ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מלכה נגד מלכה :

1

בתי-המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו

ת.א. 063046/07

בש"א 167125/08

בפני

השופטת יעל הניג

תאריך:

11/09/2008

בעניין:

מלכה חיים

התובעת

נ ג ד

1 . מלכה שלמה

2 . איילון בע"מ - חברה לבטוח

הנתבעים

החלטה

בקשה להתיר הבאת ראיות לסתור לפי סעיף 6 ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה – 1975 (להלן – "החוק").

רקע

1. המבקש תבע את המשיבה, איילון חברה לביטוח בע"מ, בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בתאונת דרכים, שהינה תאונת עבודה מיום 25.10.04 (להלן – "התאונה").

2. ועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי (להלן – "הועדה הרפואית") העריכה, כי המבקש סובל מ- 10% נכות אורטופדית צמיתה מתוכם 5% בגין התאונה דנן.

3. על החלטה זו הגיש המבקש ערר, בפני וועדת העררים של המוסד לביטוח לאומי. וועדה זו העריכה גם היא, כי המבקש סובל מ- 10% נכות אורטופדית ואולם להערכתה של ועדה זו כל נכותו של המבקש נובעת ממצב קודם ולא כתוצאה מהתאונה דנן.

יש לציין, כי עוד בטרם נבדק על ידי ועדת הערר כאמור הוזהרו המבקש ובא כוחו, כי ייתכן וועדת הערר תבחר להפחית את אחוזי הנכות שנקבעו לו על ידי קודמתה וכי קיים סיכון, כי זו תזקוף את מלוא נכותו הצמיתה של המבקש כתוצאה ממצב קודם.

4. על החלטה זו הגיש המבקש ערעור לבית הדין לעבודה. בית הדין התייחס לטענותיו של המבקש וקבע:-

"הועדה הזהירה, מבעוד מועד את המערער ובא כוחו שהופיעו בפניה ביום 30.8.06, מפני האפשרות שבגין מצב קודם עלולה היא לעשות ניכוי מלא של אחוזי הנכות שייקבעו על ידה. הדברים נרשמו באופן מפורט בפרוטוקול מיום 30.8.06. משבחר המערער לעמוד על הערר שהגיש – אין הוא יכול להלין כיום על תוצאות הדיון בערר האמור לאור הממצאים הרפואיים שהעלתה הועדה לעררים ... לא מצאתי טעות משפטית או פגם כלשהו בהליכי הבדיקה, הדיון, הממצאים והמסקנות של הועדה לעררים ולפיכך, הערעור,על כל נימוקיו וטיעוניו – נדחה"

המחלוקת

5. המחלוקת בין הצדדים נעוצה בשאלה האם יש להתיר למבקש הבאת ראיות לסתור את דרגת הנכות הרפואית שנקבעה על פי דין על ידי הועדה הרפואית.

6. טוען המבקש, כי ועדת הערר גיבשה עמדתה מבעוד מועד וכי "באופן מפתיע האזהרה היא גם התוצאה הסופית של החלטת הועדה"

7. המשיבה מתנגדת לבקשה, שכן, לטענתה לא מתקיימים, אותם טעמים חריגים ונסיבות יוצאות דופן המצדיקים היעתרות לבקשה ודינה להדחות.

דיון

8. הלכה פסוקה כי הבאת ראיות לסתור תותר רק אם ראוי הדבר למען עשיית צדק ומטעמים מיוחדים שיירשמו ונוסח החוק מצביע על כך כי מדובר במקרים מיוחדים וחריגים בלבד (ע"א 5779/90 הפניקס נ' טיארה, פד"י מה (4) 77, 82). כך לדוגמא במקרה בו חל שינוי משמעותי במצב הנפגע מאז נקבעה נכותו על ידי ועדה רפואית (רע"א 634/85, עודה נ' רותם, פד"י לט (4) 505, 509).

9. ככלל, ראתה הפסיקה שני סוגים של טעמים מיוחדים המצדיקים התרת הבאת ראיות לסתור. האחד, טעמים משפטיים, כגון פגמים מהותיים בהליך קביעת הנכות על פי דין (תרמית או פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי) והשני, טעמים עובדתיים חדשים וכבדי משקל (שינוי מהותי במצב הנפגע לאחר קביעת הנכות או התגלות נכות נוספת לאחר הקביעה כאמור).

10. אמנם אין מדובר ברשימה סגורה של מצבים ומקרים ואולם הלכה למעשה, צמצמה הפסיקה את ההיתר למקרים נדירים בלבד ( רע"א 863/93, התעשייה האווירית נ' קמחי, פד"י מז (4) 815, 822, רע"א 4045/01 אדרי נ' איתן, פדאו"ר {לא פורסם} 01 (2) 217, רע"א 6547/04, גונן נ' דולב, פדאו"ר {לא פורסם} 04 (14) 652, רע"א 1114/02 אלמקייס נ' המגן, פדאו"ר {לא פורסם} 02 (1) 473, רע"א 7888/03 קרקיאשוולי נ' קצין, פדאו"ר {לא פורסם} 04 (2) 884, רע"א 11325/05 מנורה נ' גולובינסקי, אתר נבו מיום 27.2.06 ועוד).

11. דין הבקשה להידחות.

12. מעיון בדו"ח ועדת הערר עולה, כי זו גיבשה את חוות דעתה לאחר בדיקה גופנית, שערכה ובהסתמך על החומר הרפואי שעמד בפניה. אינני מקבלת את טענת המבקש, כי בעצם "מתן אזהרה" על די ועדת הערר יש כדי לפגום בכללי הצדק הטבעי, ובעניין זה אין לי אלא להצטרף להחלטת בית הדין לעבודה, כמצוטט לעיל.

13. לפיכך, ומשלא השתכנעתי, כאמור, כי הליך קביעת הנכות היה נגוע בפגם מהותי כלשהו וכי נפלה בהחלטת הועדה הרפואית טעות כלשהיא, אני דוחה את הבקשה. המבקש ישא בהוצאות המשיבה לרבות שכ"ט עו"ד בסך + מע"מ והכל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

14. המזכירות תמציא החלטה לצדדים.

ניתנה היום, 11 בספטמבר, 2008, בהעדר הצדדים.

יעל הניג, שופטת

בימ"ש השלום ת"א-יפו