ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מנורה חברה נגד קונדוס מוחמוד :

1

בתי-המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו

א 044779/05

לפני:

כבוד השופטת פנינה פליגלמן

תאריך:

11/09/2008

בעניין:

מנורה חברה לביטוח בע"מ-ת"א

התובעת

נ ג ד

1 . קונדוס מוחמוד

2 . מוסך האומנים

3 . בגדדי יפה

הנתבעים

פסק דין

יסודה של התביעה שבפני באירוע תאונה בכניסה למכון הדרום ביפו כאשר לטענת התובעים עמד רכבם מסוג אאודי מאחורי טור מכוניות בהמתנה לתורו כאשר הסובארו נסעה לאחור במטרה לעבור לנתיב השמאלי יותר ולקצר את זמן ההמתנה ופגעה באאודי בחזיתה.

התביעה הוגשה כנגד הנתבע 1 אשר נטען כי נהג בסובארו, כנגד הנתבעת 2 כמי שהעסיקה אותה עת את הנתבע 1 וכי הלה נהג בסובארו מטעמה ולמען קידום ענייניה וכנגד הנתבעת 3 כמי שהייתה במועד הרלוונטי הבעלים הרשום של הרכב.

במהלך הדיון ואף בסיכומיו חוזר בו ב"כ התובעים מן התביעה כנגד הנתבע 1 מן הטעם כי לא ניתן היה לאתרו בשל העדר פרטים מדויקים שלו וכן חוזר הוא מן התביעה כנגד הנתבעת 3 מן הטעם כי הוברר שזו לא נהגה ברכב ולמעשה הינה חולת נפש שאינה מחזיקה ברשיון נהיגה והבעלות לכשלעצמה ברכב אינה מקנה חיוב בנזיקין.

לפיכך נותרה בפני הסוגיה האחת והיחידה והיא מידת חבותה של הנתבעת 2 כמי שנטען שהייתה מעבידתו של הנתבע 1.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת 2 כי לא נמסרה לה כל הודעה על התאונה וכי הנתבע 1 לא היה מעולם עובד שלה הרכב לא היה בטיפולה ואין היא מכירה את הנתבעת 3.

מטעם התביעה העידו בפני התובע 2 ואביו מדבריהם נמצאתי למדה כי הם לא ראו את התאונה אלא שמעו את המכה בלבד מאחר ונגשו לבנק הדואר שבסמוך. לדבריהם לאחר התאונה הציג עצמו הנתבע 1 כמי שנוהג ברכב מטעם הנתבעת 2 וכשפנו לזו לא הכחיש מי מטעמה שהיה נוכח במקום את העובדות הנ"ל ואף הציעו לתקן את הרכב עת/1 אף זיהה את האדם שהיה במוסך האומנים ובעל המוסך הוא זה אשר מסר את פרטי בעלת הרכב

הנתבעת 2 במגמה להוכיח טענותיה המציאה לבית המשפט את יומני העבודה וראה זה פלא יום התאונה נפקד מרישום ביומנים אלה כאילו לא היה ולא שוכנעתי כי במועד הנ"ל היה המוסך סגור מאחר ונטען כי בעליו היה בחו"ל. כמו כן נמצא חסר ברצף החשבוניות שגם לו לא ניתן מענה.

בנסיבות אלה השאלה העומדת בפני הינה האם יש די בעדויות התביעה כדי להרים את הנטל המוטל עליה להוכיח כי הנתבע 1 היה עובד של הנתבעת 2 באופן שהנתבעת 2 אחראית שילוחית למעשיו או מחדליו על פי פקודת הנזיקין.

לאחר התלבטות קשה, לא מצאתי די בראיות התביעה כדי הרמת נטל זה. ראיות התביעה לעניין זה הינן על דרך השמועה ואינן ראיות פוזיטיביות של ממש . שמו של הנתבע 1 נעדר מרשימת עודי הנתבעת 2 וגם ב"כ התובעים מאשר כי הוצג כמי שעובד כ"חאפר" להעברת טסטים באופן זמני. בהגדרה זו אין בידי לקבוע חד משמעית כי קיימת אחריות שילוחית מכוח יחסי עובד מעביד לצורך חיובה של הנתבעת 2.

לפיכך ומטעם זה בלבד אי דוחה את התביעה כנגד הנתבעת 2 אולם לא מצאתי לעשות צו להוצאות שכן על פניו לא שוכנעתי כי גרסת התביעה הזויה וכל מטרתה לחפש את הכיס העמוק אלא בנסיבות ועל יסוד הנתונים שבידם לא הצליחו התובעים להרים את הנטל המוטל עליהם.

התוצאה הינה כי אני מוחקת את התביעה כנגד הנתבעים 1 ו-3 ודוחה את התביעה כנגד הנתבעת 2 ובנסיבות אין צו להוצאות.

ניתן והודע היום 11.9.08 בהעדר הצדדים

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים

פנינה פליגלמן, שופטת.