המומחה הסביר באופן מפורט מדוע במקרה זה קבע את אשר קבע. המומחה הסביר כי המרבץ אצל התובע היה בלתי יציב ועל כן לאור חומרת המחלה הטרשתית, הרי שיש להניח כי האוטם היה מופיע בכל מקרה באותו יום או מספר ימים לאחר מכן.

ה. הנתבע מתנגד להצגת שאלה ה' למומחה. המומחה קבע באופן מפורש כי התנאים הקונסטיטוציונליים הם בעלי המשקל המכריע להופעת האוטם במקרה דנן ודי לנו בכך לעניין סעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 ועל כן אין מקום להצגת שאלת ההבהרה.

ו. הנתבע מתנגד להצגת שאלה ו' למומחה. עניין סמיכות הזמנים היה ברור למומחה מהעובדות שהועברו אליו. המומחה הסביר היטב כיצד הגיע למסקנתו וזאת על אף סמיכות הזמנים ועל כן אין מקום להצגת שאלה ההבהרה .

ז. הנתבע מתנגד להצגת שאלה ז' למומחה מהנימוקים שפורטו בסעיף ו'.

ח. הנתבע מתנגד להצגת שאלה ח' למומחה. המומחה היה מודע היטב לתיקו הרפואי של התובע ולמצוי בו וחוות הדעת שניתנה מבוססת עליו ואין מקום להיזקק לשאלת ההבהרה.

ט. הנתבע מתנגד להצגת שאלה ט' למומחה. הנתבע יטען כי אין כל סתירה בחוות הדעת. המומחה קבע באופן מפורש את קביעותיו בפרק הדיון שבחוות דעתו ולפיו יש לדחות את התביעה שכן השפעת העבודה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים וכן האוטם. יש להניח היה בא גם ללא אירוע בעבודה – בשאלות לבית הדין השיב המומחה כי אי הכושר אינו קשור לאירוע בעבודה שכן כאמור הוא קבע בפרק הדיון את שקבע.

י. הנתבע מתנגד להצגת שאלה י' למומחה. כאמור תשובת המומחה לענין זה מצויה באופן מפורש בחוות דעתו ואין מקום להציג את השאלה בשנית למומחה.

3. לאחר שבחנתי את הבקשה ואת התגובה לה, אני מחליט כדלקמן :-

א. לדחות את הבקשה ביחס לשאלות א' ו-ב' שהינן שאלות כלליות שאין בהן לשפוך אור על המקרה שבפני.

ב. המומחה מתבקש להשיב על שאלה ג'.

ג. המומחה מתבקש להשיב על שאלה ד'.

ד. אני דוחה את הבקשה ביחס לשאלה ה', שאינה עולה בקנה אחד עם הוראת סעיף 83 לחוק.

ה. אני מתיר את שאלות ו'ו- ז'.

ו. אין אני מתיר את שאלה ח' שהיא בעלת אופי פולמוסי .

ז. אני מתיר את שאלה ט' .

ח. אני דוחה את הבקשה ביחס לשאלה י'.

4. המזכירות מתבקשת להעביר לד"ר מייטס החלטה זו והוא מתבקש להשיב על השאלות על פי המפורט לעיל.

5. מובהר, כי לצדדים אסור לפנות במישרין למומחה הרפואי וכל פניה אליו תעשה בבקשה לבית הדין.

6. שכר המומחה ישולם כמקובל.

7. לעיון ביום 5/11/09.

ניתנה היום י"ז בתשרי, תש"ע (5 באוקטובר 2009) בהעדר הצדדים.

מיכאל שפיצר, שופט

נשיא

001619/08בל 734 שירה אלון


מעורבים
תובע: דווקר מוזס
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: