ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין "שמר שרון נגד קונצפט לרוקחות בע :

1

בתי-המשפט

בית משפט השלום ירושלים

א 008698/05

לפני:

כבוד השופט גד ארנברג

תאריך:

17/07/2008

בעניין:

שמר שרון

התובע

נ ג ד

1 . קונצפט לרוקחות בע"מ

2 . רייבי עמית

3 . מגדל חברה לביטוח בע"מ

הנתבעים

פסק דין

ביום 12.2.04 עת עבד התובע, שהוא יליד שנת 1975, דרך קבלן כח אדם (הנתבע 2), במפעלו של הנתבע 1, באה ידו השמאלית של התובע במגע עם חלקיה הנעים של מכונה ליצור טבליות, וכתוצאה מכך נפגע התובע בידו. כתוצאה מהפגיעה כרית האצבע מס' 3 של יד שמאל נקטעה והאצבע הזו קצרה בכ- 0.5 ס"מ מאותה אצבע ביד ימין. לתובע נקבעו 5% נכות לצמיתות בשל הפגיעה הנ"ל.

התובע טוען כי הנתבעים 1 ו- 2 שהיו מעסיקיו גרמו ברשלנותם או בהפרת חובה חקוקה מטעמם לפגיעה ולפיכך עליהם לפצותו על נזקיו. הנתבעת 3 הינה המבטחת של נתבעת 1 לפיכך גם עליה לפצותו. הנתבעים 1 ו – 3 הגישו כתב הגנה ובו טענו כי לא הפרו כל חובה חקוקה ולא נהגו ברשלנות כלשהי לפיכך אין לחייבם בפיצוי התובע. הנתבע 2 לא הגיש כתב הגנה ולא התבקש נגדו פס"ד .

הצדדים חלוקים הן בשאלת האחריות והן בשאלת גובה הנזק.

העידו בפני מטעם התובע התובע עצמו ומטעם הנתבעת מנהלה מר בן חורין ומר פרידמן המנהל הלוגיסטי של הנתבעת 1.

התובע העיד כי בעת ניקוי המכונה, לקראת סיום ניקויה, הנוהג היה שמפעילים אותה כדי לראות שלא נותר כל גרגיר מהיצור האחרון. בזמן שהוא הפעיל אותה היה ביקור של אנשים זרים במפעל והם דפקו לו על החלון וכתוצאה מכך הוא לא שם לב וידו נתפשה במכונה והוא נפגע כאמור. התובע לא זכר שקיבל הסברים ספציפיים על הוראות הבטיחות להפעלת המכונה ולניקויה. מנהל הנתבעת העיד כי לפי ההנחיות בזמן ניקוי המכונה היא צריכה להיות מנותקת לגמרי מהחשמל. התובע כמו יתר העובדים קיבלו הנחיות והוראות בטיחות שהיו תלויים גם בכניסה לחדר המכונות. התובע פעל בניגוד להוראות.

לאחר עיון בטענות הצדדים בעדויות ובסיכומים באתי למסקנה כי יש להטיל על הנתבעת 1 אחריות מלאה לארוע התאונה. אמנם התובע הגיע לעבודה אצל הנתבעת 1 באמצעות חב' כח אדם ואולם מהעדויות עולה כי השליטה המלאה על אופן עבודתו של התובע ועל הפעלת המכונות היתה של הנתבעת 1לפיכך אין מקום להטיל אף לא חלק מהאחריות לארוע על הנתבע 2 שהיה קבלן כח האדם. ובאשר לאחריות הנתבעת 1 זו נובעת הן מכח הפרת חובה חקוקה (פקודת הבטיחות בעבודה) והן בשל רשלנותה.

ראשית, על פי הוראות הבטיחות בעבודה היה על הנתבעת לגדר את כל חלקיה של המכונה כך שלא יווצר מצב שכל חלק מגופו של העובד יבוא במגע עם חלקיה הנעים של המכונה.

מכונה שאינה עונה לדרישה זו אסורה בהפעלה ואם היא מופעלת עובר המפעל המחזיק בה על הוראות הפקודה. הוראות אילו נחקקו לטובתו של העובד הניזוק והיא זו שגרמה לנזק. בנוסף לאמור ניתן היה באמצעים פשוטים וזולים ליצור מצב בו חלקיה הנעים של המכונה לא יוכלו לנוע אם נוצר מצב בו המכונה נפתחה וחלקי גוף עלולים לגוע בה. בין היתר ניתן היה להתקין מיקרו סוויטש אשר יפסיק מיד את פעולת המכונה עם פתיחתה וכן ניתן היה ליצור מצב בו המכונה לא תיפעל אלא אם כן מפעילה יהיה חייב ללחוץ בו זמנית ב- 2 ידים על כפתורי הפעלה.

אני מקבל את עדותו של התובע לפיה היה מקובל – אף אם הוראת הבטיחות הורו אחרת – לנקות את המכונה כאשר היא לא מנותקת מנקודת החשמל וזאת ע"מ שניתן יהיה להפעיל אותה, הפעלה קצרה, כדי לבדוק אם לא נותרו גרגירים מהחומר האחרון שאיתו עבדו במכונה. נוהל זה לא נאסר על ידי מנהלי המפעל וגם בכך יש לראות בנתבעת כמתרשלת בחובותיה כלפי עובדיה.

התוצאה היא איפוא שעל הנתבעת 1 ו- 3 לפצות את התובע בגין נזקיו כתוצאה מהתאונה.

ובאשר לנזק, התובע חזר לעבודתו אצל הנתבעת לאחר התאונה וחופשת המחלה. התובע עזב את העבודה בשל כך שמצא עבודה אחרת מכניסה יותר ולא בשל כך שלא יכל להמשיך בעבודתו אצל הנתבעת. התובע נמצא עתה בקורס הכשרה מקצועית לצורפות מטעם לשכת התעסוקה. שכרו של התובע בעת שעבד אצל הנתבע היה כ- 3,000 ₪ בחודש. כאמור לעיל בפועל לא היתה ירידה בשכרו של התובע, ההיפך הוא הנכון, שכרו של התובע עלה לאחר התאונה לפיכך נכון יהיה לקבוע את אבדן כושר ההשתכרות של התובע בסכום גלובאלי ולא לפי חישוב אקטוארי מדויק. לגבי העבר, התובע נעדר כחודשים מהעבודה ולפיכך יש ליתן לו פיצוי בגין חודשיים אלה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין.

אלה איפוא הם נזקי התובע:

א. כאב וסבל 30,000 ₪

ב. אבדן השתכרות בעבר 6,500 ₪

ג. אבדן כושר השתכרות (בהתחשב באמור לעיל) 40,000 ₪

ד. עזרה בתקופת אי הכושר 4,500 ש"ח

סה"כ 81,000 ₪

הנתבעת 1 ו- 3 ישלמו לתובע את הסך של 81,000 ₪ וכן הוצאותיו בגין אגרה וחוה"ד הרפואית ובצירוף שכ"ט בשיעור 17% + מע"מ.

המזכירות תשלח את פסה"ד לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, י"ד בתמוז, תשס"ח (17 ביולי 2008), בהעדר הצדדים.

גד ארנברג, שופט

קלדנית: כרמלה עובדיה